1

1. ביום 24.8.15 הוגש כתב האישום, שייחס לנאשם עבירות של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, החזקת סכין ותקיפה הגורמת חבלה של ממש.

2. בחוות דעת פסיכיאטרית מיום 17.9.15 נקבע כי הנאשם שרוי במצב פסיכוטי פרנואידלי ואינו כשיר לעמוד לדין וכי ההערכה היא כי בשל מצבו הנפשי בעת ביצוע המעשים לא היה הנאשם אחראי למעשיו. עוד נקבע כי הנאשם לוקה במחלת נפש והוא זקוק לטיפול פסיכיאטרי בתנאי אשפוז.

2

3. ביום 24.9.15 הודיעו הצדדים כי הוסכם ביניהם על הפסקת הליכים בעניינו של הנאשם ועל אשפוזו מכח סעיף 15(א) לחוק טיפול בחולי נפש, תשנ"א - 1991 (להלן: "חוק טיפול בחולי נפש"). המחלוקת בין הצדדים נסבה סביב שאלת תקופת האשפוז המירבית.

כמו כן ביקש הסנגור כי בית המשפט יעיין בחומר החקירה ויבחן קיומן של ראיות לכאורה, כמצוות סעיף 15 (א1) לחוק זה, בנימוק כי בשל העדר כשרותו הדיונית של הנאשם אין הוא יכול להודיע בשמו של הלה על הסכמה בדבר ראיות לכאורה.

4. לאחר עיון בחומר החקירה מצאתי כי קיימות ראיות לכאורה בכל העבירות המיוחסות לנאשם.

א. בעבירות של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות והחזקת סכין: הודעת המתלוננת ממנה עולה כי היא נדקרה במפתיע בעת שהלכה ברחוב על ידי גבר שיצא מבניין סמוך, כשהוא חמוש בסכין, ואשר ברח חזרה לאותו בניין. הודעותיהן של שתי עוברות אורח ששמעו את צעקות המתלוננת לאחר הדקירה וראו לידה גבר, שעזב את המקום ונכנס לאותו בניין סמוך.

זיהוי הנאשם: שוטרים שהגיעו למקום, עוד בטרם פונתה המתלוננת לטיפול רפואי, עצרו את הנאשם בביתו שבבניין הסמוך וכשחלפו ליד המתלוננת יחד עם הנאשם, זיהתה אותו המתלוננת באופן ספונטני (מזכר מיום 20.8.15). דו"ח פעולה מלמד כי גם אחת משתי עוברות האורח זיהתה את הנאשם כשנלקח על ידי השוטרים ובדו"ח נוסף נרשם ששתי עוברות האורח זיהו אותו.

במסדר זיהוי תמונות שנערך למתלוננת ביום 20.8.15, היא לא זיהתה איש וציינה כי היא מטושטשת בשל מצבה הרפואי והתרופות שקיבלה.

די בראיות אלו, לשם קיומן של ראיות לכאורה הקושרות את הנאשם לאירוע.

3

תפיסת הסכין: אף כי בהודעתה ציינה המתלוננת כי מדובר בסכין עבה עם ידית עץ חומה, הרי שבדברים שמסרה לשוטר מיד לאחר האירוע ציינה כי אינה זוכרת איך נראתה הסכין. מיד לאחר האירוע נתפסה סכין קטנה עם ידית פלסטיק אדומה ועליה כתם חשוד ככתם דם. הסכין נתפסה בכיור המטבח ונשלחה לבדיקת מז"פ לשם השוואת הכתם לדנ"א של המתלוננת. התיק אינו כולל חוות דעת של מז"פ בשאלת התאמת הדנ"א, אולם לשם בחינת ראיות לכאורה די במפורט לעיל כדי לקשור את הנאשם לביצוע הדקירה.

חבלה חמורה: דו"ח רפואי מבית החולים אליו פונתה המתלוננת מלמד על מצבה הרפואי, על הפגיעות שנגרמו לה כתוצאה מהדקירה ועל הצורך בניתוח בשל כך.

ב. בעבירת התקיפה הגורמת חבלה של ממש: הודעות הקטינים שהותקפו, המלמדות על מהלך האירוע. הקטינים גם מסרו תיאור דמותו של התוקף לרבות מבנה גופו, לבושו וקעקועים על גופו לרבות צורתם ומיקומם של חלק מהם. בנוסף, הודעת עד ראייה שבה תיאר את התוקף ואת הקעקועים שעל פני גופו. תיאורי הקעקועים מתיישבים עם תמונות קעקועיו של הנאשם, כפי שהן מופיעות בלוח התצלומים, ומאשרים את התיאור שמסרו הנערים ועד הראייה.

זיהוי הנאשם: לאחר שמסרו הודעותיהם בתחנת המשטרה, ציינו הקטינים כי ראו את התוקף בתחנת המשטרה וזיהו אותו.

חבלה של ממש: תיעוד רפואי מבית החולים אליו הגיע אחד משני הקטינים שהותקפו.

5. תקופת האשפוז המירבית תהיה 14 שנה (שזוהי תקופת המאסר המירבית בעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, המיוחסת לנאשם (סעיף 333 יחד עם סעיף 335(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977).

לנוכח הוראת סעיף 15(ד1)(1) ו-(2) לחוק טיפול בחולי נפש, אין בידי לקבל את טענת ההגנה ולקבוע כי תקופת האשפוז המירבית תהיה קצרה יותר. רק לאחרונה דנתי בהרחבה בשאלה זו וקבעתי כי פירוש אחר אינו עולה בקנה אחד עם לשון החוק ועם דברי ההסבר לתיקון החוק, שבו נקבעה הוראה זו (לנימוקי בהרחבה ראו ת"פ (מח/-ת"א) 13546-08-15 מדינת ישראל נ' פלוני (ניתן ביום 24.9.15, בסעיפים 13-16).

6. סיכומם של דברים, אני מורה כדלקמן:

א. הנאשם אינו כשיר לעמוד לדין.

ב. ההליכים בעניינו של הנאשם יופסקו בהתאם לסעיף 170(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב - 1982.

ג. הנאשם יאושפז בהתאם לסעיף 15(א) לחוק טיפול בחולי נפש, תשנ"א - 1991. תקופת האשפוז המירבית לא תעלה על 14 שנה.

4

ד. המזכירות תערוך צו אשפוז בהתאם לנוסח שתוקן לאחרונה בתיקון מס' 8 לחוק טיפול בחולי נפש.

ה. ככל שתתכנס הוועדה הפסיכיאטרית לדון בעניינו של הנאשם, תודיע על כך לבא כוחו עו"ד עדי כרמלי, 08-9955575, פקס' 08-9955574

ו. ניתן בזה צו איסור פרסום על פי סעיף 70(ד) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד - 1984. איסור הפרסום יתייחס הן להליכי בית המשפט והן לכל פרט מזהה של הנאשם.

ז. ניתן לפרסם החלטה זו בהשמטת כל פרט מזהה, לרבות פרטי הנאשם.

הודעה זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.

ניתנה והודעה היום י"ז תשרי תשע"ו, 30/09/2015 במעמד הנוכחים.