1

כללי

1.      הנאשם הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון, בעבירות תקיפה הגורמת חבלה של ממש ואיומים שבוצעו ביום 21.10.14. באותו מועד, בשעות אחר הצהריים, בעקבות סכסוך מקרקעין בין משפחת הנאשם לבין משפחת המתלונן, נכנס הנאשם לחצר בית המתלונן שבה שהה באותה עת אביו של המתלונן. הנאשם פנה לעבר דלת ביתו של המתלונן, תוך שאיים באוזני האב כי הולך לפגוע במתלונן. המתלונן ואשתו יצאו לחצר הבית והנאשם, אשר הבחין בכך, תפס מקל מעץ וזרק אותו לעבר המתלונן. המקל פגע באפו של המתלונן וגרם לו לשבר באף. לאחר מכן השליך הנאשם אבן, שפגעה בראשה של אשת המתלונן.

2.      הצדדים הציגו הסדר טיעון במסגרתו כתב האישום תוקן, הוסכם כי הנאשם יודה במיוחס לו ויורשע ויוכן בעניינו תסקיר מבחן. עוד הוסכם, כי אם התסקיר יהיה חיובי, המאשימה תגביל את עצמה בטיעוניה לעונש לשישה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות ומאסר מותנה, וב"כ הנאשם יבקש לגזור על הנאשם שירות לתועלת הציבור ומאסר מותנה. הצדדים הסכימו כי בנוסף לכל עונש ייגזר על הנאשם פיצוי למתלונן בסך 4,000 ₪ שישולם ב-20 תשלומים.

2

3.      בעניינו של הנאשם הוגשו חמישה תסקירי מבחן המתארים כי הנאשם בן 49, נשוי, אב לשלושה ילדים ומתגורר עם משפחתו בירושלים. הנאשם עובד כאופה במאפייה ובבית מלון. בתחילת הקשר עם שירות המבחן התקשה הנאשם לבחון את דפוסי התנהגותו הבעייתיים ואת הנסיבות העמוקות שהביאו אותו לבצע את העבירות. הוא ניסה להציג תיאור חיובי של חייו, התקשה לקבל אחריות על מעשיו וצמצם מהמעשים המתוארים בכתב האישום. הנאשם שולב בטיפול במסגרת קבוצה של שליטה בכעסים, הגיע למרבית המפגשים ושיתף פעולה עם הנעשה בקבוצה. הנאשם אמנם התקשה תחילה להתבונן באופן מעמיק בהתנהלותו הבעייתית המעכבת אותו בחייו, אך הביע מוטיבציה להשלים את ההליך הטיפולי ואף הביע הסכמה להשתלבות טיפולית נוספת בשירות המבחן. השתתפותו בקבוצה היתה צעד ראשוני בהעלאת המודעות בתחום האלימות אך שירות המבחן התרשם כי יש צורך בהמשך ובחיזוק ההליך הטיפולי. בהמשך, הנאשם ביטא שינוי מסוים בעמדותיו הראשוניות והטיפול עזר לו לערוך חשיבה ראשונית על האופן שבו הוא מגיב. ההליך הטיפולי נמשך, אך הנאשם נמצא לא מתאים להשתתף בקבוצה טיפולית נוספת בתחום האלימות. עם זאת, הוא הביע רצון ונכונות לשמור על קשר עם שירות המבחן ואף להשתלב בהליכי טיפול נוספים. שירות המבחן סבור כי כיום מצליח הנאשם לערוך חשיבה על האופן שבו מגיב ונמנע מכניסה לסיטואציות בעייתיות ומורכבות אך עדיין מגלה קושי מסוים בוויסות דחפיו. שירות המבחן התרשם כי הנאשם מתקשה בוויסות דחפיו בזמנים בהם חש פגיעה או השפלה, וזאת עקב דפוסים בעייתיים שפיתח. שירות המבחן המליץ לגזור על הנאשם 300 שעות שירות לתועלת הציבור וצו מבחן.

4.      המאשימה ביקשה לגזור על הנאשם שישה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, מאסר מותנה, קנס ופיצוי למתלונן. המאשימה הדגישה בטיעוניה את הערכים המוגנים באמצעות העבירות שביצע הנאשם ואת ההליך הטיפולי שבו השתתף.

5.      ב"כ הנאשם ביקש לאמץ את המלצת שירות המבחן, תוך שהדגיש את חלוף הזמן מאז ביצוע העבירה, את העובדה כי מזה כ-17 שנה הנאשם לא הסתבך בפלילים, הוא מקיים חיי משפחה ועובד לפרנסת משפחתו. עוד הדגיש ב"כ הנאשם, כי הנאשם נרתם לכל טיפול שהוצע לו, הפיק תובנות חשובות על חייו ורכש כלים להתמודדות מיטיבה במצבי כעס.

3

6.      הנאשם בדברו האחרון התנצל על מעשיו, תיאר כי עובד קשה מאוד כדי לפרנס את משפחתו, תיאר כי גם המתלונן איים עליו אך נעצר על ידי בני משפחתו שלו והתייחס להשתתפותו בטיפול במסגרת שירות המבחן.

מתחם העונש ההולם

7.      העבירות שביצע הנאשם פוגעות בשלמות הגוף, בתחושת הביטחון האישי ובשלוות הנפש. חשיבות ההגנה על תחושת הביטחון האישי גוברת כאשר מדובר בביתו של אדם, שאמור לשמש לו מקום בטוח מפני כל.

8.      העבירות שביצע הנאשם לא תוכננו מראש והיו תולדה של הסכסוך בין בני משפחתו של הנאשם לבין המתלונן. עם זאת, לא ניתן להתעלם מהעובדה כי הנאשם נכנס לחצר ביתו של המתלונן, ניסה להתקרב אל ביתו של המתלונן ובכך תרם תרומה של ממש להתלהטות הויכוח ולהעברתו לפסים אלימים.

לא מצאתי לתת משקל לטענת הנאשם לפיה המתלונן התגרה בו ואיים עליו, עובדה שאינה מופיעה בעובדות כתב האישום המתוקן והצדדים לא הסכימו עליה.

9.      מעשי האלימות שביצע הנאשם אינם קלי ערך. הנאשם אחז באבן ובמקל ששימשו לו כנשק קר כדי לתקוף את המתלוננים ופגע בהם. לא ניתן אף להקל ראש בתוצאות המעשים, ובחבלה שנגרמה למתלונן, אשר אפו נשבר.

10.  עיון בפסיקה מלמד, כי בגין מעשי אלימות שבוצעו בנסיבות דומות נגזרו, ככלל, עונשים הכוללים רכיב מרכזי של מאסר בפועל, ובמקרים חריגים, גם מאסר בעבודות שירות. ראו למשל רע"פ 5621/11 אלקובי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו 5.2.12); רע"פ 77/08 פלוני נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו 9.1.08); עפ"ג (מרכז) 30709-01-12 לופט נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו 27.3.12); עפ"ג (מרכז) 4625-01-17 חן נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו 18.4.17); עפ"ג (מחוזי י-ם) 60314-01-19 אמרזיאן נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו 27.3.19); ת"פ (שלום ת"א) 22875-07-16 מדינת ישראל נ' יוסף (פורסם בנבו 20.9.18).

11.  לנוכח האמור לעיל, מתחם העונש ההולם את מעשיו של הנאשם נע בין שמונה חודשי מאסר בעבודות שירות לחמישה- עשר חודשי מאסר בפועל, לצד מאסר מותנה ופיצוי לקורבנות העבירות.

4

העונש המתאים לנאשם

12.  הנאשם בן 49, לחובתו עשר הרשעות קודמות, שעיקרן בעבירות רכוש. הרשעתו האחרונה של הנאשם היא משנת 2002. לנאשם גם הרשעות קודמות בעבירות אלימות משנת 1992 ומשנת 1998. הגם שעברו הפלילי של הנאשם כולל הרשעות בתיקים רבים, לא ניתן להתעלם מן העובדה כי מאז הרשעתו האחרונה של הנאשם חלפו כ- 17 שנה, עובדה שיש בה כדי ללמד על התמתנות משמעותית בהתנהלות הנאשם, על בחירתו לנהל אורח חיים מתפקד ויצרני, ועל מאמציו להתמיד בבחירה זו. משכך, לעברו הפלילי של הנאשם יינתן משקל מדוד בלבד.

13.  שקלתי לזכות הנאשם את העובדה כי הודה בביצוע העבירות ובסופו של יום אף קיבל אחריות על מעשיו.

כפי שעולה מתוך תסקירי שירות המבחן, הנאשם עשה כברת דרך טיפולית לא מבוטלת, נרתם לכל הליך טיפולי שהוצע לו ואף הצליח, במידה מסוימת, לרכוש כלים שיסייעו לו להימנע מכניסה למצבים דומים בעתיד. מובן, עם זאת, כי יש לתת משקל גם להתרשמות שירות המבחן, לפיה הנאשם עדיין מגלה קושי מסוים בוויסות דחפיו וכי דפוסיו הבעייתיים לא נמוגו. עובדה זו מצדיקה מתן משקל מסוים לשיקולי הרתעה. עם זאת, אני סבורה כי במקרה דנן, לנוכח הירתמותו של הנאשם להליכים טיפוליים, יש לתת משקל גדול יותר דווקא לשיקולי השיקום, שכן האמור בתסקירים מלמד כי קיים סיכוי של ממש שהנאשם ישתקם. עובדה זו אף מצדיקה חריגה לקולא ממתחם העונש ההולם משיקולי שיקום.

14.  העובדה כי הנאשם עובד במשך שעות ארוכות בכל יום לפרנסת משפחתו, היא לטעמי, נדבך מרכזי בשיקום. לפיכך, ברור שהטלת עונש המצוי בתוך מתחם העונש ההולם עשויה לפגוע בעבודתו ובכך לחבל גם בסיכויי השיקום.

15.  לא ניתן להתעלם עוד, מחלוף הזמן המשמעותי מאז מועד ביצוע העבירות ועד הגשת כתב האישום, פרק זמן של כשלוש שנים, שיהוי שהתביעה לא מסרה לו כל הסבר. מאז ביצוע העבירות ועד היום חלפו כחמש שנים, במהלכן משפחת הנאשם ומשפחת המתלונן מוסיפות לגור בשכנות זו לזו, ומעשי האלימות לא חזרו על עצמם. השיהוי בהגשת כתב האישום וחלוף הזמן הן נסיבות בעלות משקל משמעותי, ובתנאים מסוימים אף עשויים להצדיק, לבדם, חריגה לקולא ממתחם העונש ההולם משיקולי הגנה מן הצדק. במקרה דנן השיהוי וחלוף הזמן מצטרפים לשיקולי השיקום ומחזקים אותם.

5

16.  הצדדים הסכימו כי ייגזר על הנאשם פיצוי בסך 4,000 ₪ לזכות המתלונן. עם זאת, כפי שעולה מתוך כתב האישום המתוקן, גם אשת המתלונן הותקפה על ידי הנאשם והאבן שהשליך עליה פגעה בראשה. אף היא וודאי חוותה כאב פחד ובהלה לנוכח מעשיו של הנאשם, שנעשו בתוך מקום מגוריה, ואף אם לא נחבלה, ראוי לפסוק פיצוי גם לזכותה.

17.  לנוכח האמור לעיל, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א.        400 שעות שירות לתועלת הציבור בהתאם לתוכנית שתוגש על ידי שירות המבחן עד יום 20.10.19. לנוכח היקף השעות שנגזר, משך תקופת השירות הוא שנתיים מיום אישור התוכנית.

ב.         שמונה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מהיום, שלא יעבור עבירת אלימות נגד הגוף מסוג פשע.

ג.         שישה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מהיום, שלא יעבור עבירת אלימות נגד הגוף מסוג עוון או עבירת איומים.

ד.         פיצוי למתלונן, עד תביעה 1 בכתב האישום המתוקן, בסך 4,000 ₪. הפיצוי ישולם ב-20 תשלומים חודשיים שווים ורצופים הראשון עד ליום 1.11.19 והבאים עד ל-1 בכל חודש עוקב. לא ישולם איזה מהתשלומים במועדו, תעמוד מלוא יתרת הפיצוי לפירעון מידי.

ה.        פיצוי לאשת המתלונן, עדת תביעה 2 בכתב אישום מתוקן, בסך 1,500 ₪. הפיצוי ישולם ב - 15 תשלומים חודשיים שווים ורצופים. הראשון עד ליום 1.11.19 והבאים עד ל-1 בכל חודש עוקב. לא ישולם איזה מהתשלום במועדו, תעמוד מלוא יתרת הפיצוי לפירעון מיידי.

ו.         קנס בסך 1,000 ₪ או 10 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם עד יום 1.12.21.

ז.         צו מבחן למשך שנה מהיום.

הסברתי לנאשם את חובתו לשתף פעולה במילוי הצווים ואת האפשרויות העומדות בפני בית המשפט אם לא יעשה כן.

6

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 ימים מהיום.

ניתן היום, ח' תשרי תש"פ, 07 אוקטובר 2019, במעמד הצדדים.