כללי

1.      הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בעבירות של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, לפי סעיף 7(א) ו- (ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (להלן - פקודת הסמים או הפקודה), והחזקת כלים המשמשים להכנת סם מסוכן או לצריכתו, לפי סעיף 10 רישא לפקודה.

2.      על פי עובדות כתב האישום, ביום 5.9.2019, החזיק הנאשם ברכב שבבעלות אמו, בדופן האחורי של מושב הנהג, ארבע אריזות סגורות המכילות סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל נטו של 80.1612 גרם שלא לצריכה עצמית, ובדופן האחורי של המושב הסמוך למושב הנהג, אריזה פתוחה המכילה סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל נטו של 20.9669 גרם שלא לצריכה עצמית. כמו כן, החזיק הנאשם באותה עת בדופן האחורי של המושב הסמוך למושב הנהג, משקל אלקטרוני המשמש כלי לשקילת הסמים וחלוקתם למנות.

3.      הנאשם הודה בעובדות כתב האישום המקורי מבלי שגובשה בין הצדדים הסכמה לעניין העונש, והופנה לשרות המבחן עובר לשמיעת טיעוני הצדדים.

יצוין, כי במהלך מעצרו השתלב הנאשם בפרויקט "ראשית" בבית המעצר, ובהמשך הדרך שוחרר לקהילה טיפולית סגורה בהתאם להמלצת שירות המבחן. אלא שביום 19.7.2020 נפלט מהקהילה הטיפולית על רקע חוסר התאמה ונעצר עד תום ההליכים.

ההליך השיקומי שעבר הנאשם

4.      תסקירי שירות המבחן כוללים התייחסות לנתוניו של הנאשם, כמו גם לניסיונות לשלבו בהליך שיקומי, כפי שיפורט להלן.

2

הנאשם, בן 48, גרוש ואב לשלושה ילדים בגילאים 12, 13 ו- 18, אותם מגדל בגפו, בעל השכלה של 10 שנות לימוד. התגייס לשירות צבאי במג"ב ושירותו התאפיין בקשיי משמעת שכללו עונש מאסר בכלא צבאי. טרם מעצרו התגורר עם הוריו ובנו ועבד בהובלות בתחום השיפוצים.

בגיל 25 הסתבך לראשונה בפלילים ונדון לריצוי עונש מאסר בפועל. בשנת 2013 התגרש מאשתו ונאלץ לגדל את שלושת ילדיו בגפו. מעורבותו השולית התגברה וחלק מילדיו הוצאו למסגרות חוץ-ביתיות.

קשריו עם משפחתו תקינים. אביו מתמודד עם נכות ומוגדר כסיעודי מזה שנים, ואמו עובדת כמטפלת בקשישים. אחיו מתגורר באירופה ואחותו משמשת כסייעת בגן ילדים.

לנאשם 7 הרשעות קודמות בין השנים 2016-1996 בגין ביצוע עבירות אלימות וסמים. עם שחרורו ממאסרו האחרון בשנת 2016, החל לעסוק בהימורים והפסיד לדבריו את כל רכושו. כמו כן, בתקופה שקדמה למעצרו הנוכחי נחשף לסם הקוקאין והחל להשתמש בו באופן אינטנסיבי ויום-יומי כמענה לקשייו הרגשיים.

במהלך מעצרו הנוכחי, השתלב הנאשם בפרויקט "ראשית" בבית המעצר. מגורמי הטיפול בפרויקט נמסר כי הנאשם משתלב, שומר על כללי המסגרת, נעדר בעיות משמעת, ומוסר בדיקת שתן נקיות משרידי סם.

על-פי התסקיר, לאורך השנים התמודד הנאשם עם משברים אישיים ומשפחתיים, כשברקע דפוסים שוליים והתמכרותיים. מאז הגירושין חווה התדרדרות מתמשכת במצבו. במסגרת הפנייתו לשירות המבחן, התקשה להתייחס באופן ביקורתי לבחירותיו ולהתנהלותו, ועמדותיו הראשוניות היו אמביוולנטיות באשר לצורך להתחיל ולקדם שינוי באורחות חייו. יחד עם זאת, בעקבות הנכונות שהביע הנאשם ופנייתו לטיפול במסגרת הליך המעצר, שירות המבחן התרשם כי הוא בשל יותר מבעבר לערוך התבוננות פנימית וביקורתית אודות דפוסיו הבעייתיים ולהשתלב במסגרת קהילה טיפולית סגורה למכורים.

5.      ביום 26.4.2020 הועבר הנאשם מבית המעצר לקהילה טיפולית. בתחילה, השקיע מאמצים להיקלט במסגרת, להכיר את תנאי הקהילה ולעמוד בחוקיה, והביע רצון להשתלב בהליך טיפולי ארוך טווח.

אלא ששלושה חודשים לאחר קבלתו לקהילה הטיפולית, הוגשה לבית המשפט הודעה על סיום ההליך הטיפולי של הנאשם עקב חוסר התאמתו, היעדר שינוי במצבו ובעמדותיו, והשפעתו החברתית והשלילית. מגורמי הטיפול בקהילה נמסר, כי לאורך תקופת התאקלמותו, התקשה הנאשם לקחת אחריות על התנהגותו ולקבל את תנאי הקהילה; הציב דרישות שאינן עולות בקנה אחד עם חוקיה; איים על מסגרת הקהילה בתביעות משפטיות; עודד את עזיבתם של חלק מהדיירים שנמצאו בשלבים מעורערים של התחלת הטיפול; והחזיק בעמדה כוחנית ואלימה כלפי מטופלים אחרים במסגרת, שחלקם דיווחו על חשש מפני התמודדות עמו. עקב כך, נעצר הנאשם עד תום ההליכים.

6.      לאור האמור, ובסופו של דבר, שירות המבחן התרשם כי הנאשם מחזיק בעמדות קורבניות, ממוקד בסיפוק צרכיו באופן מיידי, אינו פנוי לבחינה עצמית ביקורתית, ואינו בשל להשתלב במסגרת קהילה טיפולית למכורים. שירות המבחן נמנע אפוא מהמלצה שיקומית בעניינו.

3

טיעוני הצדדים לעונש

7.      התובעות, עו"ד ענת בן זאב ועו"ד שלי קוטין, הדגישו את חומרתן של עבירות הסמים ואת הערכים המוגנים שנפגעים כתוצאה מביצוע עבירות אלה. עוד עמדו התובעות על כמות הסמים המשמעותית אשר מלמדת על מטרות ההחזקה שלא לשימוש עצמי ועל פוטנציאל הנזק שיכול היה להיגרם אילולא נתפסו הסמים.

עוד נטען, כי מדובר במבצע בלעדי של עבירה מתוכננת, בעל עבר פלילי שכולל 7 הרשעות קודמות, כאשר האחרונה שבהן בגין החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית וסחר בסם מסוכן, בעטיה נדון למאסר בפועל. לזכותו של הנאשם צוינו מאמציו להשתקם, הקושי הכרוך בשהייה בקהילה סגורה, והודאתו בעובדות כתב האישום.

בהתחשב במכלול הנסיבות, עתרה התביעה לקביעת מתחם ענישה הנע בין 3 ל- 5 שנות מאסר, ולהשית עליו עונש של 3 שנים ומספר חודשים, לצד עונשים נלווים.

8.      הסנגור, עו"ד אמיר נבון, התייחס בטיעונו להודאתו של הנאשם בעובדות כתב האישום בשלב מוקדם מאד של ההליך, להליך השיקומי שעבר הנאשם ולנסיבותיו האישיות של הנאשם.

לדבריו, הגם שההליך השיקומי לא צלח, אין להקל ראש בניסיונות ובמאמצים שנעשו מצד הנאשם, אשר יזם את השתלבותו בפרויקט "ראשית" בבית המעצר, וזכה לחוות דעת חיוביות מטעם שב"ס.

הסנגור תיאר את התהפוכות שעבר הנאשם בחייו לאורך השנים, אשר מתבטאות ומשתקפות בגיליון הרישום הפלילי שלו: באמצע שנות העשרים לחייו הסתבך לראשונה בפלילים; לאחר שהתחתן והקים משפחה התנהל באופן נורמטיבי במשך תקופה ארוכה; אך משבר הגירושין הובילו שוב למעורבות פלילית. הסנגור הביע צער רב שהליך השיקום לא צלח, וציין כי הנאשם מוטרד מאד ודואג לילדיו.

לאור האמור, עתר הסנגור לקביעת מתחם ענישה שמתחיל מ- 18 חודשי מאסר, והפנה לשם כך לפסיקה שלשיטתו תומכת במתחם לו עתר.

9.      הנאשם תיאר את המשבר שפקד אותו בעקבות הליך הגירושין. לדבריו, עולמו חרב עליו, ביתו נהרס והוא החל לצרוך לראשונה אלכוהול וסמים. עוד הוסיף כי הוציא את כל כספו על הסמים ונשאר חסר כל. הנאשם ציין כי המעצר בתיק הנוכחי הציל את חייו, היטיב עמו והוביל לשינוי חיובי.

דיון והכרעה

מתחם העונש ההולם

10.  דומה שהכל נכתב אודות החומרה הטמונה בעבירות הסמים, השפעתן על תחומי עבריינות נוספים, בפרט כאשר מדובר בכמות כה גדולה שלא לשימוש עצמי, והצורך להיאבק בהן באמצעות ענישה משמעותית ומרתיעה:

4

"על חומרתה המופלגת של עבירת החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית אין צורך להכביר מילים, ולא כל שכן כך הוא כאשר מדובר בכמות כה גדולה של סמים מסוג זה. הענישה בעבירות מסוג זה נועדה, קודם לכל, לשרת את מטרת הגמול לעבריין על עיסוק בסם העלול לסכן חיי אדם ולפגוע בבריאות המשתמשים בו; שנית, על העונש להעביר מסר חד-משמעי של הרתעה ביחס לעבריינים פוטנציאליים, ולשמש אות אזהרה אפקטיבי לכל מי שמתכוון לקחת חלק במערכת ההעברות והסחר בסמים, תהא אשר תהא הפונקציה אותה הוא ממלא בשרשרת זו של העברת הסם מיד ליד. מזה זמן רב, מדגישים בתי המשפט בפסיקתם את חשיבות הערך הענישתי בעבירות סמים כאחד הכלים החשובים בפעילות לביעורו של נגע הסמים. ההחמרה בענישה בגין עבירות סמים משרתת את מטרות הגמול וההרתעה, שהן היעדים העיקריים של הענישה בתחום הסמים" (ע"פ 211/09 אזולאי נ' מדינת ישראל, פס' 10 (22.6.2010) (להלן - עניין אזולאי)).

11.  העבירות אותן ביצע הנאשם פוגעות משמעותית בערכים עליהם ביקש המחוקק להגן, ובכלל אלה שמירה על שלום הציבור והגנה עליו מפני הנזקים החברתיים - הן הישירים והן העקיפים - אשר נגרמים כתוצאה משימוש בסמים מסוכנים.

12.  מידת הפגיעה בערכים אלו משמעותית בהתחשב בסוג העבירות - החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית; סוג הסם - קוקאין, הידוע כסם קשה וממכר; וכמות הסם - 101 גרם. יצוין, כי למשקל הסם יש השפעה של ממש בקביעת מתחם העונש ההולם.

13.  הנזק הקונקרטי במקרה דנא נמנע מאחר שהנאשם נעצר והסמים נתפסו בטרם הופצו למשתמשי הקצה. לעומת זאת, הנזק הפוטנציאלי שעלול היה להיגרם מהפצת הסם הוא משמעותי בשל הכמות הגדולה וסוג הסם המסוכן שהחזיק, שעלול היה לשמש להכנת מנות סם רבות. יצוין כי המשקל שנתפס ברשות הנאשם "מחזק את החזקה", הברורה מאליה, כי מדובר בסם המיועד להפצה לכל דיכפין.

14.  באשר לפסיקה הנוהגת בעבירות של החזקת סם מסוכן מסוג קוקאין/הרואין שלא לצריכה עצמית, מצאתי את פסקי הדין הבאים כרלוונטיים:

ע"פ 482/20 מטר נ' מדינת ישראל (4.6.2020) - המערער הורשע בעבירות של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית ובאיומין בכך שהחזיק בביתו 65 גרם הירואין, ואיים על אחד השוטרים שלקח חלק בחיפוש. בית המשפט המחוזי קבע מתחם ענישה הנע בין 3 ל- 5 שנות מאסר, והשית על המערער 4 שנות מאסר, לצד עונשים נלווים (בין היתר, בשל עבר פלילי מכביד ורלוונטי). עוד יצוין, כי במקרה דנן בחר המערער לנהל הוכחות ועל כן לא ניתן היה להעניק לו את אותה הקלה השמורה לאלו הנוטלים אחריות. בית המשפט העליון קיבל את הערעור שהוגש על חומרת העונש, והעמיד את עונשו על 3.5 שנות מאסר בעקבות פגם שנפל בחיפוש המשטרתי.

5

ע"פ 8048/19 פיצ'חדזה נ' מדינת ישראל (4.6.2020) - המערער הורשע בעבירות של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית והחזקת כלים המשמשים להכנת סן בכך שהחזיק בביתו 55 גרם קוקאין המחולק ל-38 מנות, משקל אלקטרוני וכסף מזומן בסך 4,250 ₪. בית המשפט המחוזי קבע מתחם ענישה הנע בין 24 ל- 42 חודשי מאסר, סטה מהמתחם משיקולי שיקום והשית על המערער 18 חודשי מאסר, לצד עונשים נלווים. ערעור שהוגש על חומרת העונש נדחה. נקבע כי "עונשו של המערער אינו מחמיר עימו כלל ועיקר, ואף מקל עימו... בית המשפט המחוזי העניק משקל נכבד לנסיבותיו האישיות של המערער ולהליך השיקומי אליו נרתם, עד כדי שחרג באופן משמעותי ביותר ממתחם העונש שקבע וממדיניות הענישה הנוהגת בנסיבות דומות".

ע"פ 2570/17 קריחלי נ' מדינת ישראל (17.1.2018) - המערער הורשע בעבירות של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית ובהחזקת כלים המשמשים להכנת סם, בכך שהחזיק בביתו 102 גרם קוקאין, 1.2 גרם חשיש ומשקל דיגיטלי אשר שימש לשקילת הסמים. בית המשפט המחוזי השית על המערער 40 חודשי מאסר בפועל, לצד עונשים נלווים. ערעור על הכרעת הדין נדחה בעוד שהערעור על גזר הדין התקבל בחלקו כך שעונש המאסר הופחת ל- 34 חודשי מאסר.

ע"פ 10173/16 מדינת ישראל נ' טאהא (14.2.2017) - המערער הורשע בעבירה של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית בכך שנתפס כשברשותו 302 גרם קוקאין. בית המשפט המחוזי קבע מתחם ענישה הנע בין 18 ל- 36 חודשי מאסר, והשית על המערער20 חודשי מאסר בפועל. כמו כן הופעל עונש מאסר מותנה בן 12 חודשים, כשמחציתו במצטבר ומחציתו בחופף, לצד עונשים נלווים. בית המשפט העליון דחה את ערעור המדינה ביחס לעונש טרם הפעלת המאסר המותנה תוך שקבע כי מדובר בעונש הולם, אולם קיבל אותו לעניין אופן הפעלת המאסר המותנה בלבד, והעמיד את תקופת המאסר על 32 חודשים.

ע"פ 4592/15 פדידה נ' מדינת ישראל (8.2.2016) - המערערים הורשעו בעבירות של קשירת קשר לפשע, החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית וסיוע להחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית בכך שהחזיקו 481 גרם קוקאין כשהוא מוסתר מתחת מושב הנהג במוניתו של המבצע. בית המשפט המחוזי קבע מתחם ענישה הנע בין 24 ל- 72 חודשי מאסר. בית המשפט העליון דחה את ערעור המדינה.

ע"פ 2279/15 בורוחוב נ' מדינת ישראל (31.1.2016) - המערער הורשע בעבירות סמים, לאחר שבביתו וחצרו נמצאו 50.937 גרם קוקאין, 293 טבליות MDMA, 17.6 גרם חשיש, וכן משקל אלקטרוני. בית המשפט המחוזי קבע ביחס לעבירות של החזקת סם שלא לצריכה עצמית מתחם ענישה הנע בין 24 ל-48 חודשי מאסר, והשית על המערער 28 חודשי מאסר בפועל, לצד עונשים נלווים. ערעור שהוגש על חומרת העונש נדחה.

ע"פ 1313/14 בהתימי נ' מדינת ישראל (9.6.2015) - המערער הורשע בעבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית בכך שהשליך חבילה ובה כ- 50 גרם קוקאין בזמן ששוטרי סיור התקרבו אליו. הצדדים טענו למתחם ענישה הנע בין 2 ל- 4 שנות מאסר. בית המשפט המחוזי השית על המערער 42 חודשי מאסר והפעיל עונש מאסר מותנה בן 10 חודשים במצטבר, לצד עונשים נלווים. ערעור שהוגש על חומרת העונש נדחה. נקבע כי "עסקינן בסם מסוג קוקאין ובמשקל של כחמישים גרם. אלו נתונים שמצדיקים עונש חמור".

ע"פ 8820/14 שחר נ' מדינת ישראל (17.5.2015) - המערער הורשע בעבירות של החזקת סם של לצריכה עצמית והחזקת סם לצריכה עצמית, בכך שנתפסו בביתו חשיש במשקל כולל של 3.74 גרם וקוקאין במשקל כולל של 112 גרם. בית המשפט המחוזי קבע מתחם ענישה הנע בין 3 ל- 5 שנות מאסר והשית על המערער 3 שנות מאסר בפועל, לצד עונשים נלווים. ערעור שהוגש על חומרת העונש נדחה.

6

ע"פ 6277/14 משלטי נ' מדינת ישראל (2.2.2015) - המערער הורשע בעבירות של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית והחזקת כלים המשמשים להכנת סם בכך שהחזיק בביתו 51.36 גרם קוקאין וכן חומר מסוג LIDOCAINEבמשקל 10.11 גרם, ועמם שקיות ניילון קטנות גזורות ומשקל אלקטרוני. בית המשפט המחוזי קבע מתחם ענישה הנע בין 3 ל- 5 שנות מאסר והשית על המערער 4 שנות מאסר. כמו כן הופעל עונש מאסר מותנה בן 36 חודשים - שנה במצטבר ושנתיים בחופף, לצד עונשים נלווים. ערעור שהוגש על חומרת העונש נדחה.

ע"פ 5374/12 אברג'יל נ' מדינת ישראל (9.1.2013) - המערער הורשע בעבירות של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית בכך שנתפס מחזיק 60 אריזות המכילות קוקאין במשקל כולל של כ-43 גרם. בית המשפט המחוזי השית על המערער 3 שנות מאסר, לצד עונשים נלווים. ערעור שהוגש על חומרת העונש נדחה. נקבע כי "העונש שהושת על המערער איננו חורג ממדיניות הענישה המקובלת בעבירות מהסוג שבהן הורשע".

ת"פ (מחוזי ת"א) 58488-08-18 מדינת ישראל נ' ז'בניה (16.4.2019) - הנאשם הורשע בעבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית בכך שנתפס מחזיק הרואין במשקל כולל של 109 גרם, מחולק למנות. בית המשפט קבע מתחם ענישה הנע בין 3 ל- 5 שנות מאסר, והשית על הנאשם 38 חודשי מאסר, לצד עונשים נלווים.

בת"פ (מחוזי ת"א) 6322-04-16 מדינת ישראל נ' שלמה כהן (22.1.2018) - הרשעתי את הנאשם בעבירות של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית ושיבוש הליכי משפט בכך שהשליך מחלון דירתו קוקאין במשקל כולל של 278 גרם, שהיה מחולק לשקיות, בזמן שהגיעו למקום שוטרים. המתחם שנקבע באותו מקרה נע בין 18 ל- 42 חודשי מאסר. בעקבות נסיבות ייחודיות והליך שיקום מרשים ומשמעותי, מצאתי לסטות ממתחם העונש שקבעתי (בין היתר על סמך המלצות הגורמים המטפלים) ולהשית על הנאשם 6 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות, לצד עונשים נלווים.

15.  אשר על כן, על יסוד השיקולים שפורטו לעיל, הגעתי לכלל מסקנה כי מתחם העונש ההולם במקרה דנא נע בין 2 ל- 5 שנות מאסר.

קביעת העונש המתאים

16.  בפתח הדיון בעונש המתאים לנאשם יצוין, כי בשונה משאלת קביעת המתחם, אין מחלוקת בין הצדדים כי יש למקם את הנאשם בסמוך לרף התחתון של המתחם. בהינתן העובדה שמסקנה זו מקובלת עליי - אסקור באופן תמציתי את השיקולים התומכים במסקנה זו.

הנאשם לקח אחריות מלאה על מעשיו בשלב מוקדם של ההליך, עת הודה בעובדות כתב האישום המקורי. מעבר לחיסכון בזמן הציבורי ושיתוף הפעולה עם רשויות אכיפת החוק; ובשים לב לדבריו לפיהם המעצר בתיק הנוכחי הציל את חייו והיטיב עמו - יש בכך כדי ללמד על הפנמת הפסול במעשיו אשר מצדיקה הקלה משמעותית בעונש.

7

כאמור, הנאשם השתלב ביוזמתו בפרויקט "ראשית" בבית המעצר, ובהמשך שוחרר לקהילה טיפולית סגורה למכורים. ניכר כי הנאשם עשה מאמצעים לחזור למוטב ולהיגמל, ואף אם בסופו של דבר לא עלה הדבר להשלים את התהליך, ראיתי ליתן משקל לקולא למאמצים אלה.

גם נסיבותיו האישיות המורכבות של הנאשם, כפי שבאו לידי ביטוי בתסקירי שירות המבחן ובטיעוני ההגנה, עומדות לזכותו. אין ספק כי להתמכרותו של הנאשם לסמים הייתה השפעה בלתי מבוטלת על ביצוע מעשה העבירה. יחד עם זאת, התמכרות לסמים אינה יכולה להצדיק ביצוען של עבירות ממין זה, או בכלל, ולכן מצאתי כי משקלם של הנתונים האישיים מצדיק הקלה מסוימת בעונש, אם כי מופחתת.

לחובתו של הנאשם שבע הרשעות קודמות במגוון עבירות, ושלושה עונשי מאסר קצרים (תע/1);מדובר בעבר פלילי ישן יחסית המתפרש על פני תקופה ארוכה (החל משנת 1996 ועד שנת 2016). ההרשעה המשמעותית בגיליון היא בעבירות סמים שבוצעו בשנת 2014 בעטיה ריצה הנאשם עונש של 17 חודשי מאסר. הרשעה זו אינה מאפשרת אימוץ הרף התחתון של המתחם.

17.  שקלול הנתונים האמורים מוביל למסקנה כי יש למקם את הנאשם בסמוך לרף התחתון של המתחם.

סוף דבר

18.  לאור האמור, אני גוזר על הנאשם את העונשים כמפורט להלן:

א.    28 חודשי מאסר בפועל החל מיום 20.7.20 ובניכוי תקופה נוספת שבין יום 5.9.19 ל- 16.3.20.

ב.      6 חודשי מאסר, אולם הנאשם לא יישא עונש זה אלא אם יעבור תוך 3 שנים מיום שחרורו עבירה על פקודת הסמים מסוג פשע;

ג.       3 חודשי מאסר, אולם הנאשם לא יישא עונש זה אלא אם יעבור תוך 3 שנים מיום שחרורו עבירה על פקודת הסמים מסוג עוון;

ד.      קנס בסך 5,000 ₪ או 30 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם עד ולא יאוחר מיום 1.4.2021.

ניתן צו למוצגים לשיקול דעת קצין משטרה ו/או התביעה.

זכות ערעור כחוק.

ניתן והודע היום כ"ב חשוון תשפ"א, 09/11/2020 במעמד הנוכחים.