1

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד איתי שמואלי ועו"ד יפית ברדה

הנאשם 1 וב"כ עו"ד רחלי גססה

[פרוטוקול הושמט]

גזר דין

בענין נאשם 1

נאשם 1 הורשע, בהתאם להודאתו, ובמסגרת הסדר בעובדות כתב אישום מתוקן ובעבירה של תקיפה בצוותא חדא.

2

על-פי עובדות כתב האישום המתוקן, בתאריך 20.4.2013 נסע המתלונן במונית שירות ובמהלך הנסיעה עלו למונית שני הנאשמים יחד עם שניים או שלושה אחרים שזהותם אינה ידועה למאשימה (להלן ביחד: "התוקפים"). בנסיבות אלו, במהלך הנסיעה, החל מי מהתוקפים לעשן, הנהג ביקש ממנו שיחדל ובתגובה החל דין ודברים בין הנהג לבין התוקפים. המתלונן ביקש מאחד האחרים כי יחדל לעשן, זה סירב. המתלונן קם לעברו ואז החל דין ודברים בין התוקפים לבין המתלונן. הנהג עצר את המונית ודרש מהתוקפים לרדת ואלו עשו כן ודחקו את המתלונן שעמד ביניהם לבין דלת המונית לרדת מהמונית. התוקפים החלו להכות את המתלונן במכות אגרוף. בתגובה ובניסיון להגן על עצמו הכה המתלונן את נאשם 1 במכת אגרוף וזה נפל על הרצפה ונגרמו לו שברים בעצם הזיגומה. בהמשך ניפץ מי מהאחרים בקבוק בירה על ראשו של המתלונן והאחרים המשיכו להכותו במכות אגרוף ובעיטות. כתוצאה מהאגרוף שחבט המתלונן בנאשם 1 נגרם למתלונן שבר בבסיס האגודל שהצריך ניתוח. כמו כן נגרם למתלונן חתך באורך 0.9 ס"מ בראשו.

באותן נסיבות היה הנאשם 1 תחת השפעת אלכוהול.

נשמעה מלוא פרשת ההוכחות, וטרם הסיכומים הודיעו הצדדים על הסדר לפיו הנאשמים ביקשו לחזור בהם מכפירתם, הודו והורשעו בעובדות כתב האישום המתוקן. הוסכם כי נאשם 1 יישלח לקבלת תסקיר, יבצע 120 שעות של"צ, וההגנה תהיה רשאית לבקש לבטל את הרשעתו, ואילו עמדת המאשימה היא להרשעה ומאסר על תנאי בנוסף לצו של"צ.

אציין כי בעניינו של נאשם 2 ניתן גזר דין בהתאם להסדר הטיעון ולפיו הושת עליו מאסר על תנאי, של"צ בהיקף 120 שעות ופיצוי למתלונן.

בעניינו של נאשם 1 התקבלו שני תסקירים מאת שירות המבחן. על-פי התסקיר הראשון מיום 21.11.2016, נאשם 1 בן 24 שנים ועובד כנהג שליחויות. הוריו של נאשם 1 ילידי אתיופיה ועלו ארצה בטרם לידתו. הוריו של נאשם 1 נפטרו והנאשם מתגורר עם אחותו הגדולה ממנו בעיר לוד. הנאשם סיים 12 שנות לימוד עם תעודת בגרות חלקית, שירת שירות צבאי חלקי בלבד במשך 9 חודשים ושוחרר בגין אי התאמה ומאז עבד בעבודות מזדמנות שונות.

נאשם 1 התקשה לשתף פעולה עם שירות המבחן, לא לקח אחריות לגבי התנהלותו ומעורבותו בעבירה, לא הציג מסמכים כפי שנדרש, הגיע לפגישה אחת בשירות המבחן ובהמשך ניתק קשר ולא השיב לשיחות טלפון של שירות המבחן.

התסקיר מפרט הערכת סיכון לעבריינות וסיכויי שיקום. שירות המבחן התרשם כי הסיכון להישנות עבירות אלימות בעתיד הוא בינוני. לאור התנהלותו הבעייתית של נאשם 1 בקשר עם שירות המבחן, היעדר לקיחת אחריות, חוסר מודעות או בשלות לטיפול, לא גיבש שירות המבחן המלצה טיפולית למרות שהעריך כי קיים צורך בכך. יחד עם זאת, ציין שירות המבחן כי ייתכן שהטלת עונש של צו של"צ בהתאם להסדר הטיעון יהווה עונש ראוי שיפחית סיכוי להישנות עבירות.

3

באשר להרשעת הנאשם, במכלול הנתונים שנבחנו כמו גם היעדר השלכות של הרשעה בדין על עבודתו של נאשם 1, וכן גישתו באשר לביצוע העבירה, לא הומלץ על ביטול הרשעתו וההערכה היא כי סיום ההליך ללא הרשעה בדין עשוי להוביל לטשטוש נוסף של התנהגותו בעבירה.

בדיון שהתקיים במעמד הצדדים טענה באת-כוח נאשם 1 כי חלה אי הבנה בין קצינת המבחן לבין נאשם 1, כי הוא לוקח אחריות על מעשיו וביקשה כי יוכל לחזור לשירות המבחן לגיבוש תוכנית של"צ.

נאשם 1 טען בדיון כי הוא הבין את חשיבות שיתוף הפעולה עם שירות המבחן, וישתף פעולה ככל שידרש. בית-המשפט נתן לנאשם 1 הזדמנות נוספת לפנות לשירות המבחן והתקבל לדיון היום תסקיר משלים.

על-פי התסקיר המשלים התקיימה פגישה נוספת בשירות המבחן עם הנאשם, במהלכה גם הפעם נאשם 1 השיב באופן לקוני ומצמצם, נאשם 1 שב ושלל התנהגות תוקפנית או אלימה מצדו באירוע העבירה. יחד עם זאת תיאר מחירים אישיים ששילם בגין התנהלותו שהובילוהו לתהליך של הפקת לקחים. נאשם 1 שלל צורך בטיפול. הוגשה תוכנית של"צ בהיקף של 120 שעות, ושירות המבחן חזר על הערכתו שלא התקיימו התנאים להמליץ על ביטול הרשעה בדין.

באות-כוח הצדדים עתרו במשותף לאימוץ העונש כפי שהוסכם בהסדר הטיעון, ותמכו עתירתן בעובדה שהנאשם בעל עבר פלילי הכולל שתי הרשעות בעבירה של היעדר מן השירות שלא ברשות שאינה ממין העבירה עליה הוא עומד לדין היום, בגילו הצעיר של נאשם 1 בעת ביצוע העבירה, חלוף זמן של כ- 3.5 שנים מאז האירוע במהלכו לא נפתחו נגד הנאשם תיקים נוספים, ולאור האמור בתסקיר שירות המבחן.

האירוע נשוא כתב האישום, כפי שעלה גם במהלך שמיעת הראיות, מלמד על התנהגות אלימה ולא ראויה של נאשם 1 וחבריו, והכל כשהוא תחת השפעת אלכוהול.

מתחם העונש ההולם את העבירה בנסיבותיה נע בין מאסר על תנאי ברף הנמוך לבין מספר חודשי מאסר.

לאחר ששקלתי את כל הנסיבות הצריכות לעניין ואת טיעוני הצדדים, ובהם גילו הצעיר של נאשם 1, נסיבות חייו המורכבות, עברו הפלילי, כתב האישום שתוקן בשל קושי ראייתי, חלוף הזמן מאז ביצוע העבירה, הקושי בלקיחת האחריות מצדו של נאשם 1, העובדה שנאשם 1 עצמו נפגע באירוע, האמור בתסקיר שרות המבחן ואת האינטרס הציבורי, ההסדר עולה בקנה אחד עם מתחם הענישה ההולם והראוי. כמו כן, יש לקחת בחשבון את עיקרון כיבוד הסדרים ועקרון אחידות הענישה.

4

לפיכך, מוצאת אני לנכון לכבד את הסדר הטיעון וגוזרת על נאשם 1 את העונשים הבאים:

א)        מאסר על תנאי למשך 3 חודשים, ונאשם 1 לא יישא בעונש זה אלא אם כן יעבור בתוך שלוש שנים מהיום כל עבירת אלימות.

ב)         ניתן צו של"צ בהיקף של 120 שעות, שיבוצע בהתאם לתוכנית שגובשה על ידי שירות המבחן בספרייה העירונית בעיר לוד. על נאשם 1 להשלים את מכסת השעות בתוך שנה מהיום.

מובהר, כי שירות המבחן רשאי לשנות בכל עת את מקום ההשמה של עבודות השל"צ, ובמקרה כזה אין צורך בדיון, ודי במשלוח הודעה לנאשם 1 עם העתק לביהמ"ש.

מובהר לנאשם 1 כי ככל שלא יבצע את צו השל"צ כנדרש, תהא המאשימה רשאית לבקש הפקעת צו השל"צ וגזירת הדין מחדש.

מזכירות בית-המשפט תשלח עותק החלטה זו לשירות המבחן.

זכות ערעור לבית המשפט מחוזי מרכז - לוד תוך 45 ימים מהיום.