1

רקע

1.         הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בכתב אישום מתוקן, בעבירות של תקיפת בת זוג הגורמת חבלה, לפי סעיף 382(ג) לחוק העונשין התשל"ז-1977 (להלן: "החוק"), והיזק לרכוש לפי סעיף 452 לחוק.

2

בהתאם לעובדות כתב האישום המתוקן, ביום 16.7.14 בשעת בוקר, השליך הנאשם מחלון ביתו, את מכשיר הטלפון של אשתו המתלוננת. כששאלה אותו המתלוננת לפשר המעשה, משך הנאשם בשערה, דחפה בידיה, בחזה, וכן שרט אותה. כתוצאה ממעשים אלה, נגרמו למתלוננת סימנים אדומים בידה, צווארה וחזה וכן נגרם נזק לפלאפון ולדלת הבית. בהמשך, עת המתלוננת יצאה מהבית על מנת לקחת את מכשיר הטלפון, לקח הנאשם את המכשיר לידיו, ושבר אותו תוך קללות כלפי המתלוננת. לאחר פרק זמן מסויים בו הנאשם נסע מהמקום והמתלוננת שבה אל הבית ונעלה אותו, חזר הנאשם, דפק בחוזקה על דלת הבית, בעט בדלת, וקילל את המתלוננת.

2.         טרם נשמעו טיעונים לעונש, התקבל תסקיר אודות הנאשם. הנאשם בן 32, אב לשני ילדים קטנים המתגוררים עם אימם, התגרש מהמתלוננת לאחר המקרה. הנאשם קיבל אחריות למעשיו והביע חרטה על שארע, אולם לצד זאת צמצם והפחית מחומרת המעשים. שרות המבחן התרשם כי הנאשם מתקשה להכיר בחלקים בעייתיים באישיותו, הכוללים התייחסות רכושנית לבת זוגו, ותגובות אימפולסיביות אפשריות ואף אלימות בעת לחץ. לצד זאת, מדובר באדם בעל מערכת ערכים נורמטיבית בבסיסו, המשקיע מאמצים בעבודתו, תוך דאגה לסיפוק צרכי משפחתו. עוד עולה מהתסקיר, כי מעצר המשיב למשך חודש וחצי, היווה עבורו חוויה קשה וחידד את גבולות המותר והאסור. נוכח כל האמור, המליץ שירות המבחן על הימנעות מהשתת עונש מאסר בפועל וככל שיוטל עליו מאסר בעבודות שירות - המליץ שיהיה זה לתקופה קצרה.

הממונה על עבודות השירות מצא את הנאשם מתאים לריצוי העונש בעבודות שירות.

טיעוני הצדדים

3.         המאשימה פרטה את נסיבות ביצוע העבירה, הצביעה על הצורך למגר את תופעת האלימות במשפחה וההגנה הנדרשת על האישה בין כותלי ביתה. בנסיבות המקרה, עתרה לקבוע מתחם ענישה הנע בין מאסר קצר לבין 18 חודשי מאסר. לאחר שפרטה את נסיבותיו האישיות של הנאשם, עתרה המאשימה להטיל על הנאשם מאסר למשך 6 חודשים, אשר ירוצה בעבודות שרות.

בא כוח הנאשם, הדגיש כי מיוחס לו מעשה בודד, המצוי ברף נמוך של ביצוע העבירה. הנאשם, נעדר עבר פלילי, קיבל אחריות לאירוע. לטענת הסנגור, המעצר בו היה נתון, וכן מעצר בית תחת איזוק אלקטרוני למשך כשבעה חודשים, היוו הרתעה מספקת לגבי הנאשם. בנוסף, טען כי הנאשם צריך לכלכל את עצמו והן את ילדיו. נוכח כל האמור, עתר הסנגור להסתפק במעצר שהנאשם ריצה, ולחילופין מאסר בעבודות שרות לתקופה קצרה.

הנאשם התנצל על האירוע, והדגיש כי כיום אין קשר בינו לבין המתלוננת.

מתחם הענישה

3

4.         הנוקט באלימות כלפי הזולת, פוגע בגופו, בשלומו ובבטחונו האישי. מעשים אלה מקבלים משנה חומרה, כאשר הם מכוונים כלפי בת זוג, בתוך התא המשפחתי המצומצם, האמור להוות עבורה משענת ובטחון. שכיחות התופעה, והקושי של קורבנות העבירה להתלונן, הביאו את המחוקק להחמיר בענישה בגין עבירות אלימות במשפחה. באופן דומה, גם בתי המשפט קראו לא אחת להשית עונשים משמעותיים בגין עבירות דומות: "לא די ברטוריקה מרתיעה המוקיעה את עבירות האלימות במשפחה, ויש לגבות את האמירות החשובות שבפסקי הדין בענישה הולמת" (ע"פ 792/10 מדינת ישראל נ' פלוני (14.2.11). לצד זאת, יש לבחון את נסיבותיו של כל מקרה ומקרה, ולתת להן משקל משמעותי בעת קביעת מתחם הענישה.

במקרה דנן, מדובר באלימות מתמשכת, אשר התבטאה תחילה בהשלכת מכשיר הטלפון אל מחוץ לבית, אלימות פיזית כלפי המתלוננת אשר גרמה לסימני חבלה; בהמשך, ריצה אחרי המתלוננת אל מחוץ לבית, שבירה אלימה של מכשיר הטלפון; ולבסוף - נקישות חזקות בדלת תוך קללות רמות כנגד המתלוננת. מדובר בפרץ של אלימות, אולם אין המדובר במקרה המצוי ברף גבוה של אלימות במשפחה.

עיון בפסיקה, מלמד על קשת רחבה של ענישה בעבירות אלימות במשפחה, המושפעת מנסיבות ביצוע העבירה ומנסיבות מבצעה.

לאחר שבחנתי את כל האמור לעיל, אני קובע כי מתחם הענישה במקרה זה נע בין 3 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות ועד 15 חודשי מאסר בפועל.

העונש המתאים

5.         כאמור לעיל, שרות המבחן התרשם כי הנאשם מתקשה להכיר בחלקים בעייתיים באישיותו, אשר הביאו אותו לבצע את העבירה, ובהם התייחסות רכושנית לבת זוג, ותגובות אימפולסיביות ואף אלימות, בעת לחץ. לצד זאת, יש לתת משקל משמעותי לעובדה שלנאשם אין הרשעות קודמות, והוא הודה במיוחס לו, על כל המשתמע מכך. בנוסף, הנאשם והמתלוננת התגרשו, והקשר הזוגי ניתק. בחינת עתידו של הנאשם, מצביע על כל שמדובר באדם בעל כוחות חיוביים, המשקיע מאמצים בעבודתו ובפרנסת משפחתו, אשר המעצר וההליך הפלילי היוו עבורו גורמים מציבי גבולות של מותר ואסור. שיקלול כל האמור לעיל, כמו גם מידת הפגיעה של העונש בפרנסת ילדיו של הנאשם, מביא מקרה זה לרף נמוך של מתחם הענישה. לבסוף, אתן משקל נוסף לתקופת המעצר בה שהה הנאשם, וכן לתקופה הממושכת בה היה נתון בתנאי מעצר בית תחת איזוק אלקטרוני.

6.         לאחר ששקלתי את כל האמור, החלטתי להטיל על הנאשם את העונשים הבאים:

א.        שלושה חודשי מאסר, שירוצו בעבודות שירות בהתאם לחוות דעת הממונה.

ב.         שלושה חודשי מאסר, אותם לא ירצה הנאשם אלא אם יעבור תוך שלוש שנים מהיום עבירת אלימות מסוג כלשהו, לרבות אלימות כנגד רכוש.

4

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, זז' כסלו תשע"ו, 19 נובמבר 2015, במעמד הצדדים.