1

 

 

 

כתב אישום ורקע

 

1.         הנאשם הודה והורשע, במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן (מיום 19.4.21), בכתב האישום המייחס לו עבירות איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין תשל"ז-1977, והפרת צו בימ"ש שנועד להגן על אדם, לפי סעיף 287(ב) לחוק.

 

2.         בהתאם לכתב האישום המתוקן, במועד הרלוונטי היו הנאשם והגב' ראניה זועבי, המתלוננת, גרושים זה מזו ולהם שני ילדים משותפים, מ' ו-כ', בני 10 ו-8. בתאריך 6.10.20, במסגרת ה"ט 58952-09-20, בהליך שבין המתלוננת והקטינים, לבין הנאשם, הורה בית-משפט לענייני משפחה בנצרת, כי צו הגנה שניתן ביום 29.9.20 כנגד המשיב, יעמוד בתוקפו עד ליום 6.1.21 ויהווה צו הדדי בהסכמה, ובמסגרתו נאסר על הנאשם להיכנס לדירת המתלוננת או לשהות בקרבתה בתחום של 200 מטרים, להיכנס למקום עבודתה של המתלוננת, להימצא ברדיוס של 10 מ"ר מרכבה של המתלוננת, ליצור כל קשר עם המתלוננת וילדיהם המשותפים בין בעל-פה, בין בכתב או בכל אמצעי אחר, לאיים, לפגוע, לבלוש או להטריד את המתלוננת והילדים המשותפים בכל מקום ובכל דרך, לרבות הטרדות טלפוניות, לשאת או להחזיק נשק.

 

2

            בתאריך 11.12.20, בנוף הגליל, הפר הנאשם את הצו באופן ששלח מהטלפון הנייד שלו הודעות לטלפון הנייד של בנו הקטין מ', בתשעה מועדים שונים במהלך אותו היום, וכן בתאריך 10.12.20, שלח הנאשם הודעות קוליות מהטלפון הנייד שלו לטלפון הנייד של בנו הקטין כ', זאת בניגוד לצו שניתן.

            ההודעות אותן שלח הנאשם, בניגוד להוראותיו של צו ההגנה, פורטו כלשונן בכתב האישום, תוכנן פונה אל הילדים ומדבר, בין היתר, על המתלוננת. מדובר בתוכן הכולל איומים כלפי המתלוננת, בלשון צינית ומרומזת, ואף בלשון ישירה, וכן פניה לילד בטענה על כך שהילדים לא מקיימים קשר עם אביהם, ולא עונים לטלפון.

            בין היתר, התבטא הנאשם כי ישרוף או "יזיין" את מי שמכניס לילדים לראש דברים בגנותו.

 

            בנוסף, במהלך החודשים נובמבר ודצמבר 2020, במועדים שונים, הפר הנאשם את הצו והטריד גם את המתלוננת עצמה, באמצעות מתקן בזק באופן ששלח לה הודעות טקסט, בניגוד לצו, ובמסגרתן איים בפגיעה בחייה של המתלוננת ובשמה הטוב. הודעות הטקסט השונות פורטו בכתב האישום והן כולל דברי איום בלשון סגי נהור0, אמירות ציניות מבזות, אמירות ישירות וקללות כלפי המתלוננת.

 

3.         ביום 19.4.21 הגיעו הצדדים להסדר טיעון, לפיו הנאשם הודה בעובדות כתב האישום המתוקן, הורשע בעבירות המיוחסות לו, ולאחר מכן הצדדים טענו לעונש באופן חפשי.

 

טיעוני הצדדים לעונש

 

4.                     ביום 28.4.21 טענו הצדדים לעונש. ב"כ המאשימה הגישה טיעוניה בכתב, והשלימה אותם בעל-פה, וב"כ הנאשם טען בעל-פה.

 

5.         טיעוני ב"כ המאשימה

3

ב"כ המאשימה טענה כי מתחם העונש ההולם נע בין מספר חודשי מאסר ובין 18 חודשי מאסר בפועל, לצד עונשים נלווים, וביקשה כי יוטל על הנאשם עונש מאסר המצוי ברף הגבוה של המתחם לו טענה, הפעלת עונש מאסר על-תנאי בן ששה חודשים התלוי ועומד נגד הנאשם בגין תיק קודם, בצירוף מאסר על-תנאי ארוך ומרתיע, קנס, התחייבות ופיצוי למתלוננת. נטען, כי מעשי הנאשם פגעו בזכותם של המתלוננת וילדיה לשמירה על ביטחונם האישי ועל שלוות נפשם. נטען, כי מידת הפגיעה הנה משמעותית, במיוחד לנוכח העובדה כי נגד הנאשם היה קיים צו הגנה בתוקף, והדבר לא מנע ממנו מלבצע את מעשיו. הנאשם התמיד בביצוע המעשים באופן אינטנסיבי, ובמשך מספר שבועות. המעשים גרמו למתלוננת ולילדיה פחד וחרדה, ואף שלא נגרם לה נזק פיזי, אין להתעלם מהנזק הנפשי הנלווה לשמיעת איומים חמורים ומן הנזק שעלול היה להיגרם אילו הנאשם היה מממש את איומיו.

באשר לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה נטען כי אמנם, יש לזקוף לזכות הנאשם את הודאתו ונטילת האחריות, שחסכה זמן שיפוטי, אולם לחובת הנאשם עבר פלילי מכביד בעבירות קודמות ובהן - הפרת הוראה חוקית, הפרת צו בית-משפט שנועד להגן על אדם, הטרדה באמצעות מתקן בזק, איומים, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, עבירות רכוש ואלימות. שתי ההרשעות האחרונות של הנאשם נוגעות למתלונן דנן, דבר המלמד כי אין מורא החוק על הנאשם. המעשים בוצעו כאשר תלוי ועומד נגדו עונש מאסר על-תנאי בן ששה חודשים, ולאחר שבתיק קודם זה הופעל עונש מאסר על-תנאי קודם אשר תוך התחשבות נקבע כי ירוצה, בחלקו, בחופף, וחרף האמון שניתן בו - שב הנאשם וביצע אותן עבירות כלפי אותה המתלוננת.

 

6.         טיעוני ב"כ הנאשם

ב"כ הנאשם טען כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר על-תנאי לבין מספר חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, וביקש כי יוטל על הנאשם עונש מאסר שיחפוף במלואו את עונש המאסר על-תנאי להפעלה, ולכל הפחות בחלק הארי שלו. נטען, כי הודאת הנאשם חסכה זמן שיפוטי יקר וכן את העדת המתלוננת ויתר העדים. כתב האישום המתוקן מבטא זעקה מצד הנאשם, ומדובר במקרה סוציאלי, ולא פלילי-עברייני. פניותיו של הנאשם נוגעות לקשר שלו עם הילדים, וזהו המניע והרקע לביצוע העבירות, ולהפרת הצו. הנאשם ביקש שילדיו הקטינים, בני 8 ו-10, ישוחחו עמו, וסירובם לכך הוביל אותו להשתמש במילים פסולות שאינן מקובלות. לא הייתה לנאשם כל כוונה לממש את איומיו. הלכה למעשה, מעשי הנאשם לא גרמו לנזק כלשהו. לנאשם אמנם עבר פלילי ומאסר על-תנאי חב הפעלה, אולם מדובר באדם בן 50 המנסה לשקם את חייו, ואשר נטל אחריות.

 

7.         דברי הנאשם

הנאשם מסר כי הוא מצטער על מה שאמר, כי לא הייתה לו כוונה לפגוע במתלוננת (אותה כינה "האישה שלי"), וכי פעל בשל אהבתו לילדיו.

 

דיון והכרעה

 

מתחם העונש ההולם

4

8.         העבירות אותן ביצע הנאשם, פוגעת בערכים מוגנים של הביטחון האישי, שלוות הנפש, הפרטיות והכבוד. כן נפגעת היכולת לנהל שגרת חיים ללא חשש. על הערך המוגן הנפגע בעבירת האיומים, ראו הדברים שנאמרו על ידי כב' השופט גולדברג ע"פ 103/88 משה ליכטמן נ' מדינת ישראל (06/09/89):

 

"...אינטרס החברה הוא להגן על שלוות נפשו של הפרט... מפני מעשי הפחדה והקנטה שלא כדין. אינטרס חברתי נוסף אף הוא מוגן בעקיפין בעבירה זו, והוא נוגע לחופש הפעולה והבחירה של הפרט... בידוע הוא, שבמקרים רבים מושמעים איומים Per se כמסר מוסווה להתנהגות המצופה מן המאוים. נמצא, כי סעיף 192 מקדים רפואה למכה ומונע מלכתחילה פגיעה עתידית בחירות הפעולה של הזולת".

 

ביצוע עבירות איומים כלפי בת זוג לשעבר - כאן המתלוננת, הגרושה מן הנאשם, בהודעות טקסט שנשלחו אליה ואל ילדיה - פוגע במתלוננת עצמה, ובילדיה, ובנוסף גם בערכים מוגנים של שמירה על שלמות התא המשפחתי. ילדים זכאים לבטחון אישי ולהגנה פני מעשי הפחדה ואיום, ואף מפני אלימות מילולית, והנאשם פגע בהגנתם זאת.

בנוסף, המעשים בוצעו תוך הפרת צו שיפוטי - באופן הפוגע בסדר הציבורי ובשלטון החוק, ובפעולתן התקינה של רשויות המשפט והאכיפה.

 

נסיבות ביצוע העבירות

9.         הנאשם שלח סדרת הודעות קוליות, לטלפונים הניידים של ילדיו, ולטלפון הנייד של המתלוננת, בניגוד לאיסור שיפוטי ליצור עם המתלוננת קשר,

            ההודעות כללו תוכן רב שנוסחו מאיים ומשמיץ כלפי המתלוננת, לרבות קללות והתגרות.

המעשים בוצעו על-פני תקופה של מספר שבועות.

המעשים בוצעו תוך הפרת צו הגנה שניתן בבית-המשפט.

 

            תוכן האיומים קשה וחמור, נימת הדברים תוקפנית ביותר, ומשמעותם של הניסוחים, שהנם לרוב מרומזים סרקסטיים ובלתי ישירים, הנה כי הנאשם יפגע במתלוננת. לדוגמא, הנאשם ביקש מספר פעמים מהילד להעביר לאמו מסר כדלקמן:

"תגיד לאמא שהיא הולכת לקבל כל כך הרבה חום ורוך מחר, שלא הכירה, כל הרוך שיש בי היא תקבל אותו" וכך שוב ושוב, בהודעות קוליות לאזני ילד כבן שמונה.

מדובר בדברי איום, אשר נימתם המתוחכמת לכאורה, דווקא מחריפה את רמתם המאיימת.

5

לא הונחה בפניי עמדת המתלוננת, הגרושה מן הנאשם, ואשר לגביה ניתן צו ההגנה שהופר. גם ללא שמיעת עמדתה, מתבקשת המסקנה כי התכנים מטילים אימה ופחד על שומעם, ובפרט כאשר בנעשה מעורבים ילדיהם הקטינים, בני שמונה שנים ועשר שנים. הנזק שנגרם אמנם מצוי במישור הרגשי-נפשי, אולם אין לכחד כי המעשים היו עלולים להסתיים בפגיעה פיזית נוכח התוכן החמור של האיומים שהושמעו, ואילו הוציאם הנאשם לפועל.

יצויין כי הנאשם הביע צער על מעשיו, וטען כי לא התכוון לפגוע במתלוננת.

 

סבורה אני כי במקרה דנן פגע הנאשם פגיעה משמעותית בערכים המוגנים, וכי עבירת האיומים במקרה דנן מצויה ברף אמצעי-עליון של חומרה.

 

            מדיניות הענישה הנוהגת

 

10.       במקרים דומים, הטילו בתי המשפט עונשים מגוונים, הנעים בין ענישה שיקומית וצופה פני עתיד, ובין עונשי מאסר לריצוי בפועל לתקופות שונות, בהתאם לנסיבות ביצוע העבירות ובנסיבות העושה.

 

            ב"כ המאשימה הפנה לפסקי-הדין הבאים:

 

א.                ת"פ (רמ') 28482-05-20 מדינת ישראל נ' פלוני (4.8.20) - הנאשם הורשע, לפי הודאתו, בעבירות איומים והיזק לרכוש במזיד, לאחר שאיים על חיי בת זוגו, במסרון, בשיחת טלפון ובהודעה קולית - וכן בפניה, והזיק לתריס בבית. נקבע מתחם עונש הולם, לעבירות האיומים, הנע בין חודש ל-15 חודשי מאסר בפועל. לנאשם עבר פלילי, לרבות בעבירות אלימות ואיומים, ולרבות כלפי אותה המתלוננת, והוא ריצה בעבר עונשי מאסר. לחובתו עמד מאסר מותנה בן שלושה חודשים. נגזרו 9 חודשי מאסר בפועל, והופעל עונש המאסר על-תנאי במצטבר, כך שהנאשם ירצה סך הכל 12 חודשי מאסר בפועל. בנוסף נגזרו מאסרים מותנים.

 

ב.                 ת"פ (כ"ס) 8962-06-19 מדינת ישראל נ' פדילה (26.6.19) - הנאשם הורשע, לפי הודאתו, בעבירות איומים והפרת צו בימ"ש שנועד להגן על אדם, לאחר שהפר צו הגנה שהוצא כנגדו על-ידי אשתו, הגיע למקום בו שהתה, קילל אותה ואיים עליה. נקבע כי האיומים היו ברף חומרה גבוה. נקבע מתחם עונש הולם הנע בין 3 ל-18 חודשי מאסר בפועל, והוטלו עשרה חודשי מאסר בפועל, ומאסרים מותנים.

 

6

ג.                   ת"פ (כ"ס) 7579-01-14 מדינת ישראל נ' פלוני (4.11.15) - הנאשם הורשע בעבירות איומים רבות, לאחר שאיים על גרושתו כי יהרוג אותה ואת ילדיהם. נקבע מתחם עונש הולם הנע בין 3 ל-15 חודשי מאסר, והוטלו 9 חודשי מאסר בפועל, ו-12 חודשי מאסר על-תנאי.

 

יצוין, כי בהליך זה הוגש ערעור, ובהסכמה התקבל הערעור כך שהנאשם זוכה מאחד מן האישומים, רכיב המאסר בוטל, והוטלו צו של"צ בהיקף של 500 שעות ופיצוי למתלוננת בסך 5,000 ₪.

 

11.       ב"כ הנאשם לא הפנה לפסיקה לעניין העונש. ניתן לעיין, בנוסף, בפסקי-הדין הבאים:

 

א.                ת"פ (רח') 56802-12-17 מדינת ישראל נ' פלוני (19.7.16) - הנאשם הורשע, לאחר שמיעת ראיות, בעבירת איומים אותה ביצע כלפי אשתו. שירות המבחן נמנע ממתן המלצה שיקומית. נקבע מתחם עונש הולם הנע, בעבירת איומים ברף בינוני-גבוה, בין מאסר על-תנאי ועד ל-10 חודשי מאסר לצד עונשים נלווים. הוטלו חודש מאסר לריצוי בעבודות שירות, ומאסר על-תנאי.

 

ב.                 ת"פ (כ"ס) 2158-03-14 מדינת ישראל נ' פלוני (2.11.16) - הנאשם הורשע בשתי עבירות איומים לאחר שאיים על אשתו ועל בנו, באמצעות הטלפון, שעה שהיה אסיר בכלא. נקבע מתחם עונש הולם הנע בין מספר חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות ועד ל-12 חודשי מאסר בפועל. הוטלו 7 חודשי מאסר בפועל, ומאסר על-תנאי.

 

ג.                   ת"פ (רמ') 41490-09-15 מדינת ישראל נ' פלוני (19.7.16) - בעבירות איומים ותקיפת בת זוג הוטלה ענישה של צו של"צ ומאסר על-תנאי, אף בהעדרם של שיקולי שיקום.

 

ד.                 ת"פ (אי') 47527-11-12 מדינת ישראל נ' פלוני (1.4.14), הנאשם הורשע בעבירת איומים כלפי אשתו, כי יפגע בילדם. נקבע מתחם עונש הולם הנע בין מאסר על-תנאי ובין 12 חודשי מאסר בפועל, והוטלו 4 חודשי מאסר בפועל, פיצוי והתחייבות.

 

7

ה.                ת"פ (חי') 5922-06-12 מדינת ישראל נ' פלוני (11.7.12), שם הנאשם הורשע בעבירת איומים שהשמיע כלפי בת זוגו, לאחר שאמר לה כי יהרוג אותה וילדיה יישארו יתומים. נקבע מתחם עונש הולם הנע בין חודש לשבעה חודשי מאסר בפועל. הוטלו חמישה חודשי מאסר בפועל, ומאסרים על-תנאי.

 

ו.                   רע"פ 8253/18 פלוני נ' מדינת ישראל (25.11.18) - המבקש הורשע, לאחר שמיעת ראיות באיומים וגידופים שהשמיעו באזני גרושתו ועורך דינה, במהלך דיון בבית-דין רבני. הוטלו עליו 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, מאסר על-תנאי וקנס. ערעור לבית-המשפט המחוזי ובקשת רשות ערעור לעליון נדחו.

 

ז.                  עפ"ג (חי') 45101-06-14 פלוני נ' מדינת ישראל (6.10.14) - המערער הורשע, בהתאם להודאתו, בעבירת איומים כלפי אשתו עמה היה בהליכי גירושין, כאשר נטל זכוכית לידיו, חותך את ידיו באמצעותה, הזמין את המשטרה ואמר לה כי ימסור שהיא שרטה אותו ויכלאו אותה. בית-משפט השלום הרשיע את המערער בדין, והטיל עליו 3 חודשי מאסר על-תנאי וצו מבחן. בית-המשפט המחוזי דחה את ערעורו, קבע כי בדין הורשע משום שלא התקיימו בעניינו התנאים המצטברים שנקבעו בהלכת כתב, וכן העונש שהוטל עליו סביר, מאוזן ומידתי.

 

ח.                ת"פ (רחובות) 28834-08-13 מדינת ישראל נגד יוסף מתתיהו (03.12.13), הנאשם הורשע בעבירת איומים כלפי עובדת סוציאלית בכך שיפגע באשתו. בית המשפט גזר עליו 3 חודשי מאסר בפועל, הפעלת מאסר על תנאי בן 6 חודשים בחופף ובמצטבר, כך שסה"כ ירצה הנאשם 7 חודשי מאסר בפועל ומאסר על תנאי.

 

ט.                ת"פ (ק"ג) 35380-06-17 מדינת ישראל נ' פלוני (20.1.19) - הנאשם הורשע בעבירת איומים בגין מסרונים ששלח לארוסתו, שעה שהיא בהיריון ממנו והם מתעתדים להינשא. הנאשם השתלב בהליך טיפולי תוך תקופת הדיון, והוגשו בעניינו מספר תסקיר עם המלצה טיפולית בסופם. סקירת מדיניות הענישה הנוהגת העלתה כי הרף התחתון במתחם העונש בעבירת איומים עומד על מאסר על-תנאי, אך בנסיבות עניין זה נקבע כי יעמוד על מאסר קצר שיכול וירוצה בעבודות שירות, שכן דובר במסכת איומים קונקרטיים לפגיעה בחיי הקרבן. בית-המשפט אימץ את ההמלצה השיקומית והטיל על הנאשם צו של"צ, צו מבחן, מאסר על-תנאי ופיצוי למתלוננת.

 

12.       מדובר בענייננו בעבירות איומים שנשלחו בהודעות קוליות ובהודעות כתובות למתלוננת ולידיהם הקטנים, ובהן איומים רבים, קללות ואמירות בוטות כלפי המתלוננת. העבירות בוצעו באופן חוזר על פני תקופה של מספר שבועות, תוך הפרה חוזרת של צו הגנה שיפוטי.

8

            לאור המפורט לעיל, אני סבורה כי שילובן של העבירות וחומרתן, מחייב ענישה שאיננה על תנאי בלבד. מתחם העונש ההולם לכלל עובדות האישום, נע אם כן, בין מאסר קצר, שיכול וירוצה בעבודות שירות, ובין 12 חודשי מאסר בפועל.

 

גזירת עונשו של הנאשם

13.       הנאשם, בן 50, גרוש מן המתלוננת ואב לשניים.

הנאשם הודה במסגרת הסדר טיעון שכלל תיקון כתב האישום, הביע חרטה, נטל אחריות ותרם לחיסכון בזמן ציבורי.          

לנאשם עבר פלילי הכולל 13 הרשעות קודמות, חלקן מהעבר הרחוק, בעבירות רכוש, אלימות, נגד סדר ציבורי, וכן בעבירות איומים, הטרדה באמצעות מתקן בזק והפרת הוראה חוקית - בגינן נדון למספר תקופות מאסר. שתי הרשעותיו האחרונות הנן בעבירות אותן ביצע כלפי המתלוננת הנוכחית.

            העבירות בוצעו שעה שתלוי ועומד נגד הנאשם עונש מאסר על-תנאי בתיק קודם, בעבירות של הפרת צו בית-משפט או הפרת הוראה חוקית, בן ששה חודשים. עונש זה הנו חב הפעלה בתיק זה. עוד נקבע בתיק הקודם, כי יוטל על הנאשם מאסר למשך 9 חודשים, עונש מאסר על-תנאי בן שבעה חודשים, שהיה תלוי ועומד נגדו, הופעל, כאשר 3 חודשים מתוכו ירוצו במצטבר למאסר שהוטל עליו, ו-4 בחופף, כך שסך הכל ריצה הנאשם עונש מאסר בן 12 חודשים.

            מעיון בגזר-הדין בתיק הקודם עולה כי הנאשם מבצע עבירות איומים כלפי המתלוננת באופן חוזר ונשנה, ואינו נרתע מן העונשים שהוטלו עליו בעבר, ואינו מציית לצווי הגנה.

            בנסיבות אלה, לשם הגנה בפועל על המתלוננת, ולשם מניעת עבריינות חוזרת מפני הנאשם כלפיה, אין מנוס מהטלת תקופת מאסר ממושכת לריצוי בפועל, בקצה הגבוה של מתחם הענישה בניכוי ימי המעצר, ותוך הפעלת עונש המאסר המותנה התלוי ועומד נגד הנאשם, חלקו בחופף וחלקו במצטבר.

 

סוף דבר

 

14.       נוכח כל האמור לעיל, אני גוזרת את עונשו של הנאשם כדלקמן:

            א.        9 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי המעצר מיום 14/12/2020.

 

9

ב.         אני מורה על הפעלת עונש המאסר על-תנאי, בן ששה החודשים, שהוטל על הנאשם בת"פ (נצ') 43594-01-18 מדינת ישראל נ' עמארה (7/6/2018), וזאת במצטבר לעונש המאסר המוטל עליו כעת.

            סה"כ ירצה הנאשם 15 חודשי מאסר בפועל.

 

ג.         6 חודשי מאסר על-תנאי, ואולם הנאשם לא יישא עונש זה אלא אם יעבור, במשך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר, עבירת איומים או עבירה של הפרת צו בית-משפט או עבירה של הפרת הוראה חוקית.

 

 

 

 

ג.         הנאשם ישלם למתלוננת פיצוי בסך 1,500 ₪. סכום הפיצוי ישולם בתוך 90 ימים מיום שחרורו מהמאסר.

המאשימה תעביר בתוך 7 ימים מהיום את פרטי המתלוננת לצורך העברת הפיצוי.

 

זכות ערעור תוך 45 יום.

 

מוצג - פלאפון, יוחזר לבעליו.

 

 

ניתן היום, כ"ח סיוון תשפ"א, 08 יוני 2021, בנוכחות הצדדים.