1

 

 

כללי

1.      הנאשם הורשע, על פי הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון, בעבירות ערמה ותחבולה לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], אי הגשת דין וחשבון לפי סעיף 216(4) לפקודה ואי ניהול פנקסי חשבונות, לפי סעיף 216(5) לפקודה.

בין השנים 2010 ו-2015 עבד הנאשם במועדון להימורים שהיה ממוקם בתוך "מלון דיפלומט" בירושלים. המועדון שירת באופן בלעדי קבוצת לקוחות קבועה, שמטעמה ניהל הנאשם את המקום. חברי המועדון נהגו לשהות במקום מידי יום ולשחק משחקי קלפים תמורת כסף. הנאשם, ולעיתים גם עובד מטעמו, עבדו במקום וסיפקו לחברי המועדון שירותי אוכל ושתיה. על פי נהלי המועדון, כל חבר שביקש להשתתף במשחקי קלפים, שילם לקופת המועדון, באמצעות הנאשם או באמצעות המלצר שעבד מטעמו, דמי השתתפות קבועים לערב. כמו כן שילמו השחקנים סכומי כסף מסוימים, אשר שימשו לתשלום לזוכים במשחקים. בנוסף לאמור, חברי המועדון נהגו לשלם תשרים לנאשם ולמלצר. על פי הנוהל שהונהג במקום, השחקנים התיישבו סביב מספר שולחנות. הנאשם או המלצר שעבד מטעמו, סיפקו לכל שולחן דפים לרישום תוצאות המשחקים וכן לרישום חישובים נוספים, לרבות דמי השתתפות ששילמו השחקנים או תשלומים שהם חבים. במקביל לאמור, הנאשם, מתוקף תפקידו כמנהל טכני של המועדון, לא ניהל פנקס חשבונות ולא ערך כל תיעוד קבוע להכנסות והוצאות המועדון על פי דין.

2

בתקופה הרלבנטית לכתב האישום צמחה לנאשם הכנסה מתשרים שקיבל מחברי המועדון בסך 300,000 ₪ שעליהם לא דיווח לרשויות המס ולא הגיש דוחות בנוגע להכנסתו, הכל במטרה להתחמק מתשלום מס.

בתקופה הרלבנטית לאישום, צמחה למועדון, בניהולו של הנאשם, הכנסה של 500,000 ₪, שעליהם לא דיווח הנאשם לרשויות המס, בכך שלא הגיש כלל דוחות של המועדון, והכל במטרה להתחמק מתשלום מס.

 

2.      הצדדים הציגו הסדר טיעון שבמסגרתו כתב האישום תוקן, הנאשם הודה במיוחס לו והורשע. עוד הוסכם כי המאשימה תבקש לגזור על הנאשם עונש של שישה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, מאסר מותנה וקנס, ואילו ההגנה תהיה חופשית בטיעוניה, הן לעניין ביטול ההרשעה, הן לעניין העונש. לבסוף הוסכם, כי ההגנה תוכל לטעון בטיעוניה שהנאשם הסיר את המחדלים והמאשימה לא תביא ראיות לסתור.

 

3.      תסקיר שירות מבחן מיום 6.2.22 מלמד כי הנאשם כבן 49, חי עם בת זוג שהיא גרושתו השנייה, אב לילדה בוגרת מנישואים ראשונים ולילד בן 9 מהקשר הנוכחי. הוא עובד מזה כשנתיים וחצי כאחראי מזנון, שכיר בחברה המספקת שירותי מזון במסגרת מכרז של משרד ממשלתי.

הנאשם בוגר 12 שנות לימוד, בעל תעודת בגרות, שירת שירות מלא בצה"ל בתפקיד בתחום המודיעין. לאחר שחרורו מהצבא עבד הנאשם במשך מספר שנים במסעדה של אביו, ולאחר מכן פתח עסק עצמאי בתחום המזון. כעבור מספר שנים מכר הנאשם את העסק לאחיו, לאחר שנכשל בניהולו וחזר לעבוד כשכיר במסעדה של אביו, ובמקביל עבד גם כאחראי חדר אוכל במלון "דיפולמט".

הנאשם נישא לראשונה בשנת 1997 והתגרש כעבור 5 שנים, מקשר זה נולדה בתו הבכורה שהיא כיום כבת 23. בשנת 2008 נישא שוב, התגרש לאחר תקופה קצרה, אך בהמשך שב לחיות עם בת זוגו, והם מגדלים יחד את בנם המשותף כבן 9, ואת שני ילדים של בת הזוג מנישואים קודמים. אשתו של הנאשם סובלת ממצב בריאותי מורכב.

לנאשם שלוש הרשעות קודמות בעבירות העסקת עובד זר והעלבת עובד ציבור שבוצעו בין השנים 2002-2008. הוא נידון, בין היתר, למאסר בפועל ולשירות לתועלת הציבור.

3

באשר להרשעה הנוכחית תיאר הנאשם לפני שירות המבחן כי מעשיו נבעו ממצוקה כלכלית. הנאשם תיאר את חלקו כמופחת, כמי שהיה אחראי על האוכל שהוגש ולא לקח חלק פעיל בהתנהלות המקום. הוא ביטא צער וחרטה על מעשיו, לצד הבעת גישה מטשטשת וממזערת את משמעותם, וגם ביחס אליהם וגם ביחס להרשעותיו הקודמות טען כי הפיק לקחים וערך שינוי בהתנהלותו.

שירות המבחן התרשם כי התייחסותו של הנאשם למעשים קונקרטית והתבטאויותיו מונעות מתוך שיקולי רווח והפסד והכרה במחיר שגבתה ממנו התנהלותו. הוא מתקשה להתבונן באופן מעמיק על בחירותיו, על רקע קיום דפוס התנהגותי של טשטוש גבולות המותר והאסור. הוא נוטה לפעול בניסיון לפיצוי עצמי על קשיים וחסכים, מאמץ עמדה קורבנית סביב חוויות כישלון ונוטה להשליך אחריות על גורמים חיצוניים. עם זאת התרשם שירות המבחן, כי לנאשם מערכת ערכים נורמטיבית בבסיסה והוא משקיע מאמצים במישור התעסוקה והפרנסה ובסיוע לבני משפחתו המתמודדים עם בעיות בריאות מורכבות.

שירות המבחן מצא כי הנאשם אינו פנוי מעשית ורגשית להשתלב בהליך טיפולי ולכן לא בא בהמלצה לצו מבחן. לצד זאת צוין, כי ההליך המשפטי מהווה גורם מחדד גבולות עבור הנאשם, אשר נראה כי ערך שינוי באורחות חייו, ועל כן הומלץ על ענישה חינוכית בדמות שירות לתועלת הציבור.

הנאשם ביטא חשש כי הרשעתו הנוכחית עלולה לפגוע בהמשך תעסוקתו המהווה עבורו מקור ליציבות כלכלית, ואף הציג מסמכים בנושא. עם זאת, לנוכח העובדה כי לנאשם הרשעות קודמות, ולנוכח קיומו של דפוס התנהגותי המצוי ברקע לעבירות וקושי להכיר ולבחון את חלקו בקורה עמו, העריך שירות המבחן כי במצבי משבר הנאשם עשוי לפעול תוך חציית גבולות, ועל כן לא המליץ על ביטול ההרשעה.

 

4.      חוות דעת הממונה על עבודות השירות מיום 6.10.21, קובעת כי הנאשם כשיר לרצות עונש זה.

 

4

5.      המאשימה ביקשה להותיר את הרשעת הנאשם על כנה, לקבוע מתחם עונש הולם שבין שישה חודשי מאסר בעבודות שירות לשישה עשר חודשי מאסר בפועל וביקשה לגזור על הנאשם עונש של שישה חודשי מאסר בעבודות שירות בצירוף מאסר מותנה וקנס משמעותי, עונש המצוי בתחתית מתחם העונש ההולם. המאשימה הדגישה בטיעוניה את הערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה מביצוע העבירות, את היקף ההכנסות שהועלמו ולא דווחו, את משך התקופה שלאורכה בוצעו העבירות ואת עברו הפלילי של הנאשם. המאשימה תמכה עמדתה בפסיקה.

 

6.      ב"כ הנאשם ביקש לבטל את הרשעת הנאשם ולגזור עליו עונש של 300 שעות שירות לתועלת הציבור והתחייבות. ב"כ הנאשם טען כי נימוקי שירות המבחן בהמלצתו שלא לבטל את ההרשעה הם שגויים, שכן עברו הפלילי של הנאשם התיישן ואינו יכול להוות שיקול בשאלת העסקתו, להבדיל מרישום פלילי עדכני שיוביל, כך על פי הנטען, לפיטוריו של הנאשם ממקום עבודתו. ההגנה טענה כי הנאשם הוא אמנם עובד של מפעיל פרטי, אך המזנון שבו הוא עובד ממוקם במשרד ממשלתי ודרישת המכרז שבו זכה מפעיל המזנון היא להעסקת עובדים ללא עבר פלילי בלבד. נטען כי הפסקת עבודתו של הנאשם תפגע בשיקומו. עוד הדגישה ההגנה את חלוף הזמן מאז ביצוע העבירות וכן את העובדה כי איש מלבד הנאשם לא הועמד לדין במסגרת אותה פרשה. לבסוף נטען כי הנאשם הסיר את המחדלים.

הנאשם הגיש כראיות לעונש מכתב מרופא המטפל באשתו וכן מכתב ממעסיקו, שבו נטען כי המעסיק מספק שירותי מזנון למשרד החוץ ונדרש להעסיק עובדים ללא עבר פלילי ועל כן אם הנאשם יורשע, ייאלץ המעסיק להפסיק את העסקתו לאלתר.

ערב השמעת גזר הדין צירף הנאשם מכתב נוסף ממעסיקו והעתק מתנאי המכרז שבו זכה המעסיק.

 

7.      הנאשם העיד במסגרת פרשת העונש על מצבם הרפואי של בני משפחתו ובדברו האחרון ביקש מבית משפט להתחשב במצבו המשפחתי והכלכלי ולאפשר לו להמשיך לעבוד ולפרנס את משפחתו.

 

סוגיית ביטול הרשעה

8.      בהתאם להלכה הפסוקה נדרשת התקיימותם של שני תנאים מצטברים על מנת להימנע מהרשעת נאשם שאשמתו בפלילים הוכחה: כאשר סוג העבירה ונסיבות ביצועה מאפשרים להימנע מהרשעה מבלי לפגוע בשיקולי ענישה אחרים וכאשר ההרשעה עצמה עלולה לגרום נזק חמור לשיקום הנאשם.

 

9.      לצורך בחינת התנאי הראשון, יש לבחון את נסיבות ביצוע העבירה ומידת פגיעתן בערכים המוגנים;

5

 

10.  הערכים המוגנים באמצעות עבירות המס הם שמירה על הקופה הציבורית ושוויון בין אזרחים. מערכת גביית המסים מבוססת, במידה לא מבוטלת, על דיווח אמת של הנישומים. אי תשלום מס מקום בו קיימת חבות במס, פוגע בקופה הציבורית ובאמון הציבור במערכת גביית המיסים. עבירות מס משבשות את הפעילות התקינה של המשק, את האפשרות לתכנן את היקפי הגבייה ואת האפשרות לתכנן את חלוקת המשאבים הציבוריים לצרכים השונים שנקבעו על ידי השלטון.

 

11.  העבירות שביצע הנאשם דרשו מידה של תכנון ונמשכו פרק זמן ארוך מאד בן חמש שנים, שלאורכו הנאשם התמיד בהימנעות מדיווח על הכנסותיו והכנסות המקום שניהל. סכומי ההכנסה שהועלמו מרשויות המס בכל הנוגע למקום עצמו- 500,000 ₪, הם משמעותיים, אך נתתי דעתי לעובדה כי אין מדובר בסכום שהנאשם שלשל לכיסו. אשר להכנסות הבלתי מדווחות של הנאשם עצמו, הרי שהסכום המצטבר של 300,000 ₪ הוא אמנם משמעותי, אך בחלוקתו לשנים שלאורכן בוצעו העבירות נראה כי מדובר בהכנסה שנתית הנמצאת על סף המס, ומכל מקום, בהתאם להסדר הטיעון המאשימה לא הביאה ראיות לסתור את טענת הנאשם כי המחדל הוסר.

 

12.  נתתי דעתי לעובדה כי ההכנסות הבלתי מדווחות, הן של הנאשם, הן של המועדון, הופקו אגב פעילות הימורים שהיא פעילות אסורה כשלעצמה. הגם שהנאשם לא הואשם ולא הורשע בניהול מקום להימורים, אופן הפקת ההכנסה שאין חולק עליו מוסיף ממד של חומרה לעבירות המס .

 

13.  הפיתוי לבצע עבירות מס גדול, בשל התמורה הנאה שבצדן ובשל כך שמדובר בעבירות קלות לביצוע וקשות לאיתור וחשיפה. משכך, ההלכה הפסוקה מורה על ענישה מחמירה המבכרת שיקולי גמול והרתעה על פני שיקולים ונסיבות אישיות. (ראו רע"פ 1717/14 לייזרוביץ' נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו 30.3.14])

 

14.  בנסיבות אלה, חרף היקף ההכנסות השנתי הנמוך, יחסית, והסרת המחדל, לנוכח משך הזמן שלאורכו בוצעו העבירות, מקור ההכנסות שלא דווחו, שכיחותן של עבירות המס והקושי לגלותן, לא ניתן לבטל את הרשעתו של הנאשם מבלי לפגוע בשיקולי הענישה הצריכים לעניין, ובראשם שיקולי הרתעה כללית.

 

6

15.  מעבר לדרוש אתייחס גם לפגיעה הצפויה לנאשם כתוצאה מהותרת ההרשעה על כנה. הנאשם עובד כאחראי מזנון במשרד ממשלתי. מעסיקתו של הנאשם היא חברה פרטית אשר, ככלל, אינה רשאית לקבל מידע מתוך המרשם הפלילי. טענת המעסיק שלפיה דרישת המכרז שבו זכה להפעלת המזנון היא להעסקת עובדים נטולי עבר פלילי בלבד לא גובתה, תחילה, בשום מסמך. בהמשך צורף מכתב נוסף מהמעסיק ועמוד אחד מתוך מה שנראה כחוזה או מכרז שלא צוין במפורש מהו ואולם ניתן להבין, מתוך תוכן הדברים כי מדובר במכרז למתן שירותי מזנון במשרד החוץ. קראתי בדקדוק את ההוראות המפורטות בסעיפים 50-57 לאותו מסמך ולא מצאתי בו את מה שהמעסיק מבקש לקרוא בו. לא צוין בשום מקום במפורש ואף ברמז כי הרשעה בפלילים עלולה להוביל מניה וביה לפסילת הסיווג הביטחוני, וגם בתוך מסמך זה לא מצאתי כל הוראה המאפשרת למעסיקו של הנאשם (להבדיל מקב"ט משרד החוץ בעת עריכת התחקיר הביטחוני, שמן הסתם כבר נערך לנאשם) לקבל מידע מהמרשם הפלילי בניגוד להוראות חוק המרשם הפלילי. מכל מקום, ברור כי עצם ההרשעה לא עלולה להוביל לפיטורין לאלתר, כפי שטען המעסיק במכתבים שכתב, שכן הנאשם הורשע בביצוע העבירות כבר ביום 24.5.21 ואף על פי כן, והגם שחלפה כמעט שנה מאז ההרשעה, הוא לא פוטר עד היום, וממילא לא פוטר "לאלתר".

 

16.  אוסיף כי אף אם ניתן היה לקבוע כי הרשעה תוביל לפיטוריו של הנאשם, לא היה בכך כדי לשנות את פני הדברים, שכן יציבות תעסוקתית היא פן אחד בלבד של שיקום, ויתר ההיבטים שלו אינם מתקיימים אצל הנאשם: הנאשם כבר היה מעורב בעבר בביצוע עבירות פליליות ואף נכלא, אך שב לבצע עבירות. נוסף התרשמות שירות המבחן היא כי מדובר בדפוס של הנאשם, הנוטה לטשטש את הגבולות בין המותר לאסור ומתקשה לבחון את השלכות מעשיו, ובשל כך אף שירות המבחן נמנע מלהמליץ על ביטול ההרשעה. מובן כי נטייה זו דורשת התערבות טיפולית, אך על פי התרשמות שירות המבחן, הנאשם אינו פנוי רגשית ומעשית לטיפול, וזה כלל אינו עומד על הפרק. לפיכך, אף אם חלף זמן מאז הרשעותיו הקודמות של הנאשם אשר כולן התיישנו, מובן כי לא ניתן לשוח בעניינו במונחי שיקום, וממילא לא בהיבט של שיקום המצדיק את ביטול ההרשעה.

 

17.  לנוכח האמור לעיל, הרשעתו של הנאשם תיוותר על כנה.

 

מתחם העונש ההולם

7

18.  בקביעת מתחם העונש ההולם שקלתי את נסיבות ביצוע העבירות ומידת פגיעתן בערכים המוגנים, כפי שפורטו לעיל.

 

19.  עיון בפסיקה מלמד כי בגין עבירות מס בהיקפים דומים הוטלו עונשי מאסר בפועל או בעבודות שירות, לצד מאסר מותנה וקנס. ראו למשל: רע"פ 5557/09 שוסטרמן נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו 06.07.2009); רע"פ 8997/05 שיבלי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו 29.9.05); עפ"ג (י-ם) 10063-09-17 כהן נ' מדינת ישראל (נבו 01.05.2018) והפסיקה שנזכרה שם.

 

20.  אשר לגובה הקנס, ככלל, קיימת חשיבות להטלת עונש כספי בשיעור שיהיה מותאם לטובת ההנאה שהופקה מן העבירות, שכן ענישה כזו נועדה לשמוט את הקרקע תחת הכדאיות הכלכלית שבביצוע העבירות, לשם הרתעת הנאשם עצמו לבל יחזור על מעשיו והרתעת הרבים בהעברת מסר, כי העבירה אינה משתלמת, גם מההיבט הכלכלי (ראו ע"פ 4456/14 אביגדור קלנר נ' מדינת ישראל [פסקה 116 לפסק דינו של כב' השופט פוגלמן עמ' 692]). עם זאת, בהתאם להוראות סעיף 40ח לחוק העונשין, בקביעת מתחם הקנס ההולם, יש להתחשב גם במצבו הכלכלי של הנאשם כפי שזה משתקף מתוך תסקיר שירות המבחן והטיעונים לעונש.

 

21.  לנוכח האמור לעיל, מתחם העונש ההולם את מעשיו של הנאשם הוא בין מאסר קצר בעבודת שירות לשנים-עשר חודשי מאסר בפועל, לצד מאסר מותנה וקנס. מתחם הקנס ההולם הוא בין 10,000 ₪ ל- 80,000 ₪.

 

העונש המתאים לנאשם

22.  הנאשם כבן 49. כאמור, בעברו שלוש הרשעות קודמות בעבירות העלבת עובד ציבור והעסקת עובדים זרים שלא כדין. מדובר בהרשעות שאינן רלבנטיות להרשעה הנוכחית והתיישנו כבר לפני כשש וחצי שנים, ועל כן משקלן בקביעת עונשו של הנאשם זעום. כפי שעולה גם מתוך תסקיר שירות המבחן, הגם שניכרים אצל הנאשם דפוסי התנהלות בעייתיים שקיבלו את ביטויים בעבירות השונות שביצע, והגם שדפוס זה מקים סיכון להישנות העבירות, לאורך השנים האחרונות, תפקודו של הנאשם במישורי חייו השונים יציב, הוא עובד בעבודה קבועה ומטפל בבני משפחתו.

 

8

23.  שקלתי לזכות הנאשם את הודאתו במיוחס לו, שהיה בה כדי לייתר את הצורך בשמיעת ראיות, ואולם קשה לייחס לנאשם חיסכון בזמן שיפוטי, שכן לא ניתן להתעלם מן העובדה כי עד למתן המענה לאישום נדרשו לנאשם שמונה דיונים שבהם התבקשו דחיות מטעמים שונים ומגוונים. גם קבלת האחריות של הנאשם אינה שלמה, ועל פי התרשמות שירות המבחן הוא ממזער את חלקו ונוהג בגישה מטשטשת, עובדות אשר בהעדר טיפול מקימות חשש להישנות התנהגות פורצת חוק. כאמור- לא הומלץ על טיפול וגם הנאשם לא מביע בו עניין.

 

24.  הנאשם החל לבצע את העבירות לפני כשתים- עשרה שנים, והעבירה האחרונה בוצעה לפני כשבע שנים. כתב האישום הוגש ארבע שנים תמימות לאחר שהנאשם הפסיק את ביצוע העבירות. בדיון טענה המאשימה כי אין מדובר בשיהוי ניכר, שכן תיק החקירה הגיע לטיפול הפרקליטות שנתיים לפני הגשת כתב האישום וכי הליכי השימוע ארכו כחצי שנה. ב"כ המאשימה לא ידעה להשיב מדוע נמשכה החקירה זמן כה רב, וביקשה להשלים טיעון כתוב בעניין זה, אולם השלמה כאמור לא הוגשה עד למועד שנקבע. בסופו של יום, פרק זמן של שלוש וחצי שנים (אם מתחשבים בתקופה שנדרשה לשימוע) אינו פרק זמן סביר להגשת כתב אישום. מדובר בעינוי דין של ממש.

 

25.  לצד זאת עומדת העובדה, כי הגם שמתוך כתב האישום עצמו עולה בברור כי היו מעורבים נוספים בהתרחשות העבריינית במועדון, הן בהיבט של עריכת הימורים אסורים, הן בהיבט של עבירות המס, הנאשם הוא היחיד שהועמד לדין, והנימוק לכך אינו ברור.

 

26.  אני סבורה כי צירוף נסיבות זה מקים הגנה מן הצדק, אשר הגם שאינה מובילה למסקנה כי יש לבטל את כתב האישום, מצדיקה, במקרה דנן, חריגה לקולא ממתחם העונש ההולם, הימנעות מהטלת עונש של מאסר בעבודות שירות והקלה בגובה הקנס שייגזר.

 

27.  לנוכח האמור לעיל אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א.                שלוש- מאות שעות שירות לתועלת הציבור בהתאם לתוכנית שקבע שירות המבחן.

9

הסברתי לנאשם את חובתו לשתף פעולה במילוי הצו ואת האפשרויות העומדות בפני בית המשפט אם לא יעשה כן.

 

ב.                  חמישה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מהיום, שלא יעבור אחת העבירות שבהן הורשע.

 

ג.                   קנס בסך 8,000 ש"ח או 80 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם בעשרה תשלומים חודשיים שווים ורצופים הראשון עד ליום 1.5.22 והבאים עד ל-1 בכל חודש עוקב. לא ישולם איזה מהתשלומים במועדו, תעמוד מלוא יתרת הקנס לפירעון מיידי.

 

28.  המזכירות תעביר העתק גזר הדין לשירות המבחן ולממונה על עבודות השירות.

 

29.  זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 ימים מהיום.

 

ניתן היום, י"ב אדר ב' תשפ"ב, 15 מרץ 2022, בנוכחות הצדדים.