ת"פ 44099/01/19 – מדינת ישראל נגד איתי גביר
בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו |
|
ת"פ 44099-01-19 מדינת ישראל נ' גביר
|
14 אפריל 2020 |
1
לפני כבוד השופט בני שגיא
|
|
|
המאשימה |
מדינת ישראל על-ידי ב"כ עו"ד רחלי חזן-פלדמן
|
|
נגד
|
||
הנאשם |
איתי גביר (עציר) על-ידי ב"כ עו"ד חי הבר
|
|
גזר דין
כללי
1.
הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בעבירות של סיוע לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות
(ריבוי עבירות) לפי סעיף
2. במסגרת הסדר הטיעון שגובש בין הצדדים, תוקן כתב האישום, והתביעה הגבילה עתירתה העונשית ל - 28 חודשי מאסר וקנס, בעוד ההגנה תוכל לטעון באופן חופשי ביחס לשני רכיבים אלה. עוד סוכם כי יוטל על הנאשם מאסר על תנאי, ויחולט סכום בסך 19,145 ₪ שנתפס במהלך החקירה.
3. כתב האישום שהוגש נגד הנאשם הוא כתב האישום השני שהוגש בפרשה, כאשר כתב האישום הראשון הוגש במסגרת ת"פ 29908-10-17 נגד גיא מונסנגו, הוא הוגה תוכנית המרמה והעבריין העיקרי (להלן - מונסנגו).
2
ביום 1.11.18 ניתן גזר דינו של מונסנגו, בגדרו הטלתי עליו 77 חודשי מאסר, לצד מאסר מותנה, קנס, ופיצוי לקורבנותיו בסך כולל של 8 מיליון ₪.
העובדה שכתב האישום נגד הנאשם הוגש לאחר סיום עניינו של מונסנגו היא פועל יוצא של איתורו המאוחר של הנאשם.
תמצית כתב האישום המתוקן
4. החלק הכללי בכתב האישום המתוקן מתאר את תוכנית המרמה, אותה הגה מונסנגו ואף הוציאה אל הפועל, החל משנת 2015. תכנית המרמה המתוחכמת עסקה בשיווק פרויקטים בנדל"ן (בעיקר - דירות מגורים לאנשים פרטיים), כאשר מונסנגו ידע כי אותם פרוייקטים לא יצאו לפועל, בין אם בשל כך שאין לו זכות חוזית בפרויקטים, ובין אם בשל כך שמעולם לא הגיש בקשות להיתרי בנייה לעיריות (להלן - הפרויקטים הפיקטיביים). מטרת תכנית המרמה של מונסונגו הייתה לקבל לידיו במרמה כמה שיותר "דמי רצינות", שאותם גבה במרמה מלקוחות הרכישה (להלן - הקורבנות), שנעו בסכומים של עשרות אלפי שקלים ואף הגיעו עד 200 אלף ₪ מכל קורבן (להלן - הרכוש האסור); להעביר את הרכוש האסור לפריטה בנש"מים, בין היתר, באמצעותו של הנאשם (להלן - הצ'יינג'ים); ולהשתמש בכסף שהתקבל, שלא כדין ובמרמה, לשימושיו האישיים, ולשם המשך ביצוע העבירות, אך לא למטרות שלשמן התקבל (להלן - תכנית המרמה).
במסגרת תכנית המרמה ולשם מימושה, הקים מונסונגו מערך של סוכני מכירות, טלפנים, נהגים ועובדים, שכר משרדי פאר במקומות מרכזיים, כדי להציג מצג שווא של מערך שיווק הנחזה להיראות אמין ורציני. מונסונגוהגדיל לעשות והכין מצגות והדמיות, שלא מבוססות על תכנון אמיתי של הפרויקטים. לשם כך השתמש בהדמיות מהאינטרנט או בתכנון דירות שבוצע על-ידי מעצבים שאותם הציג כאדריכלים, הגם שידע כי אין זה כך. מונסונגו הציג את המצגות וההדמיות בפני הקורבנות, ויצר מצג כוזב של תכנון מתקדם של הפרויקטים השונים, לשם הגדלת סך הכספים שיתקבלו במרמה. זאת ועוד, במסגרת תכנית המרמה, הכין מונסונגו הסכמי רכישה שנקראו "טופסי הרשמה" במסגרתם הוצגו מצגים כוזבים שונים, לרבות מצג שווא לפיו יש לו זכות חוזית בנכסים, גם במקרים שרק החל במשא ומתן; מצג שווא לפיו קיימים חשבונות נאמנות בפרויקטים; מצג כוזב לפיו יתקבל היתר בנייה תוך 12 חודשים והאכלוס יתאפשר תוך 36 חודשים, ומצגים נוספים, כל זאת בעוד מונסונגו יודע כי לא הוגשה בקשה להיתר בנייה וכי הפרויקטים לא ייצאו לפועל.
3
על פי עובדות האישום הראשון, במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, במהלך שנת 2016, הכיר הנאשם את מונסנגו. הנאשם הציג עצמו בפני מונסנגו כמי שמתגורר במגדלי יוקרה בתל-אביב והינו בעל קשרים ויכולת לפרוט סכומי כסף גבוהים אצל נותני שירות מטבע בזמן קצר ובעמלות נמוכות. בעקבות האמור, ולאחר שהעמיק הקשר החברי ביניהם, החל הנאשם לסייע למונסנגו במימוש תכנית מרמה, בין היתר, בכך שפרט עבורו התקבולים שקיבל מונסנגו.
עובר להיכרות בין מונסנגו לנאשם, ביום 15.10.15 הוקמה על-ידי מונסנגו חברת סתנ"ן ומניותיה הועברו מעת לעת למספר אנשים, וביניהם לדניאל אטור טוב, צעיר בן 24 ללא ניסיון משמעותי בנדל"ן (להלן - אור טוב) אותו שכר מונסנגו במהלך חודש אוגוסט 2016 על-מנת שישמש כאיש קש עבורו.
בהמשך לאמור לעיל, הנאשם סייע למונסנגו ביצירת קשר עם עו"ד אברהם המר (להלן - עו"ד המר) והציע לעורך דין המר לפתוח חשבון נאמנות לחברת סתנ"ן על-מנת שתשמש את תכנית המרמה, וזאת כדי לסייע לטעת נופך של אמינות בפני הקורבנות.
בהמשך לכך, ולצורך קידום תכנית המרמה של מונסונגו והשימוש בכספי הקורבנות לצרכים פרטיים, ביקש הנאשם מעו"ד המר לפתוח חשבון נאמנות עבור סתנ"ן. ביום 5.10.16 נפתח חשבון "עו"ד אברהם המר בנאמנות עבור חברת סתנ"ן" שמספרו 45133/72 (להלן - חשבון הנאמנות).
בהמשך לפתיחת חשבון הנאמנות, מונסונגו בעצמו או באמצעות הסוכנים, הציג בפני הקורבנות מצג כוזב, הכל כאמור מעלה.
בהמשך המשיך מונסנגו למכור במרמה ובכזב את הזכויות בדירות במספר פרויקטים שונים, עד לתחילת נובמבר 2016, בעצמו או באמצעות הסוכנים, תוך הצגת המצגים הכוזבים האמורים. מונסנגו, באמצעות חברת מרום ברנר וחברת סתנ"ן, קיבל במרמה את "דמי הרצינות" ששילמו הלקוחות הרוכשים, עמלת שיווק ושכר טרחת עו"ד, והנאשם סייע למונסנגו בכך שפעל לפרוט כספים אלו בצ'יינג', ביודעו שמקורם במצג שווא.
באופן המתואר לעיל, ובמסגרת תכנית המרמה, העביר מונסנגו לנאשם עשרות רבות של שיקים של קורבנות ממספר פרויקטים פיקטיביים ששיווק ברחבי רמת-גן - בת-ים, במהלך החודשים מאי עד נובמבר 2016, או בסמוך לכך.
כחלק מתכנית המרמה ותוך שהוא מסייע למונסנגו להסתיר ולהסוות את מקור הרכוש האסור
ואת בעלותו בו פעל הנאשם לפריטת כספי הקורבנות שהתקבלו במרמה (להלן - הרכוש
האסור לפי
4
במעשיו אלו, סייע הנאשם למונסנגו לקבל במרמה בנסיבות מחמירות סך כולל של כחמישה מיליון ₪, בתחכום, שיטתיות, במשך, בהיקף ובפגיעה בהליך העסקים הרגיל, המהווים את הנסיבות המחמירות. כן סייע הנאשם לבצע פעולות ברכוש אסור בסכום כולל של כחמישה מיליון ₪, והכל במטרה להסתיר את מקורו או להסוותו, להסתיר את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו, את תנועותיו ואת עשיית הפעולות בו, ועשה בו שימוש לשם המשך ביצוע העבירות ולשם שימושיהם האישיים של מונסנגו ואחרים, לרבות הנאשם.
על פי עובדות האישום השני, ועוד לפני תכנית המרמה, בתאריכים 3.2.16 ו-17.3.16, או בסמוך לכך, יצא הנאשם את גבולות ישראל דרך נמל התעופה בן גוריון וזאת באמצעות תעודה הנחזית להיות דרכון ישראלי הנושא פרטי אדם אחר בשם מני עזרן, וזאת ללא ידיעתו או הסכמתו. אותו מני עזרן שכר עבור הנאשם רכב רכב, בהמשך - תוך שהוא מתחזה בכזב למני עזרן, נהג הנאשם ברכב וקיבל דו"חות על-שם מני עזרן. כמו כן, הנאשם נעצר על-ידי שוטרים ביום 24.6.17 והתחזה בפניהם בכזב כמני עזרן, בכוונה להונות.
על פי עובדות האישום השלישי, במסגרת תכנית המרמה, במהלך שנת המס 2016 קיבל הנאשם בסייעו למונסונגו, כספים במרמה עבור עסקאות נדל"ן פיקטיביות. הנאשם סייע למונסונגו להפיק הכנסה בסך חמישה מיליון ₪ אשר נפרטה למזומן בצ'יינג' י.ח. דויטש, וסוכם כי יקבל תמורת זאת סכום כסף לא ידוע.
בגין חלקו בהכנסה זו מפעולות המרמה היה הנאשם חייב הגשת דו"ח לפקיד שומה, ואולם הנאשם נמנע מעשות כן.
הנאשם במזיד ובמטרה להתחמק ממס על הכנסותיו, פעל בתחבולות, בין השאר: לא הגיש דו"חות אישיים לפקיד השומה על הכנסותיו בשנה זו; יצר ערבוב מכוון בכספי המרמה שהופקדו לטובת חברות סתנ"ן, MDG, חשבון הנאמנות של חברת סתנ"ן ואחרים, וסייע לקבלת תמורתם במזומן באמצעות פריטתם בציי'נג' י.ח. דויטש.
5. התובעת, עו"ד רחלי חזן - פלדמן, עמדה בטיעוניה על הערכים המוגנים שנפגעו, על טיב הסיוע שהעניק הנאשם למונסנגו בביצוע תוכנית המרמה, ועל העבירות הנוספות שביצע כעולה מעובדות כתב האישום המתוקן.
וכך ציינה:
"חלקו של הנאשם למעשה היה פעולה שאין בלתה, שהיה חיוני וחשוב במרמה כולה בפרק הזמן בו עבד. חלק שאפשר את הלבנת הכספים. הנאשם פרט סכומי כסף נכבדים, בשתי כרטסות בצ'יינג' תוך שהוא יודע שמדובר בכספי לקוחות, ותוך שמעביר את המזומנים למטרות פרטיות שאינן לקידום הפרויקטים. חלק לכיסו של גיא מונסנגו ואחרים, ובכללם הנאשם. זאת ועוד, הנאשם יצר את החיבור עם עו"ד המר והביא לפתיחת החשבון "נאמנות" בתיק. כפי שראינו במהלך הוכחות (הסדר הטיעון גובש לאחר מספר ישיבות בהן נשמעו עדויות - ב.ש), הנאשם היה מסודר ושיטתי, היה בקשר עם הלקוחות, דחה אותם הלוך ושוב, ולמעשה היום כתב האישום הכולל מייחס לו עבירות הלבנת הון וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, ובצידן עבירות מס הקשורות באותם תחומים".
5
עוד צוין כי על מתחם העונש ההולם להיגזר מהמתחם שנקבע בעניינו של מונסנגו, ועל כן, בשיקלול מגוון הנתונים, צריך לנוע בין שנתיים לשש שנות מאסר.
באשר לעונש המתאים לנאשם נטען, כי עתירת התביעה לעונש של 28 חודשי מאסר היא עתירה מתונה, אשר לוקחת בחשבון את התיקונים שנערכו בכתב האישום, את הודאת הנאשם ואת יתר הנתונים הרלוונטיים, לרבות עברו הפלילי.
6. הסניגור, עו"ד חי חבר, עמד בטיעוניו על חלקו המצומצם של הנאשם במלאכת הסיוע למונסנגו, חלק שעל פי הנטען, נמוך אף מחלקם של מעורבים אחרים שטרם הועמדו לדין (סוכני המכירות, מי שעל פי כתב האישום התחזתה לאדריכלית, ומעורבים נוספים).
וכלשונו:
"חברתי ציינה כטיעון מדוע עניינו של הנאשם פה הוא "חוליה שאין בלתה". אני שואל את עצמי, סוכני המכירות שישבו יום יום עם קורבנות והציגו להם מצגי שווא, תכניות פיקטיביות, הגב' מאיה דרייבלט שכלל אינה אדריכלית והבטיחה הבטחות שווא לא ראיתי כתבי אישום שהוגשו נגדם. עולה מחומר הראיות שמאיה דרייבלט התחזתה להיותה אדריכלית, הציגה חתימות על פרויקטים שלא היו לה, ישבה עם אנשים, ואלה מקרים שלא הגיעו לצערי בפני בית המשפט הם אותם סוכנים, שקיבלו מאות ואם לא כמה מיליוני שקלים מעמלות, והקורבנות שהעידו בבית המשפט אמרו למי מסרו את "דמי השיווק". אז לבוא ולהגיד כי הנאשם חוליה שאין בלתה? איפה כל החוליות שהביאו את האנשים האלה? אינם. גם מר אורטוב לא יושב פה עם כתב אישום".
הסניגור ביקש ליתן ביטוי לעובדה כי "תקופת הסיוע" עמדה על 6-5 חודשים לכל היותר, כאשר תוכנית המרמה המשיכה גם לאחר תקופה זו.
עוד ביקש הסניגור להתחשב בהודאתו של הנאשם, בהבעת החרטה, בתיקונים המשמעותיים שנערכו בכתב האישום, במעצרו הממושך ובנסיבותיו האישיות המורכבות (ראו הפרטים בפרו' עמ' 100 ש' 19-8).
7. הנאשם בדברו האחרון הביע צער עמוק על מעשיו, ציין כי לוקח אחריות על הטעויות שביצע, ואף הגיש מכתב במסגרתו פירט את נתוניו האישיים, תיאר את בדידותו, ניתוקו ממשפחתו ואת הקשיים אותם חווה בתקופת מעצרו.
דיון והכרעה
6
8. נקודת המוצא לבחינת מעשיו של הנאשם היא תוכנית המרמה. מדובר בתוכנית מרמה מתוחכמת, רבת משתתפים, וכזו שהובילה לעשרות רבות של קורבנות לאבד כסף רב, בעזרתו קיוו לרכוש דירה. קורבנות העבירה אינם "טייקוני נדל"ן" ומכלל העדויות שנשמעו עולה תמונה ברורה אודות מצוקתם. אמנם, מונסנגו הוא "אביה הרוחני" של תוכנית המרמה, והמוציא המרכזי שלה אל הפועל, אלא שתוכנית זו לא הייתה גורפת סכומי עתק, אלמלא "הצוות" שהקיף אותו, תוך שכל אחד מהם תורם את חלקו לביצועה המוצלח של התוכנית.
מעבר לחלקו של הנאשם בסיוע למונסנגו בביצוע תוכנית המרמה, הפוגעת במגוון הערכים המוגנים אותם פירטה התובעת ובהם הצורך להגן על הציבור ורכושו, יש לזכור כי הנאשם הורשע גם בעבירות מס, וכן בעבירות של שימוש בדרכון מזויף והתחזות כאדם אחר, שאף הן "ממשפחת" עבירות המרמה, ללמדך על הדרך שאימץ לעצמו הנאשם, ועל מגוון הערכים המוגנים בהם פגעו מעשיו.
לצד האמור לעיל, יש טעם ממשי בטענת עו"ד הבר כי יש לבחון את חלקו של חלקו של הנאשם (ובהתאמה - את מידת הפגיעה בערכים המוגנים) גם נוכח הרשעתו כמסייע ולא מבצע עיקרי, גם נוכח ריבוי המעורבים האחרים בתוכנית, וגם נוכח העובדה כי התוכנית המשיכה לפעול ולהונות קורבנות גם אחרי יציאתו של הנאשם מהתמונה (לאחר מעצרו הראשון של מונסנגו).
הסדר הטיעון שהציגו הצדדים בנסיבותיו המיוחדות של המקרה שבפניי, תחם את גבולות הגזרה מבחינת עונשית, כך שאין הכרח לקבוע את החלק העליון של מתחם העונש ההולם, שממילא הוגבל, כאמור בהסדר, ל- 28 חודשים.
באשר לחלקו התחתון של המתחם, דומני כי רף תחתון של 20 חודשי מאסר מתחייב מנסיבות העניין ונותן ביטוי מאוזן לעקרון ההלימה וליתר השיקולים הרלוונטיים. תקופת הסיוע אינה קצרה, אופן הסיוע רחוק מלהיות "טכני", והנאשם כאמור הורשע אף באישומים נוספים.
בחנתי את העונש המתאים לנאשם ונראה כי לא ניתן לאמץ את הרף התחתון של המתחם, אם כי ניתן להסתפק בעונש הממוקם בקירוב אליו.
מסקנתי נשענת על הנתונים הבאים:
עבר פלילי - לחובת הנאשם הרשעות קודמות בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, מתן אמצעים לביצוע פשע, והפקרה לאחר פגיעה. הנאשם נדון בעבר לעונשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות, כאשר אחת התקופה הומרה למאסר מאחורי סורג ובריח.
הודאה והבעת חרטה - אין חולק כי הנאשם קיבלת אחריות והביע חרטה על מעשיו. באופן רגיל, היה מקום לתת משקל מלא לנתון זה, אך בעניינו - מדובר בהודאה שניתנה לאחר שנשמעו חלק מעדי התביעה, ומכאן אפחית מעט מהמשקל שראוי היה ליתן לה.
7
נתונים אישיים - נתוניו האישיים המורכבים של הנאשם כפי שאלה עלו במכתבו ובדברי בא כוחו, ראויים להתחשבות מסוימת.
9. לאור האמור לעיל, ראיתי להטיל על הנאשם את העונשים הבאים:
24 חודשי מאסר לריצוי בפועל החל מיום מעצרו - 3.1.19, אולם מהתקופה האמורה לא ינוכו 209 ימים בהם היה הנאשם אסיר, כמפורט בהודעת התביעה מיום 3.3.20.
9 חודשי מאסר, אולם הנאשם לא יישא עונש זה אלא אם יעבור תוך 3 שנים מיום שחרורו האחת העבירות בהן הורשע מסוג פשע.
5 חודשי מאסר, אולם הנאשם לא יישא עונש זה אלא אם יעבור תוך 3 שנים מיום שחרורו האחת העבירות בהן הורשע מסוג עוון.
קנס בסך 30,000 ₪, או 60 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב- 10 תשלומים חודשיים שווים כאשר התשלום הראשון ישולם לא יאוחר מיום 1.1.21.
אני מורה על חילוט סך של 19,145 ₪ שנתפס במהלך החקירה.
ניתן צו כללי למוצגים לשיקול דעת התביעה.
זכות ערעור כחוק.
ניתן והודע היום 14/4/20 במעמד הנוכחים.
|
בני שגיא, שופט |
