ת"פ 41475/03/20 – מדינת ישראל נגד י' ס'
1
בפני |
כבוד השופט אייל
כהן
|
|
בעניין: |
המאשימה
|
מדינת ישראל |
|
נגד
|
|
|
הנאשם |
י' ס' |
|
|
|
ב"כ המאשימה עו"ד גב' בן חיים
ב"כ הנאשם עו"ד סגל
גזר דין |
עניינו של גזר הדין בעונש הראוי לנאשם בגין השמעת דבר איום כלפי זוגתו.
כתב האישום וקורות ההליך
1. הנאשם הורשע על פי הודאתו במיוחס לו בכתב האישום המתוקן (במ/1), במסגרת הסדר שלא כלל הסכמה עונשית, אך כלל הסכמה לקבלת תסקיר.
על פי כתב האישום בו הודה, במועד הרלבנטי היו הנאשם והמתלוננת נשואים מזה כ- 6.5 שנים, ולהם 3 ילדים בגילאי 5.5-2 שנים.
ביום 2.3.20, בשעה 11:00 לערך, בביתם, ניטש וויכוח בין השניים, במהלכו ציינה המתלוננת כי נמאס לה "לרדוף" אחר הנאשם וכי אם הוא לא ייתן לה כסף ב- 10 לחודש, עליו לעזוב את ביתם ולסיים את הקשר. בתגובה איים עליה הנאשם באמרו: "אני אוציא את הגופה שלך בתוך שקית שחורה".
בהתאם הורשע הנאשם בעבירת איומים מכוח סע' 192 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977.
2. בעת הודיית הנאשם במיוחס לו, ריצה הוא מאסר בגין הליך אחר (כמבואר להלן).
2
בתסקיר מקיף ופרטני מיום 20.1.22 צוין בין היתר, כי לחובת הנאשם הרשעה קודמת בעטיה נדון למאסר בן 10 חודשים, בשל עבירות אלימות כלפי זוגתו- המתלוננת. השניים התגרשו במרץ 2021 והנאשם השתחרר ממאסרו בסוף דצמבר 2021. הנאשם שירת בעברו, בהצלחה, כלוחם בצה"ל ועבד כמנהל עובדים בחברת ניקיון. גרושתו מסרה בין היתר כי הוא אב חם ומסור לילדיו. הקשר בינהם אופיין בעבר בקונפליקטים, אלימות הדדית, וגילויי קנאה משמעותיים כלפיה. המאסר אותו ריצה נחווה כטראומטי במיוחד עבורו וסייע למיתונו, תוך הפנמה של המחירים אותם שילם. מאז שיחרורו השניים מקיימים תקשורת מכבדת, תוך מעורבות חיובית של הנאשם במסגרת המשפחתית, הקפדה על הסדרי הראיה ותשלום המזונות. המתלוננת הביעה תמיכה בהשתלבות הנאשם בטיפול.
3. עוד צוין בתסקיר, כי הנאשם מוכר לשירות המבחן מפברואר 2019, כי בעבר לא גילה תובנות ונמנע מטיפול, אך בהמשך השתלב בהצלחה בקבוצה טיפולית. לאחר שחלה החמרה במצב עקב גירושי השניים, הנאשם פסל השתלבות ב"בית נועם" ונדון כאמור למאסר בפועל. בעת מאסרו השתלב במחלקה טיפולית לאלמ"ב, ובטיפול שעניינו בניהול כעסים ועוד, בהצלחה רבה. עוד בעת מאסרו, הודה בפני שירות המבחן ונטל אחריות למעשיו, שלא כבעבר. השירות התרשם כי הנאשם מפנים תובנות משמעותיות, אך נדרש המשך טיפול. הנאשם אף הביע מוטיבציה להמשך טיפול לאחר מאסרו ובהתאם ביקש השירות לבחון השתלבותו ב"בית נועם". בסיפא התסקיר המליץ השירות על דחיית מועד ומעקב.
4. בתסקיר מיום 7.3.22 עתר שירות המבחן לדחייה נוספת, בציינו המשך התרשמות חיובית מן הנאשם, גם ע"י אנשי "בית נועם", אשר החליטו לקבלו לטיפול. דיונים נדחו מעת לעת, לשם בחינת האפיק השיקומי. בתסקיר מיום 11.7.21 דיווח השירות על השתלבות חיובית ומוצלחת של הנאשם בטיפול בבית נועם. עוד צוין כי העבירה מושא הליך זה בוצעה עובר למאסרו של הנאשם וכי לא נפתחו תיקים נוספים. משיחת השירות עם גרושתו של הנאשם עלה כי היא משבחת את תפקודו הכללי, מזהה שינוי משמעותי בהתייחסותו ובתקשורת עימו והביעה דאגה ותקווה בהתאם, כי הליך זה יסתיים בענישה מקילה. שירות המבחן התרשם כי הסיכון לביצוע עבירות נוספות כלפי גרושתו של הנאשם הצטמצם משמעותית. השירות המליץ על צו מבחן למשך שנה, במהלכה ימשיך בהשתלבות בבית נועם. עוד צוין כי לאחר שקילת הדברים אין השירות בא בהמלצה לצו של"צ, על רקע היות הנאשם אסיר משוחרר, העמל על שיקומו בכלל מישורי החיים. להערכת השירות, צו של"צ עלול להביא לנסיגה בהתקדמותו של הנאשם, להגברת מתחים ותסכולים מן העבר ולפגיעה במוטיבציה.
3
5. בדיון מיום 17.7.22 עתרה המאשימה לקבלת תסקיר משלים, להמשך מעקב אחר פועלו. הנאשם הסכים לכך ובהתאם נדחה הדיון פעם נוספת. בתסקיר מיום 16.11.22 צוין בין היתר כי הנאשם סיים בחודש ספטמבר טיפול בן מחצית השנה בבית נועם, בהצלחה, במפגשים קבוצתיים ופרטניים. לאורך התקופה גילה מחויבות ו"עבר דרך טיפולית משמעותית". לאחר האמור השתלב בקבוצה טיפולית ייעודית המקיימת מפגש שבועי בשירות המבחן. על אף שמדובר בתחילתו של טיפול, השירות מתרשם כי הנאשם מחויב לו ומגויס "באופן ניכר", מתוך מוטיבציה פנימית וכנה. השירות ציין כי התחזקה התרשמותו לפיה הנאשם חווה את תקופת מאסרו כטראומטית ומרתיעה וכי הוא עבר הליך טיפולי משמעותי, שבתומו פחת הסיכון ממנו אף הוא באופן משמעותי. בהתאם שב שירות המבחן וחזר על המלצתו להטלת צו מבחן למשך שנה, תוך המשך מעקב אחר התנהלותו. בצד אלה המליץ על השתת מאסר מותנה והתחייבות להימנע מביצוע עבירה. עוד שב וחזר על המלצתו שלא להשית צו של"צ, בשם הטעמים אותם פירט בתסקירו הקודם.
טיעוני הצדדים לעונש
6. ב"כ המאשימה ציינה בטיעונה כי לחובת הנאשם הרשעה אחת קודמת והפניתה למרשם הפלילי (ת/1), לכתב האישום המתוקן, גזר הדין ופסק הדין אשר דחה את ערעורו (ת/2א-ג). מדובר בהרשעה קודמת רלבנטית בעבירות מתחום האלמ"ב, כלפי אותה מתלוננת. העבירה בוצעה תוך שההליך הקודם התנהל. לשיטתה מתחם הענישה נע בין מספר חודשי מאסר בפועל ועד 15 חודשים. אלמלא ההליך השיקומי אותו עבר, הייתה עתירתה להשתת מאסר בפועל בן 10-8 חודשים, אך לאור הצלחתו של הנאשם בהליך השיקומי אותו עבר, עתירתה היא למאסר בן שלשה חודשים, לריצוי בעבודות שירות, מאסר מותנה ופיצוי למתלוננת. המאשימה סבורה כי על אף ש"יש כאן אדם אחר שעומד לפנינו" (פ' עמ' 11, שו' 27), עדיין יש לאזן נכונה גם את האינטרס הציבורי בעבירות אלמ"ב. המאשימה הפניתה לפסיקה לתמיכה בטיעונה. במענה לשאלת בית המשפט השיבה כי לשיטתה אין להשית של"צ בנסיבות.
7. ב"כ הנאשם, מנגד, העלה באריכות על נס את כלל העולה מתסקירי שירות המבחן והצלחתו של הנאשם בהליך הטיפולי המשמעותי אותו עבר. עוד ציין כי הנאשם אב לילדים קטנים אשר פרנסתם עליו, הראוי לחמלה של בית המשפט. לשיטתו, מתחם העונש ההולם נע בין מאסר מותנה ולמאסר בן 4 חודשים, לריצוי בעבודות שירות. הסניגור עתר לאימוץ המלצות שירות המבחן- קרי צו מבחן ומאסר מותנה. במענה לשאלת בית המשפט השיב כי הנאשם נכון לבצע של"צ.
8. הנאשם הודה על הזכות שקיבל לדבריו "להשתנות" בבית נועם. לדבריו, "הטראומה של בית הסוהר עשתה את שלה"; בבית נועם קיבל כלים לתקשר והוא מצליח לשמש כיום דוגמה טובה לילדיו. כיום הוא עובד בחברת ניקיון וקשה למצוא עבודה בעקבות ההליך הפלילי.
דיון וגזירת הדין
9. מתחם העונש ההולם נקבע בהתאם לעקרון ההלימה, תוך התחשבות בערך המוגן בעבירה, מידת הפגיעה בו, מדיניות הענישה ונסיבות הקשורות בביצוע העבירה.
10. הערך החברתי המוגן אשר נפגע כתוצאה מביצוע עבירת האיומים הוא ההגנה על גופה של המתלוננת, כמו גם ההגנה על שלוות נפשה.
4
11. מדיניות הענישה הנוהגת בעבירת האיומים מלמדת ככלל על מנעד ענישה רחב, הנע בין מאסר מותנה למאסר ממשי מאחורי סורג ובריח. נצביע להלן, באופן בלתי ממצה, על פסיקה נוהגת:
א. מאסרים בפועל בני מספר חודשים הושתו בנסיבות בהן הושמעו איומים כלפי מורה כי ייזרק רימון לביתו (רע"פ 3364/14 מנצור נ' מדינת ישראל, מיום 9.6.14); כלפי שוטר וראש עיר (רע"פ 4209/11 שטרית נ' מדינת ישראל, מיום 5.6.11; רע"פ 9057/12 מצרי נ' מדינת ישראל, מיום 4.3.13); כלפי שופטים (רע"פ 1825/11 פינקו נ' מדינת ישראל, מיום 9.3.11) וכלפי בת זוג לשעבר (רע"פ 1293/08 קורניק נ' מדינת ישראל, מיום 25.6.08). במקרה אחרון זה נדון הנאשם- בעל עבר פלילי- לאחר שמיעת ראיות, בין היתר, לשנת מאסר בפועל.
ב. ברע"פ 8062/12 ברזק נ' מדינת ישראל (מיום 9.2.14) אושר עונש מאסר בן 3 חודשים, לריצוי בעבודות שירות, בעניינו של מי שהורשע לאחר שמיעת ראיות באיומים והעלבת עובד ציבור, אך זוכה מתקיפת שוטר;
ברע"פ 1867/12 גולן נ' מדינת ישראל (מיום 7.3.2012) אושר עונש מאסר בן חודש ימים, לריצוי בעבודות שירות, בעניינו של מי שהורשע לאחר שמיעת ראיות, בשתי עבירות איומים כלפי גרושתו.
בע"פ 32320-09-12 (מחוזי מרכז) אספורמס נ' מדינת ישראל (מיום 25.12.12) התקבל ערעור המערער בהסכמת המשיבה. המערער הורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירות איומים והטרדה באמצעות מתקן בזק. המערער נדון למאסר בפועל בן 5 חודשים, מאסר מותנה ופיצוי למתלוננת בסך 8,000 ₪. בהסכמת המדינה הומר עונש המאסר במאסר לריצוי בעבודות שירות. יתר חלקי גזר הדין נותרו על כנם;
בעפ"ג (מרכז) 18436-03-22 אקאל נ' מדינת ישראל (מיום 20.6.2022), נדחה ערעור הנאשם על חומרת העונש. המערער הורשע עפ"י הודאתו בשתי עבירות איומים כלפי רעייתו בנפרד דאז, בגין איומים ששלח בהודעות ווטסאפ, על רקע רצונה להתגרש ממנו. בית משפט השלום קבע מתחם נע בין מאסר מותנה ועד 12 חודשי מאסר בפועל, ובהיות הנאשם נעדר עבר פלילי, אם כי בעל מסוכנות הנובעת מהתמכרות מוכחשת לאלכוהול, השית עליו 4 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, מאסר מותנה וקנס.
ג. במקרים אחרים הושתה ענישה צופה פני עתיד, בשים לב להעדר עבר פלילי ו/או בשל נסיבות מקילות של העושה והמעשה. ראו למשל: ע"פ (מרכז) 7032-05-16 מדינת ישראל נ' מוסקוביץ (מיום 31.5.16), שם התחשב בית המשפט לקולה בכך שהנאשם היה עצור משך כחודש וחצי; וכן- ת"פ (שלום רמלה) 2727-06-15 מדינת ישראל נ' כהן (24.2.16), שם התחשב בית המשפט לקולה במצב רפואי שלאחר אירוע מוחי.
5
12. נסיבות ביצוע העבירה - האיומים הושמעו כאמירה בודדת, אגב וויכוח בין השניים, על רקע כספי ובעוד ההליך הקודם היה תלוי ועומד (בד בבד העבירה בוצעה בטרם ריצה הנאשם את מאסרו ובטרם עבר הליך שיקום).
13. בהינתן כל האמור לעיל, מצאתי לקבוע מתחם הנע בין מאסר קצר לריצוי בעבודות שירות ולבין מאסר בפועל בן 6 חודשים.
14. באשר לקביעת העונש המתאים בגדרי המתחם - כאן רשאי בית המשפט להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה.
לחומרה שקלתי כי העבירה בוצעה בעוד ההליך הקודם תלוי ועומד נגד הנאשם, כמו גם כי הנאשם הורשע לאחר מכן בעבירות מתחום האלמ"ב, כלפי אותה מתלוננת.
לקולה שקלתי את הודיית הנאשם במיוחס לו, חרטתו והחיסכון בזמן השיפוטי בשל כך; חלוף הזמן מעת ביצוע העבירה; הליך השיקום המשמעותי אותו עבר הנאשם; יחסו החיובי והמכבד של הנאשם למתלוננת, בשים לב לעמדתה החוזרת ונשנית בזכות הקלה עימו והשפעת העונש על מצבו הכלכלי והתעסוקתי (- בשים לב גם להמלצת שירות המבחן שלא להשית עונש של"צ, אשר יביא להערכת השירות לנסיגה אפשרית ופגיעה במוטיבציה של הנאשם).
15. כאן המקום להרחיב באשר למאמצי השיקום שערך ועורך הנאשם. אלה חריגים למדיי במישכם ובטיב הצלחתם, עד כי אין בנמצא מענה לשאלה מה עוד נבקש מן הנאשם ולא עשה. לא רק עשה, כי אם ממשיך ועושה, מרצונו, למענו ולמען משפחתו. לא בכדי ציינה המאשימה כי לפנינו "אדם אחר".
16. קיימת זיקה ממשית בין הליך זה לקודמו, ומהותית יש לבחנם כמקשה אחת, לשבט ולחסד גם יחד: המדובר בפרשה (הגם שלא במובנה המשפטי), אשר החלה בביצוע העבירות מושא ההליך הקודם; נמשכה בעבירה מושא הליך זה; שיקום שהחל להצליח אך כשל בהליך הקודם; מאסר בעקבותיו וטיפול מתמשך ומוצלח הנמשך עד היום (במאסר, בבית נועם ובמסגרת שירות המבחן).
17. השקפה באופן האמור על קורות ההליך מבעד לפריזמה שטיבה היות האירועים כולם פרשה אחת, מתיישבת עם ציר הזמן וחיי המעשה של הנאשם והמתלוננת גם יחד. השפעת המאסר על הנאשם כמתואר לעיל, טיבו של השיקום הנמשך ויחסה של המתלוננת לנאשם ולהליך אותו עבר - כל אלה יחד מצדיקים בנסיבות חריגה לקולה ממתחם העונש ההולם, משיקולי שיקום.
6
18. נזכיר שמא את המובן מאליו- כי שיקולי המאשימה בטיעונה לעונש, פרי מדיניותה - לחוד, ושיקולי בית המשפט בגוזרו את הדין לחוד, ואין מלכות נוגעת ברעותה. מנעד האפשרויות העומד בפני בית המשפט רחב מטבעו, ביחס למנעד אותו מבקשת המאשימה לצמצם בטיעונה לעונש. יישום האמור משמעו כי אמנם, שיקולי שיקום אינם חזות הכל ועם זאת החריגה לקולה בנסיבות אינה מחייבת השתת עונש מוחשי, כפי עמדת המאשימה.
19. עמדת שירות המבחן לפיה הטלת של"צ בנסיבות תפגע במאמצי השיקום של הנאשם סבירה והגיונית בעיניי. מקל וחמר נכון הדבר באשר להטלת מאסר בעבודות שירות. הנאשם מתמודד לאחר ריצוי מאסר עם קשיי היום יום כשפרנסת ילדיו הקטנים עליו. ראוי בית המשפט יושיט אליו את ידו ויקל עימו בעונשו, תוך עידודו והבעת הערכה למאמציו. יהא בכך גם משום מסר חיובי לציבור בכלל ולבאים אחר הנאשם, בפרט.
20. העולה מן המקובץ הוא, כי מצאתי בנסיבות לאמץ את המלצות שירות המבחן להסתפק בענישה צופה פני עתיד, הטלת צו מבחן והתחייבות. לא מצאתי להכביד כלכלית עם הנאשם בדרך של הטלת קנס, ולאור עמדת המתלוננת אף לא יושת פיצוי.
אשר על כן אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
1. 6 חודשי מאסר על תנאי, למשך 3 שנים, שלא יעבור על העבירה בה הורשע.
2. צו מבחן למשך שנה.
3. הנאשם יצהיר בתום השמעת גזר הדין על התחייבותו לבל יעבור על העבירה בה הורשע משך שלש שנים מהיום שאם לא כן ישא בתשלום סך 5,000 ₪.
זכות ערעור כחוק, תוך 45 ימים, לבית המשפט המחוזי- מרכז.
ניתן היום, כ"ו כסלו תשפ"ג, 20 דצמבר 2022, במעמד הצדדים.
