ת"פ 42523/04/13 – מדינת ישראל נגד ס ס
בית משפט השלום בירושלים |
|
ת"פ 42523-04-13 מדינת ישראל נ' ס
|
26 אפריל 2017 |
בפני כב' השופט יצחק שמעוני |
|
1
|
|
|
בעניין: |
מדינת ישראל ע"י ענף תביעות משטרת ישראל
|
|
|
|
המאשימה |
|
נגד
|
|
|
ס ס ע"י ב"כ עו"ד חאלד פייסל
|
|
|
|
הנאשם |
גזר דין |
2
1. כתב האישום
הנאשם, תושב טמרה, יליד שנת 1956, הורשע עפ"י הודאתו בעבירות של הסעת שישה או
יותר, שוהים שלא כדין - עבירה לפי סעיף
מעובדות כתב האישום עולה, כי ביום 3.6.09, נהג הנאשם ברכב מסוג אוטובוס זעיר שבו 8 מושבים לנוסעים בנוסף לנהג. הנאשם הסיע ברכבו 27 נוסעים כשמתוכם 16 תושבי הרשות הפלשתינאית שאין ברשותם אישורים לשהות בישראל כדין. באותן נסיבות, נהג הנאשם ברכב והסיע כמו נוסעים רבה, וזאת כשאין ברשותו רישיון נהיגה תקף לסוג זה של כלי רכב, וכן נהג ללא ביטוח בר-תוקף ונסע בדרך נמהרת או רשלנית שיש בה כדי לסכן חיי אדם או לגרום לו לחבלה. באותן נסיעות גם הסיע הנאשם ברכב הנ"ל נוסעים במספר העולה על הנקוב ברישיון הרכב.
הודאתו של הנאשם ניתנה בדיון בפני כב' הנשיא, השופט אביטל חן, מיום 22.6.16, ללא הסדר טיעון. יחד עם זאת, סוכם על שליחתו של הנאשם לשירות המבחן להכנת תסקיר, וכן לממונה על עבודות שירות בשב"ס.
2. תסקיר שירות המבחן:
בתסקיר מציינת קצינת המבחן כי הנאשם נשוי ואב ל-5 ילדים. לדברי הנאשם, עבד בעבר כנהג מונית אך בשל בעיות רפואיות הפסיק את עבודתו בשנת 1994, ובשנת 1996, החל לקבל קצבת נכות מהביטוח הלאומי.
3
בהתייחס לעבירות נשוא כתב האישום, מסר הנאשם כי קנה את הרכב מבן דודו מבלי שידע כי רישיון הנהיגה שלו אינו תקף לסוג רכב זה. בנסיבות ביצוע העבירות עזר לבן דודו בחקלאות, ביום ביצוע העבירה, העובדים ביקשו כי יבוא להסיע אותם לטמרה כאשר מדובר באירוע חד פעמי. לטענתו, ידע כי לכולם אישורי כניסה לישראל. לדבריו, עת הבחין כי נכנסו 27 עובדים לרכב, ביקש מהם כי ירדו. חלקם התנגדו ואף איימו עליו כי במידה ולא יסיע אותם, ירצחו אותו. לטענתו, חש איום על חייו, התקשה לפעול אחרת ונכנע לבקשתם. הנאשם הביע צער וחרטה על ביצוע העבירות וטען כי לא היתה לו כל כוונה פלילית במעשיו.
הנאשם שלל כל נזקקות טיפולית וטען כי ההליך הפלילי והבנתו הנוכחית את החוק מרתיעים אותו מפני ביצוע עבירות דומות בעתיד. נוכח עובדה זו, ולאור חומרת העבירות , שירות המבחן אינו בא בהמלצה טיפולית, ולעניין העונש ממליץ על הטלת עונש של מאסר שירוצה בעבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס כספי משמעותי.
3. חוות דעת הממונה
בחוות דעת הממונה מיום 30.10.16, ציינו הממונה על עבודות השירות וקצין המבחן כי הנאשם נבדק רפואית ונמצא לא כשיר באופן מוחלט לשאת מאסר בעבודות שירות. הוא סובל ממחלת לב וכלי דם, כמו כן ממחלת נפש.
נוכח העובדה כי נשיאת עונש של עבודות שירות דורש נוכחות של 5 פעמים בשבוע במשך 8.5 שעות ולאור העובדה כי נדרש מאמץ פיזי, הנאשם נמצא בלתי כשיר באופן מוחלט ולכן לא ניתן להשמה.
4. טיעוני ב"כ הצדדים לעונש
ב"כ המאשימה עמדה על הנסיבות המחמירות בביצוע העבירות, במיוחד נהיגה פוחזת של רכב, נהיגת רכב מנועי ללא רישיון, חוסר פוליסה והסעת נוסעים מעל למותר. הנאשם הסיע 27 נוסעים אשר מתוכם 16 תושבי הרשות הפלסטינאית שאין ברשותם אישורי שהייה בישראל.
הנאשם אף נסע ללא ביטוח ונהג בצורה רשלנית שיש בה כדי לסכן חיי אדם. הוא פגע במספר ערכים מוגנים, בהם פגיעה בבטחון אזרחי המדינה עת הסיע 16 שב"חים. במעשיו של הנאשם יש יסודות של התנהגות פרועה ויצר סיכונים ממשיים לחיי הנוסעים ולאלה המשתמשים בדרך בנסיעתם. רק בנס לא נגרמה פגיעה ממשית בחיי אדם.
4
לאור התסקיר שאינו חיובי, ובכך שהנאשם לא לקח אחריות מלאה על מעשיו, ומאחר שלא נמצא כשיר לביצוע עבודות שירות, מתחם הענישה לטענתה נע בין 18 ל-36 חודשים. בהעדר עבר פלילי מבוקש להטיל עליו עונש של מאסר בפועל של 20 חודשים, מאסר על תנאי, פסילה, פסילה על תנאי וקנס משמעותי.
ב"כ הנאשם ציין בטיעוניו, למעט 2 עבירות בניה, אין לנאשם עבר פלילי. מדובר בעבירות משנת 2009 וכתב האישום הוגש באפריל 2013, מאז הנאשם לא ביצע עבירות נוספות.
מדובר בנאשם חולה ולכן לא נמצא מתאים לביצוע עבודות שירות.
בתמיכה לטיעוני באשר למצבו הרפואי והכלכלי, הוגשו מסמכים רפואיים (סומנו נ/1-נ/2). הוא חולה במחלת לב, כלי דם, מחלה נפשית, לכן לא כל יום נתקלים באדם עם נתונים כאלה.
ב"כ הנאשם אינו סבור כי מדובר בתסקיר שלילי והנאשם הודה במיוחס לו. בעברו היה נהג מונית שנים רבות מעולם לא ניצל עבודתו להסעות שלא כדין.
על יסוד מצבו הרפואי והכלכלי, חלוף הזמן מאז ביצוע העבירה, הגשת כתב האישום באיחור, מבקש הסניגור לסטות ממתחם הענישה, להימנע משליחתו למאסר ולהסתפק במאסר מותנה, קנס, פסילת רישיון או כל עונש אחר שימצא בית המשפט לנכון.
הנאשם בדבריו בפני בית המשפט ציין, כי לקח את השב"חים בתום לב לאחר שאיימו על חייו. הוא הביע חרטה על מעשיו וביקש לקחת בחשבון את גילו המבוגר, מחלתו ומצבו הכלכלי.
5. מתחם העונש הההולם
בהתאם
לסעיף
בקביעת מתחם העונש ההולם יש להתחשב בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות לביצוע העבירה.
5
בע"פ 2789/13 מדינת ישראל נ' זיו חמדי, בנסיבות בהן נאשם הסיע 25 שוהים בלתי חוקיים והתנהל כנגדו מרדף משטרתי, מתחם העונש ההולם אך ורק בשל עבירת ההסעה, הוא בין 5 ל - 15 חודשי מאסר. ביהמ"ש הדגיש את החומרה שבעבירת הסעת שוהים בלתי חוקיים, בוודאי כאשר מדובר במספר רב של שוהים בלתי חוקיים. לעניין זה ראה גם : ע"פ 617/15 רשק מונתסר נ' מדינאל ישראל מיום 2/4/2015. וכך קבע ביהמ"ש:
"המערער הורשע בעבירות חמורות הכוללות הסעת שוהים בלתי חוקיים בניגוד לחוק ובאופן שמהווה סכנה, הן לציבור הרחב והן ללקוחותיו. ביהמ"ש זה חזר ואמר כי חטאם של המסיעים גדול מחטאם של השוהים הבלתי חוקיים, שכן הראשונים חוטאים ומחטיאים את הרבים"
הערך המוגן בעבירות אלה הוא זכותה של מדינה ריבונית לקבוע את הבאים בשעריה ולהגן על תושבי המדינה מפני פוטנציאל סיכון ביטחוני הטמון בעבירות אלה.
אשר למתחם הענישה, הרי שבנסיבות העניין ובשים לב למספר השוהים הבלתי חוקיים שהסיע הנאשם ברכבו סבור אני כי המתחם נע בין 12 ל - 20 חודשים.
16. העונש המתאים
לגופו של עניין, הנאשם הסיע ברכבו 27 נוסעים שמתוכם 16 שוהים בלתי חוקיים. כמו כן, נהג ברכב שאין ברשותו רישיון נהיגה תקף לסוג רכב זה וכן נהג ללא ביטוח בר תוקף ונסע בדרך נמהרת או רשלנית שיש בה כדי לסכן חיי אדם או לגרום לו לחבלה.
כפי שצויין לעיל, הנאשם נשלח לשירות המבחן להכנת תסקיר ובתסקירו המליץ שירות המבחן על הטלת עונש של מאסר אשר ירוצה בעבודות שירות. הנאשם נשלח לממונה על עבודות השירות וכפי שציין הממונה בחוות דעתו, מצא את הנאשם בלתי מתאים לביצוע עבודות שירות בשל מצבו הרפואי.
6
הסנגור בטיעוניו לעונש, הדגיש את מצבו הרפואי של הנאשם ולטענתו אין מקום לשולחו למאסר מאחורי סורג ובריח. כמו כן, נטען לגבי חלוף הזמן מאז ביצוע העבירה, להגשת כתב האישום ועד להיום.
ביהמ"ש סבור כי חלוף הזמן אין בו כדי לרפא את חומרת העבירות אותן ביצע הנאשם. כמו כן, הטענה כי אויים על ידי הנוסעים היא טענה דחוקה שאינה מתקבלת על הדעת.
הנאשם סיכן את חיי הנוסעים ברכב וגם את אלה המשתמשים בדרכים, תוך כדי נהיגה בחוסר אחריות משוועת ללא ביטוח וללא רישיון לרכב הנידון. רק בנס לא נגרמה תאונה שיכולה לקפח חייהם של הנוסעים.
ביהמ"ש סבור כי לא ניתן להסתפק בענישה מותנית עם קנס בלבד כפי שנטען. יש להרתיע הן את הנאשם והן את האחרים לבל יעברו עבירות מעין אלה.
לא נעלם מעיניי מצבו הרפואי של הנאשם ולעניין זה הגיש הסנגור מסמכים רפואיים המעידים על מצבו הרפואי. יחד עם זאת, לא שוכנעתי כי במסמכים אלה יש כדי להנחות את ביהמ"ש להימנע משליחתו של הנאשם למאסר בפועל שלא כבמקרה של הנאשם אורי לופלינסקי בפרשת הולילנד. לא הוכח בפניי שמצבו הרפואי של הנאשם מונע, כאמור, עונש של מאסר בפועל. סבור אני כי אין מקום לסטייה ממתחם הענישה באופן משמעותי בשל מצבו הרפואי של הנאשם, אלא יש מקום להתחשב באורך התקופה אותה ירצה הנאשם מאחורי סורג ובריח.
חזקה על שירות בתי הסוהר שיעניק לנאשם טיפול רפואי הולם בעת שהותו במאסר.
17. נוכח כל האמור לעיל, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הנוגעים לדבר, הן לקולא והן לחומרא, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
א. מאסר בפועל למשך שישה חודשים ויום. הנאשם יתייצב ביום ב - 18.6.2017 בשעה 08:30 בבית המעצר במגרש הרוסים לריצוי עונשו.
ב. מאסר על תנאי לתקופה של שישה חודשים, הנאשם לא ירצה עונש זה אלא אם יעבור תוך שנתיים מהיום על אחת מהעבירות בהן הורשע.
ג. חמישה חודשי פסילת רישיון בפועל. הפסילה תיכנס לתוקפה החל מה - 30.4.2017.
7
ד. שמונה חודשי פסילה על תנאי.
התנאי הוא שהנאשם לא יעבור בתוך שנתיים מהיום על כל עבירה לפי
ה. קנס כספי בסך 2,000 ₪ או מאסר של 30 יום תחתיו. הקנס ישולם ב - 5 תשולמים שווים החל מה - 1.6.2017 ובכל ראשון לחודש שלאחריו.
העתק יישלח לשירות המבחן ולממונה על עבודות השירות.
זכות ערעור לביהמ"ש המחוזי תוך 45 יום מהיום.
ניתן היום, ל' ניסן תשע"ז, 26 אפריל 2017, במעמד ב"כ המאשימה עו"ד נעמה ישראל, הנאשם ובא כוחו עו"ד חאלד פייסל.