ת"פ 4122/09/19 – מדינת ישראל נגד ח' י' א' ב'
1
בפני |
כבוד השופט ארנון איתן
|
|
בעניין: |
המאשימה
|
מדינת ישראל |
|
נגד
|
|
|
הנאשם |
ח' י' א' ב' |
|
|
|
גזר דין |
כתב האישום:
1. הנאשם הורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר טעון בכתב אישום מתוקן, בעבירת איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין, תשל"ז- 1977 (להלן: "חוק העונשין").
2. על פי העובדות שבכתב האישום, עובר לחודש נובמבר 2018, שהו הנאשם ובת זוגו במטבח ביתם. בסמוך למתואר, שאל הנאשם את המתלוננת אם היא בהריון אם לאו. משזו השיבה לשאלתו בחיוב, הצמיד הנאשם סכין מטבח לבטנה ואיים עליה, באומרו: "או שאת עושה הפלה או שאני הורג את שניכם ומתאבד". זאת ועוד, כשביקשה המתלוננת לסור מן הבית, הנאשם לא שעה לכך אלא נעל את דלת הבית, ולאחר מכן נכנס לחדר הרחצה ונעל עצמו שם.
תסקיר שירות המבחן:
3. בעניינו של הנאשם הוגשו שני תסקירים, אביא מתוכנם בתמצית: בתסקיר מיום 19.9.21, תואר הנאשם כבן 27, גרוש מהמתלוננת, מתגורר בבית הוריו ב-----. מזה 9 שנים עובד הנאשם כמוכר בחנות בגדים. הנאשם ציין, כי סיים 12 שנות לימוד במוסדות לימוד חרדיים, ללא תעודת בגרות.
4. שירות המבחן שם עינו למסמך שהציג הנאשם מטעם מנהל הישיבה בה למד (מסומן: נ'1). במסמך זה, הלה תואר כנער עם לקות למידה חריפה וקשיים חברתיים ומשפחתיים מרובים המשפיעים על מצבו הרגשי. עוד צוין, כי הנאשם מתקשה לעמוד במצבי לחץ קלים המביאים אותו למצבי רוח משתנים, המתבטאים בהתפרצויות זעם. כמו כן, נכתב כי הנאשם סובל מדימוי עצמי נמוך וחש תסכול רב מקשייו להתקדם ולנוע קדימה לחיי עצמאות ובגרות.
5. הנאשם הוא הצעיר מבין שלושה אחים. הוריו בשנות ה-60 לחייהם, כאשר אביו עובד כסדרן בסופרמרקט, ואמו עובדת כסייעת בגן ילדים. באשר ליחסיו עם המתלוננת, תיאר הנאשם, כי אלו התאפיינו בקונפליקטים, קשיי אמון וקשיי תקשורת, אשר במהלכם התנהלו באלימות מילולית הדדית.
2
6. בהתייחסו לעבירה, תיאר הנאשם, כי קונן בו החשד שהמתלוננת הרתה טרם נישואיהם ואך בשל כך דחקה בו להתחתן. לדבריו, חווה משבר אמון אשר הוביל אותו לתחושות תסכול ואכזבה מן המתלוננת. הנאשם שלל כוונה לממש את איומיו באותה עת, כשביטא בפני שירות המבחן צער וחרטה על מעשיו והבנה לפגם שבהתנהלותו.
7. שירות המבחן התרשם שהנאשם הינו בעל דימוי עצמי נמוך, אשר לאורך חייו חווה קשיים ניכרים בהסתגלות למסגרות שונות בחייו. אף כיום, סבור שירות המבחן שהנאשם מאופיין בקווי אישיות בלתי בשלים ומגובשים. עם זאת, התרשם שירות המבחן מהשאיפות והמאמצים שעורך הנאשם לתפקוד תקין, בפרט בתחום התעסוקתי. עוד צוין, כי הנאשם איננו בעל דפוסים אלימים מושרשים באישיותו. לצד זאת, עלה הרושם כי במצבי דחק הנאשם מתקשה לווסת רגשותיו ותגובותיו ביחסיו הבינאישיים. בהמשך לכך, המליץ שירות המבחן לנאשם להשתלב בהליך טיפולי בתחום האלימות במשפחה, וזאת לצורך הפחתת הסיכון להישנות ביצוע העבירות. הנאשם ביטא נכונות להשתלב בהליך זה שהוצע ע"י שירות המבחן.
8. בתסקיר משלים מיום 22.2.22, ציין שירות המבחן, כי עמד בקשר עם הנאשם ועם גורמי הטיפול במרכז למניעת אלימות במשפחה אליו הלה הופנה. צוין, כי במהלך תקופתו שם, התחזקה ההתרשמות שהנאשם איננו מאופיין בדפוסים אלימים מושרשים באישיותו. עוד הובהר, כי בחלוף הזמן מביצוע העבירות, ובסיוע ההליך הטיפולי, גברה מודעות הנאשם לנסיבות הרגשיות בגינן פעל באופן תוקפני, וכי השלים עם פרידתו מן המתלוננת. שירות המבחן ציין, כי התרשם מיכולותיו של הנאשם להיתרם מהליכי טיפול ושיקום, לצורך רכישת כלים לוויסות דחפיו במצבי דחק במערכות יחסיו, באופן שיש בו להפחית הסיכון להישנות ביצוע עבירות דומות.
9. במסגרת המלצתו, התייחס שירות המבחן להיותו של הנאשם נעדר עבר פלילי, החרטה שהביע על המעשה, התגייסותו להליך הטיפולי ויכולתו להיתרם ממנו. לפיכך, הומלץ בסופו של דבר להעמיד את הנאשם בצו מבחן למשך שנה, אשר במסגרתו ימשיך בהליך הטיפולי במרכז למניעת אלימות במשפחה אליו הופנה. בנוסף, הנאשם הביע הסכמתו לביצוע צו של"צ, ונמצא מתאים לכך. בהתאם, גיבש שירות המבחן תוכנית של"צ בהיקף של 120 שעות במסגרת עמותת "חסדי נעמי" בבני ברק.
10. שירות המבחן עמד על כך שהטלת ענישה בדרך של צו מבחן לצד צו של"צ, תהווה ענישה שיקומית אשר יש בה כדי להפחית את הסיכון להישנות עבירות, זאת לצד חיזוק סיכויי שיקומו של הנאשם.
דו"ח ועדת אבחון פסיכיאטרית:
11. ביום 15.12.20, התקיימה וועדת אבחון לנאשם, אביא מדבריה בתמצית.
12. הועדה תיארה את הנאשם כבעל שפה דלה, מתמצא במקום ובזמן. הנאשם בעל תפקוד אינטלקטואלי מונמך באופן חלקי, ללא פער משמעותי בין התחום המקצועי לביצועי.
3
13. בתחום ההבנה החברתית נצפתה יכולת בסיסית טובה. כן צוין, כי הנאשם זיהה מצבים הדורשים היכרות עם נורמות חברתיות מופשטות והיכרות עם מוסדות הקהילה. במישור הרגשי הובהר, כי הנאשם בעל אישיות לא בשלה, ומאופיין בקשיים בוויסות ושליטה.
14. עוד צוין, כי הגם שקיים קושי במצבו הקוגניטיבי של הנאשם, ותפקודו ברמה גבולית שאינה בתחום המוגבלות שכלית התפתחותית, הלה מסוגל להבחין בין טוב ורע, ובין סיבה ותוצאה. מבין את משמעות מעשיו ואת תוצאותיהם. הוא אף אינו לוקה בקושי ביכולת להפנים ערכים חברתיים ואחראי למעשיו.
תמצית טיעוני הצדדים:
15. המאשימה בטיעוניה הפנתה לכתב האישום המתוקן, העבירה בה הורשע וכן הערכים המוגנים בהם פגע הנאשם במעשיו. המאשימה הפנתה לגילו של הנאשם והיעדר רישום פלילי בעניינו. עוד ציינה, את חומרת מעשיו של הנאשם אשר הופנו כלפיי בת זוגו ובאמצעות סכין.
16. בהתייחסותה למתחם העונש ההולם, ציינה המאשימה כי הוא נע בין 6-8 חודשי מאסר בפועל. אולם, עם זאת הבהירה שלאור עמדת וועדת האבחון, וכן המלצת שירות המבחן, ניתן לחרוג ממתחם הענישה, כך שיוטל על הנאשם מאסר למשך 4 חודשים שירוצה על דרך של עבודות שירות, ככל שהנאשם יימצא מתאים לכך.
17. ההגנה ציינה, כי עסקינן באירוע חד פעמי שלא חזר על עצמו. עוד צוין שלא נפתחו כנגד הנאשם תיקים נוספים. נטען, כי יש לתת את הבכורה להמלצת השיקום מטעם שירות המבחן אשר הינה בעלת חשיבות רבה לנאשם. ההגנה הוסיפה, כי הנאשם מסייע רבות בפרנסת משפחתו וביכולתה לתפקד כדבעי. כמו כן צוין, כי יש להביא בחשבון את ההנמכה הקוגניטיבית וכן את היותו של הנאשם נטול דפוסים אלימים מושרשים.
מתחם העונש ההולם:
18. במקרה דנן, מעשיו של הנאשם פגעו בערך חברתי הנוגע בזכותו האינהרנטית של כל אדם לשמירה על בטחונו האישי ועל גופו. אין חולק כי במעשיו פגע הנאשם בערכים של הגנה על חיי אדם וכן הזכות לביטחון אישי ושלוות הנפש של בת זוגתו דאז.
19. מתחם העונש בגין עבירות איומים עומד לרוב על מאסר מותנה וצו של"צ כאשר המדובר באירוע איומים בודד ללא עבירות נלוות (ראו לדוגמה ת"פ 43163-02-18 מדינת ישראל נ' פלוני (12.12.18)), ומספר מועט של חודשי מאסר בפועל ועד לשנת מאסר כאשר נלוות לאיומים עבירות תקיפת סתם או כשהמדובר באיומים חמורים (ראו לדוגמה: עפ"ג 3328-05-15 פלוני נגד מדינת ישראל (6.9.15); עפ"ג 5601-09-17 אמגד אגרוף נ' מדינת ישראל )09.04.18); עפ"ג (מרכז) 1079-04-14 נגוסה יטזב נ' מדינת ישראל (17.6.14); רע"פ 9704/06 גרמן סלונים נ' מדינת ישראל (28.11.06)).
4
20. בסעיף 40ט לחוק העונשין פורטו שיקולים שיש בהם להשפיע על קביעת מתחם העונש, ביניהם: הנזק שהיה צפוי להיגרם מביצוע העבירה; הסיבות שהביאו את הנאשם לבצע את העבירה; יכולתו של הנאשם להבין את אשר הוא עושה; את הפסול שבמעשהו או את משמעות מעשהו, לרבות בשל גילו, יכולתו של הנאשם להימנע מהמעשה ומידת השליטה שלו על מעשהו.
21. נסיבות ביצוע העבירה במקרה דנן, מצביעים על רף חומרה גבוה. הנאשם שחשד כי אשתו בהריון, נטל סכין מטבח והצמידה לבטנה, תוך שהוא מפנה איום ממשי לפגיעה בהם ובעצמו. בהמשך ביקשה המתלוננת לצאת מהבית, אולם הנאשם נעל את הבית, ונעל עצמו את עצמו בחדר הרחצה. בהתייחס לאירוע יש לקחת בחשבון גם את האבחנה מאת וועדת האבחון, אודות תיפקדו של הנאשם ברמה גבולית שאינה בתחום המוגבלות השכלית התפתחותית, תפקודו ברמה קוגניטיבית מונמכת, אף שהינו אחראי על מעשיו, וכאמור, כשיר לעמוד לדין.
העונש המתאים לנאשם:
22. בגזירת העונש המתאים לנאשם, בגדרי מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 יא'). הנאשם הינו בחור צעיר כבן 27, נעדר עבר פלילי אשר נטל אחריות על מעשיו בבית המשפט.
23. הבאתי בחשבון את חלוף הזמן מעת ביצוע העבירה, ניתוק הקשר עם המתלוננת. בנוסף, לא ניתן להתעלם ממצבו הרגשי ומקושי קוגניטיבי בו הוא מאובחן, תפקודו ברמה גבולית שאינה בתחום המוגבלות שכלית התפתחותית. בנוסף, ולהתרשמות שרות המבחן, הנאשם אינו מאופיין בדפוסי אלימות מושרשים. הנאשם כאמור, גילה מודעות לחומרת המעשה, נטל חלק בהליך טיפולי, וכן עתיד להשתלב בהליך טיפולי עתידי במסגרת שירות המבחן. (ראו: תסקיר מיום 2.2.2022 עמוד 2 פיסקה 2).
24. באיזון בין השיקולים השונים, סבורני כי ישנו מקום לגזור במקרה זה עונש המצוי בתחתית מתחם העונש ההולם, כפי שהומלץ על ידי שרות המבחן, באופן שלא יפגע בסיכויי השיקום של הנאשם ויאפשר לו להציב את חייו במסלול נורמטיבי ותקין.
25. אשר על כן אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
א. צו שירות לתועלת הציבור בהיקף של 120 שעות במסגרת "חסדי נעמי" בבני ברק.
ב. מאסר למשך 3 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים שלא יעבור את העבירה בה הורשע.
ג. צו מבחן למשך שנה.
ד. התחייבות בסך 4,000 ₪ להימנע מביצוע העבירה בה הורשע בכתב האישום המתוקן וזאת למשך שנתיים מהיום. רשמתי לפניי את התחייבות הנאשם בע"פ.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.
המזכירות תשלח העתק גזר הדין לשרות המבחן וכן לוועדת האבחון.
לבקשת המאשימה יעוכב ביצוע צו השל"צ למשך 45 יום.
5
ניתן היום, ט"ז אייר תשפ"ב, 17 מאי 2022, במעמד המאשימה, הנאשם ובא כוחו.
