1.      לפני תביעה בה עותרת התובעת להורות על פינויה של הנתבעת מדירה בקומת קרקע ברח' שמחה אסף 4, כפר סבא (גוש 6433, חלקה 299). על פי הנטען בכתב התביעה, הצדדים התקשרו בהסכם שכירות ביחס לנכס - ועל אף כי ההסכם הסתיים בסוף מאי 2022 מסרבת הנתבעת לפנות את הנכס.

2.      בכתב ההגנה נטען, לעניין הפינוי, כי הנתבעת התגוררה בנכס במשך שנים ארוכות וכי יש לאפשר לה "פינוי גמיש", כלשונה - לא פחות מששה חודשים ממועד מתן ההחלטה. זאת, בשים לב למצבה הבריאותי, מגבלות הניידות שלה ומצבה הנפשי.

3.      בדיון עתרה התובעת להורות על פינויה של הנתבעת בהקדם והנתבעת טענה כי יש לאזן בין משך השימוש הממושך בנכס ובין הדרישה כי תפנה אותו - וציינה כי היא פועלת למציאת דיור חלופי, וכי אם יעלה בידה לעשות כן עוד לפני המועד שייקצב, היא תפנה את הנכס לפני כן (והכל תוך שחזרה על הבקשה להורות על הפינוי בטווח של חצי שנה ממועד ההחלטה).

4.      מכאן - שלעצם הפינוי אין מחלוקת כי התובעת זכאית לסעד זה והצדדים נותרו חלוקים רק בשאלת המועד.

5.      טרם ההכרעה יוער כי הועלתה טענה שלתובעת אין מלוא הזכויות בנכס וכי היא מחזיקה רק בחמישית מהזכויות בקשר אליו - כך שיש לצרף להליך בעלי דין נוספים.

6.      בדיון השיבה התובעת כי היא בעלת הזכויות בנכס מכח ירושה, וכי הזכויות שלה ושל אחיה בלבד. האח נכח באולם ואישר את דברי התובעת. לאחר הדיון, ובהתאם להחלטה, הוגשו לתיק בית המשפט המסמכים מהם עולה כי ביחס לנכס נקבע בהסכם חלוקת עזבון בין היורשים כי הדירה נשוא ההליך (דירת הקרקע, על פי ההסכם) תחולק בין התובעת ובין אחיה, יחיאל נר נגאר. הסכמתו של האח, כאמור, הוצהרה לפרוטוקול - ומסמך מתאים הוגש גם לתיק.

7.      הטענה לעניין זה, לפיכך, נדחית.

8.      הנתבעת, מצדה, הגישה מסמך מהמחלקה לשירותים חברתיים של עיריית כפר סבא (מכתב עו"ס נועה אלקרס מיום 24.10.22), שמחמת פרטיותה של הנתבעת לא יצוטט כאן. יאמר רק כי המסמך תומך בטענות הנתבעת באשר למצבה הכלכלי, הרפואי והנפשי - והצביע על נסיבות הקושי באיתור דיור חלופי לנתבעת.

9.      לאור כל המקובץ אני מורה כי על הנתבעת לפנות את הנכס (גם בשים לב למועד בו חל חג הפסח השנה) עד ליום 1.5.23 ולהשיבו לחזקת התובעת כשהוא פנוי ונקי מכל חפץ או אדם.

למען הסר ספק - כל עוד יושבת הנתבעת בנכס וכל עוד לא פינתה אותו יהיה עליה לשאת בדמי השכירות המוסכמים עבור השימוש בנכס.

10.  בנוסף, על הנתבעת לשלם לתובעת את סך אגרת התביעה (669 ₪) וכן שכ"ט עו"ד בסך 6,408 ₪. סכומים אלו ישולמו עד למועד הפינוי בפועל, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

11.  נוכח פסק הדין דומה כי מתייתר הצורך בהליכים במסגרת הבקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת שהגישה הנתבעת בה"ט 62211-12-22 (לאחר הדיון בתיק שלפני). אני מורה על מחיקת אותה בקשה והמזכירות מתבקשת לסגור גם תיק נוסף זה.

זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, י' טבת תשפ"ג, 03 ינואר 2023, בהעדר הצדדים.