1

 

 

 

 

כתב האישום

1.     נאשם 2 הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן המייחס לו עבירות של תקיפת שוטר כדי להכשילו בתפקידו בניגוד לסעיף 274(1) לחוק העונשין התשל"ז 1977 ונהיגה תחת השפעת אלכוהול, בניגוד לתקנה 26(2) לתקנות התעבורה, התשכ"א 1961.

 

2.     על פי עובדות כתב האישום המתוקן, ביום 17.5.13 נהג נאשם 2 ברכב באזור התעשיה עד הלום כשהוא תחת השפעת אלכוהול. כשהתבקש על ידי השוטר לבצע בדיקת נשיפון לצורך איתור אלכוהול תקף נאשם 2 את השוטר כדי להכשילו בתפקידו בכך שבעט באשכיו, ובהמשך צעק "אני לא אעשה את הבדיקה, לכו תזדיינו, תעשו מה שאתם רוצים, אני לא אנשוף במכשיר".

 

הסדר הטיעון

3.     ביום 2.5.18 הציגו הצדדים הסדר טיעון לפיו הנאשם יודה בכתב אישום מתוקן, יורשע וישלח לשירות המבחן. סוכם כי תוטל על הנאשם ענישה בדמות מאסר מותנה, של"צ, פיצוי לשוטר, פסילה מותנית והתחייבות. בנוסף הוסכם כי המאשימה תעתור לפסילה בת 5 חודשים בניכוי הפסילה המנהלית שריצה הנאשם במשך 30 יום, בעוד ההגנה תעתור להסתפק בפסילה בת 3 חודשים בניכוי הפסילה המנהלית.

 

2

תסקיר שירות המבחן

4.     שירות המבחן סקר את הרקע האישי והמשפחתי של הנאשם. הנאשם בן 35, נשוי ואב לשניים. בוגר 13 שנות לימוד, שירת שירות צבאי מלא, עובד בחברת מחשבים. נעדר הרשעות בתחום הפלילי, שירות המבחן לא התרשם כי סובל מדפוס שתייה בעייתי המצריך התערבות טיפולית. הנאשם לקח אחריות, ביטא חרטה, בעל עולם ערכים נורמטיבי, שירות המבחן העריך כי הסיכון להישנות עבירות נמוך, הנאשם הביע חשש שהרשעה תפגע בעבודתו. לפיכך המליץ שירות המבחן להימנע מהרשעתו ולהטיל עליו של"צ בהיקף של 100 שעות.

 

טיעוני הצדדים לעונש

5.     ב"כ המאשימה ציין כי הנאשם נעדר הרשעות קודמות. ביקש לכבד את ההסדר כפי שהוצג, ביקש להותיר ההרשעה על כנה.

 

6.     ב"כ הנאשם ביקשה לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהורות על ביטול ההרשעה. לדבריה כתב האישום הוגש רק לאחר 4 שנים, הנאשם מטפל בבן הסובל מבעיות התפתחות ונזקק לטיפולים רפואיים, לדבריה שלילה ארוכה תפגע ביכולתו לסייע בטיפול בבנו. ב"כ הנאשם הפנתה להלכת כתב, לחלוף הזמן, לדבריה הנאשם עובד כטכנאי שטח ועלול להיות מפוטר כתוצאה מהרשעה, על כן ביקשה להימנע מלהרשיעו.

 

7.     הנאשם הביע חרטה על מעשיו, הביע בושה על מה שקרה. לדבריו בלי רכב יאבד את מקור פרנסתו. ציין שהוא בתקופה קשה, בכל הנוגע לטיפול בבן.

 

דיון

 

מתחם העונש ההולם

8.     כתב האישום עוסק באירוע אחד הגם שמורכב מעבירות שונות, עסקינן באותה מסכת עבריינית ולפיכך יקבע מתחם עונש הולם אחד לכל האירוע.

 

9.     הערכים המוגנים שנפגעו בעבירות שביצע הנאשם הם שמירה על ביטחונו ושלמות גופו של אדם ובפרט הגנה על השוטרים מפני פגיעה בהם במהלך ביצוע תפקידם והגנה על יכולתם לבצע את תפקידם, שמירה על הסדר הציבורי, שמירה על בטחונם של ציבור המשתמשים בדרך.

 

לעניין תקיפת שוטרים במילוי תפקידם ראו ע"פ 5214/13 סירחאן נ' מדינת ישראל:

 

3

"אכן, יש להביע סלידה ושאט נפש ממעשי תקיפה המכוונים כלפי העוסקים במלאכת השמירה על בטחונו של הציבור ועל אכיפת החוק. מעשי תקיפה ואיומים כלפי שוטרי משטרת ישראל, רק מפני שהם ממלאים את תפקידם כחוק, מערערים את המוסכמות הבסיסיות ביותר של החברה הדמוקרטית בה אנו חיים. חברה המכבדת את שלטון החוק ואת זכויותיו של הזולת לא תאפשר פגיעה בנציגי החוק...אינטרס הציבור מחייב אפוא ששוטרים יוכלו למלא את תפקידם ללא מורא ופחד... מדיניות של ענישה מכבידה ומרתיעה בגין עבירות אלימות נגד שוטרים משרתת אינטרס זה ועל כן היא ראויה".

 

ראו גם רעפ 1922/11 - יניב רחמימוב נ' מדינת ישראל:

 

"חשוב להדגיש כי המבקש ביצע עבירות חמורות ביותר המעידות על זלזול חמור בשלטון החוק. אל מול אלימות שכזו המכרסמת ביסודות חברתנו הדמוקרטית יש לנקוט בענישה מרתיעה מאחורי סורג ובריח. הציבור נותן את מבטחו בעובדי הציבור ונציגי החוק, "וטובת הציבור מחייבת כי יובטח להם שיוכלו למלא את תפקידם ללא מורא וללא פחד מבעלי אגרוף, מתוקפנים ומאיימים. לכן הכרח להטיל ענישה של ממש, גם למען ישמעו וייראו"(ע"פ 500/87 בורוכוב נ' מדינת ישראל) ... בתקופה המתאפיינת בגלי אלימות פיזית ומילולית כלפי עובדי ציבור, שומה להגן על השירות הציבורי ועל עובדי הציבור מפני פגיעה בלתי ראויה בכבודם ובמעמדם"

 

10.מידת הפגיעה בערכים המוגנים היא ממשית ומתבטאת בכך שהנאשם בעט בשוטר באשכיו, ובהמשך אמר לשוטרים "לכו תזדיינו.." מידת הפגיעה בערך המוגן בעבירה של נהיגה תחת השפעת אלכוהול אף היא ממשית, עם זאת, הסיכון שיצר הנאשם באופן נהיגתו לא התממש והאירוע, בכל הנוגע לנהיגה, הסתיים ללא נפגעים בגוף.

 

11.באשר לנסיבות ביצוע העבירות: אין אינדיקציה לכך שהיה תכנון מוקדם לביצוע העבירות, הן לא בוצעו בתחכום, לא היה שימוש בנשק חם או קר, לשוטר לא נגרמו חבלות, נתתי דעתי לחלקו של נאשם 1 בפרשה, שהוא אחיו של נאשם 2. מעובדות כתב האישום עולה כי נאשם 1 הוא זה שפנה לנאשם 2 והציע לו לעשות "בלגאן" כדי שלא יצטרך לנשוף והוא זה אשר תקף ראשון את השוטר. לקחתי בחשבון את הנזק שיכול היה להיגרם כתוצאה מנהיגה תחת השפעת אלכוהול ומתקיפת השוטר ואת העובדה שבסופו של יום הנהיגה הסתיימה ללא נפגעים בגוף וכי לשוטר שהותקף לא נגרמו חבלות.

 

12.על מדיניות הענישה הנוהגת ביחס לעבירה של תקיפת שוטר במילוי תפקידו ניתן ללמוד, בין היתר מפסקי הדין שלהלן:

 

·        רע"פ 7641/14 גהאן אלטורי נ' מדינת ישראל. המבקשת הטיחה קללות ואיומים בשוטר שרשם דו"ח תנועה, וסירבה להזדהות בפניו. התנגדה לעיכובה, חבטה בלחיו של השוטר, שרטה אותו וירקה בפניו, היכתה באגרופה בכתפו של שוטר נוסף וירקה לעברו. הורשעה לאחר שמיעת הוכחות, נדונה ל- 30 ימי מאסר לריצוי בפועל וענישה נלווית . ערעורה לבית משפט מחוזי נדחה. בקשת רשות ערעור נדחתה.

4

·        רע"פ 4592/14דיאנה סרגייב רוטמן נ' מדינת ישראל . המבקשת יצאה ממסיבה בעקבות הגעת שוטרים בשל הקמת רעש. המבקשת השתוללה, הניפה ידיה, ירקה על השוטרת, קיללה אותה, משכה בשיערה ואף סטרה לה. נדונה ל-4 חוד' מע"ת, של"צ, מבחן וענישה נלווית. ערעורה לבית המשפט המחוזי נדחה. בקשת רשות ערעור נדחתה.

·        רע"פ 6544/08ברדוגונ' מדינתישראל. המבקש צעק, העליבוגדףמספרשוטרים בתוך תחנת משטרה, סירבלעזובאתהתחנה, התקרבלשוטר שהודיע לו כי יעכבו, נופףבידיוותוךכדינפנוףבידיוהכניסאתאצבעולעינושלהשוטר. נדוןלשישהחודשימאסרבפועל, וענישה נלווית,בית משפט המחוזי דחה את ערעור המבקש על חומרת העונש, קיבל את ערעור המדינה על קולת העונש והעמיד המאסר על 15חודשים. בקשתרשותערעורנדחתה.

·        רע"פ 1860/07 נחמני נ' מדינת ישראל. המבקש הפריע לשוטרים בכך שסרב לפנות את רכבו, סרב להזדהות, וכשנאמר לו כי הוא מעוכב, הוא תקף שני שוטרים, בעט ופגע בבטנו של אחד מהם, נשך שוטר אחר בידו ותקף שוטר שלישי שנחבל חבלות של ממש. הוא נידון ל- 7 חודשי מאסר בפועל תוך הפעלת מאסר מותנה בחופף, לצד עונשים נלווים. ערעור למחוזי נדחה. בקשת רשות ערעור נדחתה.

·        ע"פ (י-ם) 8414-09-11 חחיאשוילי נ' מדינת ישראל. המערער נהג בגילופין, וכאשר התבקש לצאת מרכבו נשך את השוטר באפו. נידון ל- 4 חודשי מאסר בפועל, לריצוי בדרך של עבודות שירות, לצד עונשים נלווים. ערעורו נדחה.

·        עפ"ג (מרכז) 23394-01-14 עמרן נ' מדינת ישראל. המערער נעצר עם רכבו לבדיקה שגרתית, לא הקשיב להוראות השוטר ונגח במצחו. המערער נדון לשני חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, לצד עונשים נלווים. ערעורו נדחה.

·        ע"פ 333/10קרן סרנקו נ' מדינת ישראל. המערערת ובן זוגה התבקשו ע"י השוטרים לצאת מהרכב בו היו על מנת לבצע חיפוש ברכב. בתגובה, המערערת קיללה, והכתה שוטרת בכתפיה באמצעות תיק שאחזה בידה, חנקה, משכה בשיערה ושרטה את השוטרת בצווארה. נדונה ל-6 חוד' מאסר בע"ש ומע"ת. ערעור בעליון נדחה.

·        ראו גם: ת"פ (ראשל"צ) 45810-02-10 מדינת ישראל נ' מישייב (תקיפת שוטר, איומים, תקיפה ועוד. 8 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית); בת"פ (ראשל"צ) 3146-08מ.י. תביעות ראשל"צ נ' סמי משה (תקיפת שוטר, העלבת עובד ציבור ואיומים. אי הרשעה. של"צ 140 וענישה נלווית); ת"פ (ב"ש) 4288-06מדינת ישראל נ' גאולה אטיאס (הפרעה לשוטר ותקיפת שוטר. אי הרשעה והתחייבות);ת"פ (ת"א) 30713-06-10מדינת ישראל נ' ליאת רפאל (הפרעה לשוטר ותקיפת שוטר. נדונה למע"ת וענישה נלווית); ת"פ (ראשל"צ) 30298-03-16מדינת ישראל נ' מיכאל פקין, (תקיפת שוטר. נדון למע"ת וענישה נלוית).

 

13.הענישה הנוהגת ביחס לעבירות של נהיגה תחת השפעת אלכוהול נעה בין 3-24 חודשי פסילה ומאסר מותנה עד מאסר קצר.

 

בהתאם להחלטות רבות שניתנו על ידי כב' הש' אהד מבית משפט המחוזי מרכז (למשל עפ"ת(מרכז) 32964-10-12 אוחנונה נ' מדינת ישראל (16.12.12), עפ"ת(מרכז) 278-05-11 יאברי עדי נ' מדינת ישראל 26.6.11 ) העונש הראוי לעבירה של נהיגה תחת השפעת אלכוהול הינו עונש המינימום הקבוע בחוק, (קרי 3 חודשי פסילה) וכי ראוי לחרוג ממנו רק כשקיימות עבירות נלוות.

 

14.לאור כל המפורט אני קובעת כי מתחם העונש ההולם לאירוע בכללותו נע ממאסר מותנה ו- 3 חודשי פסילה ועד לשנת מאסר ו- 24 חודשי פסילה.

 

5

ביטול ההרשעה

 

15.הכלל הוא כי מי שהוכחה אשמתו, יש להרשיעו בדין.

 

בע"פ 2513/96 מדינת ישראל נ' שמש, פסק בית המשפט העליון כי:

 

"שורת הדין מחייבת כי מי שהובא לדין ונמצא אשם, יורשע בעבירות שיוחסו לו. זהו הכלל. הסמכות הנתונה לבית המשפט להסתפק במבחן מבלי להרשיעו בדין, יפה למקרים מיוחדים ויוצאי דופן. שימוש בסמכות הזאת כאשר אין צידוק ממשי להימנע מהרשעה מפר את הכלל. בכך נפגעת גם שורת השוויון לפני החוק".

 

16.עם זאת קיימים מקרים חריגים מיוחדים ויוצאי דופן בהם קיימת הצדקה להימנע מהרשעה (ע"פ 9893/06 לאופר נ' מדינת ישראל) וזאת כאשר עלול להיווצר פער בלתי נסבל בין עוצמת פגיעתה של ההרשעה הפלילית בנאשם האינדיבידואלי לבין תועלתה של ההרשעה לאינטרס הציבורי-חברתי הכללי.

 

בע"פ 2083/96 כתב נ' מדינת ישראל, נקבע כי הימנעות מהרשעה אפשרית בהצטבר שני גורמים מרכזיים: ראשית, סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה בלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים, ושנית ההרשעה תפגע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם.

 

17.הנטל לשכנע את בית המשפט ששיקולי השיקום גוברים, מוטל על הנאשם.

 

18.יישום המבחנים האמורים במקרה דנן, מעלה כי לא ניתן להורות על ביטול הרשעת הנאשם בדין.

 

19.נסיבות ביצוע העבירות אין קלות כלל, הנאשם כאמור, תקף את השוטר באופן שבעט באשכיו, זאת לאחר שאף אחיו תקף את השוטר. הנאשם לא עבר הליך שיקומי והרשעה לא תפגע בשיקומו.

 

20.הנאשם לא הוכיח קיומו של נזק קונקרטי, בוודאי לא בעוצמה המצדיקה ביטול הרשעה. אין די באמירה בעלמא כי אולי יפוטר. הנאשם לא הציג כל מסמך רלוונטי בעניין זה המלמד על הנזק שעלול להיגרם לו במידה ויורשע. וכאמור, אין מדובר בבגיר צעיר, הנאשם הינו בן 35.

 

21.זאת ועוד, הצדדים הציגו הסדר טיעון הכולל הסכמה עונשית, לרבות בדבר הרשעת הנאשם וכן הסכמה בדבר רכיבי ענישה שיוטלו עליו, הכוללים בין היתר מאסר מותנה. לא מצאתי שהמלצתו של שירות המבחן, יש בה בנסיבות שבפני, כדי להצדיק סטיה כה משמעותית מהסדר הטיעון שהוצג בין הצדדים.

 

6

22.על כן, על אף היות הנאשם נעדר הרשעות קודמות, על אף חלוף הזמן מביצוע העבירות ועל אף המלצת שירות המבחן, הרשעת הנאשם תיוותר על כנה.

 

עונשו של הנאשם

23.בבואי לגזור את עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם לקחתי בחשבון את השיקולים הבאים:

24.זקפתי לזכותו של הנאשם את העובדה שבחר לקחת אחריות על מעשיו בהזדמנות ראשונה.

 

25.זקפתי לזכותו, את היותו נעדר הרשעות קודמות.

 

הגם שמתסקיר שירות המבחן עולה כי לנאשם הרשעות קודמות בתחום התעבורתי, הרי שהרשעות אלו לא הוצגו לעיוני, וב"כ המאשימה בטיעוניו לעונש טען כי אין לנאשם הרשעות קודמות. לקחתי בחשבון כי לעבירת הנהיגה תחת השפעת אלכוהול, לא היו עבירות נלוות בתחום הנהיגה.

 

26.לקחתי בחשבון את השפעת העונש על הנאשם, ומשפחתו, את העובדה שהנאשם זקוק לרישיונו לצרכי פרנסתו, ועל מנת להסיע את בנו לטיפולים רפואיים, את דבריו כי יכול ובשל הרשעתו תיפגע פרנסתו. לקחתי בחשבון את נסיבותיו האישיות של הנאשם, כפי שהוצגו בתסקיר וכפי שפורטו על ידי הנאשם ובאת כוחו.

 

27.לקחתי בחשבון את הערכת שירות המבחן כי הנאשם מנהל אורח חיים נורמטיבי וכי הסיכון להישנות עבירות נמוך.

 

28.לקחתי בחשבון כי חלפו למעלה מ- 5 שנים ממועד ביצוע העבירה, וכי כתב האישום הוגש 4 שנים לאחר מועד ביצוע העבירה.

 

29.לאור כל האמור לעיל, מצאתי הצדקה לאשר את ההסדר שהציגו הצדדים, הסדר אשר מצוי ברף התחתון של מתחם העונש ההולם, תוך אימוץ עמדתה העונשית של ההגנה בכל הנוגע לרכיב הפסילה ולהסתפק בפסילת המינימום הקבועה בחוק.

 

עונשו של הנאשם

 

30.לפיכך, אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים:

 

א.     גוזרת על הנאשם 3 חודשי מאסר אשר ירוצו במידה והנאשם יעבור עבירות בהן הורשע או עבירה של נהיגה בזמן פסילה והכל תוך 3 שנים מהיום

 

ב.     פסילה בפועל מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של 3 חודשים. מתקופת הפסילה ינוכו 30 ימי הפסילה המנהלית שריצה הנאשם.

7

 

          הפסילה בפועל תחל היום.

          לבקשת הנאשם, אני מתירה לו לנהוג ברכב היום עד השעה 21:00

         

          מוסבר לנאשם שהוא חייב להפקיד את רשיון הנהיגה במזכירות בית המשפט. לא יופקד הרשיון, הוא יחשב כפסול מלנהוג מהיום אך הפסילה לא תימנה ולכן לא תסתיים.

 

ג.       פסילה מלהחזיק ומלקבל רישיון נהיגה לתקופה של 6 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים שהנאשם לא יעבור עבירה של נהיגה בשכרות או נהיגה תחת השפעת אלכוהול, או סירוב למסור דגימת נשיפה/שתן/דם או נהיגה בזמן פסילה.

ד.      הנאשם יחתום על התחייבות כספית בסך 3,000 ₪ להימנע מביצוע עבירות בהן הורשע והכל תוך שנתיים מהיום.

ההתחייבות תחתם במזכירות בית משפט עוד היום. לא יחתום הנאשם כאמור, יאסר למשך 15 יום.

ה.     פיצוי בסך 1000 ₪ למתנדב שלמה אוזן (ע"ת 5). הפיצוי ישולם ב- 100 תשלומים חודשיים רצופים ושווים, תשלום ראשון לא יאוחר מיום 15.11.18

 

ו.       הנני מטילה על הנאשם צו לביצוע 100 שעות שירות לתועלת הציבור וזאת במשך שנה.

השל"צ יבוצע בבית ספר ויצמן בקרית מוצקין בעבודות אחזקה ותמיכה בענייני מחשוב ותקשורת בהתאם לתכנית שגובשה על ידי שירות המבחן ובפיקוח שרות המבחן.

אם יתעורר צורך בשינוי מקום ההשמה, שרות המבחן יעשה כן וידווח לבית המשפט.

הנאשם מוזהר כי אם לא ימולאו תנאי הצו במלואם, ניתן יהיה לבטלו ולהטיל עליו עונש נוסף, בגין העבירות בהן הורשע, במקום צו השל"צ.

 

 

ניתן היום, 10.10.18 , א, חשוון תשע"ט במעמד הצדדים.