1

בהליך זה נקבעה ישיבה, מבעוד מועד, ליום 14.9.2017, לצורך מסירת גזר הדין או פסק דין ללא הרשעה בעניינם של הנאשמים. ברם, מועד זה נדחה לבקשת הנאשם 1 (ובהסכמת יתר הצדדים). יצוין כי אף מועד זה נדחה בזמנו, בין היתר, בשל דרישות הממונה מהנאשם 1 להמציא מסמכים הנוגעים למצבו הרפואי.

לאור זאת נקבע מועד חדש ליום 25.10.2017, אלא שאז הוגשה בקשה נוספת לדחיית הדיון, הפעם בשל אילוציו של ב"כ הנאשם 2. יודגש כי מהבקשה עולה לכאורה כי נתקבלה הסכמת כלל הצדדים, ועל כן נדחה הדיון ליום 15.11.2017.

2

עתה, הונחה לפניי בקשה מטעם הנאשם 1 לקיים את הדיון בעניינו במועד הקודם, היינו ביום 25.10.2017, משום שהוא עתיד לצאת את הארץ ללימודי רפואה באיטליה החל מיום 30.10.2017.

במסגרת הבקשה נטען כי הנאשם 1 כלל לא נתן הסכמתו לבקשת הדחייה שהוגשה מטעם הנאשם 2.

כך או כך, גם אם טעה ב"כ הנאשם 2 בהציגו את בקשת הדחייה כמוסכמת, אין לי אלא לתהות האם נשכח מהנאשם 1 שעדיין מתנהל הליך פלילי בעניינו, במסגרתו הורשע בעבירות סמים חמורות והפרעה לשוטר והוא עתיד לרצות עונש ממושך, אף אם בסופו של יום תבוטל הרשעתו בדין. לא ברור הכיצד מודיע הנאשם 1 לבית המשפט כי הוא מתכנן לצאת מן הארץ לתקופה ממושכת לצרכיי לימודים בטרם שילם חובו לחברה.

אי לכך, הנני דוחה את הבקשה לשינוי מועד הדיון.

הדיון הקבוע ליום 15.11.2017 בשעה 11:00 יתקיים במועדו, וחלה חובת התייצבות לשני הנאשמים.

בנסיבות אלה, אני מורה על הוצאת צו עיכוב יציאה מן הארץ כנגד הנאשם 1, ע ב, עד לסיום ריצוי העונש שעתיד להיגזר עליו במועד הדיון הקבוע.

המזכירות תודיע לב"כ הצדדים ולמשטרת הגבולות.

ניתנה היום, י"ב תשרי תשע"ח, 02 אוקטובר 2017, בהעדר הצדדים.