1

הנאשם שבפניי נודה הורשע במסגרתו של הסדר טיעון בחמש עבירות של כניסה לישראל שלא כדין, עבירה אחת של גניבת רכב, שלוש עבירות של חבלה במזיד ברכב, שלוש עבירות של פריצה לרכב בכוונה לגנוב, עבירה אחת של קשירת קשר לביצוע פשע ועבירה אחת של החזקת מכשירי פריצה.

עבירות אלו מקורם בכתב האישום דנן ובתמצית אישום אשר צורפה ועניינה בפלא 198037/2021 (להלן: "התיק המצורף").

על פי עובדותיו של כתב האישום המתוקן דנן, הרי שביום 4.2.21 סמוך לשעת חצות, הגיע הנאשם ואחרים לרח' התבלין בירושלים, הניעו רכב אשר חנה במקום והעבירוהו לשטחי הרשות הפלסטינית.

זמן קצר קודם לכן, התפרץ הנאשם עם אחרים לרכב אחר באותו הרחוב, אך לא נסע עימו תוך שהוא גורם לו נזק.

סמוך לאותה העת, ניפץ הנאשם שמשה של רכב אחר אשר חנה במקום, אך גם עימו לא נסע מהרחוב. נזק נגרם אף לרכב זה.

2

חמישה ימים חלפו, והנאשם קשר קשר עם אחר לחדור לשטחי ישראל על מנת לגנוב כלי רכב, והשניים אכן נכנסו ביום 10.2.21 לשטח ישראל כשהם רכובים על אופנוע, והכל ללא היתר כדין.

שוטר אשר הבחין בשניים, הורה להם לעצור, אך הבחין כי השניים השליכו כלי פריצה כמפתח ומכשיר דיאגנוסטיקה, שלטים לרכב, מלקטת וכפפות גומי.

התיק המצורף מלמדנו, כי ביום 8.2.21, יומיים קודם לכן, נכנס הנאשם לרכב ברחוב דולצין בירושלים תוך שהוא שובר את החלון השמאלי האחורי ומנסה להוציא ממסר מקופסת הנתיכים.

אלו המעשים.

המאשימה הגישה את טיעוניה הכתובים ועתרה לעונש העולה כדי 40 חודשי מאסר וענישה נלווית, תוך שהיא מונה את הסכנה הטמונה בגניבת כלי רכב ומונה מתחמי ענישה שונים המיוחסים לכל אחד מפריטי האישום, ונוכח עברו הנקי של הנאשם- מבקשת היא מקומו של נאשם זה יהא בחלקם התחתון של כל אחד ממתחמי הענישה אשר צוינו לעיל.

מאידך, בא כוחו המלומד של הנאשם, עוה"ד נ. אדלבי, אכן הסכים כי מקומו של הנאשם הוא בחלקם התחתון של מתחמי הענישה אשר צוינו לעיל, וזאת נוכח עברו הנקי, גילו הצעיר והעדר הרשעות קודמות, אולם לשיטתו מתחמיה העונשיים של המאשימה מופרזים, ובכלל, כך טען, ראוי היה לבחור מתחם עונשי אחד התואם לכל העבירות המנויות בכתבי האישום דנן. לשיטתו, חלקו התחתון של מתחם זה צריך שיחל מ- 15 חודשי מאסר, תוך שהוא מונה את נסיבותיו האישיות המורכבות של הנאשם ומציין כי הוא נתון במעצר מזה 9 חודשים ועל אף שניתן היה לשחררו בתנאים - הרי שלא נמצא בידו סכום הכסף הנדרש והוא נותר במעצר.

הנאשם, בדברו האחרון, הביע צער על מעשיו, טען כי עשה טעות וכי הוא רוצה ומעוניין לפתוח דף חדש בחייו.

במשך שישה ימים בחודש פברואר שנת 2021 עבר הנאשם עבירות רכוש הקשורות לרכב והכוללות ניסיון לגניבה, התפרצות לרכב, החזקת כלי פריצה וגרימת היזק לרכב, וזאת במשך חמש אפיזודות שונות, כאשר הדימיון במקרים אלו גדול, שלא לומר זהה, כאשר שלושה מתוכם נעשו באותו הרחוב ובאותה העת, כאשר את כל אלו עשה הנאשם בעודו שוהה בלתי חוקי בישראל.

3

מכאן, ניתן להסיק כי ישנו קשר של ממש בין המקרים כולם וכי יש לקבוע מתחם ענישה אחד בעטיים של כל המקרים המתוארים לעיל, באשר פרץ עברייני אחד, הביא לכל אותם אירועי משנה המתוארים בכתב האישום המתוקן ובתמצית האישום המצורפת.

עם זאת, לרעת הנאשם ולחובתו ניתן לומר כי הוא ביצע את העבירות הללו, בעודו אורח בלתי קרוא בישראל, אשר לא נכנס על מנת לעבוד למחייתו, אלא עשה זאת על מנת לפגוע ברכושם של אזרחים, לזרוע נזק במכוניותיהם, ולגרוע מביטחונם האישי.

נוכח ערכים מוגנים אלו אשר נפגעו, נסיבותיהן של העבירות תוך מתן דגש של חומרה לכך כי הנאשם והאחר הצטיידו בכלי פריצה מחד, אך צורת הגניבה היתה אגרסיבית ולא מתוחכמת ולנוכח הפסיקה הנוהגת אשר הוגשה לי על ידי הצדדים, הרי שמתחם העונש ההולם צריך שיעמוד על 18-36 חודשי מאסר וזאת יחד עם ענישה כלכלית וצופה פני עתיד.

עד כאן - המעשים, מכאן ואילך- העושה.

הנאשם שבפניי, יליד שנת 2000, בן 21 שנים בעת ביצוע העבירות ועברו נקי ונטול הרשעות.

ב"כ הנאשם תיאר את נסיבותיו האישיות המורכבות מהן עולה כי הנאשם דנן מצוי, ללא שהצדדים חלוקים על כך, בחלקו התחתון של מתחם הענישה ההולם אשר נקבע לעיל.

נוכח כל אלו, הרי שאני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

1.         18 חודשי מאסר בפועל ממש בניכוי ימי מעצרו בשני התיקים אשר צורפו.

2.         3 חודשי מאסר אשר לא ירוצו, אלא אם יעבור הנאשם על אחת מהעבירות בהן הורשע, וזאת תוך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסרו.

3.         הנאשם מתחייב בסך 7,000 ₪ שלא לעבור על אחת מהעבירות בהן הורשע, וזאת תוך שנתיים מיום שחרורו ממאסרו. הנאשם הבין והתחייב.

4.         קנס בסך 3,000 ₪ או 30 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם עד ליום - 1.1.23.

5.         פיצוי בסך 1,000 ₪ לע"ת מס' 28, 26, 29 בכתב האישום דנן - היינו סך של 3,000 ₪ סה"כ אשר יופקדו בקופת בית המשפט עד ליום 1.1.23.

4

6.         המוצגים בתיק יחולטו/יושמדו, וזאת על פי שיקול דעתו של רשם המוצגים.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, כ"ה כסלו תשפ"ב, 29 נובמבר 2021, בנוכחות הצדדים ובאי כוחם.