1

הנאשם הורשע - לאחר שמיעת ראיות - ביום 18.7.19 בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום. לבקשתו הופנה לקבלת תסקיר שירות מבחן, טרם שמיעת הטיעונים לעונש. נוכח פרק הזמן הדרוש לשירות המבחן לעריכת תסקיר לעונש, נדחה התיק לשמיעת טיעונים לעונש ליום 22.12.19.

בחלוף קרוב לארבעה חודשים, ביום 30.10.19, ביקש הנאשם לחזור בו מבקשתו לעריכת תסקיר. זאת, כך נטען, לאחר שהנאשם הבין, בשקילה נוספת, כי מאחר ואינו נוטל אחריות - לא יהיה טעם בעריכת תסקיר לעונש. נוכח הבקשה הודיע שירות המבחן כי הנאשם זומן לראיון בשירות המבחן ליום 31.10.19, אך לא הגיע, ומשכך טרם נערך אבחון בעניינו. בנסיבות אלו, ובהעדר התנגדות מטעם המאשימה, נעתרתי לבקשת הנאשם וביום 7.11.19 הוריתי לשירות המבחן שלא לערוך תסקיר בעניינו של הנאשם. עוד הוריתי כי מועד הדיון הקבוע לשמיעת טיעונים לעונש - יוותר על כנו.

לא חלפו שבועיים, והנאשם הגיש בקשה נוספת. בבקשתו מיום 18.11.19 ציין הנאשם כי הוא מבקש לקחת אחריות על אירועי כתב האישום, ומשכך מבקש להפנות אותו, פעם נוספת, לשירות המבחן לצורך עריכת תסקיר.

2

המאשימה מתנגדת לבקשה. נטען כי אין מקום יד למניפולציות מטעם הנאשם ול"זגזוג" בעמדותיו, אשר יביא לדחיית הדיון במספר חודשים, ככל שבקשתו של הנאשם תתקבל.

לאחר שעיינתי בבקשת הנאשם ובהודעה הנוספת מאותו יום, וכן בתגובת המאשימה, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות.

בעניינו של הנאשם לא קיימת חובת עריכת תסקיר, והדבר מסור לשיקול דעת בית המשפט. הנאשם ביקש להפנותו לשירות המבחן, ומבוקשו ניתן לו. רק בחלוף מספר חודשים, וסמוך לפני מועד הפגישה המתוכנן עם שירות המבחן, החליט הנאשם, וטעמיו עמו, לחזור בו מבקשתו לעריכת תסקיר טרם שמיעת הטיעונים לעונש. חזקה עליו כי שקל את משמעות בקשתו.

השינוי הנוסף בעמדתו של הנאשם - אינו ברור, ואף בהודעה המשלימה מטעם הנאשם לא ניתן הסבר של ממש. אין מקום להשלים עם מצב בו גחמותיו של נאשם מכתיבות את קצב התקדמות הדיונים בעניינו. קשה להשתחרר מן הרושם כי מדובר בניסיון לדחות את המשך משפטו של הנאשם.

לאור האמור, אין בידי להיעתר לבקשה. החלטתי מיום 7.11.19 בדבר ביטול הפניית הנאשם לתסקיר שירות מבחן - תיוותר בעינה.

המזכירות תעביר את העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"א חשוון תש"פ, 19 נובמבר 2019, בהעדר הצדדים.