1.      לפניי בקשת הממונה על עבודת השירות להפסקה שיפוטית של עבודת שירות, לפי סעיף 51י.(א2) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "החוק").

2.      כפי שיפורט להלן, אני סבורה כי לבית משפט זה אין סמכות לדון בבקשה, ועל אדחה אותה מבלי לקיים דיון בעניינה.

3.      להלן לשון המחוקק בסעיף 51י.(א2):

"הוגש נגד עובד השירות כתב אישום בשל עבירה אחרת לאחר שנגזר דינו לנשיאת המאסר בעבודת שירות, רשאי השופט או המותב שגזר את הדין, ובהעדרו - שופט או מותב אחר באותו בית משפט, לבקשת הממונה, ולאחר שנתן לנאשם אפשרות לטעון את טענותיו, להורות שעבודת השירות לא תחל או תופסק, והנידון יישא את עונשו או את יתרת העונש בבית הסוהר, אם סבר בית המשפט על פי העובדות הנטענות בכתב האישום כי התחלת או המשך ביצוע עבודת השירות על ידי הנאשם אינם הולמים עוד נשיאה של עונש המאסר בעבודת שירות, לנוכח העיתוי של ביצוע העבירה, מהותה, חומרתה ונסיבות ביצועה. (ההדגשה איננה במקור. ד.ש.ג.).

4.      גזר דינו של הנאשם בתיק זה ניתן בתאריך 29.09.22, ובמסגרתו נגזר על הנאשם, בין היתר, עונש מאסר מצטבר בן שמונה חודשים, לריצוי בדרך של עבודת שירות.

כתב האישום בתיק האחר, ת"פ 53349-07-22, הוגש ביום 26.07.22.

כלומר, כתב האישום בגין העבירה האחרת הוגש לפני שנגזר דינו של הנאשם לנשיאת המאסר בדרך של עבודת שירות.

5.      מכאן, שכאמור, אין בסמכותו של בית משפט זה, בשלב זה, במסגרת תיק זה, להורות על הפסקה שיפוטית של עבודת השירות.

6.      האפשרות המעשית שקבע המחוקק להתמודדות עם מצב זה מצויה בסעיף 51ט.(א)(5), שעניינו הפסקה מנהלית של עבודת השירות, שזו לשונו:

נציב בתי הסוהר או קצין בדרגת גונדר שהוסמך לכך על ידו, רשאי, לאחר שנתן לעובד השירות הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו או לפני סוהר בכיר כהגדרתו בפקודת בתי הסוהר שהוסמך לכך על ידי הנציב, להחליט כי עבודתו של עובד השירות לא תחל או תופסק וכי הוא יישא את עונשו או את יתרת עונשו בבית סוהר, לפי העניין, אם ראה כי מתקיים בעובד השירות אחד מאלה לפי העניין:

...

(5)   הוא נתון במעצר או משוחרר בערובה בתנאים שאינם מאפשרים את התייצבותו להמשך ביצוע עבודת השירות;

...

7.      אשר על כן, אני דוחה את הבקשה.

המזכירות תעביר את החלטתי לב"כ הצדדים ולממונה על עבודת השירות.

ניתנה היום, כ"א חשוון תשפ"ג, 15 נובמבר 2022, בהעדר הצדדים.