1

1.      לפני בקשה מטעמו של הנאשם לעיכוב תחילת ריצוי עונש המאסר לפרק זמן של 4 חודשים.

2.      במסגרת הסדר טיעון הורשע הנאשם בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום המתוקן. על פי הסדר הטיעון נגזרו על הנאשם 3 שנות מאסר לריצוי בפועל.

3.      גזר הדין ניתן ביום 11/3/14. על פי הסדר הטיעון נקבע כי תחילת ריצוי עונש המאסר תהיה ביום 1/5/14.

4.      מבוקש עתה כי תחילת ריצוי עונש המאסר תהיה ביום 2/9/14.

5.      הבקשה מפרטת שורה של טעמים שונים הקשורים במצבו האישי והכלכלי של המבקש ומשפחתו וכן במצבה הנפשי של אשת המבקש שהייה גם היא נאשמת בכתב האישום.

2

6.      במשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת כי מדובר בדחייה ממושכת ביותר הנסמכת על נסיבות שהיו ידועות בעת מתן גזר הדין, נסיבות שבגינן הוסכם על דחיית ריצוי עונש המאסר לתקופה של כחודש וחצי.

7.      אכן, יש טעם רב בעמדת המשיבה בפרט לאור קיומו של אינטרס ציבורי כללי כי המבקש ירצה את עונשו. יחד עם זאת, סבורני כי קיימים מקרים חריגים בהם על בית המשפט לבחון את הנסיבות הנטענות, משקלן המצטבר, והשאלה אם קיימות נסיבות חדשות שלא היו ידועות בעת מתן גזר הדין.

8.      ראיתי לנכון להדגיש במקרה זה את העובדה כי המבקש ומשפחתו נאלצו לעזוב את בית מגוריהם והם מתגוררים עתה בקרווראן בן 3 חדרים המוצב בחצר בית חמותו של המבקש.

9.      עוד ראוי להדגיש את חוות הדעת שצורפו לבקשה המפרטת את מצב המשפחה ואת מצבה הנפשי של אשת המבקש.

10.  יוער בהקשר זה כי מר ירדן אולמן העיד לפני, מומחיותו ואמינותו, אינם מוטלים בספק. מדובר באיש מקצוע שמכיר היטב את המשפחה, עוקב אחריה וקשור עמה.

11.  העולה משתי חוות הדעת הוא כי עיכוב ביצוע עונש המאסר נחוץ כדי לאפשר למשפחה התארגנות ואפשרות קיום לאחר שהנאשם יחל לרצות את עונש המאסר.

12.  יודגש, כי המבקש נתון התנאי שחרור מזה תקופה ארוכה. עד כה הקפיד לקיים תנאים אלה ולא עלתה טענה כי הייתה הפרה כלשהי מצדו.

3

13.  לאור כל האמור לעיל סבורני כי מדובר במכלול נסיבות, שהצטברותן מביא למסקנה כי מדובר במקרה חריג המצדיק היעתרות לבקשה. לפיכך אני מורה כי המבקש יחל את ריצוי המאסר ביום 2/9/14 בשעה 10:00.

ניתנה היום, כ"ד ניסן תשע"ד, 24 אפריל 2014, בהעדר הצדדים.