1

רקע

1.      בהכרעת דין מיום 23.5.22 הורשע הנאשם על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעובדות כתב האישום המתוקן, בעבירת איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין, תשל"ז -1977 (להלן: "חוק העונשין").

2.      על פי עובדות כתב האישום המתוקן במועד הרלוונטי היו המתלוננת והנאשם בני זוג ולהם ילד משותף (להלן: "הקטין"). בתאריך 14.8.21 עובר לשעה 23:03, בשעה שאינה ידוע במדויק למאשימה, במהלך שיחת טלפון שקיים הנאשם עם המתלוננת, איים הנאשם לפגוע בגופה, באומרו: "את תקללי את אמא שלי בקבר שלך, אם אני לא עושה לך איקסים בפנים אני בן שרמוטה" ... "אני אעשה הכל, באמא שלי, אם אני לא יעשה איקס בפנים אם אני אראה אותך ככה ברחוב ... אם אני לא חותך אותך ככה איקס בפנים, איקס איקס חתכתי לך את כל הפנים אני לא סמני".

3.      בהמשך לכך בשעה 23:00 או בסמוך לכך, הגיע הנאשם לבית בו התגוררה המתלוננת כשהוא נתון תחת השפעת אלכוהול ואיים: "אני אקח את הילד". בתגובה אמרה המתלוננת לנאשם, כי הוא שתוי והיא לא תאפשר לו לקחת את הילד, והנאשם השיב לדבריה: "אם אני לא לוקח עכשיו את הילד אז אני אפגע פה את כולם (צ"ל: בכולם - א.נ.)".

4.      באותה שעה שהו בדירה המתלוננת, הקטין, אמה של המתלוננת ואישה נוספת. משביקשה אמה של המתלוננת מהנאשם לעזוב את הבית, הזיז אותה הנאשם באמצעות ידו.

5.      אין הסכמה עונשית בין הצדדים.

טענות הצדדים לעונש

2

6.      ב"כ המאשימה טענה לערכים המוגנים, שנפגעו ממעשי הנאשמים, בכללם שמירה על גופו וביטחונו האישי של האדם, המקבל משנה חשיבות כאשר מדובר בעבירות המתבצעות בתוך התא המשפחתי.

7.      ב"כ המאשימה הפנתה בטיעוניה לנסיבות ביצוע העבירות ולחומרת המעשים. הודגש כי הגעת הנאשם לבית המתלוננת, כשהוא נתון תחת השפעת אלכוהול ומאיים לקחת את הקטין בנוכחותו, שאם לא כן יפגע בכולם, מהווים נסיבות לחומרה.

8.      ב"כ המאשימה ביקשה לקבוע מתחם ענישה, הנע בין 10 ל-24 חודשי מאסר בפועל.

9.      בכל הנוגע לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות, נטען כי יש לשקול לחומרה את עברו הפלילי של הנאשם, הכולל 3 הרשעות קודמות, בין היתר, בגין עבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש נגד אותה מתלוננת (עבירה משנת 2021) ונגד מתלוננת אחרת (עבירה משנת 2017).

10.  לבסוף עתרה ב"כ המאשימה להשית על הנאשם 20 חודשי מאסר בפועל לצד מאסר על תנאי, קנס, פיצוי למתלוננת והתחייבות.

11.  ב"כ הנאשם טען בכל הנוגע לנסיבות ביצוע העבירה, כי הדברים נאמרו על ידי הנאשם ללא מחשבה תחילה.

12.  בכל הנוגע לעברו של הנאשם, נטען כי עברו של הנאשם כולל עבירות תקיפה, בעוד שבמקרה הנוכחי הנאשם איים אמנם על המתלוננת, אך לא שב ותקף אותה. בנוסף, ב"כ הנאשם הפנה לנסיבותיו האישיות של הנאשם ולהיותו פליט אריתראי, הנמצא בישראל מתוקף אשרת שהייה ועבודה.

13.  ב"כ הנאשם ביקש לקבוע מתחם ענישה, הנע בין מאסר על תנאי ל-12 חודשי מאסר בפועל ועתר להסתפק בענישה הקרובה לימי המעצר שהנאשם מרצה במסגרת מעצרו עד תום ההליכים. ככל שיוחלט על רכיב כספי מבוקש להסתפק בהתחייבות ופיצוי מידתי למתלוננת.

14.  הנאשם הביע דברו: "אני איימתי, אני מצטער שאיימתי אבל אחרי שאיימתי לא עשיתי שום דבר. רציתי רק להביא אוכל לילד שלי. הייתי בתוך הבית המשטרה באה ולא עשיתי כלום, אם הייתי רוצה לעשות משהו הייתי עושה. איימתי בטלפון על זה אני מודה".

דיון והכרעה

מתחם העונש ההולם

15.  עקרון הלימה הוא העיקרון המנחה בהתאם לסעיף 40ב' לחוק העונשין. בקביעת מתחם העונש ההולם את מעשי העבירות אותן ביצע הנאשם, יתחשב בית המשפט בערך החברתי שנפגע כתוצאה מביצוע העבירות, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירות.

16.  במקרה דנן, הערכים החברתיים אשר נפגעו בעקבות מעשיו של הנאשם, הינם זכות הפרט לתחושת ביטחון, לצד זכותו לשלוות נפש ולכבוד.

3

17.  על עבירות האיומים והערך החברתי שנפגע כתוצאה מביצוען, עמד בית המשפט העליון בע"פ 103/88ליטמן נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 16.09.89): "אינטרס החברה להגן על שלוות נפשו של הפרט מפני מעשי הפחדה והקנטה שלא כדין". ועוד נקבע: "האיום מסכן את חירות פעולתו של הפרט שכן פעמים רבות האיום כרוך גם בצפייה להתנהגות מסוימת מצד המאוים שהמאיים מבקש להשיג באמצעות השמעת האיום" (רע"פ 2038/04 שמואל לם נ' מדינת ישראל, ס(4) 96 (2006)‏‏).

18.  במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 ט' לחוק העונשין), נתתי דעתי לכך שמדובר בעבירת איומים שבוצעה בתוך התא המשפחתי. מדובר במעשים הכוללים שיחת טלפון מאיימת למתלוננת ובהמשך הגעת הנאשם לביתה של המתלוננת ואיומים פנים אל פנים. יש לתת את הדעת לכך, שהנאשם הגיע לבית המתלוננת כשהוא נתון תחת השפעת אלכוהול, ואיים לקחת את הקטין, שאם לא כן יפגע ב"כולם", זאת בן כותלי ביתה - מבצרה, בו שהו אף הקטין ואמה של המתלוננת. משביקשה אמה של המתלוננת מהנאשם לעזוב את הבית, הזיז אותה הנאשם. עוד יש לתת את הדעת לכך שבשיחה הטלפונית שקיים הנאשם עם המתלוננת, זמן קצר עובר להגעתו לביתה, איים הנאשם לחתוך את פניה של המתלוננת. אף נוסח האיומים ותוכנם משווים למעשי הנאשם משנה חומרה, בשים לב לכך שמדובר באיום לקחת מהמתלוננת את בנה הקטין, לפגוע בגופה ולחתוך את פניה: "אם אני לא חותך אותך ככה איקס בפנים, איקס איקס חתכתי לך את כל הפנים". בנוסף, לא התעלמתי מכך שבנובמבר 2020 הורשע הנאשם בעבירת תקיפה הגורמת חבלה של ממש כלפי המתלוננת. איומיו של הנאשם על המתלוננת, על רקע ביצוע עבירת אלימות כלפיה כתשעה חודשים בלבד קודם לכן, משווים לאיומים ביטוי מוחשי ויש בהם כדי להגביר את תחושת הפגיעה במתלוננת, כמו גם את מידת הפגיעה בערכים החברתיים שנפגעו בעקבות מעשי הנאשם.

מדיניות הענישה

19.  מדיניות הענישה הנוהגת מעלה, כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים כמפורט להלן:

א.    רע"פ 1293/08 קורניק נ' מדינת ישראל (25.6.08): הנאשם הורשע בעבירת איומים לאחר שאיים לפגוע בגופה של בת זוגו ובחירותה. בית המשפט השלום השית על הנאשם 12 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית. ערעוריו של הנאשם לבית המשפט המחוזי ולבית המשפט העליון בעניין חומרת העונש נדחו.

ב.      רע"פ 8253/18 פלוני נ' מדינת ישראל (25.11.18): המבקש הורשע, לאחר שמיעת ראיות, באיומים וגידופים כלפי המתלוננת במהלך דיון בבית-דין רבני.  נקבע מתחם ענישה, הנע בין מספר חודשי מאסר בפועל ועד לשנת מאסר בפועל. בית המשפט גזר על הנאשם 6חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות לצד ענישה נלווית.

ג.       ת"פ 2158-03-14 מדינת ישראל נ' עלאוה (2.11.16): הנאשם הורשע בהיותו אסיר בשני מקרים של איומים על גרושתו באמצעות הטלפון. הנאשם איים לשרוף את הבית ואת פניה של המתלוננת. נקבע מתחם ענישה הנע בין מאסר בעבודות שירות ועד 12 חודשי מאסר בפועל. הנאשם לא הביע חרטה על מעשיו, נלקח בחשבון חלף הזמן מאז האירוע. הנאשם נדון ל-7 חודשי מאסר בפועל.

4

ד.      ת"פ 20102-10-20 מדינת ישראל נ' פרדה (13.12.20) הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירת איומים כלפי גרושתו באמצעות הטלפון והודעות קוליות. הנאשם איים להרוג את המתלוננת. בשים לב לכך שאין מדובר באירוע חד פעמי נקבע מתחם ענישה הנע בין 6 חודשי מאסר שיכול שירוצו בעבודות שירות ל-16 חודשי מאסר בפועל. הושתו על הנאשם 13 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית, בהתחשב בעברו הפלילי, הכולל 4 הרשעות קודמות בעבירות איומים ואלימות שבוצעו כלפי אותה מתלוננת לאורך שנים.

ה.     ת"פ 41926-04-21 מדינת ישראל נ' יובל (13.10.21): הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירת איומים כלפי בת זוגו. הנאשם התקשר למתלוננת פעמיים (יום אחר יום) ואיים לפגוע בגופה. נקבע מתחם ענישה הנע בין מאסר בן מספר חודשים שיכול וירוצה על דרך של עבודות שירות לבין 10 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית. לנאשם עבר פלילי הכולל הרשעה בעבירת תקיפה נגד אותה בת זוג. בית המשפט השית על הנאשם 6 חודשי מאסר בפועל והפעלת עונש המאסר על תנאי שהושת על הנאשם בגין הרשעתו בעבירת התקיפה הקודמת במצטבר, כך שסך הכל ירצה הנאשם עונש 14 חודשי מאסר בפועל.

ו.       ת"פ 52104-06-17 מדינת ישראל נ' שלמה לוי (4.10.18): הנאשם הורשע לאחר ניהול הוכחות בעבירה של איומים. הנאשם איים לדקור את המתלוננת, בת זוגו לשעבר על רקע סכסוך בינהם. במספר הזדמנויות נוספות שב ואיים עליה. באותו עניין נקבע על ידי מותב זה מתחם ענישה הנע ממאסר על תנאי ועד ל-12 חודשי מאסר בפועל. הושתו 5 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות וענישה נלווית.

ז.       ת"פ 53798-02-21 מדינת ישראל נ' אסף חיים (4.10.21): הנאשם הורשע בעבירה של איומים (3 עבירות) והחזקת אגרופן או סכין שלא כדין. הנאשם איים במספר הזדמנויות שונות להרוג את המתלוננת - בת זוגו. באותו עניין נקבע על ידי מותב זה מתחם ענישה הנע בין מספר חודשי מאסר בפועל אשר יכול וירוצו בעבודות שירות ועד ל-18 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית. הושתו 22 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות וענישה נלווית. ערעורו של הנאשם לבית המשפט המחוזי על חומרת העונש התקבל ועונש המאסר הופחת ל-15 חודשי מאסר בפועל לאחר שהתקבלה טענת אכיפה בררנית.

20.  לאחר שנדרשתי למכלול השיקולים הרלוונטיים ובהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40 יג'), אני קובע כי מתחם העונש ההולם לנאשם נע בין מספר חודשי מאסר בפועל שיכול וירוצו בעבודות שירות ועד 18 חודשי מאסר בפועל לצד רכיבי ענישה נוספים.

21.  במקרה דנן לא קיימים שיקולים, המצדיקים סטייה מהמתחם לקולא. איזון השיקולים השונים, ונסיבות מעשיו של הנאשם מצדיקים הטלת עונש מאסר בפועל לריצוי לצד רכיבי ענישה נלווים. 

העונש ההולם

5

22.  בגזירת העונש המתאים לנאשם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, לפי סעיף 40 י"א לחוק העונשין.

23.  במסגרת השיקולים לקולא, נתתי דעתי לכך, שהנאשם הודה, הביע חרטה, קיבל אחריות על מעשיו וחסך זמן שיפוטי. עוד נתתי דעתי לנסיבותיו האישיות של הנאשם לרבות גילו.

24.  מנגד, כנסיבה לחומרה בעלת משקל ממשי, נתתי דעתי לעברו הפלילי של הנאשם, הכולל 3 הרשעות קודמות, בכללן: עבירת תקיפה הגורמת חבלה של ממש, שבוצעה כלפי אותה מתלוננת בנובמבר 2020, בגינה הושת על הנאשם עונש של 8 חודשי מאסר בפועל, ובנוסף עבירה תקיפה הגורמת חבלה של ממש משנת 2017 נגד מתלוננת אחרת. הרשעותיו של הנאשם ועונש המאסר שהוטל עליו לא הרתיעו אותו מלבצע עבירת איומים נגד אותה מתלוננת בחלוף זמן קצר לאחר מכן.

סוף דבר

25.  אשר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.    12 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו של הנאשם לפי רישומי שב"ס.

ב.      מאסר מותנה בן 7 חודשים למשך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר, לבל יעבור עבירה של איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין.

ג.       פיצוי למתלוננת בסך 2,000 ₪. הפיצוי יופקד במזכירות בית המשפט ויועבר לחשבון הבנק של המתלוננת, בהתאם לפרטים שיימסרו תוך 14 יום על ידי המאשימה. הפיצוי ישולם ב-4 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים, החל מיום 1.10.22 ובכל 1 לחודש עוקב. היה ותשלום כלשהו לא ישולם במועדו, תעמוד היתרה לפירעון מידי והסכום יישא הפרשי ריבית והצמדה החל מהיום.

הפיצוי יועבר למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה, וניתן יהיה לשלמו בתוך 3 ימים מיום גזר הדין באחת הדרכים המפורטות באתר המרכז.

ככל ומופקדים כספים בפיקדון במסגרת הליך מעצר נלווה לתיק זה, יועברו הכספים וישולמו כפיצוי למתלוננת, והיתרה תושב למפקיד, בכפוף לכל הוראה חוקית קיימת.

ד.      נוכח משך תקופת המאסר אמנע מהטלת קנס כספי.

זכות ערעור כדין תוך 45 ימים.

 ניתן היום, כ"ז סיוון תשפ"ב, (26 יוני 2022), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.