ת"פ 43697/04/14 – מדינת ישראל נגד פאיז מוחמד חוסין,פווזי מוחמד חוסין,אחמד סייאם,עימאד אבו סנינה,מחמוד קרעין,ראמי סלאיימה,רמזי עיד סלאיימה,סעיד אבו טההא
|
בית משפט השלום בירושלים |
|
|
|
|
|
ת"פ 43697-04-14 מדינת ישראל נ' מוחמד חוסין ואח'
תיק חיצוני: 09/00000897/11 |
|
1
|
בפני |
כבוד השופט ד"ר אוהד גורדון
|
|
|
המאשימה |
מדינת ישראל
|
|
|
נגד
|
||
|
הנאשמים |
1. פאיז מוחמד חוסין 2. פווזי מוחמד חוסין 3. אחמד סייאם 4. עימאד אבו סנינה 5. מחמוד קרעין 6. ראמי סלאיימה 7. רמזי עיד סלאיימה 8. סעיד אבו טההא
|
|
|
|
||
|
החלטה |
בהמשך להחלטתי בפרוטוקול מיום 4.1.17, מסרה המאשימה כי עמדתה בנוגע למגעים שבין הצדדים נותרה בעינה. משכך אכריע בטענות לפיהן "אין להשיב לאשמה", שהועלו לגבי כל הנאשמים למעט נאשם 5.
2
כידוע, מבחנה של טענת "אין להשיב לאשמה" אינה המבחן המיושם בידי בית המשפט בסופו של ההליך: "כדי לחייב נאשם להשיב על האשמה אין צורך אלא בראיות בסיסיות, אם כי דלות, להוכחת יסודותיה של העבירה, שפרטיה הובאו בכתב האישום, ודי בקיומה של מערכת ראיות ראשונית, המעבירה את הנטל של הבאת הראיות על שכם הנאשם". עוד נפסק כי "ראיות בסיסיות לעניין זה אין משמען כאמור ראיות שמשקלן והיקפן מאפשר הרשעה על אתר, אלא [...] ראיות במידה היוצרת אותה מערכת הוכחות ראשונית, המעבירה את הנטל של הבאת ראיות (להבדיל מנטל השכנוע) מן התביעה לנאשם", וכי למעט בנסיבות חריגות לא תיבחן בשלב זה אמינות הראיות והן לא תעומתנה עם חומרים ראייתיים שעשויים לגרוע ממשקלן (ע"פ 141/84 טובול נ' מדינת ישראל, פס' 11 (10.9.85), ע"פ 732/76 מדינת ישראל נ' כחלון (21.11.77), ע"פ 8418/99 ישפאר נ' אל-רז (22.12.99)).
בחנתי את חומר הראיות שהוצג עד כה אל מול הטענות שהעלו באי-כוח הנאשמים. בתום הבחינה, אני סבור כי הראיות שהוצגו עומדות במבחן האמור באופן המצדיק חיובם של הנאשמים להשיב לאשמה. אמנע מהנמקה מפורטת וממענה לכל אחת מטענות ההגנה, משסבור אני כי אל לבית המשפט להידרש לקביעות מעין אלה בעיצומו של ההליך, על בסיס חלקי של ראיות התביעה בלבד ומשטרם הוצגו ראיות ההגנה. הרף הראייתי בשלב זה הינו, כאמור, מינימלי ומתמקד בראיות התביעה ובכך מתמצה החלטתי.
בטיעוניהם שילבו באי-כוח הנאשמים טענות נוספות, בהן טענות לאפליה ולאכיפה בררנית, לביטול כתב האישום בהיעדר אזהרה מתאימה של חלק מהנאשמים טרם חקירותיהם ולהגנה מן הצדק. בנסיבות העניין איני סבור שטענות אלה מצדיקות קבלת טענת "אין להשיב לאשמה", על מבחניה שהוצגו לעיל. הטענות האמורות תיבחנה בהכרעת הדין, אם תשוב ההגנה ותטען אותן בסיכומיה.
על רקע זה אני דוחה את טענות "אין להשיב לאשמה". ההוכחות ימשיכו במועד שנקבע.
לסיום אציין כי בישיבה האחרונה מסרו חלק מן הסנגורים כי הם שוקלים לתקוף את התנהלות המאשימה במסגרת המו"מ מולם בעתירה לבג"ץ, ולבקש את דחיית המשך ההליך העיקרי עד לבירור העתירה. מבלי לגרוע מטענותיה המהותיות של ההגנה בנושא האמור, איני יכול לקבל את בקשת הדחייה. בהליך זה נקבעו מבעוד מועד שלושה מועדי הוכחות במהלך החודש הקרוב ובכל אחד מהם הוקדש יום דיונים שלם לשמיעת פרשת ההגנה. איני סבור כי בנסיבות האמורות יש לבטל מועדים אלה והדבר אף אינו מתחייב מן הדין.
המזכירות תשלח החלטה זו בדחיפות לצדדים.
ניתנה היום, ו' טבת תשע"ז, 04 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.
