1

ב"כ המאשימה: עו"ד איריס פיקר

ב"כ הנאשם: עו"ד שי טובים

רקע

1.                  הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן בעבירה של נשיאת נשק ותחמושת שלא כדין, לפי סעיף 144(ב) רישא וסיפא בחוק העונשין, תשל"ז-1977.

2.                  על-פי המתואר בעובדות כתב האישום המתוקן, ביום 11.5.20 בשעה 17:30 התהלך הנאשם באזור כיכר בג'לג'וליה כשהוא נושא בידו אקדח חצי אוטומטי מסוג גלוק ובו מחסנית המכילה 4 כדורי תחמושת בקליבר 9 מ"מ, התואמים את הנשק.

הצדדים הגיעו להסדר דיוני, לפיו הנאשם הודה והורשע בכתב האישום המתוקן והופנה לקבלת תסקיר שירות המבחן. בין הצדדים לא הייתה הסכמה לעניין העונש.

תסקיר שירות המבחן

2

3.                  על פי תסקיר שירות המבחן,הנאשם בן 19, רווק, אשר טרם מעצרו התגורר בבית הוריו ועבד במפעל באזור מגוריו. הנאשם הוא הבן הצעיר במשפחת מוצאו, המתוארת כמשפחה נורמטיבית ללא מעורבות שולית והקשרים המשפחתיים מתוארים כקרובים. הנאשם סיים 12 שנות לימוד בבית ספר מקצועי, סבל מקשיים חברתיים, אשר השפיעו על הישגיו הלימודיים ועל דימויו העצמי. המעבר לבית ספר מקצועי הטיב את מצבו והוא סיים כאמור 12 שנות לימוד. מאז סיום לימודיו השתלב בתעסוקה באופן יציב. לפני כשנה נפצע בתאונת דרכים, אושפז ונותח בשל שבר, ומאז סובל מכאבים. הנאשם שלל צריכת חומרים פסיכו-אקטיביים. הנאשם נעדר עבר פלילי. ביחסו לעבירה מסר שמצא את האקדח בשדה פתוח ליד ג'לג'וליה. שלל מעורבות עם גורמים שוליים בהקשר זה, כן שלל קיומו של סכסוך או כוונה לעשות שימוש בנשק. הנאשם הכיר בכך שהחזקת הנשק הסבה לו תחושת מסוגלות וכוח. לדבריו נמנע מהעברת הנשק למשטרה בשל חשש שיואשם בהחזקת נשק. הנאשם הביע צער על בחירתו ולדבריו פעל באופן ילדותי מבלי ששקל את הסיכון הטמון במעשיו. שירות המבחן התרשם שהתייחסותו של הנאשם לעבירה הייתה מצומצמת ומגמתית, וניכר שהוא מוסר מידע חלקי ומרחיק את עצמו משיח על קשרים עם עוברי חוק אחרים בתחום הנשק. הנאשם היה ממוקד באכזבת משפחתו ממעשיו ובחשש מפני השלכות ההליך המשפטי על עתידו. הביע רצון לשוב לתפקוד תקין והביע נכונות להסתייע בטיפול במסגרת שירות המבחן. שירות המבחן התרשם מבחור צעיר שגדל במסגרת משפחתית נורמטיבית המהווה עבורו מקור תמיכה משמעותי ומתנגדת להתנהלות עוברת חוק. בעל יכולת לתפקוד תקין אשר השקיע מאמצים להשלמת לימודיו ובהשתלבות בתעסוקה. חווה בילדותו קשיי השתלבות וחריגות שהותירו בו משקעים המגבירים את עיסוקו בשאלות של גבריות וכוח. בתקופה שקדמה לעבירה חלה נסיגה ביכולתו להציב לעצמו גבולות והוא נקט בדפוסי הסתרה כלפי משפחתו. מעבר לנטילת האחריות על החזקת הנשק, שירות המבחן התרשם מהתייחסות מצמצמת ומחוסר בשלותו לקיום שיח מעמיק בכל הקשור ברקע לבחירותיו, קשריו והסיכון בו נתון להמשך הדרדרות במצבו. הנאשם בחר להתייחס לעבירה כאל אירוע נקודתי שאינו משקף הסלמה במצבו. שירות המבחן התרשם שהנאשם אינו מאופיין בדפוסים אלימים מקובעים ומוקד הסיכון במצבו אינו בקשיים בוויסות עצמי, אלא בקשריו ובצרכיו הרגשיים לחיזוק דימויו הגברי. הסיכון להישנות ביצוע עבירות אלימות הוא ברמה נמוכה וכך גם תוצאותיה הצפויות, וזאת על רקע היותו של הנאשם ללא עבר פלילי וכי מיוחסת לו עבירת החזקת נשק בלבד. עם זאת, נראה כי קשריו עם עוברי חוק עמוקים יותר מכפי שחשף ובמובן זה הנאשם מצוי בסיכון לבחירות שוליות. ניתן יהיה לצמצם את הסיכון במענה טיפולי. הנאשם מסר שהוא נערך לריצוי עונש מאסר בפועל, ביטא תקווה שיותר לו לרצות את יתרת תקופת המאסר בעבודות שירות לצד טיפול בשירות המבחן. שירות המבחן העריך שעונש מאסר ממושך עלול להגביר אצל הנאשם אימוץ של דפוסים שוליים והזדהות עם התנהגות כוחנית. אמנם נדרשת במצבו ענישה קונקרטית ומוחשית שתחדד את חומרת העבירה, אך לעניין משך העונש הומלץ לקחת בחשבון את גילו הצעיר והיותו נעדר עבר פלילי.

טיעוני הצדדים

3

4.                  לטענת ב"כ המאשימה, עו"ד איריס פיקר, הערך המוגן שנפגע בעבירות נשק הוא פגיעה בשלום הציבור ובביטחונו. בעת שאדם הולך עם אקדח טעון בכפר בשעת אחר הצהריים, קיים חשש שיפלט כדור ויפגע אדם. אירעו מקרים של פגיעות קשות בגלל יריות באוויר בשמחות. מעבר לכך קיים חשש להסלמה עבריינית ולשימוש בנשק למטרות פליליות. לכן בית המשפט העליון קבע שוב ושוב שעבירות מסוג זה מחייבות הטלת מאסר בפועל לתקופה ממשית. מתחם העונש, בהתאם להנחיית פרקליט המדינה, בעבירה של נשיאת אקדח, הוא בין שנה וחצי ועד ל-4 שנות מאסר בפועל. הפגיעה בערך המוגן היא ברף בינוני. הנאשם נשא אקדח עם מחסנית ובה 4 כדורים. מדובר בכיכר מרכזית בג'לג'וליה ובשעת אחר הצהריים. הנאשם נעדר עבר פלילי. שירות המבחן שגה בתסקיר בכך שציין שהנאשם הורשע בעבירת החזקת נשק, במקום בעבירת נשיאת נשק, שהיא חמורה יותר. ניתן להניח שהדבר השפיע על ההמלצה. שירות המבחן ציין שלנאשם אין נטיות עברייניות, אך ההסברים שמסר לפיהם מצא את האקדח במקרה, מלמדים על נורמה עבריינית, הסתרה וטשטוש. מדובר במי שנשא את הנשק בשעת אחרת הצהריים, ולא במי שהחזיק את הנשק בביתו. אין הצדקה לחרוג ממתחם העונש ההולם משיקולי שיקום. יש למקם את עונשו של הנאשם בתחתית מתחם העונש - 18 חודשי מאסר בפועל, לצד מאסר על תנאי וקנס מינימלי בשל גילו הצעיר.

5.                  לטענת ב"כ הנאשם, עו"ד שי טובים, כתב האישום מתאר נשיאת אקדח ברף נמוך הקרוב יותר להחזקת אקדח. אין נסיבות מחמירות כגון נסיעה או הסתייעות ברכב. בעבירת נשיאת נשק מסוג M16נקבע מתחם שבין 18 ל-42 חודשי מאסר והוטל עונש של 18 חודשי מאסר בפועל, ולכן במקרה הנוכחי העונש צריך להיות נמוך יותר. המלצת שירות המבחן לא התבססה על טעות בעניין סעיף העבירה, אלה התבססה על חומרת העבירה, בהתאם לעובדות כתב האישום. ההגנה עתרה למתחם עונש הנע בין 10 ל-18 חודשי מאסר. יש אף לחרוג מהמתחם לקולה בהתאם לקריטריונים שנקבעו בפסיקה משום שאין קורבן ספציפי, מדובר בעבירה רגעית ולא נמשכת. אין דרישה בחוק שהנאשם ישתקם בפועל, אלא די בסיכוי שישתקם, ובמקרה זה קיימת חרטה. הנאשם נעצר עד תום ההליכים בהסכמתו, למרות שניתן היה לשחרורו. הוא מתפקד היטב במעצר, ללא הערות משמעת ושירות המבחן מתאר התנהלות תקינה. הנאשם ביצע את העבירה כשהיה קרוב לגיל קטינות, מעולם לא הסתבך עם החוק. המאסר יוצר סיכון לחשיפה לעולם העברייני של הנאשם שעד גיל 18 לא הסתבך. יש לו משפחה תומכת והוא בעל סיכויי שיקום מצוינים. ב"כ הנאשם עתר לחריגה של חודשיים מהמתחם, ובכל מקרה להסתפק בעונש שלא יעלה על 10 חודשי מאסר בפועל.

6.                  הנאשם טען שהוא מצטער על מעשיו, בית הסוהר אינו מקומו, מקווה בזמן הקרוב לצאת מהכלא ולחזור לחייו הרגילים ולעבודתו.

דיון - קביעת מתחם העונש ההולם

7.                  כתב האישום מתאר אירוע אחד, ומכאן שיש לקבוע בגינו מתחם עונש הולם אחד.

8.                  הערך החברתי אשר נפגע בעבירת נשיאת נשק הוא הגנה על בטחון הציבור. נשיאת נשק חם, מסוג אקדח חצי אוטומטי יוצרת סיכון שהנשק יגיע בסופו של דבר לגורמים אשר יעשו בו שימוש למטרות פסולות, פליליות או ביטחוניות, לרבות פגיעה בגוף או בנפש.

4

בית המשפט העליון חזר והדגיש את מגמת ההחמרה בעבירות נשק השונות, ואת החומרה היתרה שבביצוע עבירות נשק. זאת בשל הסיכון הממשי לשלום הציבור והפגיעה בערכים המוגנים של שלמות הגוף וחיי אדם. לאור כך, ננקטת מגמת החמרה בענישה בעבירות נשק, כך שזו תבטא באופן הולם את פוטנציאל ההרס הרב הגלום בהן. עוד נקבע כי ראוי ונכון להחמיר את מדיניות הענישה הנוהגת, זאת בין היתר כדי להיאבק בתופעה של שימוש גובר בנשק חם כאמצעי ליישוב סכסוכים. מיגור תופעת נשיאת והחזקת כלי נשק בלתי חוקיים הוא אפוא אינטרס ציבורי חשוב ותנאי הכרחי למאבק בתופעות הפשיעה האלימה לסוגיה, ויש לעשות כן, בין היתר, באמצעות ענישה מחמירה (ראו למשל, דברי כב' השופט ע' גרוסקופף בע"פ 5446/19 מדינת ישראל נ' הוארי [25.11.19], כב' השופטים י' אלרון ומ' מזוז בע"פ 4406/19 מדינת ישראל נ' סובח [5.11.19] וכב' השופט א' שטיין בע"פ 1509/20 מדינת ישראל נ' נבארי [2.7.20]).

9.                  עבירות הנשק הוכרו בפסיקה כ"מכת מדינה" באופן אשר מצדיק החמרת ענישה בהן (בהקשר זה ראו ע"פ 4945/13 מדינת ישראל נ' סלימאן [19.4.14]; ע"פ 2398/14 אלהזייל נ' מדינת ישראל [8.7.14]; ע"פ 5681/14 מדינת ישראל נ' טאטור [1.2.15]). עבירות אלו אף הוכרו "כמכת אזור" של ממש (בהקשר זה ראו בין היתר עפ"ג (מח' מרכז-לוד) 15337-10-14 ג'אבר נ' מדינת ישראל [7.12.14], עפ"ג (מחוזי מרכז-לוד) 27417-11-15 מדינת ישראל נ' עבד אל רחים [17.1.16]).

10.              בחינת מידת הפגיעה בערך המוגן מובילה למסקנה כי הפגיעה היא ברף בינוני. בהקשר זה יש לתת את הדעת לכך שהנאשם ביצע עבירה של נשיאת נשק, אשר העונש המרבי הקבוע בצידה הוא של 10 שנות מאסר, שהיא חמורה יותר מעבירה של החזקת נשק אשר העונש הקבוע בצידה הוא של 7 שנות מאסר. עוד יש לתת את הדעת לכך שעסקינן בנשיאה של כלי נשק מסוג אקדח, שהיא פחות חמורה מאשר עבירה בנשק מסוג תת מקלע, בשל פוטנציאל הנזק הרב יותר של תת מקלע. מכאן, שמדובר בדרגת ביניים של חומרה שהיא גבוהה יותר מהחזקת אקדח, ונמוכה יותר מנשיאת תת מקלע. חומרת הפגיעה נלמדת גם מכך שהנאשם נשא את הנשק בשעת אחר הצהרים בכיכר מרכזית בעיר מגוריו.

11.              במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, יש לתת את הדעת לכך שהנאשם התהלך בכיכר מרכזית בעיר מגוריו כשהוא נושא אקדח חצי אוטומטי טעון במחסנית ובה 4 כדורים התואמים לנשק. הנזק הפוטנציאלי בעבירות נשק הוא רב וכולל פגיעה בגוף ובנפש. פוטנציאל הנזק נובע מהחשש מפני הגעת הנשק לידי אחרים שעלולים לעשות בו שימוש במכוון או בשגגה. בפועל לא נעשה שימוש בנשק ולא נגרם נזק. הסיבות שהביאו את הנאשם לבצע את העבירה, כפי שעולה מהערכת שירות המבחן, הן עיסוקו בשאלות של גבריות וכוח וכן קשרים שוליים וצורך בחיזוק דימויו הגברי.

5

12.              בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשי מאסר במנעד רחב כמפורט להלן:

א.          בע"פ 3156/11 זראיעה נ' מדינת ישראל (21.2.12), נדחה ערעורו של הנאשם אשר הורשע על פי הודאתו בעבירות של נשיאה והובלת נשק והסתייעות ברכב לביצוע פשע. הנאשם נסע ברכבו לאחר שהסליק בו אקדח, מחסנית טעונה בכדורים וקופסאות עם כדורי אקדח. האקדח והתחמושת נתפסו בחיפוש שגרתי שביצעה המשטרה ברכב. הנאשם, ללא עבר פלילי, מנהל אורח חיים נורמטיבי, אב ל-4 ילדים ומפרנס יחיד במשפחתו, נדון לעונש של 24 חודשי מאסר בפועל.

ב.            בע"פ 2892/13 עודתאללה נ' מדינת ישראל (29.9.13), נדחה ערעורו של נאשם אשר הורשע לאחר ניהול הוכחות, בעבירה של נשיאה והובלת נשק והסתייעות ברכב לביצוע פשע. הנאשם נהג ברכב והוביל אקדח ובו מחסנית ריקה מכדורים. הנאשם נעדר עבר פלילי ועד לביצוע העבירה ניהל אורח חיים נורמטיבי. בית המשפט המחוזי קבע מתחם שבין 12 ל-36 חודשי מאסר והטיל על הנאשם 21 חודשי מאסר בפועל.

ג.             בע"פ 4329/10 פלוני נ' מדינת ישראל (25.10.10), נדחה ערעורו של נאשם אשר הורשע על פי הודאתו בנשיאת נשק ובהחזקתו. הנאשם החזיק באקדח טעון בתחמושת בעת שנהג ברכב. הנאשם צעיר, סטודנט, נעדר עבר פלילי, ששירות המבחן המליץ בעניינו להסתפק בעונש של עבודות שירות. בית המשפט המחוזי השית על הנאשם עונש של 20 חודשי מאסר בפועל.

ד.            בע"פ 2564/19 אזברגה נ' מדינת ישראל (18.7.19) נדחה ערעורו של נאשם שהורשע על פי הודאתו בעבירה של נשיאת נשק. הנאשם רכש אקדח במטרה לסחור בו, וקיבל לרשותו אקדח 9 מ"מ עם מחסנית תואמת, בתמורה כספית. הנאשם ואחר נכנסו לרכבו, הסתירו את האקדח, ונסעו עד שנעצרו על-ידי המשטרה. נקבע מתחם שבין 12 ל-40 חודשי מאסר, והנאשם, ללא עבר פלילי, נדון ל-16 חודשי מאסר בפועל.

ה.           בע"פ 4982/15 שחיטה נ' מדינת ישראל (3.9.15) הקל בית המשפט העליון בעונשו של נאשם שהורשע לפי הודאתו בעבירה של נשיאת נשק. הנאשם נשא ברכבו אקדח בלתי תקין עם מחסנית ריקה. נקבע מתחם שבין 12 ל-36 חודשי מאסר בפועל. הנאשם בעל עבר פלילי ישן. בית המשפט העליון הקל בעונשו והעמידו על 16 חודשי מאסר בפועל (חלף 20 חודשי מאסר).

6

ו.             בע"פ 4215/18 ח'טיב נ' מדינת ישראל (8.7.18) נדחה ערעורו של נאשם אשר הורשע על פי הודאתו בעבירות של נשיאת נשק ותחמושת. הנאשם שהה בסמטה סמוכה לחצר ביתו, כשהוא נושא על גופו אקדח טעון בארבעה כדורים. הנאשם צירף שני תיקים של החזקת סמים לצריכה עצמית. נאשם צעיר, לחובתו הרשעה קודמת אחת. נקבע מתחם שבין 15 ל-36 חודשי מאסר בפועל, נדון ל-15 חודשי מאסר בפועל.

ז.             בע"פ 2243/17 אכראם נ' מדינת ישראל (29.10.17) נדחה ערעורו של נאשם שהורשע על פי הודאתו בעבירות של נשיאת נשק והחזקתו. הנאשם החזיק אקדח ומחסנית ובה כדורים. לאחר שנורו יריות לעבר מעסיקו, ניגש הנאשם למחסן שבו החזיק באקדח, נטל אותו ונסע משם בכוונה להגן על מעסיקו. נאשם ללא עבר פלילי. נקבע מתחם שבין 12 ל-30 חודשי מאסר בפועל, והנאשם נדון ל-12 חודשי מאסר בפועל.

ח.           בת"פ (מח' מר') 41522-05-18 מדינת ישראל נ' אזברגה (10.8.20), הורשע נאשם על פי הודאתו בעבירות של נשיאת נשק ותחמושת והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. הנאשם יצא מרכבו כשהוא נושא אקדח חצי אוטומטי והטמינו תחת חולצתו. כשהבחין בשוטרים נמלט מהמקום, השוטרים רדפו אחריו, הוא קפץ מעל לחומה והאקדח נפל מגופו. בית המשפט קבע מתחם עונש הנע בין 16 ל-40 חודשי מאסר בפועל. הנאשם בעל נסיבות חיים קשות ועבר פלילי לא מכביד, נדון לעונש של 21 חודשי מאסר בפועל (סה"כ 26 חודשים, כולל הפעלת מאסר על תנאי).

ט.          בת"פ (מח' חי') 14115-07-19 מדינת ישראל נ' ג'בארין (28.1.20), הורשע נאשם על פי הודאתו בעבירות נשיאת נשק והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. הנאשם החזיק על גופו אקדח ומחסנית ובה כדורים. משהבחין בניידת משטרה, נמלט מהמקום כשהשוטרים בעקבותיו עד שנתפס. בית המשפט קבע מתחם עונש שבין 18 ל-36 חודשי מאסר בפועל. הנאשם צעיר, בעברו הרשעה אחת שהתיישנה, נדון ל-20 חודשי מאסר בפועל.

י.             בת"פ (מח' מר') 7735-04-19 מדינת ישראל נ' אבו מועמר (3.3.20), הורשע נאשם על פי הודאתו בעבירות נשיאת נשק, איומים ושיבוש מהלכי משפט. הנאשם פוטר ממקום עבודתו כשומר ובעקבות כך איים על מעסיקו. אדם אחר, המקורב לנאשם, ירה מספר קליעים לכיוונו של השומר במקום. בסמוך לכך הנאשם קיבל את האקדח מהמקורב לו, רכב על אופניו כשהוא נושא את האקדח, וכששוטרים הבחינו בו וכרזו לו לעצור, השליך את האקדח. בית המשפט קבע מתחם עונש הנע בין 12 ל-36 חודשי מאסר בפועל. הנאשם בעל עבר פלילי ישן, נדון לעונש של 20 חודשי מאסר בפועל.

13.              בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40 יג'), אני קובע כי מתחם העונש ההולם הוא החל מ-13 ועד ל-39 חודשי מאסר בפועל.

7

14.              במקרה דנן, לא קיימים שיקולים אשר מצדיקים חריגה מהמתחם, לחומרה או לקולה. הנאשם הביע בפני שירות המבחן נכונות להשתלב בטיפול, אם יוטל עליו עונש שיאפשר זאת, ואף הביע צער וחרטה על מעשיו. ברם, הוא התייחס בצורה מגמתית ומצומצמת לנסיבות ביצוע העבירה בכל הקשור לקשריו עם עוברי חוק מתחום הנשק והסיבות שעמדו בבסיס ביצוע העבירה, ושירות המבחן התרשם שהסיכון בעניינו קשור בקשריו אלה ובצרכיו הרגשיים להגביר תחושת גבריות. שירות המבחן התרשם שניתן לצמצם את הסיכון במצבו בכפוף להתייחסות טיפולית, ואולם לא בא בהמלצה שיקומית בעניינו. בנסיבות אלה, לא מתקיימים בנאשם התנאים שנקבעו בפסיקה לחריגה לקולה ממתחם העונש ההולם משיקולי שיקום, ולא ניתן לקבוע שהנאשם עבר הליך שיקומי משמעותי ואף לא שקיים סיכוי של ממש לשיקומו של הנאשם כנדרש בסעיף 40ד(א) בחוק.

גזירת העונש המתאים לנאשם

15.              בגזירת העונש המתאים לנאשם, בגדרי מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה. במסגרת זו מן הראוי לתת את הדעת לכך שמדובר בנאשם צעיר בן 19 (יליד ינואר 2001), אשר גדל במסגרת משפחתית נורמטיבית, השלים 12 שנות לימוד, תפקד באופן תקין במסגרות חייו והוא נעדר עבר פלילי. מובן שעונש מאסר ממושך יקשה על הנאשם בהיותו מאסר ראשון ובשל ריחוקו ממשפחתו. הנאשם הסכים למעצרו עד תום ההליכים, והתנהלותו במעצר תקינה. הנאשם הודה בביצוע העבירה בהזדמנות הראשונה, הביע חרטה על מעשיו, ואף הביע נכונות להשתלב בטיפול שירות המבחן, ואולם התקשה לשתף את שירות המבחן באופן כן ופתוח בנסיבות העבירה ובקשריו השוליים, ומסר מידע מגמתי ומצומצם.

שירות המבחן התרשם שהנאשם אינו מאופיין בדפוסים אלימים מקובעים והסיכון במצבו קשור לקשריו ולצרכיו הרגשיים לחיזוק דימויו הגברי, תכנים בהם עוסק על רקע משקעים מקשיים חברתיים וחשיפתו לאלימות בילדותו.

בעניין זה נתתי דעתי להערכת שירות המבחן כי מאסר ממושך עלול להגביר אצל הנאשם אימוץ דפוסים שוליים והזדהות עם התנהגות כוחנית. עוד העריך שירות המבחן כי אמנם נדרשת במצבו ענישה קונקרטית ומוחשית, שתחדד את חומרת העבירה לנאשם, אך לעניין משך המאסר, יש לקחת בחשבון את גילו הצעיר, העמדתו לדין לראשונה בחייו והיותו נעדר עבר פלילי. עונש מאסר לתקופה ממושכת עלול להביא אף לפגיעה בעתידו האישי והתעסוקתי. כמו כן נתתי דעתי לתקופה המעצר שבה שהה הנאשם מזה כ-5 חודשים.

16.              עוד יש לתת את הדעת לשיקול הרתעת היחיד בגדרו של המתחם, וזאת בשים לב לכך שהנאשם לא שולב בטיפול כלשהו הקשור בגורמי הסיכון במצבו, ולהערכת שירות המבחן, על אף שרמת הסיכון להתנהגות אלימה היא נמוכה, הרי שהנאשם מצוי בסיכון לבחירות שוליות, וקשריו עם עוברי חוק עמוקים יותר מאלה שחשף.

8

17.              באיזון בין השיקולים השונים, סבורני כי יש לגזור על הנאשם עונש קרוב לרף התחתון של מתחם העונש, לצד עונש מאסר מותנה וקנס כספי בשיעור נמוך, לנוכח גילו הצעיר ובהתחשב בתקופת המאסר המוטלת עליו.

סוף דבר

18.              אשר על-כן, הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.          14 חודשי מאסר בפועל אשר מניינם מיום מעצרו 11.5.20.

ב.            10 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר כל עבירת נשק מסוג פשע.

ג.             5 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך שנתיים מיום שחרורו ממאסר כל עבירת נשק מסוג עוון.

ד.            קנס כספי בסך של 1,000 ₪ או 30 מי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-2 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, שהראשון שבהם ביום 1.3.21. אם לא ישולם תשלום כלשהו במועדו, תעמוד היתרה לפירעון מיידי.

לאחר היות גזר הדין חלוט - הנשק והתחמושת יחולטו או יושמדו, לפי שיקול דעת קצין משטרה.

מזכירות בית המשפט תמציא העתק גזר דין לשירות המבחן.

      זכות ערעור לבית-המשפט העליון תוך 45 ימים.

ניתן היום, ט' חשוון תשפ"א, 27 אוקטובר 2020, בנוכחות הצדדים.