1

1.         הנאשם, ת.נ. , הורשע, עפ"י הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, ולאחר שנשמעה עדות המתלוננת, בעבירת איומים, עפ"י סעיף 192 לחוק העונשין.

            כמו כן, צירף הנאשם את ת"פ 15724-01-13, ביהמ"ש השלום, ת"א, על פיו הורשע, בכתב אישום מתוקן, בעבירה של הטרדה באמצעות מתקן בזק, עפ"י סעיף 30 לחוק התקשורת.

2.         מתוך המתואר בעובדות כתב האישום בת"פ 42136-01-14 (להלן: התיק העיקרי) עולה כי בהיותו בדירת אימו, ש.נ.., היא המתלוננת, בבת ים, ועל רקע כעסו של הנאשם על כך שנפלה ונשברה צלחת תמרוקים, במקלחת, בדירה, השמיע הנאשם איומים בפגיעה שלא כדין במתלוננת, כמו "אני אחסל אותך" "כל הצרות שלי זה בא ממך".

עפ"י המתואר בכתב האישום המתוקן, שצורף כאמור, בת"פ 15724-01-13, הטריד הנאשם את ח.נ., שהינה אלמנתו של אביו של הנאשם, שהתחתן עימה בנישואים שניים, בכך ששלח לה מסרונים, בהם נרשמו הודעות מטרידות.

3.         לנאשם עבר פלילי בעבירות שעניינן רכוש וסמים. הוא אף ריצה בעבר מאסר בדרך של עבודות שירות. יש לומר עוד כי במסגרת ת"פ 2511-09 ביהמ"ש השלום ראשל"צ, הורשע הנאשם, בשנת 2010, בעבירת איומים שהופנו כלפי אימו, ובגינה הוטלו עליו 5 חודשי מאסר מותנים, שהינם ברי הפעלה (ראה ת/5).

2

4.         הנאשם הופנה, בהסכמת הצדדים, לשירות המבחן על מנת שגם ייבחן נושא הארכת עונש המאסר המותנה, הכל במידה ושירות המבחן ימליץ על הארכתו. צוין כי במידה ושירות המבחן לא ימליץ על כך, יטענו הצדדים באופן חופשי.

בעניינו של הנאשם הוגשו שני תסקירים. בתסקיר הראשון פורט כי הנאשם הינו אב לשני ילדים, שמתגוררים בצוותא עם אמם וכי כיום הנאשם מתגורר עם בת זוג ועוסק בתחום ההובלות.

הנאשם סיים 11 שנות לימוד, ושירת שירות צבאי מלא. הוא תיאר מערכת יחסים מורכבת ונוקשה עם אביו המנוח ואמו המתלוננת.

עוד מסר הנאשם, כי לאורך השנים התעוררו ויכוחים וקשיים בינו לבין אימו, אך ציין כי אירועים אלו מעולם לא הסלימו לכדי אלימות פיזית.

5.         הנאשם מסר לשירות המבחן כי הוא עושה שימוש מזדמן בסם מסוכן מסוג "קנאביס" ובמגרת הליכים קודמים שהתנהלו נגדו, טופל ביחידה לנפגעי סמים.

הנאשם טען כי יש ביכולתו להפסיק את השימוש בסם, אולם לא התייצב למסירת דגימות, כפי שנדרש.

הנאשם מסר בנוגע לאירוע נשוא התיק העיקרי, כי סביב שבירת צלחת התמרוקים, החלו צעקות וקללות. עוד הוסיף כי לא הייתה בו כל כוונה לפגוע באימו.

שירות המבחן התרשם מנטייתו של הנאשם לתלות את קולר האשמה באימו ובהתנהגותה, שלטענתו הביאה אותו לידי חוסר שליטה בכעסיו. כך גם נטה לצמצם את אחריותו בנוגע לעבירת האיומים שבה הורשע בעבר.

6.         שירות המבחן ציין כי הנאשם גדל במערכת משפחתית שהתאפיינה במתחים ובדפוסי תקשורת אלימים, כשהנאשם מגלה חוסר נכונות לבחון את דפוסי התנהגותו, כאשר התנהגות זו גם מלווה בחשדנות כלפי גורמי סמכות וניכר בו קושי בוויסות דחפים וקושי בנפרדות רגשית, ביחסיו עם אימו. עם זאת, שירות המבחן התרשם מתפקוד יציב יחסית שמגלה הנאשם לאורך השנים, וכן מדאגתו לילדיו.

נוכח זאת, התרשם שירות המבחן כי קיים סיכון גבוה להישנות התנהגות אלימה מצד הנאשם, שזו עלולה להיות גם ברמת מסוכנות גבוהה. שירות המבחן לא מצא בנסיבות אלו מקום להמשך מעורבותו בטיפול, ולא המליץ על הארכת עונש המאסר המותנה.

7.         בדיון שהתקיים בתיק בתאריך 21.9.15 נעתרתי לבקשת הסנגור והפניתי את הנאשם, בשנית, לשירות המבחן, זאת כאשר התברר גם כי הייצוג בתיק הוחלף, כאשר הסנגור המחליף, עו"ד אורי קינן, טען כי הנאשם פתח דף חדש בחייו וכי הינו עומד להינשא, כשחדל בשימוש בסמים ושינה את דרכיו לחלוטין.

אכן, הומצא תסקיר משלים, ממנו עלה כי במהלך תקופת הדחייה מסר הנאשם בדיקות לאיתור סמים, מהן עולים ממצאים עקביים של שרידי "קנאביס", ורק החל מחודש דצמבר 2015, הבדיקות נמצאו נקיות משימוש בסמים.

3

8.         שירות המבחן הציע לנאשם להשתלב בהליך טיפולי, בתחום השליטה בכעסים, אולם הנאשם טען כי אינו מעוניין להשתלב בקבוצה, במסגרת שירות המבחן, וכי הוא מעוניין להיות מטופל ביחידה לנפגעי סמים. שירות המבחן התרשם כי התנהגותו האלימה והאימפולסיבית של הנאשם אינה נעוצה ברקע התמכרותי. עוד נאמר, כי שירות המבחן חוזר ומעריך כי הנאשם מגלה חשדנות ביחס לשירות המבחן, כגורם טיפולי סמכותי, וביחס לגורמי סמכות בכלל, וכי הנאשם אינו ער לבעייתיות במצבו.

לאור זאת, ונוכח רמת הסיכון העולה ממנו, חזר שירות המבחן על המלצתו להטיל על הנאשם ענישה המציבה גבול חיצוני ברור להתנהגותו.

טיעוני הצדדים:

9.         המאשימה מדגישה את החומרה הגלומה במעשיו של הנאשם, לרבות הערכים החברתיים שנפגעו, ובאילו שמירה על שלוות חייו של האדם, בפרט כאשר מדובר בבן משפחה. לשיטת המאשימה, מתחם העונש הראוי, לכל ארוע, נע בין מאסר מותנה, לבין מספר חודשי מאסר בפועל. עוד נטען, וכי יש לשקול לחומרא את עברו הפלילי של הנאשם, בעבירות סמים ורכוש, לרבות בעבירת איומים, כאשר לא נרתע מלהמשיך ולהוסיף איומים כלפי אימו, בה בעת שתלוי ועומד נגדו עונש מאסר מותנה. המאשימה מפנה להמלצת שירות המבחן להטיל על הנאשם ענישה מוחשית, וזאת גם נוכח סיכוי גבוה להישנות התנהגות אלימה מצידו של הנאשם. נוכח זאת, עותרת המאשימה לגזור על הנאשם עונש מאסר בפועל, קצר, בגין כל עבירה, ולהפעלת העונש המותנה, כך שעונש המאסר לא יפחת מ-10 חודשים בפועל, לרבות הטלת מאסר מותנה וקנס.

10.       מנגד, עותר הסנגור, עו"ד אורי קינן, להארכת עונש המאסר המותנה שהושת על הנאשם בעבר ולהטלת צו מבחן. הסנגור מדגיש כי הנאשם הפסיק את השימוש בסמים, וכי פנה באופן עצמאי ל"בית בוז'י" , בבת ים, על מנת להשתלב שם בקבוצה טיפולית.

לעניין זה הגיש הסניגור מסמך מטעם עיריית בת ים, ממנו עולה כי הנאשם פנה ליחידה לטיפול בהתמכרות ולשיקום האסיר, בבת ים, הגיע לשם בתאריך 5.1.16, לראיון אינטק וכי הוא צפוי להתחיל במסירת דגימות מיד לאחר מכן.

דיון:

11.       בהתאם לעיקרון ההלימה, נשוא תיקון 113, לחוק העונשין, יש לקבוע את מתחם העונש ההולם למעשה העבירה. לשם קביעת אותו מתחם יש להתחשב בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

4

            יש לומר כי במעשיו פגע הנאשם בערכים חברתיים, זאת כאשר הפר את שלוות נפשה ובטחונה של אימו, כשפגע גם בשלוות נפשה של ח.נ., היא המתלוננת במסגרת ת"פ 15724-01-13 (ראה גם בהקשר האמור ערעור פלילי 103/88 ליכטמן נגד מדינת ישראל ורע"פ 10462/03 הראי נגד מדינת ישראל, פדי ס' (2), עמוד 70).

            מדובר בדפוסי התנהגות שיש בהם כדי לבטא אלימות, כאשר לכך גם נוספו מסרונים ששלח הנאשם, הנושאים תוכן פוגעני ומרתיע. כך גם ציינה אימו של הנאשם, בעדותה בביהמ"ש, כי הנאשם פונה לאלימות מילולית וכי נחוצה לו עזרה.

12.       מדיניות הענישה הנהוגה בעבירות בהן הורשע הנאשם, נותנת דעתה לצורך במאבק באלימות, וכן לחשיבות הנעוצה בהעברת מסר ברור מרתיע, על דרך השתת עונשים הולמים על מי שבוחר ליתן דרור ללשונו, כשהוא נוקט באיומים ובהטרדה, שמהווים פגיעה קשה בשלוות חייו ונפשו של האחר. בתי המשפט השיטו בעבירות, בגינן הורשע הנאשם, מגוון רחב של עונשים וזאת החל מעונשים צופי פני עתיד, ועד עונשי מאסר בפועל, כדלקמן:

א. בת"פ (ראשל"צ) 3203/07 מדינת ישראל נ' אספורמס (5.8.12), הורשע הנאשם, שנעדר עבר פלילי , לאחר ניהול הוכחות, בביצוע עבירות איומים והטרדה באמצעות מתקן בזק, כלפי בת זוגו ובני משפחתה. על הנאשם הושתו 5 חודשי מאסר בפועל, ובית המשפט המחוזי הותיר את העונש על כנו, אך קבע כי המאסר ירוצה בעבודות שירות.

ב. בת"פ (רמ') 623256-12-13 מדינת ישראל נ' סימה מזרחי, הורשעה הנאשמת, עפ"י הודאתה, באיומים ובהטרדה באמצעות מתקן בזק. הנאשמת, אסירה, התקשרה לאמה, 8 פעמים, ובהמשך, איימה על המתלוננת. ביהמ"ש גזר על הנאשמת 3 חודשי מאסר בפועל, מתוכם חודש אחד במצטבר והיתרה בחופף לעונש המאסר אותו ריצתה.

ג. ברע"פ 7413/14 אביהו נ' מדינת ישראל, הורשע המבקש, עפ"י הודאתו, בעבירות איומים והטרדה באמצעות מתקן בזק, שביצע כלפי בת זוגתו. ביהמ"ש השלום גזר עליו 5 חודשי מאסר בפועל, והפעיל, במצטבר, 3 חודשי מאסר מותנים. ערעור שהגיש המבקש התקבל בחלקו, כך שהעונש המותנה הופעל בחופף, באופן שהנאשם ירצה 5 חודשי מאסר בפועל. ביהמ"ש העליון דחה את בקשת רשות הערעור שהגיש המבקש.

ד. בת"פ (פ"ת) 9313-10-12 מדינת ישראל נ' גראבא (16.5.13), הורשע הנאשם, עפ"י הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בשני אישומים, בשתי עבירות איומים ובעבירה של הטרדה באמצעות מתקן בזק ונגזרו עליו 3 חודשי מאסר, לריצוי בדרך של עבודות שירות.

ה. בת"פ (נת') 58390-03-14 הורשע הנאשם, עפ"י הודאתו, בכך שאיים על אימו, קרע ספרים ושבר חפצים בבית. ביהמ"ש גזר על הנאשם 4 חודשי מאסר בפועל, וכן הופעלו נגדו 2 עונשי מאסר מותנים, כך שעל הנאשם היה לרצות עונש כולל של 8 חודשי מאסר בפועל.

5

ו. בת"פ (נת') 28116-04-13 מדינת ישראל נ' סמייה (25.3.14), הורשע הנאשם, בהתאם להודאתו, בביצוע 7 עבירות של פגיעה בפרטיות, וכן ב-2 עבירות איומים, אשר בוצעו כלפי המתלוננת, שהיא שכנתו. לנאשם היה עבר פלילי. הנאשם נידון ל-5 חודשי מאסר מותנים, בצירוף עונשים נלווים.

13.       במסגרת הנסיבות הקשורות לביצוע העבירות, יש לשקול את הנזק שנגרם למתלוננות, עת הפר הנאשם את שלוות חייהן ופגע בתחושת הביטחון שלהן.

            כמו כן, יש להביא בחשבון את התכנון שקדם למעשים אלו של הטרדת המתלוננת, ח.נ., עת שלח אליה הנאשם שני מסרונים מטרידים.

            יש להוסיף כי שירות המבחן התרשם כי עיקר הסיכון טמון בקשייו של הנאשם לוויסות דחפיו וכעסיו, שהיה בכך כדי להביא את הנאשם לביצוע העבירות בהן הורשע.

14.       לאור האמור לעיל, הגעתי לכלל מסקנה, כי בתיק העיקרי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר מותנה ל-9 חודשי מאסר בפועל, ובתיק שצורף, ת"פ 15724-01-13, מצאתי כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר מותנה, ל-6 חודשי מאסר בפועל.

            במקרים שבפניי אין בנמצא שיקולים המצדיקים סטייה מהמתחם, לחומרא או לקולא.

15.       בגזירת העונש המתאים לנאשם, בגדרי מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (ראה סעיף 40 י"א. לחוק העונשין). במסגרת זו יהיה זה מן הראוי ליתן את הדעת לאמור במפורט בתסקיר שירות המבחן, ממנו עולה כי הנאשם גדל בנסיבות חיים מורכבות ובתוך משפחה שהתאפיינה בדפוסי תקשורת אלימים, שהיה בכך כדי להשפיע רבות על דפוסי חשיבתו והתנהגותו.

16.       נתתי גם דעתי לכך שלאחר שמיעת עדות המתלוננת, הודה הנאשם במיוחס לו, וצירף כאמור, את התיק הנוסף. עם זאת, ראוי לציין כי התסקיר הראשון שהוגש מעלה כי הנאשם נטה שלא ליטול אחריות על מעשיו והוא לא גילה אמפתיה לנפגעות. בתסקיר המשלים צוין אומנם כי הנאשם אינו רואה בעייתיות בהתנהגותו. אולם, לצד זאת יש לראות בחיוב את פניותיו של הנאשם לטיפול גמילה, במסגרת היחידה לנפגעי סמים, בבת ים, כאשר ממסמך שהוגש, עולה, כאמור, כי הנאשם אכן פנה ליחידה לצורך קבלת טיפול. עם זאת, ראוי להוסיף, כי שירות המבחן ציין כי טיפול זה אינו הולם את מצבו של הנאשם, בשים לב לקושי שמגלה הנאשם בוויסות דחפיו, וראוי היה כי הנאשם ישתלב בטיפול, במסגרת שירות המבחן.

17.       עוד יש לומר, כי קיים סיכון להישנות התנהגות אלימה מצד הנאשם, ובנסיבות אלו, יש מקום להורות על ענישה המציבה גבול חיצוני ברור להתנהגותו.

            יש גם מקום לשקול לחומרא את עברו הפלילי של הנאשם כאשר תלוי ועומד נגדו גם עונש מאסר מותנה.

6

מנגד, אין ניתן להתעלם ממעבר הזמן הניכר מאז ביצוע העבירות, נשוא התיקים שבהם הורשע, הנאשם, כאשר יש להדגיש כי מאז ביצוע אותן עבירות, לא נפתחו כנגד הנאשם תיקים נוספים. עוד יש לומר כי הנאשם עובד בתחום ההובלות, וכי הוא מנהל אורח חיים יציב ודואג לילדיו. נסיבותיו הכוללות של הנאשם, כפי שפורטו לעיל, לרבות הודאתו במיוחס לו, ומעבר הזמן הניכר מאז ביצוע העבירות, יש בהם כדי לשמש לקולא בכל הנוגע למשך תקופת המאסר הכוללת שתוטל עליו, וניתן, בנסיבות העניין, בשים לב לאותם היבטי קולא, כפי שפורטו ונסיבות נוספות שהובאו לעיל, לאפשר את ריצוי עונש המאסר בחופף, ובדרך של עבודות שירות.

18.       אשר על כן, ולאחר שנתתי דעתי למכלול שלעיל, ולהיבטים ולנימוקים כפי שפורטו, לרבות מעבר הזמן הניכר מאז ביצוע העבירות, אני גוזר על הנאשם בגין העבירות בהן הורשע כדלקמן:

            א. 4 חודשי מאסר לריצוי בפועל.

            ב. אני מורה על הפעלתם, בחופף למאסר בפועל שהוטל היום, של 5 חודשי מאסר מותנים, התלויים ועומדים נגד הנאשם מת"פ 2511-09 ביהמ"ש השלום ראשל"צ (ת/6). התוצאה היא שהנאשם ירצה עונש כולל של 5 חודשי מאסר בפועל, בדרך של עבודות שירות, כמומלץ ע"י הממונה.

            העבודות יבוצעו בבית יהדות בוכרה, ברחוב הכינור 2, קריית שלום, ת"א, שם יועסק הנאשם בימים ובשעות ובסוגי העבודה, כפי שנקבעו ע"י הממונה. הנאשם יחל בביצוע העבודות בתאריך 14.3.16.

            ג. כמו כן, אני גוזר על הנאשם 6 חודשי מאסר, שיהיו על תנאי למשך 3 שנים מהיום, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור עבירה שהינה אלימות פיזית כלפי גוף אדם, או עבירת איומים או כל עבירה מתוך אלו הכלולות בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, במשך תקופת התנאי.

המזכירות תעביר עותק מגזר הדין לשירות המבחן ולממונה על עבודות השירות.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, ח' אדר א' תשע"ו, 17 פברואר 2016, בהעדר הצדדים.