1

 

 

 

 

רקע:

הנאשם שלפניי הורשע, על פי הודאתו, בשלוש עבירות של סחר בסם מסוכן לפי סעיף 13 + 19א לפקודת הסמים המסוכנים תשל"ג - 1973.

 

על פי עובדות כתב האישום, במהלך תקופה של כחודשיים וחצי, עד ליום 27.4.2015, מכר הנאשם לקטין שלוש פעמים סם מסוכן מסוג קנבוס. בכל פעם מכר הנאשם לקטין סם במשקל שנע בין 1 גרם לבין 4 גרם, בתמורה שנעה בין 120 ₪ ל - 480 ₪.

 

טיעונים לעונש:

2

המאשימה מבקשת להטיל על הנאשם עונש מאסר למשך עשרה חודשים, בצירוף מאסר על תנאי, קנס ופסילה של רישיון הנהיגה.

 

המאשימה הזכירה בטיעוניה כי מדובר בעבירה חמורה הפוגעת בשלום הציבור במובן הרחב, ציינה כי לנאשם שתי עבירות קודמות בעבירות של החזקת סם לשימוש עצמי ותקיפה סתם, הפנתה לחוסר הצלחתו של שירות המבחן לרתום את הנאשם להליך טיפולי, וטענה כי יש להחמיר בדינו משיקולי גמול ולשם הרתעה אישית והרתעת הרבים.

 

ההגנה מצידה, ביקשה לאמץ את המלצת שירות המבחן, ולהטיל על הנאשם עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות.

 

בטיעוניו הצביע הסנגור על גילו הצעיר של הנאשם, כבן 18.5 בלבד בעת ביצוע העבירות, הפנה לנסיבות האישיות והמשפחתיות, ציין את נטילת האחריות על ידו, הזכיר תקופת מעצרו ואת פרק הזמן הממושך בו שהה בתנאים מגבילים, והדגיש כי הנאשם קיים את התנאים שנקבעו על ידי ביהמ"ש, ולא הסתבך שוב בפלילים.

 

הנאשם בחר שלא לטעון בפני ביהמ"ש.

 

תסקיר שירות המבחן:

שירות המבחן ליווה את הנאשם במשך תקופה ארוכה, עוד משלב מעצרו. בתסקיריו התייחס שירות המבחן לגילו הצעיר של הנאשם, השכלתו, החסכים אותם חווה והקשיים הרבים עמם היה עליו להתמודד במהלך חייו. להערכת שירות המבחן, קשיים אלו גרמו אצלו לתחושות שפורטו בתסקיר, השליכו על התפתחותו ואישיותו ועמדו ברקע לשימוש בסמים.

 

שירות המבחן ציין כי הנאשם החל לצרוך סמים מגיל 15, וכי להערכתו הנאשם פיתח התמכרות. במסגרת הליכי המעצר נערכו ניסיונות לשלב את הנאשם בהליך טיפולי, ללא הצלחה. עם זאת, הוא מסר בדיקות שהעידו על ניקיון מסמים והצליח להפסיק את השימוש בסמים. בהמשך, הנאשם לא הקפיד על התייצבות לפגישות עם קצינת המבחן ונמנע מלמסור בדיקות לאיתור שרידי סם, למעט בדיקה אחת, שנמצאה נקייה.

 

שירות המבחן נמנע מליתן המלצה שיקומית בעניינו של הנאשם. יחד עם זאת הדגיש כי עלה בידו להימנע ממעורבות עבריינית בשנה האחרונה, והעריך כי אם הנאשם יידון למאסר בפועל, הוא עלול להיחשף שוב לדפוסים עבריינים ולהידרדר לאחור.

 

3

לאור כל האמור, המליץ שירות המבחן להימנע מעונש מאסר בפועל ולהטיל על הנאשם עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות.

 

 

דיון והכרעה:

פעם אחר פעם חזרו בתי המשפט וקבעו כי השימוש בסמים פוגע פגיעה רעה בבריאותה של החברה ובציבור בכללותו. לא רק צרכן הסם המתמכר לו נפגע ממנו, אלא גם משפחתו וסביבתו הקרובה. מעשה עבירה של סחר בסם מסוכן מפיץ ומגביר את הנזקים הנלווים לשימוש בסמים. בכלל זאת גורם מעשה הסחר בסמים לפגיעה בערכים חברתיים אחרים, שכן משתמשים בסמים מבצעים עבירות אחרות כדי לממן את צריכת הסמים.

 

בית המשפט העליון קבע כי:

 

"נגע הסמים אוכל באוכלוסייה שלנו בכל פה, והחברה הכריזה עליו מלחמת חורמה ומצפה שהעונשים שיגזרו על ידי בתי המשפט בשל עבירות סמים ישתלבו במאבק הכולל להדברת הנגע. עונש הולם למחזיקי סמים שלא לשימוש עצמי קרי: למשולבים במערך ההפצה - מכוון לקבוע בהכרת הכל את החומרה היתירה שאנו מייחסים להפצת הסמים, ולהרתיע עבריינים בכוח מלשלוח ידם בפעילות ההפצה. שתי תכליות מרכזיות אלו ניתן להשיג רק על ידי הטלת עונשים חמורים..."

(ע"פ 966/94 אמזלג נ' מדינת ישראל 10/12/1995)

 

מידת הפגיעה של מעשה הסחר בסמים בערכים החברתיים המוגנים נגזרת, בין היתר, מכמות הסם שנסחרה. כפי שקבע בית המשפט העליון:

 

"הענקת משקל למשקל הסם אינה בגדר שיקול זר או לא רלוונטי ... יוזכר כי החזקה שהסם אינו נועד לצריכה עצמית חלה כאשר מדובר בכמות סם של 0.3 גרם. נתון זה מהווה אינדיקציה למשמעות הכמות. בהקשר זה יש לזכור כי עבירות הסם שלא לשימוש עצמי, לרבות ייבוא, מכוערות הן בהיותן דומות לשילוח אש בשדה קוצים. לצערנו הנגע מגיע לכל פינה בחברה. אמת מידה זו של ההרס הטמון בסם מלמדת כי כמות קיצונית כזו של סם פוגעת בצורה קשה יותר באינטרס הציבורי. לכל גרם נוסף יש כתובת..."

(ע"פ 5741/11 סוארכה נ' מדינת ישראל 20/1/2013)

4

 

סוג הסם בו בוצעה העבירה משליך גם הוא על מידת הפגיעה בערכים החברתיים המוגנים. אף כי סחר בכל סם מסוכן פוגע בהם פגיעה ממשית, הרי שמידת הפגיעה הולכת וגוברת ככל שמדובר בסמים קשים יותר.

 

בענייננו, כמפורט לעיל, בכל אחד מהמקרים מכר הנאשם סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל ובתמורה נמוכים באופן יחסי. בכך שונות עובדות מקרה זה מאלו שנדונו ברע"פ 5712/16 אייזנבאך נ' מדינת ישראל 17/8/2016, אליה הפנתה המאשימה בטיעוניה, שם סכום התמורה הכוללת עמד על למעלה מכפל התמורה ששולמה לנאשם כאן.

 

לאור האמור ובהתחשב במדיניות הענישה הנהוגה, נראה לי כי מתחם העונש הראוי לכל אחד ממעשי הסחר שביצע הנאשם נע בין מאסר, אשר יכול וירוצה בעבודות שירות, לבין 12 חודשי מאסר בפועל (השוו: עפ"ג (י-ם) 39261-10-13 מדינת ישראל נ' הולצמן 30/12/2013, עפ"ג (י-ם) 38165-12-13 מדינת ישאל נ' יעקבסון 27/1/2014, (ת"פ (שלום י-ם) 43167-10-12 מדינת ישראל נ' סוויסה 30/6/2014, ת.פ. (שלום י-ם) 39699-03-13 מדינת ישראל נ' ממן 12/11/2014, ת.פ. (שלום י-ם) 33429-03-15 מדינת ישראל נ' וונה 19/10/2015).

 

לצורך קביעת העונש המתאים לנאשם בתוך מתחם הענישה הנ"ל יש להביא בחשבון, לטובתו של הנאשם, את הפגיעה שנגרמה ושתגרם לו, מטבע הדברים, מהרשעתו והעונש שיוטל עליו, במיוחד על רקע המסגרת החברתית אליה הוא משתייך וגילו הצעיר. לעניין זה יש להתחשב בכך שבמועד ביצוע העבירה היה כבן 18.5 בלבד. כפי שנפסק:

 

"... בבואו של בית המשפט לקבוע את עונשו של נאשם שהוא בגיר צעיר, עליו לבחון האם ובאיזו מידה מתקיימים בו אותם מאפיינים של קבוצת הבגירים הצעירים ... בין היתר את קרבתו לגיל 18, ההשפעה האפשרית של מאסר בפועל על שיקומו ומצבו הנפשי, ובגרותו. הכול כעולה מתסקיר המבחן שיוגש בפניו בטרם גזירת העונש ... דהיינו, הקלה בעונשו של בגיר צעיר לא תיעשה, אלא אם בית המשפט השתכנע על יסוד החומר המונח בפניו, כי מתקיימות בבגיר הצעיר אותן נסיבות מיוחדות העשויות להצדיק מתן הקלה מסוימת בעונשו - וזאת, במסגרת הכללים הקבועים בדין. ויודגש, "בגיר צעיר" אינו מעין "מונח קסם", המצדיק כשלעצמו הקלה בעונשו של נאשם המשתייך לקבוצת הגילאים המסוימת - אלא מדובר בקבוצת משתנים, אשר יש לבחון את המידה שבה הם מתקיימים בכל נאשם בגיר צעיר לגופו"

(עפ 2420/15 אברהם נ' מדינת ישראל 29/11/2015).

5

 

כאמור, בעת ביצוע העברות היה הנאשם קרוב לגיל קטינות. התסקיר שנערך בעניינו מלמד כי עונש מאסר מאחורי סורג ובריח עלול להשפיע על שיקומו, לחשוף אותו לדפוסים עברייניים ולדרדרו לאחור. לגילו הצעיר של הנאשם יש אפוא משקל לצורך קביעת העונש המתאים לו.

 

עוד עומדים לזכותו של הנאשם האחריות שנטל על מעשיו, הודאתו, הצלחתו המסוימת להימנע מלעשות שימוש בסם, מעצרו מאחורי סורג ובריח למשך תקופה של קרוב לחודשיים, פרק הזמן הממושך בו שהה בתנאים מגבילים, ונסיבות חייו הקשות, אשר על פי המפורט בתסקיר השפיעו על פנייתו לשימוש בסמים.

 

לחובתו של הנאשם עומד עברו הפלילי, הכולל שתי הרשעות קודמות, אחת מהן בעבירה של החזקת סם לשימוש עצמי.

 

לאור כל האמור סבורני כי יש להטיל על הנאשם עונש שלא ישיבו למאסר מאחורי סורג ובריח, בצירוף ענישה מרתיעה צופה פני עתיד.

 

אני דן אפוא את הנאשם לעונשים הבאים:

 

 

1.        מאסר בפועל למשך 6 חודשים, ללא ניכוי ימי מעצרו. המאסר ירוצה בדרך של עבודות שירות.

הנאשם יתייצב לפני המפקח על עבודות שירות לצורך קליטה והצבה ביום 27/4/2017 עד לשעה 10:00, במפקדת מחוז הדרום, יחידת עבודות שירות, ליד כלא באר שבע.

 

על הנאשם לעדכן את משרד הממונה על עבודות שירות בכל שינוי בכתובת מגוריו.

מובהר לנאשם כי עליו לעמוד בתנאי הפיקוח, כי תערכנה ביקורות פתע לבדיקת עמידתו בפיקוח וכי כל הפרה בעבודות השירות תביא להפסקה מנהלית של העבודות וריצוי העונש במאסר ממש.

 

2.        מאסר למשך 7 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים אם יעבור עבירת סמים מסוג פשע.

 

3.        מאסר למשך חודשיים וזאת על תנאי למשך 3 שנים אם יעבור עבירת סמים מסוג עוון.

 

4.         קנס בסך 1,500 ₪, או 15 ימי מאסר תמורתו.

6

הקנס ישולם ב 3 תשלומים חודשיים החל מיום 2/4/2017 אולם, אם איזה מן התשלומים לא יבוצע במלואו או במועדו תעמוד מלוא יתרת הקנס לתשלום מידי.

 

5.          לפסילה מלקבל רישיון נהיגה לתקופה של 4 חודשים. הנאשם פטור מהפקדת רישיון נהיגה. המזכירות תחשב מועד הפסילה מהיום.

 

            תשומת לב הנאשם לכך שהעונש המקובל לעבירה של נהיגה בזמן פסילה הוא מאסר בפועל.

 

6.         לפסילה מלקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 4 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים אם יעבור עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים.

 

משרד הרישוי יאפשר לנאשם לקבל שעורי נהיגה בלוויית מורה מוסמך ואף לגשת למבחן עיוני ומעשי בתקופת הפסילה, הכול בכפוף להוראות גזר הדין.

 

הסם יושמד.

 

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 45 יום מהיום.

 

 

ניתנה היום, כ"ט אדר תשע"ז, 27 מרץ 2017.