ת"פ 44168/06/22 – מדינת ישראל,ע נגד מוחמד תונסי
בית משפט השלום בירושלים |
|
ת"פ 44168-06-22 מדינת ישראל נ' תונסי(עציר)
|
|
בפני |
כבוד השופט ארנון איתן
|
|
בעניין: |
המאשימה
|
מדינת ישראל ע"י יחידת תביעות ירושלים |
|
נגד
|
|
|
הנאשם |
מוחמד תונסי ע"י ב"כ עוה"ד עיסא מוחמדיה |
|
|
|
גזר דין |
כתב האישום:
1. ביום 12.12.2022 הורשע הנאשם בהתאם להודאתו בעובדות כתב האישום המייחסות לו עבירות של גניבת רכב, לפי סעיף 413ב לחוק העונשים, תשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין"), הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, לפי סעיף 275 לחוק העונשין, נהיגה פוחזת של רכב, לפי סעיף 338(א)(1) לחוק העונשין, החזקת כלי פריצה לרכב, לפי סעיף 413ז לחוק העונשין וחבלה במזיד לרכב, לפי סעיף 413ה לחוק העונשין.
2. על פי עובדות כתב האישום, ביום 17.6.22 בשעה 04:30, לערך, הגיע הנאשם לדרך בית לחם 113, בירושלים (להלן: "המקום") וניגש לרכב מזדה ל.ז. 6421354 (להלן: "הרכב") השייך לגב' מיכל ממן. באותן הנסיבות, ניגש הנאשם לחלון משולש דלת אחורית ימנית של הרכב, שבר אותו, החדיר חפץ חד למסגרת החלון ונכנס לרכב. הנאשם פתח את מכסה המנוע של הרכב ובאמצעות מכשיר דיאגנוסטיקה ופינצטה, הניעו ונסע מהמקום.
3. בהמשך, נהג הנאשם ברכב דרך שכונת פסגת זאב לשטחי האזור, הגיע למחסום חיזמה וחצה אותו לכביש 437 בכיוון כללי הישוב אדם. שוטרים שהבחינו ברכב ובחלון המנופץ, כרזו והורו לנאשם לעצור, אולם הנאשם החל בנסיעה מהירה תוך שחמק מהם, עבר בין נתיבים, עקף רכבים, חסם עם הרכב את הניידות והשליך את מכשיר הדיאגנוסטיקה דרך חלון הרכב. הנאשם המשיך בנסיעה פזיזה עד שאיבד שליטה ברכב והתנגש במעקה בטיחות. בעקבות זאת, איבד הנאשם את הכרתו וקיבל טיפול רפואי בשטח מהשוטרים. לרכב נגרם נזק שהצריך את הורדתו מהכביש.
תסקיר שרות המבחן:
4. בתסקיר מיום 9.2.2023 עלה, כי הנאשם בן 19, רווק, בזוגיות מזה 3 שנים ומתכנן בעתיד למסד הקשר. הנאשם עצור משך כתשעה חודשים, וטרם מעצרו עבד בתחום המיזוג וכמוכר במכולת. הנאשם התגורר עם משפחתו בשכונת סילוואן בירושלים. הנאשם גדל בבית נורמטיבי, סיים 12 שנות לימוד ותעודת בגרות מקצועית כחשמלאי.
5. שרות המבחן מסר, כי לנאשם הרשעה קודמת משנת 2020 בעבירה של סיוע לניסיון הצתה של מבנה בגינו נדון למאסר של 14 חודשים, ממנו השתחרר כשנתיים לפני מעצרו הנוכחי.
6. בהתייחסותו לעבירה הנוכחית המיוחסת לו, הנאשם נטל אחריות חלקית על העבירות המיוחסות לו. להתרשמות שרות המבחן, העבירות בוצעו בצל היגררותו של הנאשם אחר חברה שולית אליה נחשף בסמוך לביצוע העבירה, זאת על רקע המצוקה הכלכלית שעלתה באותה העת כמפורט בתסקיר. צוין, כי לאורך חייו הנאשם ביטא יכולות הסתגלות ותפקוד תקינים במישור הלימודי והתעסוקתי.
7. הנאשם נטל אחריות, גם אם חלקית, על מעשיו, ויש ביכולתו להתבונן באופן התנהלותו, ולהביע אמפטיה והכרה בפגיעה שבמעשיו. להערכתם, הנאשם נעדר תפוסי התנהגות עברייניים מושרשים ובעל שאיפה לתפקוד נורמטיבי. כל אלו מהווים גורמי סיכוי לשיקום. מאידך, לנאשם קווי אישיות ילדותיים ולא בשלים ונטייה להיגררות, ובעיתות מצוקה, עלול לפעול באופן אימפולסיבי ופזיז תוך קושי לבחון את השלכות מעשיו. שרות המבחן לקח בחשבון, כי עונש המאסר אותו ריצה הנאשם בעבר, לא היווה עבורו גורם מרתיע ומציב גבול.
8. המלצתם הינה להטלת עונש מאסר בפועל לצד ענישה מותנית. בעת קצבת עונשו של הנאשם, המליץ שרות המבחן לקחת בחשבון את שאיפותיו החיוביות לעתיד, לקיחת האחריות על מעשה הגניבה והכרתו בפגיעה הכלכלית והרגשית בבעלת הרכב.
תמצית טיעוני הצדדים:
9. בטיעוניה לעונש, הפנתה המאשימה לגילו של הנאשם ורישומו הפלילי, כתב האישום וכן הערכים אשר בהם פגע. המאשימה עתרה לקביעת מתחם עונש שבין 20 ועד 30 חודשי מאסר, נוכח ריבוי העבירות, התכנון המקדים והמסוכנות החמורה, נוכח עבירות התעבורה אותן ביצע הנאשם.
10. המאשימה ביקשה לקבוע את עונשו של הנאשם בחלקו התחתון אך לא בתחתיתו של המתחם, ולהטיל עליו 24 חודשי מאסר, תוך הפעלת המאסר על תנאי במצטבר, כך שסה"כ יוטלו עליו 30 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית, לרבות פיצוי משמעותי למתלונן שרכבו הורד מהכביש.
11. הסנגור הפנה גילו הצעיר של הנאשם, העובדה כי הודה בכתב האישום כפי שהוא ומבלי הסדר טעון, ולכך שהנאשם עצמו נפגע באירוע כפי המתואר בכתב האישום. הסנגור התייחס לנסיבותיו האישיות של הנאשם כמתואר בתסקיר המבחן, וציין כי שרות המבחן ראה סיכוי ממשי לשיקום הנאשם אשר מצדיק לטעמו סטייה ממתחם העונש ההולם, ולכל הפחות הקלה בו. הסנגור ביקש לקבוע את המתחם החל מ-12 חודשי מאסר, זאת בהתאם לפסיקה תומכת, ולהימנע מהפעלת התנאי, בהיותו קטין בעת ביצוע העבירה הקודמת, ומכיוון והמדובר במאסר על תנאי רחב, שהוטל על כל עבירות פשע.
12. הנאשם ציין כי שגה, וביקש שלא ימוצה עמו הדין, שכן ברצונו לשקם את חייו לאחר תקופת המאסר.
מתחם העונש ההולם:
13. הערך המוגן בבסיס עבירות הקשורות ברכב, נועד להגן על קורבן העבירה, הנפגע כלכלית מהמעשה ונפגעת תחושת ביטחונו האישי, וכן הגנה על הציבור הרחב מפני השלכות המעשה כלפי מבוטחים הנאלצים לשלם פרמיות גבוהות בשל ריבוי עבירות מסוג זה. בבחינת הערכים המוגנים בכל הנוגע לשלב השני, (ההימלטות מן השוטרים), הרי שהנאשם פגע בערכים הנוגעים בביטחון השוטרים ומשתמשי הדרך, הצביע במעשיו על זלזול ברשויות אכיפת החוק, והראה במעשיו אדישות לסיכון המשמעותי שמעשה.
14. רף החומרה שבמעשים הינו גבוה, והן כוללות גם תכנון מוקדם. הנאשם הצטייד מבעוד מועד בכלי ייעודי לצורך הנעת הרכב, ניפץ את שמשת הרכב, בהמשך פתח את מכסה המנוע, ובאמצעות המכשיר הייעודי, עלה בידו להניע את הרכב, כשבכוונתו להוציאו מחוץ לתחומי מדינת ישראל. הנאשם נמלט מהשוטרים, שהבחינו בו נוסע ברכב שחלון הרכב מנופץ, ואף שכרזו לו לעצור, לא נענה לקריאתם, נסע באופן מסוכן- תוך שהוא עובר בין נתיבים, עוקף כלי רכב, חוסם את הניידת, וממשיך בנסיעה מסוכנת עד אשר איבד שליטה על הרכב, ופגע במעקה בטיחות.
15. הסיכון במקרה דנן, הינו משמעותי הן למשתמשי הדרך והן לביטחונם של השוטרים. כפי המתואר בכתב האישום, הנאשם אף איבד את הכרתו כתוצאה מנהיגתו זו, לאחר שפגע במעקה בטיחות, ואת הטיפול הרפואי בשטח, קיבל מאותם שוטרים.
16. בהתייחס למתחם העונש ההולם ראו לדוגמה: ע"פ 7163/13 אחמד כסאווני נגד מדינת ישראל (3.8.2014) והפסיקה המובאת בו, ע"פ 2519/14 ענאד אבו קיעאן נגד מדינת ישראל (29.12.2014), והפסיקה המובאת בו בסעיף 10.
17. בנסיבות אלו סבורני, כי יש לקבוע את מתחם העונש ההולם החל מ- 15 חודשי מאסר ועד 30 חודשים, לצד ענישה נלווית.
גזירת העונש המתאים לנאשם:
18. הנאשם הינו בחור צעיר כבן 20, רווק, נטל אחריות על מעשיו בבית המשפט, אם כי בשירות המבחן נטילת האחריות הייתה חלקית. הבאתי בחשבון את נסיבותיו האישיות כפי שפורטו בתסקיר המבחן, גורמי הסיכוי, גורמי הסיכון, וכן את המלצתם כי בעת קציבת עונשו לקחת בחשבון את שאיפותיו החיוביות לעתיד, נטילת האחריות והכרתו בפגיעה הכלכלית והרגשית בבעלת הרכב.
19. לחובת הנאשם רישום פלילי הכולל הרשעה אחת מבית המשפט המחוזי, בגין עבירה של סיוע לניסיון הצתה בגינה נדון ל-22 חודשים. מתיק זה תלוי ועומד כנגד הנאשם מאסר על תנאי להפעלה למשך 6 חודשים.
20. נוכח טעמים אלו, ראיתי לקבוע את עונשו של הנאשם בשליש התחתון של מתחם העונש ההולם ולגזור עליו את העונשים הבאים:
א. 18 חודשי מאסר בניכוי ימי המעצר.
ב. הפעלת מאסר על תנאי למשך 6 חודשים מתיק מספר 564190-05-19 (מחוזי ירושלים) מיום 16.1.2020 כך ש-4 חודשים ירוצו במצטבר ושניים בחופף. סה"כ ירצה הנאשם 22 חודשי מאסר בניכוי ימי המעצר.
ג. מאסר למשך 6 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר, שלא יעבור כל עבירות רכוש מסוג פשע, או עבירה בניגוד לסעיף 338 לחוק העונשין.
ד. מאסר למשך 3 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר, שלא יעבור עבירות רכוש מסוג עוון.
ה. פסילה מלקבל או מלהחזיק ברישיון למשך 8 חודשים. הרישיון יופקד במזכירות בית המשפט עד ליום 1.10.2023.
ו. פסילה על תנאי של 3 חודשים למשך 3 שנים מיום שחרורו של הנאשם מהמאסר.
ז. פיצוי למתלוננת (ע"ת 7) על סך 1500 ₪. הפיצוי יופקד עד ליום 1.10.2023 במזכירות בית המשפט, ויועבר ישירות למתלוננת על ידי המזכירות.
21. המזכירות תשלח העתק גזר הדין לשרות המבחן.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.
ניתן היום, ט"ו אדר תשפ"ג, 08 מרץ 2023, במעמד הנוכחים (הנאשם בוויעוד חזותי).
