1

החלטתי להיעתר לבקשת המאשימה ולהתיר את תיקון כתב האישום בדרך של הוספת הודעה בדבר נאשם הצפוי למאסר בפועל למסור (להלן: "ההודעה").

2

האפשרות למסור הודעה כאמור לאחר תחילת המשפט, קבועה בסעיף 15א(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: "החוק"). על פי הסעיף אם לאחר תחילת המשפט סבר תובע שנתגלו נסיבות חדשות או נמצאו טעמים אחרים המצדיקים זאת, יודיע על כך לבית המשפט ולנאשם בהזדמנות הראשונה. הטעם שעלה בבקשת המאשימה - השמטת ההודעה מתוך שגגה בתיק שבו היא סבורה שהאינטרס הציבורי מחייב מתן הודעה כאמור, מהווה "טעם אחר" אשר מצדיק את קבלת הבקשה בכפוף לכך שהנאשמת מיוצגת ותקבל הזמנות סבירה להתגונן. הפרשנות שהציעה ההגנה בתגובתה שלפיה "שגגה" אינה יכולה להוות "טעם אחר", אינה סבירה, ומובילה לנוקשות פסיקתית ולחוסר גמישות שבנסיבות מסוימות עלולות לפגוע באינטרס הציבורי אך בשל טעות. כאמור יש לבחון את הבקשה גם באספקטים של הפגיעה בזכות הייצוג ומתן האפשרות הסבירה להתגונן.

כידוע תכליתה של ההודעה לפי סעיף 15א לחוק היא הבטחת ייצוגו המשפטי של הנאשם (כעולה מסעיף 15א(ג) לחוק). כיוון שהנאשמת מיוצגת עוד מתחילת ההליכים, הרי שבמובן זה לא נגרמה לה פגיעה כלשהי.

כך גם לא מצאתי בתגובת ההגנה פגיעה קונקרטית כלשהי שתיגרם להגנת הנאשמת כתוצאה מהתיקון.

כידוע, מתנה סעיף 92(א) לחוק את תיקון כתב האישום במתן אפשרות סבירה להתגונן. בחנתי את השפעת התיקון על הגנת הנאשמת בבחינה טכנית-פרוצדורלית ולא מצאתי שנפגעה האפשרות של ההגנה לזמן עדים, לחקור אותם ולהביא ראיות נוספות מטעמה. כך גם בחנתי את השפעת התיקון בבחינה מהותית ולא מצאתי שנפגעה האפשרות של הנאשמת לגבש קו הגנה ולהציגו ואף קו ההגנה שכבר גובש לא ייפגע כתוצאה מהתיקון. המסקנה היא שהגנת הנאשמת לא קופחה באופן כלשהו. על כן ובשים לב לשלב הדיוני שבו עומד התיק - טרם תחילת שלב בירור האשמה, מצאתי שהנאשמת תקבל הזדמנות סבירה להתגונן.

חרף החלטתי, אני שותף לביקורת שהעלתה ההגנה אודות השיהוי הניכר בהגשת הבקשה שעומד על כ-3 שנים אשר במהלכן התקיימו שבעה דיונים. אין ספק בעיניי ששיהוי זה גרם עינוי דין לנאשמת שעד עתה הסתמכה על כתב האישום נטול ההודעה עת אמדה את סיכוייה וסיכוניה.

ניתנה היום, י"ט אב תשפ"ב, 16 אוגוסט 2022, בהעדר הצדדים.