1

2

ב"כ המאשימה: עו"ד מאור לונדנר

ב"כ הנאשם: עו"ד שחר גולדנברג

רקע

1.                 הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן בעבירות כדלקמן:

אישום ראשון:

א.    תקיפת בת זוג הגורמת חבלה של ממש, לפי סעיף 382(ג) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "החוק").

אישום שני:

א.    תקיפת בת זוג, לפי סעיף 382(ב) לחוק.

ב.     איומים, לפי סעיף 192 לחוק.

אישום רביעי:

א.    איומים, לפי סעיף 192 לחוק.

3

2.                 על-פי המתואר בחלק הכללי לכתב האישום, במועד הרלוונטי לכתב האישום היו הנאשם והמתלוננת נשואים והתגוררו בדירה יחד עם בנם הקטין.      
על פי המתואר באישום הראשון, ביום 14.8.15 משהבחין הנאשם כי המתלוננת שלחה הודעת טקסט במכשיר הטלפון שלה, הכה אותה הנאשם בראשה בכך שסטר לה. כתוצאה ממעשיו של הנאשם דיממו חניכיה של המתלוננת והיא ביקשה לקום ולשטוף את פיה. אז תפס הנאשם את המתלוננת תוך שהיא צועקת ומתחננת בפני שיחדל ממעשיו. הנאשם שחרר את אחיזתו לאחר מספר דקות, כיבה את האור והורה למתלוננת להיות בשקט כי "המשטרה מגיעה". כתוצאה ממעשיו של הנאשם נגרמו למתלוננת שריטות בשני צדי צווארה, דימום בשפתיה הפנימיות ושריטה עם נפיחות קלה מתחת לעין ימין.     
על פי המתואר באישום השני, ביום 15.8.15 נתגלע ויכוח בין הנאשם למתלוננת על כך שלא תלתה את הכביסה. בהמשך הפיל הנאשם את המתלוננת על רצפת הבית תוך שהוא מאיים עליה כי יהרוג אותה. בניסיונה להיחלץ מאחיזתו, בעטה בו המתלוננת לעבר אשכיו תוך שהיא צורחת והנאשם שחרר אותה מאחיזתו.      
על פי המתואר באישום הרביעי, כשנה עובר למתואר באישום הראשון, על רקע חשדו של הנאשם שמא יצאה המתלוננת מהבית להיפגש עם אדם אחר, אחז הנאשם סכין בידו והניפה לכיוון גבה של המתלוננת בעוד היא צורחת.

3.                 הצדדים הגיעו להסדר דיוני, לפיו הנאשם הודה והורשע בכתב האישום המתוקן ונשלח לקבלת תסקיר.

תסקיר שירות המבחן

4

4.                 על פי תסקיר שירות המבחן מיום 2.12.15, הנאשם כבן 25, עלה ארצה עם משפחתו בשנת 2006, נשוי ואב לילד בן שנתיים. הנאשם סיים 12 שנות לימוד וכן שירות צבאי מלא. במהלך שירותו הצבאי נסע לבקר בארץ מוצאו, שם הכיר את המתלוננת. הם נישאו בשנת 2012 בארץ מוצאו ואז קיבלה המתלוננת אשרת עלייה לארץ. הנאשם תיאר מערכת יחסים מורכבת המאופיינת במתחים ופערים, כאשר הוא משקיע את מרב זמנו בפרנסת המשפחה ואינו פנוי להשקיע משאבים לחיזוק וביסוס הקשר עמה. בעת שהותו של הנאשם במעצר, נפטר אביו שהיה נתון תקופה ממושכת במצב סיעודי. בהתייחסו לעבירות, תיאר הנאשם מחד גיסא קרבה רגשית למתלוננת והבנתו את מורכבות מצבה, מאידך גיסא מתקשה לגלות אמפטיה כלפי צרכיה הרגשיים, כאשר במצבי לחץ ומשבר פועל באופן אימפולסיבי, תוקפני וכוחני כלפיה תוך קושי בוויסות דחפים תוקפניים ואלימים. הנאשם ביטא מוכנות להשתלב בהליך טיפולי. בשיחות עם המתלוננת תיארה דפוס התנהגות אלים ומאיים של הנאשם כלפיה מראשית נישואיהם. התרשמות שירות המבחן הינה כי מדובר בדפוס שהסלים על רקע הצטברות לחצים וקשיים נוספים, כמו גם על רקע התנהלותו של הנאשם המאופיינת בצורכי שליטה, הימנעות מהתמודדות עם קונפליקטים ודימוי עצמי וגברי בלתי מגובש. המתלוננת מסרה כי היא מבקשת לבחון חזרה לחיים משותפים עם הנאשם רק לאחר שהנאשם ישתלב בהליך טיפולי, כשלהערכת שירות המבחן היא חוששת מפניו ומפני האפשרות להישנות אלימה כלפיה. שירות המבחן העריך כי הנאשם זקוק להליך טיפולי שיסייע לו לחזק כוחות נפשיים ויכולות ולרכוש מיומנות תקשורת והנאשם אף מבטא נכונות לכך. על כן המליץ שירות המבחן על הטלת צו מבחן. ואולם עד אשר יעבור הנאשם את הטיפול המליץ שירות המבחן כי הוא יישאר בהרחקה מהמתלוננת וייפגש עמה רק בליווי של שירותי הרווחה.

ראיות לעונש

5.                 נ/1 - מכתב המתלוננת ממנו עולה כי המתלוננת מבקשת שהנאשם ישוחרר ממעצרו כדי שיכולו לשקם את יחסיהם וזאת נוכח העובדה שהיא נמצאת בקשיים כלכליים משמעותיים בשל העדר משכורתו של הנאשם ושום שהיא בודדה בארץ ואין לה משפחה נוספת מלבדו. כמו כן מבקשת כי הנאשם יקבל ייעוץ כדי שיפסיק את האלימות.

טיעוני הצדדים

6.                 לטענת ב"כ המאשימה, עוה"ד אורית מנצ'יקובסקי ורוני מרקוביץ, הנאשם יליד 1990, נעדר עבר פלילי. הנאשם הורשע בעבירות איומים ואלימות נגד רעייתו. מתסקיר שירות המבחן עולה כי המתלוננת הינה תושבת ארעית, יתומה אשר עלתה ארצה לאחר שנישאה לנאשם. יחסיהם התאפיינו בדפוס אלים ומאיים מצידו של הנאשם עוד מראשית נישואיהם, דפוס זה הלך והסלים. שירות המבחן התרשם כי המתלוננת חוששת מפניו ומפני הישנות של מקרי אלימות כלפיה. התסקיר הוא שלילי אולם בסופו ממליץ שירות המבחן על ענישה טיפולית ושיקומית של צו מבחן, כאשר באותה נשימה אומר שירות המבחן כי קיים סיכון להישנות המקרים ואף מורה כי הנאשם יהיה מורחק מהמתלוננת ויפגש עימה רק בליווי שירות המבחן או גורמי הרווחה. המלצת שירות המבחן תמוהה ומעלה חשש לשלום המתלוננת. מכתב האישום עולה כי אירועי האלימות מבוצעים על רקע רצונו של הנאשם לשלוט בהתנהגות המתלוננת. מדובר באיומים קשים, מלווים בנשק קר, באלימות שגרמה לחבלות. האימה של המתלוננת ניכרת היטב בתגובותיה. הנאשם ניצל את העובדה שהמתלוננת מנותקת מגורמי תמיכה ותלויה בו כדי לשלוט בה ולפגוע בה. מתחמי העונש הינם בין מאסר קצר ועד ל- 18 חודשי מאסר. לפיכך עתרו ב"כ המאשימה להשית על הנאשם עונש מאסר בפועל לצד מאסר על תנאי וקנס.

5

7.                 לטענת ב"כ הנאשם, עו"ד שחר גולדנברג, הנאשם כבן 25, נורמטיבי, נעדר עבר פלילי, שירת שירות צבאי מלא ואב לילד בן שנתיים אשר מפרנס את משפחתו. הנאשם עצור מיום 16.8.15. המעצר השפיע עליו והרתיע אותו מאוד. הנאשם לקח אחריות על מעשיו, הביע חרטה ומוכן לקחת חלק בטיפול. המתלוננת ביקרה את הנאשם פעמיים במעצר ויש בכך כדי להעיד על יחסיהם התקינים. לנאשם נטל של חובות שהצטברו עקב אי תשלום המשכנתא מאז מעצרו, אביו של הנאשם נפטר לפני זמן קצר והוא לא היה בהלוויה ואף לא עלה לקברו של אביו מאז. עתירת המאשימה אינה מתייחסת להמלצת שירות המבחן לצו מבחן. לפיכך עתר ב"כ הנאשם להשית על הנאשם ענישה צופה פני עתיד וצו מבחן.

8.                 הנאשם הביע חרטה על מעשיו וכן הביע נכונות לטיפול.

דיון - קביעת מתחם העונש ההולם

9.                 האישומים הראשון והשני בכתב האישום מתארים מעשים שבוצעו כלפי המתלוננת בהפרש של יום אחד זה מזה ויש לראותם כאירוע אחד, ומכאן שיש לקבוע בגינו מתחם עונש הולם אחד. האישום הרביעי מתאר אירוע נוסף כשנה קודם לכן ויש לקבוע בגינו מתחם עונש הולם נפרד.

10.             במקרה דנן, הערך החברתי אשר נפגע בכל הנוגע לעבירות האלימות הינו זכותו של כל אדם לשמירה על בטחונו האישי ועל גופו, ובפרט זכותה של אישה להיות מוגנת מפני אלימות בן זוגה. הערך החברתי אשר נפגע בכל הנוגע לעבירות האיומים הינו שלוות נפשו של אדם.

11.             בחינת מידת הפגיעה בערך המוגן מובילה למסקנה כי הפגיעה בערך המוגן הינה ברף בינוני. באישום הראשון, הכה הנאשם את המתלוננת בראשה וגרם לכך שחניכיה של המתלוננת דיממו. כשביקשה לקום ולשטוף את פיה תפס אותה תוך שהיא צועקת ומתחננת בפני שיחדל ממעשיו. הנאשם שחרר את אחיזתו לאחר מספר דקות. כתוצאה ממעשיו של הנאשם נגרמו למתלוננת שריטות בצווארה, דימום בשפתיה ושריטה עם נפיחות קלה מתחת לעין. באישום השני, בעקבות ויכוח בין הנאשם למתלוננת הפיל הנאשם את המתלוננת על רצפת הבית תוך שהוא מאיים עליה כי יהרוג אותה. הנאשם שחרר אותה רק לאחר שהמתלוננת צעקה ובעטה בו. באישום הרביעי, אחז הנאשם סכין בידו והניפה לכיוון גבה של המתלוננת בעוד היא צורחת.

12.             בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים החל מצו של"צ ועד למספר חודשי מאסר מאחורי סורג ובריח (ראו לדוגמא ע"פ 4875/11 מדינת ישראל נ' פלוני (26.1.12); רע"פ 4140/10 ג' ח' נ' מדינת ישראל (6.9.10), רע"פ 3629/11 פלוני נ' מדינת ישראל (18.5.11), רע"פ 5788/12 ארטיום נ' מדינת ישראל (5.8.12);רע"פ 182/13 משה נ׳ מדינת ישראל (21.1.13); רע"פ 757/14 אבו צאפי נ' מדינת ישראל (23.7.14); ת"פ (פ"ת) 25094-05-10 מדינת ישראל נ' פלוני (1.13.12); ת"פ (רח') 18779-10-12 מדינת ישראל נ' פלוני (28.1.14); ת"פ (פ"ת) 31147-07-10 מדינת ישראל נ' תשובה (27.3.12)).

6

13.             במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 ט' לחוק), יש ליתן את הדעת לכך שבאישום הרביעי איים הנאשם על המתלוננת כשבידו סכין. פוטנציאל הנזק בשימוש בנשק קר הינו רב. כן יש לתת את הדעת לכך שכתוצאה ממעשיו של הנאשם באישום הראשון נגרמו למתלוננת שריטות בשני צדי צווארה, דימום בשפתיה הפנימיות ושריטה עם נפיחות קלה מתחת לעין ימין.

14.             בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40 יג'), סבורני כי מתחם העונש ההולם באשר לאישומים הראשון והשני הינו החל משישה חודשי עבודות שירות ועד ל- 18 חודשי מאסר בפועל. מתחם העונש ההולם באשר לאישום הרביעי הינו החל מצו של"צ ועד שנת מאסר בפועל.

15.             במקרה דנן, לא קיימים שיקולים אשר מצדיקים סטייה מהמתחם, לחומרה או לקולא.

גזירת העונש המתאים לנאשם

16.             בגזירת העונש המתאים לנאשם, בגדרי מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 יא'). במסגרת זו מן הראוי ליתן את הדעת לכך שהנאשם יליד 1990, נעדר עבר פלילי, אב לילד כבן שנתיים. הנאשם הינו המפרנס העיקרי של משפחתו ואין ספק כי שליחתו לעונש מאסר תפגע בו ובמשפחתו. הנאשם הודה במעשיו, נטל אחריות מלאה והביע חרטה. הנאשם נמצא במעצר תקופה משמעותית מיום 16.8.15. כמו כן יש לתת את הדעת לעמדתה של המתלוננת אשר מעוניינת לשקם את יחסיהם.

17.             עוד יש ליתן את הדעת לשיקול הרתעת היחיד בגדרו של המתחם, וזאת בשים לב לכך שהנאשם טרם עבר הליך טיפולי ולהערכת שירות המבחן ללא טיפול כאמור קיים עדיין סיכון להישנות מעשיו.

7

18.             באיזון בין השיקולים השונים, סבורני כי יש לגזור על הנאשם עונש מאסר מאחורי סורג ובריח לצד עונשים נלווים. אני ער להמלצת שירות המבחן להטיל על הנאשם צו מבחן למשך שנה וענישה מרתיעה שתאפשר מימושו של צו המבחן, ואולם סבורני כי אין בהמלצה זו כדי לאזן כראוי בין שיקולי הענישה. במיוחד נוכח העובדה כי שירות המבחן עצמו סבור כי טרם השתלבות הנאשם בטיפול קיים סיכון להישנות המעשים ונוכח המלצת שירות המבחן כי הנאשם ישהה בהרחקה מהמתלוננת עד להודעה אחרת. עם זאת סבורני כי יש מקום להשית על הנאשם בנוסף לעונש המאסר גם צו מבחן וזאת לאור הסכנה שבהישנות המעשים כלפי המתלוננת ללא טיפול כאמור ונוכח רצונה של המתלוננת לשוב ולשקם את יחסיהם. לעניין זה ראו ע"פ 4167/12 אוחנה נ' מדינת ישראל (17.3.13) אשר קובע כי הטלת צו מבחן על מי שכבר הורשע והוטל עליו עונש מאסר אינה פשוטה. עם זאת, הדבר אפשרי ונמצאו לכך תקדימים במקרים חריגים שנמצאו מצדיקים זאת (ראו ע"פ 4890/01 פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(1) 594 (2001); ע"פ 2793/06 קלימוב נ' מדינת ישראל (19.8.2007); ע"פ 3412/07 קרר נ' מדינת ישראל (19.9.2007); ע"פ 10181/09 דנוס נ' מדינת ישראל (21.7.2010)). לפיכך, וכדי לאזן בין שיקולי ההלימה וההרתעה מחד גיסא לבין שיקול השיקום וההגנה על שלום המתלוננת מאידך גיסא, מן הראוי להורות על צו מבחן מתום מאסרו של הנאשם.

סוף דבר

19.             אשר על-כן, הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.          7 חודשי מאסר בפועל שמניינם מיום מעצרו 16.8.15.

ב.           6 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך שלוש שנים מיום שחרורו מן המאסר כל עבירה של אלימות פיזית כלפי בת זוג.

ג.             4 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך שלוש שנים מיום שחרורו מן המאסר עבירת איומים.

ד.           צו מבחן למשך שנה מיום שחרורו מן המאסר.

מזכירות בית המשפט תמציא העתק גזר דין לשירות המבחן.

      זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי תוך 45 ימים.

ניתן היום, כ"ב טבת תשע"ו, 03 ינואר 2016, בנוכחות הצדדים.