1

רקע

1. הנאשם הורשע על יסוד הודאתו, בעובדות כתב אישום בעבירה אחת של סחר בסם מסוכן, לפי סעיפים 13+19א' לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג- 1973 (להלן: "פקודת הסמים המסוכנים").

2

2. מעובדות כתב האישום עולה כי בתאריך 6.6.16 (להלן: "המועד") בשעה 15:15 לערך, סמוך ל"שוק קניון" ברחוב אגריפס בעיר ירושלים (להלן: "המקום"), מכר הנאשם יחד עם דורון סירי (להלן: "סירי") ובן ציון שושן (להלן: "בן ציון") לנ.פ 8-15 (להלן: "השוטר"), סם מסוג חשיש, שהוא סם מסוכן לפי פקודת הסמים המסוכנים, במשקל של 28.90 גרם, וזאת מבלי שהדבר הותר לו בפקודה או בתקנות לפיה וללא רישיון מאת המנהל. יום קודם למועד העסקה שוחחו טלפונית השוטר וסירי על עסקת סם במשקל של 30 גרם, כאשר סירי הורה לשוטר כי עליו לשלם 450 ₪, מעבר למחיר הסמים באמצעות הפקדה בבנק הדואר. במועד העסקה, שוחחו סירי, בן ציון והנאשם מספר פעמים בטלפון למשך זמן רב על מנת לתאם את מקום העסקה, בן ציון אמר לשוטר כי הנאשם יפגוש אותו במקום העסקה.

במועד ובמקום כמתואר לעיל, הנאשם נכנס לרכבו של השוטר מסוג סוזוקי ליאנה שמספרו 87-943-28, הנאשם מסר לשוטר את הסמים וקיבל עבורם 2350 ₪. כעבור זמן מה הפקיד השוטר 450 ₪ לחשבון בבנק הדואר על שם "שי חברי".

3. בישיבת יום 1.8.16 ביקש הנאשם לצרף את ת"פ 13119-07-16 והדיון נדחה לשם כך. בישיבת יום 13.9.16 הודה הנאשם בעובדות כתב האישום המצורף והורשע בעבירה אחת לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "חוק העונשין") ובעבירה אחת לפי סעיף 7(א)+(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים.

­­

4. מעובדות כתב האישום בת"פ 13119-07-16 עולה כי בתאריך 27.6.16 בסמוך לשעה 00:00, קשר נאשם 1 קשר עם נאשם 2 (הנאשם בענייננו) ועם נאשם 3 לביצוע פשע, בכך שתכננו לבצע עסקת סמים. במסגרת הקשר ולשם קידומו, בסמוך לשעה 00:34 הגיעו הנאשמים לאיזור אולם "אגמים" כאשר נאשם 1 נוהג ברכב מסוג פיאט פונטו ונאשמים 2 ו- 3 ברכב מאזדה. כאשר נפגשו מסר נאשם 1 לנאשמים 2 ו- 3 סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל כולל של 761.5987 גרם נטו, מחולק לארבע יחידות בכך שנתן לנאשמים 2 ו- 3 דוגמאות של הסם, אשר נמצאו בתוך רכבם ולאחר מכן העביר להם מרכבו אל תא המטען של רכבם, שק ובו 758.60 גרם. בעשותו את המתואר לעיל, סיפק נאשם 1 לנאשמים 2 ו- 3 סם מסוכן מסוג קנבוס, מבלי שהדבר הותר לו בתקנות או ברישיון מאת המנהל. בעשותם את המתואר לעיל, קיבלו והחזיקו נאשמים 2 ו- 3 את הסם המסוכן, שלא לצריכתם העצמית ומבלי שהדבר הותר להם בתקנות או ברישיון מאת המנהל.

טיעוני הצדדים

3

5. ב"כ המאשימה סברה כי מתחם העונש ההולם בתיק העיקרי נע בין 9 חודשי מאסר ועד ל- 12 חודשי מאסר. ב"כ המאשימה הדגישה כי מעבר להודאתו של הנאשם בתיק העיקרי, הוא צירף תיק בו הורשע בכך שקנה ביחד עם אחר כמות גדולה מאוד של סמים (כ- 760 גרם), עבירה אותה ביצע באותו חודש בו ביצע את עבירת הסחר בסם, כך שהעבירות נעשו בסמוך זו לזו, היינו, פעולות אלה מעידות על מעורבותו העמוקה של הנאשם בעולם הסמים. עוד ציינה ב"כ המאשימה כי בתיק העיקרי הנאשם מכר את הסם בסכום כסף רב. אשר לתיק המצורף, סברה ב"כ המאשימה כי מתחם העונש ההולם נע בין 12 חודשי מאסר ל- 24 חודשי מאסר נוכח העובדה כי המעשה בוצע בחבורה, בתכנון מוקדם, בתחכום, כאשר הסמים מחולקים והכמות היא גדולה.

6. אשר לעונש המתאים, ב"כ המאשימה ציינה כי בשל עברו הפלילי של הנאשם, אשר נדון לעונשי מאסר בפועל כנער ובהמשך כבגיר, ובשל העובדה שמדובר בנאשם צעיר מאוד, אשר ריצה עונשי מאסר בפועל מגיל צעיר, יש למקם את הנאשם בכל תיק ברף העליון של המתחם, ולהטיל את העונשים במצטבר זה לזה, כך שהנאשם ירצה בסך הכל 36 חודשי מאסר. בנוסף עתרה להטיל על הנאשם מאסר מותנה, פסילת רישיון נהיגה וכן לצוות על השמדת הסמים. ב"כ המאשימה הגישה פסיקה לתמיכה בטענותיה.

7. ב"כ הנאשם ביקש להסתפק בימי מעצרו של הנאשם. הוא הדגיש את גילו הצעיר של הנאשם, 21 שנים, ואת העובדה כי לנאשם אין עבר פלילי בתחום עבירות הסמים. עוד הדגיש ב"כ הנאשם כי מעצם העובדה ששתי העבירות בוצעו בסמוך זו לזו, עולה כי מדובר בתקופה קצרה וחולפת בה הנאשם עשה טעויות כאשר היה בגיר צעיר. עוד ציין כי מדובר בנאשם שהגיע מבית הרוס, עזב את הבית בגיל צעיר וניסה לצאת לדרך חיים נורמטיבית. הוא בקשר זוגי עם בת שירות שהכיר שלושה חודשים עובר למאסרו. ב"כ הנאשם הגיש פסיקה לתמיכה בטענותיו ומסר כי בפסיקה אותה הגישה ב"כ המאשימה, מדובר במקרים חמורים יותר.

8. הנאשם בדברו האחרון מסר כי כאשר השתחרר ממאסרו טרם ביצוע עבירות אלה עבד וניסה להשתקם, אמנם הוא לא עזב את החברה איתה היה. עוד הוסיף ואמר כי כעת הוא במקום אחר, הוא רוצה להתחתן ולהשתנות, ולוותר על החברים ועל חיים אלו.

ריבוי עבירות

9. כאמור, הנאשם צירף לתיק מושא כתב האישום שלפניי, תיק נוסף. על אף כי מהות העבירות בכל אחד מהתיקים ומידת חומרתן זהה: בתיק העיקרי מדובר בעבירה של סחר בסמים, ובתיק המצורף עסקינן בעבירות של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית ובקשירת קשר לעשות פשע. וכן על אף שיש סמיכות זמנים בין מועדי ביצוע העבירות נשוא שני התיקים. יחד עם זאת, בתיק העיקרי העבירות בוצעו על ידי הנאשם בלבד כלפי שוטר ובתיק המצורף העבירות בוצעו בתכנון יחד עם שני מעורבים נוספים ובמקומות שונים לגמרי. בהתחשב בכל אלה, אני סבורה כי מכלול העבירות בכל אחד מהתיקים מהוות אירוע נפרד לצורך קביעת מתחם עונש הולם, כאמוּר בסעיף 40יג(ב)לחוק העונשין.

4

10. עם זאת, בהתחשב במהות העבירות והרקע המשותף להן, אני סבורה כי ראוי לגזור עונש כולל בגין שני התיקים בהתאם להסדר הקבוע בסעיף 40יג(ב) לחוק העונשין.

מתחם העונש ההולם

11. בהתאם לסעיף 40ב' לחוק העונשין העיקרון המנחה בענישה הוא הלימה, קרי: יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה ונסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם, לבין סוג ומידת העונש המוטל עליו. בקביעת מתחם העונש ההולם, על בית המשפט להתחשב בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות לביצוע העבירה.

12. הערך החברתי שנפגע מביצוע המעשים הוא פגיעה בשלום הציבור ובסדר הציבורי, שכן להפצת הסם השלכות חברתיות וכלכליות. עסקינן בעבירות המגבירות פשיעה ויוצרות מעגלי עבריינות בתחום הרכוש הסמים והאלימות.

13. לאחרונה בע"פ 2681/15 גדי בן שטרית נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 14.2.16), חזר בית המשפט העליון והדגיש את חומרתן הרבה של עבירות הסמים, ובראשן עבירות הסחר והפצת הסם, ואת הצורך להיאבק בעבירות אלה באמצעות ענישה משמעותית ומרתיעה:

"נגע הסמים הפוגע קשות בחברתנו מחייב מלחמת חורמה והעונשים שיגזרו על ידי בתי המשפט בשל עבירות סמים צריכים להשתלב במאבק הכולל להדברת הנגע. על כן, יש ליתן משקל ממשי לשיקול ההרתעתי אל מול השיקולים האישיים, אשר משקלם יהיה נמוך יותר במקרים כגון אלה. 'עונש הולם למחזיקי סמים שלא לשימוש עצמי - קרי: למשולבים במערך ההפצה - מכוון לקבוע בהכרת הכל את החומרה היתירה שאנו מייחסים להפצת הסמים, ולהרתיע עבריינים בכוח מלשלוח ידם בפעילות ההפצה. שתי תכליות מרכזיות אלו ניתן להשיג רק על ידי הטלת עונשים חמורים' (ע"פ 966/94 אמזלג נ' מדינת ישראל (12.12.1995))" (ע"פ 9482/09 ביטון נ' מדינת ישראל (24.7.2011), בפסקה 24).

14. כן בע"פ 4295/15 ג'אבר אלצאנע נ' מדינת ישראל חזר והדגיש בית המשפט העליון את חומרתן של עבירות סחר והפצת סמים מסוכנים ועל הצורך להיאבק בהן באמצעות ענישה משמעותית ומרתיעה:

5

"אכן, נגע הסמים הפוגע קשות בחברתנו מחייב מלחמת חורמה והעונשים שיגזרו על ידי בתי המשפט בשל עבירות סמים צריכים להשתלב במאבק הכולל להדברת הנגע. על כן, יש ליתן משקל ממשי לשיקול ההרתעתי אל מול השיקולים האישיים, אשר משקלם יהיה נמוך יותר במקרים כגון אלה" (ע"פ 9482/09 ביטון נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (24.7.2011)).

15. בע"פ 6747/11 מדינת ישראל נ' מערוף אבו רקיק ([טרם פורסם] מיום 3.1.13) חזר בית משפט העליון והדגיש את החומרה הטמונה בעבירות הקשורות בסמים והנזק הרב אשר הן גורמות לחברה. בית המשפט העליון הפנה להלכה שנקבעה בע"פ 211/09 אזולאי נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו], 22.6.2010):

"הענישה בעבירות מסוג זה נועדה, קודם לכל, לשרת את מטרת הגמול לעבריין על עיסוק בסם העלול לסכן חיי אדם ולפגוע בבריאות המשתמשים בו; שנית, על העונש להעביר מסר חד-משמעי של הרתעה ביחס לעבריינים פוטנציאליים, ולשמש אות אזהרה אפקטיבי לכל מי שמתכוון לקחת חלק במערכת ההעברות והסחר בסמים..."

(שם, בפיסקה 10, וראו גם, ע"פ 9482/09ביטון נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 24.7.2011); ע"פ 5765/10פלוני נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 5.6.2011); ע"פ 3570/09אבו עמרה נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 3.5.2010)).

16. עמדת בית המשפט העליון וכן העובדה שהמחוקק קבע לצד עבירת סחר בסמים עונש מאסר של 20 שנה מלמד על כך כי מדובר בערך חברתי ממעלה ראשונה. כן קביעת המחוקק בסעיף 7 לפקודת הסמים המסוכנים מדגישה את חומרת העבירה של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית בקבעה עונש מאסר של 20 שנים - עונש השווה לזה של עבירת הסחר בסמים. במקרה שלפני כתב האישום הוגש לבית משפט השלום ולכן העונש הקבוע לצד כל אחת מעבירות בהן הורשע הנאשם הוא עד 7 שנות מאסר.

6

17. סעיף 40 ג' לחוק העונשין קובע כי בקביעת מתחם העונש ההולם על בית המשפט להתחשב בנסיבות הקשורות בביצוע העבירה בהתאם לסעיף 40 ט' לחוק העונשין. בתיק העיקרי מדובר בעסקה של סחר בסם מסוג חשיש בכמות שאינה מבוטלת של 28.90 גרם בתמורה לסכום כסף גבוה של 2,350₪ ונוסף לכך השוטר הפקיד בבנק הדואר עוד 450 ₪ בהתאם לבקשתו של הנאשם, כך שנראה כי הנאשם ביצע את העבירה עבור בצע כסף. יש לציין כי אין מדובר במקרה סחר אקראי, אלא מתוכנן, שהרי מעובדות כתב האישום עולה כי העסקה נעשתה בעקבות תאום טלפוני קודם לביצוע עסקת הסמים לו היו שותפים שני מעורבים נוספים, וכן במועד העסקה הם שוחחו ביניהם למשך זמן רב על מנת לקבוע מקום מפגש. כן הנאשם סיפק לשוטר את הסם בסמוך לדרישה ועל כן נראה כי הסמים היו נגישים לו. מנגד יש להתחשב בסוג הסם אשר אינו נמנה על הסמים המוגדרים כקשים, וכן הנאשם לא ביצע את המכירה לבדו, אלא ביחד עם שני שותפים נוספים, כך שרווחי העסקה התחלקו ביניהם.

18. בהתחשב בכל אלה אני קובעת כי מתחם העונש ההולם נסיבות אלה הוא בין שלושה חודשי מאסר שיכול שירוצה בעבודות שירות ועד ל- 12 חודשי מאסר בפועל.

19. גם בתיק המצורף מדובר בעבירות שבוצעו תוך תכנון מוקדם, שכן הסמים היו ברכב בו נסע הנאשם, הנאשם קשר קשר עם אחרים לביצוע פשע שכן המעשה בוצע בחבורה, כאשר הנאשם יחד עם נאשם 3 קיבלו מנאשם 1 עת שנפגשו ביניהם, סם מסוכן מסוג קנבוס בכמות גדולה של 761.5978 גרם נטו. כך שיש להתחשב בכך שמדובר בכמות סם לא מבוטלת ששווי הכלכלי רב, המחולקת לארבע יחידות. מנגד יש להתחשב בסוג הסם, אשר אינו נמנה על הסמים המוגדרים כקשים. מכאן שהנאשם החזיק סם בכמות גדולה, הכמות הגדולה של הסם אשר נתפסה ברשותו של הנאשם, מעידה על כך שיש פוטנציאל גבוה לעסקאות רבות של מכירת סמים על ידו, הדומות באופיין לתיק העיקרי. מנגד לא רק הנאשם לבדו החזיק בכמות זו, אלא הוא החזיק בסם ביחד עם נאשם 3.

20. בהתחשב בכל אלה אני קובעת כי מתחם העונש ההולם נסיבות אלה הוא בין שישה חודשי מאסר ועד ל- 24 חודשי מאסר בפועל.

21. אשר לענישה הנוהגת אותה הציג ב"כ הנאשם רובה ככולה, מתייחסת לנאשמים אשר עברו הליך של שיקום או טיפול משמעותי, או שהיו בעיצומו, וכן בנאשמים נעדרי עבר פלילי, אשר בית משפט החליט שלא למצות עימם את הדין.

העונש המתאים

22. לחומרה אשקול כי למרות גילו הצעיר, הנאשם צבר לחובתו חמש הרשעות קודמות בעבירות אלימות ורכוש, בגינן ריצה שני עונשי מאסר, כאשר חלק מן העבירות בוצעו בהיותו קטין. ב"כ הנאשם לא ביקש תסקיר בעניינו, ועל כן אין אופק שיקומי טיפולי במסגרת הליך זה. מכאן ניתן ללמוד על הצורך להגן על הציבור מפניו של הנאשם, וכן על הצורך בהרתעת הנאשם, שכן הנאשם אשר נדון בעבר לעונשי מאסר המשיך לבצע עבירות.

7

23. עוד אתחשב בכך שבעבירות מסוג זה יש לתת דגש, הן לצורך בהרתעת הרבים, והן לצורך בהרתעת הנאשם, ולעניין זה יפים דבריו של בית המשפט העליון על הצורך במלחמה בתופעה ובמיגורה, תוך הטלת עונשים מרתיעים:

"כאשרבעבירותסמיםעסקינן, לאניתןלהתעלםמהחובההמוטלתעלינוכמערכתוכחברהלהיאבקבנגעהסמים. פן חשוב של מאבק זה הינו הטלת עונשים מחמירים על מי שבוחרים לעסוק בסחר בסמים."רע"פ 6373/06 מדינת ישראל נגד עווד אלנשמי (מיום 6.9.2006)

24. לקולא אשקול את גילו הצעיר של הנאשם, את לקיחת האחריות למעשיו, וכי הביע חרטה וחסך זמן שיפוטי משמעותי. עוד אשקול את נסיבותיו האישיות הלא פשוטות של הנאשם כפי שפורטו על ידי בא כוחו, לנאשם אין עבר פלילי הכולל עבירות הסמים וכן שקלתי את שאיפתו של הנאשם לשוב ולתפקד באופן נורמטיבי ולהשתקם. עוד אתחשב בכך שהנאשם שהה במעצר החל מיום 26.6.16 וידוע כי תנאי מעצר קשים מתנאי מאסר. עוד נתתי דעתי לעובדה כי הנאשם לא הואשם והורשע במכירת סמים למספר לקוחות אלא לסוכן בלבד.

25. כאשר אני שוקלת את הנסיבות לחומרה ולקולא ובשים לב לכך שבית המשפט העליון קבע כי בעבירות של סחר בסמים יש לתת משקל בכורה לשיקולי גמול והרתעה, החלטתי להטיל עליו את העונשים כדלהלן:

                                 א.         12 חודשי מאסר בניכוי ימי מעצרו.

                                  ב.         12 חודשי מאסר. הנאשם לא ירצה עונש זה אלא אם יעבור בתוך שנתיים מיום שחרורו על כל עבירת סמים מסוג פשע.

                                  ג.          קנס בסך 5,000 ₪ או 50 ימי מאסר תחתיו. הקנס ישולם ב-10 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 01.06.17.

ניתן צו להשמדת המוצגים.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, כ"ה אלול תשע"ו, 28 ספטמבר 2016, במעמד ב"כ הצדדים והנאשם.