1

1.      בפתח ישיבת ההוכחות שהתקיימה לפניי ביום 24.1.19, הורשעה הנאשמת, על פי הודאתה, בעבירות של העסקה שלא כדין וללא ביטוח רפואי של שני עובדים, בניגוד להוראות החוק הרלוונטיות בחוק עובדים זרים (להלן: חוק עובדים זרים). הצדדים ביקשו לטעון באופן חופשי.

2

2.      ב"כ המאשימה הגישה ראיות אודות הנאשמת - דף עבירות קודמות וכן פסק דינה של סגנית הנשיאה, השופטת רוית צדיק אשר הרשיעה את הנאשמת בעבירות של העסקת עובד זר שלא כדין והעסקת עובד ללא ביטוח רפואי כדין. המאשימה טענה לעניין העונש כי מדובר בהעסקה במסגרת עיסוקה של הנאשמת, אשר בעברה כאמור העסקה שלא כדין וללא ביטוח רפואי, וכי מדובר בעבירה שהוכרה כמכת מדינה, הפוגעת הן בעובדים והן במשק בכללותו. ביחס למתחם הענישה נטען כי הטווח הראוי בגין העבירות בהן הורשעה הנאשמת הינו כדלקמן: בגין עבירת העסקה - בין 20,000-50,000 ₪ לכל עובד, המדינה מבקשת הטלת עונש בסך של 50,000 ₪ בגין שני העובדים; ובעבירה של העסקה ללא ביטוח בין 5,000 -10,000 ₪ לעובד, טענה המאשימה כי העונש הספציפי הראוי צריך להיות בסך של 12,000 ₪ לשני העובדים. בנוסף התבקש בית הדין לחייב את הנאשמת לחתום על התחייבות להימנע מעבירה למשך 3 שנים, בגובה הקנס המקסימלי הקבוע בחוק, בסך  116,800 ₪ (כל אחת).

3.      הנאשמת טענה כי נוהלו כנגדה שני כתבי אישום במקביל, בנסיבות דומות, ונוכח הפסיקה כי ניתן לראות העסקת מספר עובדים כאירוע אחד, יש לפסוק את אותם הסכומים כפי שנפסק בפסק דינה של כב' סגנית הנשיאה השופטת צדיק. עוד הוסיפה, כי החלטתה שלא לנהל את התיק חסכה בזמן שיפוטי יקר וביקשה שלא לחייבה לחתום על התחייבות, וכי כל קנס שייגזר עליה ייפרס ל - 30 תשלומים.

דיון הכרעה

4.      העבירות על חוק עובדים זרים נקבעו כעבירות מנהליות, והקנסות המנהליים שהוצמדו להן הן בשיעורים משמעותיים, ובהיקפים של אלפי שקלים. הדבר מבטא את יחסו של המחוקק לתופעה של העסקת עובדים זרים בניגוד לדין ולכך שמדובר בעבירה שמשיאה למעסיקים תועלת כלכלית של ממש. מדובר בעבירה שביסודה עומד מניע כלכלי מובהק ולכן, על מנת שהאכיפה תהיה אפקטיבית, עליה להיות משולבת בסנקציה כספית, אשר יהיה בה כדי ליצור את ההרתעה הנדרשת ולהפוך את העבריינות בתחום לבלתי משתלמת. ר' ע"פ 57160-01-14 מדינת ישראל נ' חדוות הורים בע"מ ואח' (להלן: הלכת חדוות הורים), שם פסק בית הדין הארצי כי החוק בא להגן על כלכלת ישראל ועל העובדים הזרים.

5.      העבירות בהן הורשעה הנאשמת נעברו ביום 28.15.15 ולכן חל בענייננו תיקון 15 לחוק עובדים זרים, הקובע כי הקנס המינימלי לעבירה של העסקת עובד ללא היתר הנו כפל הקנס המנהלי. עוד יש לציין, כי במקרה דנן, העבירות נעברו במסגרת משלח ידה של הנאשמת. כמו כן משמדובר בהעסקת שני עובדים הרי שלא ניתן לראות בכך אירוע אחד.

3

6.      כידוע, העיקרון המנחה בענישה הוא קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו. בהתאם לסעיף 40ג(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 על בית המשפט לקבוע מתחם עונש הולם למעשה העבירה שביצע הנאשם בהתאם לעיקרון המנחה ולהתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה. בתוך מתחם הענישה ההולם, על בית המשפט לגזור את העונש המתאים לנאשם, בהתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה ורשאי הוא לחרוג ממתחם העונש ההולם בשל שיקולי שיקום או הגנה על שלום הציבור.

7.      לאור עברה של הנאשמת, סבורני כי מתחם הענישה שהמדינה ביקשה לקבוע, סביר וראוי.

8.      לא מצאתי בטיעוניה של הנאשמת נסיבות לקולא למעט אי ניהול ההליך ולכן החלטתי לגזור עליהם את הקנסות הבאים:

9.      קנס בסך 40,000 ₪ בגין עבירת העסקה שלא כדין וקנס בסך 10,000 ₪ ביחס לעבירה של העסקה ללא ביטוח רפואי.

10.  בנוסף, החלטתי לחייב את הנאשמת לחתום על התחייבות להימנע מביצוע עבירות דומות לאלה שהורשעה בהן, וזאת למשך 3 שנים מהיום, בתקווה כי ההתחייבות בנוסף לקנסות הכספיים יהוו הרתעה מספקת לעתיד.

אחרית דבר

11.  הנאשמת תשלם קנס כולל בסך 50,000 ₪. הקנס ישולם ב- 30 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים, הראשון ביום 01.03.19.

15.  בנוסף, אני מחייבת את הנאשמת לחתום על התחייבות להימנע מביצוע העבירות בהן הורשעה למשך 3 שנים מהיום, שאם לא כן, יושת עליה קנס בשיעור 116,800 ₪. ההתחייבות תיחתם ותוגש למזכירות בית הדין בתוך 30 יום ממועד קבלת גזר הדין.

ניתן היום, י"ג אדר א' תשע"ט, 18 פברואר 2019, בהעדר הצדדים.