1

 

 

            כללי

1.                   הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בשתי עבירות של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, לפי סעיף 7(א)+(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), התשל"ג-1973 (להלן - הפקודה) ובעבירה של החזקת כלים המשמשים להכנת סם מסוכן או לצריכתו, לפי סעיף 10 לפקודה.

2.                   במסגרת הסדר הטיעון שגובש בין הצדדים, תוקן כתב האישום באופן שיפורט להלן, אולם הצדדים לא גיבשו הסכמה לעניין העונש, ולפיכך בהקשר זה טען כל צד על פי מיטב שיקול דעתו.

            עובדות כתב האישום המתוקן

3.                   כתב האישום המתוקן שהוגש מחזיק שני אישומים.

            על פי עובדות האישום הראשון, ביום 10.5.2019 בשעה 23:00 או סמוך לכך, החזיק הנאשם במושב האחורי של רכבו, קופסה הנחזית להיראות כצמד ספרים ובתוכה מוסלקות 3 שקיות המכילות 317.46 גרם נטו של סם מסוכן מסוג MDMA, שלא לצריכה עצמית.

            במסגרת אישום זה הורשע הנאשם בעבירת החזקת סמים שלא לצריכה עצמית.

2

            על פי עובדות האישום השני, ביום 10.5.2019 בשעה 23:00 או סמוך לכך, החזיק הנאשם בדירה אותה שכר יחד עם אחר, שקית המכילה 10 גרם סם מסוכן מסוג קוקאין,שתי שקיות המכילות 19 טבליות סם מסוכן מסוג MDMA, שתי שקיות המכילות 15.62 גרם סם מסוכן מסוג MDMA, 6.26 גרם סם מסוכן מסוג METHYLMETHCATHINONE, 12.02 גרם סם מסוכן מסוג KETAMINE, וכן 56 בולים של סם מסוכן מסוג LSD, הכל שלא לצריכה עצמית. כמו כן, החזיק הנאשם במטבח הדירה, ללא היתר, שני משקלים אלקטרוניים המשמשים להכנת סם מסוכן או לצריכתו.

            במסגרת אישום זה הורשע הנאשם בעבירת החזקת סמים שלא לצריכה עצמית וכן בעבירת החזקת כלים המשמשים להכנת סם מסוכן או לצריכתו.

 

            תסקיר שירות המבחן

4.                   לאחר הרשעתו הופנה הנאשם לשירות המבחן לצורך הכנת תסקיר, ובהמשך - ניתנו הוראות בדבר עריכת תסקיר משלים, כך שכעת מונחים על שולחני שני תסקירים המתארים את הנסיבות שהובילו להידרדרות הנאשם ואת התהליך השיקומי בו החל.

            בתסקיר הראשון מיום 8.1.2020, התייחס שירות המבחן לנתוניו האישיים של הנאשם: צעיר כבן 23, רווק המתגורר בבית אמו בנס ציונה, אשר עובדת בניקיון בתים. הנאשם תיאר קשר תומך וקרוב עם אמו שדואגת לכל מחסורו, גם בעת מעצרו וגם כיום בהיותו נתון במעצר בית באיזוק אלקטרוני. הנאשם מנהל קשר מרוחק עם אחותו הצעירה, ואינו בקשר עם אביו, שניתק עם הנאשם קשר בשל יחסיו הקרובים עם אמו. הורי הנאשם פרודים מזה כשלוש שנים, והיחסים בין השניים מתוחים. אבי הנאשם מוכר לשירות המבחן על רקע עבירות אלימות במשפחה, ונמצא למעלה מחצי שנה במסגרת בית משפט קהילתי.         

            הנאשם סיים 11 שנות לימוד כשברקע בעיות התנהגות חוזרות, העדר מוטיבציה ללמידה ובעיות קשב וריכוז. גויס לצה"ל ושירת כטבח ושוחרר לאחר כשנה וחצי בסעיף נפשי על רקע אי התאמה. עד לביצוע העבירות נשוא המקרה דנן, עבד כטבח בבית קפה ובאולם אירועים.

            הנאשם תיאר כי החל לצרוך קנאביס באופן מזדמן בעקבות קשרים חברתיים, ובהדרגה העמיק השימוש בו עד כדי שימוש אינטנסיבי יומיומי, שהעניק לו הקלה מול קשייו סביב פרידת הוריו. לצורך מימון צריכת הסמים העמיקה מעורבותו בקשרים שוליים, כאשר קיבל תמורת המעשים המפורטים בכתב האישום סמים ורווח כספי. בתקופה זו לא עבד וניהול אורח חיים שולי והתמכרותי. הנאשם ציין כי הוא מבין את חומרת מעשיו וההשלכות עמן הוא ומשפחתו נאלצים להתמודד כיום, וחש בושה ואשמה על כך. בנוסף, חוויית מעצרו בבית המעצר הייתה משברית עבורו ושם התמודד לראשונה עם קשייו בעצמו.

            קצינת המבחן התרשמה כי הנאשם מסוגל להתבונן בצורה ביקורתית על התנהלותו, מגלה נכונות ומוכנות לבחון באופן ראשוני בחירותיו ודפוסי צריכת הסמים ומביע רצון להשתלב בטיפול ייעודי.כמו כן, צוין כי קיים סיכון להמשך התנהלות שולית לצד סיכון להמשך צריכת סמים.

3

            בתסקיר השני מיום 17.2.2020, צוין כי הנאשם החל להשתלב בטיפול בתחום התמכרותו לסמים, במסגרת המחלקה לשירותים חברתיים בנס ציונה; יחל בתהליך קבלה לטיפול ב"מרכז חוסן" ברחובות; ותיתכן השתלבותו בטיפול אינטנסיבי במסגרת "מרכז היום". קצינת המבחן התרשמה כי הנאשם ממשיך לבטא מוטיבציה לעריכת שינוי משמעותי בחייו ולטיפול בתחום ההתמכרות לסמים, הפסיק את צריכת הסמים ומקפיד על שמירת תנאי המעצר. שירות המבחן ציין כי טרם בשלה העת לבוא בהמלצה סופית. לשיטת שירות המבחן, יש לפעול בשלב זה למיצוי האפיק השיקומי, כאשר המלצה סופית תינתן בעוד כשלושה חודשים, לאחר תקופה בה תיבחן המשך התגייסות הנאשם לטיפול.

 

 

 

 

 

 

            טענות הצדדים

5.                   ב"כ המאשימה, עו"ד יוסי קורצברג, עמד על ריבוי סוגי הסמים שהחזיק הנאשם ועל כך שהחזיקם במכוניתו ובדירה ששכר עם אחר. נטען כי הגם שלא יוחסה לנאשם עבירה של סחר בסם, יש לראות את מעשיו ככאלה הנושקים לעבירת הסחר, בוודאי לאור מגוון הסמים, ובשים לב לתפיסתם של שני המשקלים האלקטרוניים.

על יסוד נתונים אלה, ופסיקה שהוצגה, סבר התובע כי יש מקום לקבוע מתחם עונש הנע בין 3 שנות מאסר ל-5 שנות מאסר. באשר למיקומו של הנאשם במתחם נטען, כי נוכח נתוניו המורכבים, היעדר הרשעות קודמות והודאתו במיוחס לו, יש למקמו בתחתית המתחם, להשית עליו רכיבי ענישה נלווים, ולהורות על חילוט רכבו (מזדה 2008) וסכום כסף שנתפס (14,539 ₪).

6.                   ב"כ הנאשם, עו"ד נס בן-נתן, עמד באריכות על נסיבותיו הקשות של הנאשם, על כך שמדובר בבחור צעיר, ללא עבר פלילי, אשר עקב המקרה דנן שהה לראשונה במעצר במשך חודשיים וחצי במסגרתו סבל מהצקות, ולאחר מכן שוחרר בהסכמה. עוד צוין הקשר ההדוק בינו לבין אמו, שאף ישנה על מזרון בפתח בית המעצר בליל שבת.

            ב"כ הנאשם הדגיש כי מדובר במקרה של החזקת סמים אך לא הפקתם או מכירתם, ובהתבסס על פסיקה שהוגשה על ידו, סבר כי הרף התחתון של מתחם העונש ההולם צריך לעמוד, לכל היותר, על 10 חודשי מאסר.

            לצד נסיבות חייו הקשות, צוין כי הנאשם הודה ולקח אחריות על מעשיו, ניתק קשר עם גורמים עבריינים ו"נקי" מסמים כבר למעלה משנה. ב"כ הנאשם עמד על כך שתיקון 113 לחוק העונשין עוסק גם במי שקיים פוטנציאל שיקומי בעניינו ולא רק במי שעבר הליך שכזה, ולאור תפיסת הגורמים המטפלים כי ניתן לשקמו, יש לשקלל זאת בקביעת העונש המתאים, אף באופן של חריגה ממתחם הענישה והעמדת העונש על מאסר שניתן לרצותו בעבודות שירות.

4

            הסניגור אף עתר להימנע מחילוט רכבו של הנאשם ונטען כי הרכב משמש גם את אמו; נקנה בכספי הלוואה; וערכו הנוכחי מתמצה בכ- 15,000 ₪.

7.                   הנאשם הביע חרטה על המקרה, הודה בטעותו וציין כי מבין שמגיע לו עונש. הנאשם עמד אודות החוויה הקשה שעבר במסגרת המעצר, וציין רצונו לחזור למוטב ולהקים משפחה.

            וכך ציין:

            "חשוב לי להגיד כבוד השופט שאני כל-כך נבוך ומצטער על המקרה, הייתי בפיקוח אלקטרוני וזה לא פשוט בשבילי. עברתי חוויה לא נעימה בכלא עם אנשים שמנצלים אותי ולא הייתי מסוגל לישון. פשוט בכל ההליך הזה הנשמה שלי הייתה שחורה, והפכתי להיות אדם לא שמח. אני מודה שטעיתי ולא מקל ראש ומגיע לי עונש, אני רוצה להקים משפחה בישראל ולא להיכנס לכלא ולהתערבב עם אנשים כוחניים. אני מבקש שבית המשפט ישית עלי עונש כדי שאמשיך בחיים ואביא גאווה לאימי אחרי כל מה שעברנו. אני מתחרט על זה כל יום ומאוד מצטער".

            אמו של הנאשם העידה מטעמו, וסיפרה אודות הנסיבות המשפחתיות הקשות, על הלקח שנלמד ועל חרטת הנאשם ורצונו לחזור למוטב.

            דיון והכרעה

8.         לא הייתה מחלוקת בין הצדדים כי יש להתייחס לשני האישומים המפורטים בכתב האישום כאירוע אחד. על כן, ימוקד הדיון בשאלת מתחם הענישה.

            מתחם העונש ההולם

9.         עבירות הסמים אותן ביצע הנאשם תוארו בפסיקת בית המשפט העליון ככאלה הגורמות לנזקים רבים, ישירים ועקיפים כאחד [ר' ע"פ 6029/03 מדינת ישראל נ' שמאי, פ"ד נח(2) 734, 737 (2004)]. בראש ובראשונה פוגעות עבירות הסמים במשתמשים בסם, שלצד הפגיעות הפיזיות והנפשיות לעתים אף מקפחים את חייהם כתוצאה מתופעות שונות הקשורות בשימוש בסם. הן פוגעות פגיעה קשה גם במרקם המשפחתי ובבני משפחותיהם של המשתמשים.

בנוסף, עבירות הסמים משפיעות בתורן גם על תחומי עבריינות נוספים, ומובילות לעבירות רכוש ואלימות - הן מצד העוסקים בסחר והן מצד לקוחותיהם, בניסיונם לספק את רצונם העז להשיג מנת סם נוספת - ובכך מגולמת פגיעה נוספת, בחברה בכללותה [ר' לעניין זה ע"פ 7952/15 מדינת ישראל נ' שץ (15.2.2016)].

5

            להתפשטות נגע הסמים מחוללים רבים, הלוקחים כולם חלק בשרשרת הספקת הסם: יבואנים, סוחרים, וגם אלו המחזיקים בסם שלא לצריכה עצמית. לעבירת הסמים אותה ביצע הנאשם - החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית, מיוחסת חומרה מיוחדת בפסיקת בתי המשפט, בעיקר כשמדובר בסמים משלל סוגים ובהיקף נרחב [ר' ע"פ 1932/15 בן סעדון נ' מדינת ישראל (17.4.2016) (להלן - עניין בן סעדון)]. עבירה זו פוגעת בצורה משמעותית בערכים חברתיים עליהם ביקש המחוקק להגן, ובהם שמירה על שלום הציבור, בריאותו וביטחונו, וכן הגנה על בטחון רכושו.

            לעניין זה, יפים דברי בית המשפט העליון בע"פ 6990/13 חט'יב נגד מדינת ישראל (24.2.2014):

 

            "בית משפט זה הצביע בפסקי דין רבים על התוצאות הקשות וההרסניות הנגרמות בעקבות הפצת סמים מסוכנים, ובמיוחד הקשים שביניהם. קשה להגזים בהערכת הנזק הנגרם מייצור, הפצה, סחר ושימוש בסמים. נזק ממוני, גופני ונפשי, המקיף את החברה בכללותה, ואיננו נעצר במשתמש או במעורבים הישירים בביצוע העבירות... יבואני סמים וסוחריו המרכזיים הם אלו שיוזמים ומניעים את התהליך, אולם תפקיד חשוב וממשי בפגיעה בערכים המוגנים מסור גם לכל יתר חברי החוליות המרכיבות את השרשרת, מגדול ועד קטן: "וידענו מכבר כי בלא חוליות-הביניים המרכיבות את השרשרת יתקשו עברייני הסמים העיקריים לבצע את זממם. כנדרש מכאן, חובה היא המוטלת עלינו להיאבק בכל חוליה וחוליה ולנתק את השרשרת...".

 

10.       לצד הפגיעה בערכים המוגנים ומידת הפגיעה בהם, בקביעת המתחם יש לקחת בחשבון את העובדה כי העבירות נעשו בשל בצע כסף, וכן את הנתונים הבאים:

(א)       מגוון הסמים אותם החזיק הנאשם;

(ב)       כמות הסמים - הנאשם החזיק למעלה מ- 300 גרם אקסטזי לצד 19 טבליות של סם זה, 56 בולים של LSD ועוד כ- 55 גרם של סמים קשים אחרים, ובהם קוקאין (10 גרם);

(ג)        החזקת המשקלים האלקטרוניים - מעבר לעובדה כי החזקת פריטים אלה בצמוד לסמים מגבשת עבירה עצמאית, ניתן לראות בה כאינדיקציה מובהקת למטרת ההחזקה.

11.       אשר לנזק שהיה צפוי להיגרם מביצוע העבירות, כפי שפורט לעיל, הנזקים הם ישירים ועקיפים אחד, ומתבטאים בפגיעה ביחיד ובחברה, פגיעה לה השלכות בריאותיות - לחיים, לגוף ולנפש, וכן השלכות כלכליות.

12.       מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות שביצע הנאשם מעניקה משקל לצורך במאבק בנגע הסמים, וכי טווח הענישה הנו רחב, כשלרוב הוטלו על הנאשמים עונשי מאסר, לצד ענישה כלכלית וענישה מרתיעה צופה פני עתיד. ככלל וכאמור לעיל, הפרמטרים העיקריים הנלקחים בחשבון הם סוג הסם וכמותו, לצד שיקולים נוספים כמקום החזקת הסם, משך ההחזקה, מידת המעורבות בעולם הסמים ועוד.

            על רקע האמור לעיל, מצאתי להתייחס לפסקי הדין הבאים:

6

            ע"פ 1883/17 יצחק נ' מדינת ישראל (15.5.2017): הנאשם הורשע בעבירה של החזקת סם מסוכן שלא כדין ושלא לצריכה עצמית, משהחזיק בביתו 199.33 גרם MDMA. מתחם העונש ההולם הועמד על 15 עד 36 חודשי מאסר, ונגזרו עליו 18 חודשי מאסר בפועל. המערער מחק ערעורו לבית המשפט העליון בעקבות הערות בית המשפט.

            ע"פ 2279/15 ואדים בורוחוב נ' מדינת ישראל (31.01.16) - שם דובר בנאשם אשר הורשע בשני אישומים. הראשון - החזקת סמים לצריכה עצמית; והשני - החזקת כלים לצריכה עצמית והחזקת סמים שלא לצריכה עצמית, לאחר שבביתו ובחצרו נמצאו 293 טבליות MDMA, מעל 50 גרם קוקאין, 17.60 גרם חשיש, ומשקל אלקטרוני. בית המשפט המחוזי קבע כי המתחם ביחס לאישום השני נע בין 48-24 חודשי מאסר בפועל, לצד עונשים נלווים. לבסוף, ביחס לשני האישומים, ובהתחשב בעברו הפלילי המכביד של הנאשם, גזר את עונשו ל-28 חודשי מאסר בפועל, לצד עונשים נלווים. במסגרת הערעור שהגיש הנאשם התייחס בית המשפט העליון לחומרת העבירות בהן הורשע המערער ולצורך בהטלת ענישה מרתיעה, וקבע כי העונש שנגזר הינו ראוי ומאוזן.

חשוב לציין כי עניינו של בורוחוב חמור יותר מענייננו, וזאת בשים לב לכמות הקוקאין שהחזיק בורוכוב (מעל 50 גרם) בהשוואה לענייננו (כ- 10 גרם), ובשים לב לעברו הפלילי המכביד של בורוחוב בעוד שאין לחובת הנאשם דנן הרשעות קודמות.

ע"פ 8361/17 עומר נ' מדינת ישראל (11.7.2018): הנאשם הורשע בעבירה של החזקת סם מסוכן שלא כדין ושלא לצריכה עצמית, עת החזיק בביתו 701 טבליות MDMA. מתחם העונש ההולם הועמד על 36-15 חודשי מאסר לריצוי בפועל. על הנאשם הושתו 18 חודשי מאסר בפועל לצד רכיבי ענישה נלווים. המערער חזר בו מערעורו בעקבות המלצת בית המשפט.

 

            בעניין בן סעדון הנאשם הורשע בעבירות של החזקת סם מסוכן שלא כדין ושלא לצריכה עצמית, השמדת ראיה והפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו. המערער החזיק בביתו 446 כדורי MDMA, 406.71 גרם חשיש וכן כמות נוספת מסם זה שלא הייתה ידועה למאשימה, 26.4 גרם קוקאין וכן כמות נוספת מסם זה שלא הייתה ידועה למאשימה, ושני משקלים אלקטרוניים. המערער, בעל עבר פלילי כבד, סירב לפתוח דלת ביתו לשוטרים שהגיעו לשם ביצוע חיפוש על פי צו, והשליך במזיד סמים מסוכנים מסוג חשיש וקוקאין לאסלה והשמידם. מתחם הענישה הועמד על 60-18 חודשי מאסר, ועל הנאשם הושתו 42 חודשי מאסר לריצוי בפועל לצד רכיבי ענישה נלווים. ערעור הנאשם על חומרת העונש נדחה, תוך שצוין על ידי בית המשפט העליון כי רמת ענישה הנעה בין 3 ל-5 שנות מאסר לצד הטלת קנס כספי כשמדובר בהחזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית בכמות של עשרות גרמים - אינה חורגת מהמקובל.

            גם עניינו של בן סעדון חמור משמעותית מענייננו, הן נוכח הכמות הגדולה יותר של כדורי ה- MDMA, החשיש והקוקאין, והן נוכח ניסיונו להשמיד את הסמים עם כניסת השוטרים לדירתו. העונש שהוטל על בן סעדון נותן ביטוי גם לעברו הפלילי הכבד, וחזקה כי ככל שהיה מדובר בנאשם צעיר, נעדר הרשעות קודמות ובעל נסיבות חיים קשות עם אופק שיקומי, העונש היה משקף את החלק התחתון של מתחם הענישה שנקבע בבית המשפט המחוזי.

7

            ת"פ 24514-09-15 מדינת ישראל נ' פורת ואח' (2.1.2017): הנאשם הורשע בעבירה של החזקת סם מסוכן שלא כדין ושלא לצריכה עצמית, עת החזיק בביתו 902.49 גרם MDMA, 117 גרם קנבוס, וכן 0.85 גרם קוקאין. בית המשפט קבע מתחם של 36-18 חודשי מאסר, ונוכח שיקולי שיקום הושת על הנאשם עונש מאסר בן 6 חודשים לריצוי בדרך של עבודות שירות, לצד רכיבי ענישה נוספים.

            בכל הנוגע למתחם הענישה, ניתן להצביע על קווי דמיון בין עניינו של פורת לבין ענייננו. אמנם בעניינו של פורת דובר בכמות גדולה יותר באופן משמעותי של MDMA. יחד עם זאת, בענייננו הורשע הנאשם בהחזקת קוקאין בכמות גדולה יותר וכן בהחזקת שני משקלים אלקטרוניים, על כל המשתמע מכך. מעבר למתחם שהוא כאמור רלוונטי לענייננו, העונש שהוטל בסופו של יום על פורת, שיקף הליך שיקום משמעותי, כך שלא ניתן להקיש ממנו על עניינו של הנאשם.

13.       על יסוד כלל הנתונים שפורטו לעיל, ראיתי לקבוע מתחם ענישה של 42-18 חודשי מאסר.

            קביעת העונש המתאים

14.       בעת גזירת העונש המתאים לנאשם בתוך מתחם העונש ההולם, על בית המשפט להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה.

            בהקשר זה, ראיתי ליתן משקל לנתונים הבאים:

(א)              גילו הצעיר של הנאשם - מדובר בנאשם צעיר בן 24, כך שיש מקום להתחשב בנתון זה;

(ב)               הודאת הנאשם, נטילת האחריות ומאמציו לחזור למוטב - הנאשם הודה במיוחס לו וחסך זמן שיפוטי יקר; נטל אחריות על מעשיו, והביע נכונות ורצון עז לחזור למוטב;

(ג)                העדר הרשעות קודמות - העובדה כי אין לנאשם הרשעות קודמות רלוונטית אף היא בקביעת העונש המתאים בתוך מתחם הענישה;

(ד)               נסיבות חיים מורכבות - כעולה מתסקיר שרות המבחן, עסקינן בנאשם בעל נסיבות חיים מורכבות ביותר, ואין חולק כי יש מקום להתחשב בהן, בוודאי בסיטואציה בה הנאשם עומד לדין לראשונה בחייו;

(ה)              סיכויי שיקום - על יסוד האמור בתסקירי שרות המבחן, ראיתי ליתן משקל לפוטנציאל שיקומו של הנאשם, אשר אף אם אינו מצדיק חריגה ממתחם העונש ההולם, יש בו כדי להוות נימוק ראוי, בצירוף ליתר הנתונים עליהם עמדתי, להעמדת העונש ברף התחתון של המתחם;

(ו)                נתתי משקל מסוים גם לתקופה בת מספר החודשים בה היה הנאשם עצור בפיקוח אלקטרוני;

(ז)                מאסר ראשון - העובדה כי מדובר במאסרו הראשון של הנאשם תומכת אף היא במסקנה כי אין מקום למיצוי הדין במסגרת מתחם העונש ההולם.

 

8

            סיכום

15.       על יסוד האמור לעיל, ראיתי להטיל על הנאשם את העונשים הבאים:

א.        18 חודשי מאסר לריצוי בפועל בניכוי ימי מעצרו (10.5.19 עד 2.7.19). הנאשם יתייצב ביום 19.4.2020 במתקן "ניצן" או במתקן אחר עליו יורה שב"ס בהליך המיון המוקדם, ככל שייערך כזה;

ב.         9 חודשי מאסר, אולם הנאשם לא יישא עונש זה אלא אם יעבור תוך שלוש שנים מיום שחרורו עבירה על פקודת הסמים מסוג פשע;

ג.         חודש מאסר, אולם הנאשם לא יישא עונש זה אלא אם יעבור תוך שלוש שנים מיום שחרורו עבירה על פקודת הסמים מסוג עוון;

ד.         פסילת רישיון הנהיגה של הנאשם למשך 3 חודשים מיום שחרורו מהמאסר.

חילוט

ה.        רכב מזדה מ.ר. 24-457-65 - מדובר ברכב אשר שימש את הנאשם לצורך החזקת הסמים, ובהינתן העובדה כי לא מצאתי טעם ממשי המצדיק להימנע מחילוט, ראיתי להורות על חילוט הרכב;

ו.         סך של 14,539 ₪ - ראיתי להורות על חילוט הסכום האמור;

ניתן צו כללי למוצגים לשיקול דעת קצין משטרה ו/או התביעה.

 

זכות ערעור כחוק.

 

ניתן והודע היום כ"ג באדר תש"פ, 19/03/2020 במעמד הנוכחים.