1

      כתב האישום:

1. הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות של כניסה לישראל שלא כחוק, לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952, נהיגה ללא רישיון נהיגה, לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה (נ"ח) תשכ"א- 1961 (להלן: "פקודת התעבורה"), נהיגה ברכב ללא ביטוח, לפי סעיף 2א לפקודת בטוח רכב מנועי (נ"ח) תש"ל-1970, נהיגה בזמן פסילה (פסילת ביהמ"ש), לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה והתחזות כאדם אחר במטרה להונות, לפי סעיף 441 רישא לחוק העונשין, תשל"ז - 1977.
2. על פי המתואר בכתב האישום ביום 29.4.2022 בשעה 14:30 לערך, נהג הנאשם ברכב מסוג אוטובוס זעיר נושא ל.ז. מספר: 93-374-64 והסיע 15 נוסעים, בשדרות חיים בר לב בירושלים. באותן הנסיבות, עת נדרש הנאשם להזדהות בפני שוטר, מסר את פרטיו המזהים של אדם אחר.
3. באותן הנסיבות נהג הנאשם ברכב מבלי שהוציא רישיון נהיגה, ומבלי שיש לרכב ביטוח תקף, וכאשר הוא נתון בפסילה. (ת"פ 6815-02-20).

            תמצית טיעוני הצדדים:

4. המאשימה ציינה בטיעוניה לעונש, כי הנאשם הינו יליד 1990 פגע במעשיו במספר ערכים מוגנים. צוין, כי בענייננו נהג הנאשם ברכב כאשר הוא אינו כשיר לנהיגה, ותוך שהוא מסיע 15 נוסעים ברכב. הוסף, כי לחובת הנאשם ניצב עברו הפלילי הכולל ריבוי עבירות דומות של שב"ח ועבירות נלוות, וכן תלויים ועומדים נגדו שני מאסרים על תנאי להפעלה לתקופה כוללת של 9 חודשים. לדבריה, המדובר בנאשם רצידיוויסט אשר שב ומבצע את אותן העבירות, מבלי שהוא מורתע מהחלטות שיפוטיות הניתנות בעניינו, או סנקציות עונשיות המוטלות עליו.

2

5. בהתייחס למתחם העונש, צוין, כי בכל הנוגע לעבירת שב"ח אליה נלוותה עבירת התחזות, יש לקבוע מתחם גבוה ממתחם אשר נקבע ביחס לעבירת שב"ח בלבד. ביחס למתחם הכולל, עתרה המאשימה לקביעת מתחם החל מ-12 חודשים ועד 24 חודשים, לצד ענישה נלווית. את עונשו של הנאשם ביקשה לקבוע בחלקו האמצעי של המתחם, כך שיוטלו עליו 20 חודשי מאסר בפועל תוך הפעלת המאסרים על תנאי במצטבר, כך שסה"כ יוטלו עליו 29 חודשי מאסר, לצד מאסר על תנאי, התחייבות וכן פסילת רישיון בפועל ועל תנאי.
6. ההגנה ביקשה לקחת בחשבון את הודאת הנאשם בפתח דיון ההקראה, וחרטה שהביע באירוע עצמו, בפני השוטרים. הסנגורית ציינה כי לנאשם 6 אחיות ואם המתגוררות בואדי ג'וז- כולן בעלות תעודות זהות כחולות, למעט הנאשם. צוין, כי כל ניסיונותיו של הנאשם לקבל מעמד במדינת ישראל, כשלו. בנסיבות אלו, ביקשה הסנגורית לבחון את הרישום הפלילי על רקע מורכבות זו, ולא לראות בה נסיבה לחומרה. הוסף, כי הנאשם התארס לאחר שחרורו מהמאסר האחרון, ואף ארוסתו מחזיקה בתעודת זהות כחולה, נתון המציף את המורכבות בפניה ניצב הנאשם, ביתר שאת. לדבריה, אירוע זה הינו חריג, ואינו משקף מעשה אשר גלום בו סיכון לביטחון הציבור, ואף כניסתו למדינת ישראל נעשתה לצורך פרנסה בלבד. צוין, כי עבירת ההתחזות נעשתה מתוך לחץ. בנוסף, הפנתה לנסיבותיו האישיות הקשות של הנאשם, מות אביו עת היה כבן 9, מצבה הבריאותי של אמו, ובהיותו נתון במעצר אין מי שיכול לפרנס אותה. את מתחם העונש ההולם ביקשה לקבוע בהתאם להלכת אל-הרוש, החל ממספר ימי מעצר ועד שישה חודשים, לצד ענישה נלווית.
7. הנאשם בסיום הביע צער וחרטה על מעשיו, וביקש הזדמנות אחרונה, כך לדבריו.

            מתחם העונש ההולם:

8. עבירות על חוקי הכניסה לישראל פוגעים בריבונותה של מדינת ישראל, ובקביעה מי יבואו בשעריה. ראו: ע"פ 617/15 רשק מונתסר נ' מדינת ישראל (2.4.15). בנוסף, פגע הנאשם במספר ערכים נוספים הנוגעים בביטחון הציבור וביטחון משתמשי הדרך, כיבוד החלטות שיפוטיות, ובעבודה תקינה של גורמי אכיפת החוק.
9. באשר לחומרה הכרוכה בנהיגה בזמן פסילה נקבע ברע"פ 6115/06 מדינת ישראל נ' מוראד אבו לבן (8.5.07) כי במעשה זה מסכן הנהג נהגים והולכי רגל כאחד ומבטא זלזול בצווים של בית-המשפט. ברע"פ 665/11 אבו עמאר נ' מדינת ישראל (24.1.11) ציין כב' השופט רובינשטיין (בתוארו אז) שעבירות נהיגה בפסילה ללא ביטוח וללא רישיון, יש בהן לא רק דופי פלילי אלא אף מוסרי כפול: הסיכון המובהק לעוברי דרך וכן קשיים במימוש פיצויים בעקבות תאונות דרכים אם אלה יקרו בעת נהיגה כזאת, והטלתם על קופת הציבור.
10. במסגרת רע"פ 7612/13 שמעון אמסלם נ' מדינת ישראל (18.3.14) ציין כבוד השופט שהם כי: "לא אחת בעבר, אישר בית משפט זה הטלת עונשי מאסר לריצוי בפועל לתקופות ממושכות על מורשעים בעבירה שעניינה נהיגה תחת פסילה, בעיקר כאשר מדובר בבעלי עבר פלילי ותעבורתי מכביד".

3

ראו: רע"פ 8013/13 אמיר מסעוד נ' מדינת ישראל (נבו 18.12.2013); רע"פ 4477/11 אלי נחמן נ' מדינת ישראל (נבו 16.6.2011); פל"א 7366-12-16 מדינת ישראל נ' איל ליפשיץ (נבו 15.01.2018); פ"ל 211-01-16 מדינת ישראל נ' צרלי חן (נבו 24.07.2016).

11.   כלל העבירות אותן ביצע הנאשם, קשורות זו בזו, שכן התחזותו בפני השוטרים נועדה להסתיר הן את זהותו, כמי שאינו רשאי להיכנס לתחומי מדינת ישראל, אך גם את עובדת היותו נעדר רישיון נהיגה ונתון בזמן פסילה. סבורני, כי בנסיבות אלו, מידת הפגיעה בערך המוגן הינה גבוהה, שכן בנוסף הסיע הנאשם ברכב מסוג אוטובוס זעיר, 15 נוסעים, כאשר הוא נעדר הכשרה לנהוג ברכב מסוג זה, ואינו מחזיק ברישיון לרכב מדרגה זו. לא יכולה להיות מחלוקת כי פוטנציאל הסיכון להתרחשות תאונת דרכים או פגיעה בציבור משתמשי הדרך, ובאותם נוסעים אותם הסיע, הינה גבוה.

12.   ברע"פ 3878/05 בנגוזי נ' מדנ"י (26.5.05) ציינה כב' השופטת פרוקצ'יה כי "נהיגה בכבישי הארץ בזמן פסילת רישיון טומנת בחובה סיכונים רבים לביטחונם של נוסעים ברכב והולכי רגל. יתר על כן, ולא פחות מכך, היא משקפת התייחסות של ביזוי החוק וצווי בית המשפט. עניינו של המבקש חמור פי כמה, נוכח העובדה שנהיגתו במצב של פסילת רישיונו נעשתה בעת שהיה תלוי נגדו מאסר על תנאי של 12 חודשים בגין עבירה קודמת של נהיגה בזמן פסילת רישיון. בנסיבות אלה, אין צורך בחיזוק נוסף למסקנה המתבקשת כי מדובר בנאשם המזלזל זלזול עמוק בחוק, בצווי בית המשפט, ובחובתו הבסיסית לקיים את הכללים שהחברה קבעה להבטחת חייהם ושלומם של בני הציבור".

13.   עיון בפסיקה מלמד, כי מתחם העונש ההולם במקרים דומים, הינו על דרך הכלל כולל רכיב של מאסר לצד ענישה נלווית:

14.   ברע"פ 8013/13 אמיר מסעוד נ' מדינת ישראל (18.12.13) אישר בית המשפט העליון עונש של שנת מאסר בפועל ו-4 שנות פסילת רישיון שהוטלו על נאשם שנהג בזמן פסילה וללא רישיון נהיגה. כב' השופט סולברג ציין כי "...העונש שהוטל על המבקש אינו חמור, והריהו כורח הנסיבות, על מנת שהמבקש יפנים סוף סוף דבר ברור ופשוט: אין לנהוג ללא רישיון נהיגה..". בפסה"ד נקבע כי מתחם הענישה הראוי בעבירות של נהיגה בזמן פסילה בלא רישיון נהיגה תקף ובלא ביטוח הינו מאסר בפועל הנע בין 7 חודשים ל-20 חודשים.

15.   ברע"פ 4477/11 אלי נחמן נ' מדינת ישראל (16.6.11) נדון ערעור על פס"ד של בימ"ש לתעבורה בו נדחה הסדר טיעון שהוסכם בו שיוטלו על נאשם בעבירות נהיגה ללא רישיון בתוקף, ללא פוליסת ביטוח וללא רישיון רכב, 6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שרות. בית המשפט לתעבורה הטיל על הנאשם 6 חודשי מאסר בפועל, ופסה"ד אושר בביהמ"ש המחוזי ובבימ"ש העליון.

16.   פל"א 7366-12-16 מדינת ישראל נ' איל ליפשיץ (15.01.18) נגזרו על הנאשם 12 חודשי מאסר בפועל, הופעל עונש מאסר על תנאי ל-9 חודשים שירוצה בחופף, פסילה למשך 36 חודשים ומאסר על תנאי.

4

17.   במקרה דנן, הורשע הנאשם בעבירות נוספות של שהייה בלתי חוקית והתחזות, ועל כן יש לקבוע מתחם כולל החל ממאסר למשך 8 חודשים ועד 22 חודשים, לצד פסילה בפועל, פסילה על תנאי, וענישה נלווית.

18.   העונש המתאים לנאשם:

19.   לזכות הנאשם תיזקף העובדה כי הודה ונטל בבית המשפט אחריות על מעשיו כמו כן שקלתי את נסיבותיו האישיות -לכך שהמדובר בנאשם כבן 32, רווק אשר הינו מאורס כעת. עוד אציין את המורכבות האישית- משפחתית בה מצוי הנאשם, בנסיבות בהן משפחתו ובת זוגו מחזיקים בתושבות בישראל, למעט הנאשם עצמו.

20.   מאידך, ניצב לחובתו רישומו הפלילי וכן רישום תעבורתי, שיש בו כדי להצביע על אלמנט חוזר של ביצוע עבירות דומות, לרבות בעבירת התחזות. עיון במרשם מלמד, גם על ביצוע עבירות רכוש, היזק לבעל חיים, בגינן ריצה הנאשם מספר תקופות מאסר, אחת מהן למשך 24 חודשים. בנוסף, הורשע הנאשם במספר עבירות תעבורה, שעניינן נהיגה ללא רישיון, כבענייננו עתה, בגינן ריצה בשנת 2019 תקופת מאסר למשך 31 יום לצד ענישה נלווית.

21.   בשים לב לשיקולים אלו- ראיתי לקבוע את עונשו של הנאשם בחלקו האמצעי יחסית של המתחם, ולגזור עליו את העונשים הבאים:

22.   13 חודשי מאסר בניכוי ימי המעצר.

23.   הפעלת מאסר למשך 6 חודשים מתיק מספר 34488-01-19 (שלום כפר סבא) מיום 29.11.2022. כך ש-3 חודשים ירוצו במצטבר ו-3 חודשים בחופף.

24.   הפעלת מאסר למשך 3 חודשים מתיק 6815-02-2020 (שלום נצרת) מיום 4.11.2020 כך שחודש ירצה במצטבר וחודשיים בחופף. הנאשם ירצה סה"כ 17 חודשי מאסר בניכוי ימי המעצר.

25.   מאסר למשך 5 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר שלא יעבור את העבירות בהן הורשע (למעט ביטוח).

26.   פסילה מלקבל או מלהחזיק ברישיון למשך 16 חודשים. הפסילה תימנה מיום שחרורו של הנאשם מהמאסר. הנאשם פטור מהפקדה.

27.   התחייבות על סך 3500 ₪ להימנע משך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר מביצוע העבירות בהן הורשע. רשמתי לפניי את התחייבות הנאשם בע"פ.

28.   פסילה למשך 12 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 ימים.

ניתן היום, ט"ו חשוון תשפ"ג, 09 נובמבר 2022, במעמד הנוכחים. הנאשם בוויעוד חזותי.