ת"פ 40751/08/13 – מדינת ישראל – תביעות נגב נגד סיאח בן סלימאן אבו אמדע'ם,עזיז בן סיאח אבו אמדע'ם,סיף בן סיאח אמדע'ם,סלים בן מחמד אבו מדע'ם,כולם
בית משפט השלום בבאר שבע
|
|
|
כ"ח
תשרי תשע"ז 30 אוקטובר 2016 |
ת"פ 40751-08-13 מדינת ישראל נ' אבו אמדע'ם ואח' תיק חיצוני: 03485201301287 |
1
|
בפני כב' השופט רון סולקין |
|
|
המאשימה |
מדינת ישראל - תביעות נגב ע"י
ב"כ עו"ד אסיף גיל
|
||
נגד
|
|||
הנאשמים |
1. סיאח בן
סלימאן אבו אמדע'ם - נאשם בתיק 40751-08-13 2. עזיז בן סיאח אבו אמדע'ם - נאשם בשני התיקים שבכותרת 3. סיף בן סיאח אמדע'ם - נאשם בתיק 40751-08-13 4. סלים בן מחמד אבו מדע'ם - נאשם בתיק 40751-08-13 כולם
ע"י ב"כ עו"ד מיכל פומרנץ
ממשרד עו"ד סמדר בן נתן ואח'
|
||
החלטה |
בקשה למתן צו
להמצאת מסמכים בהתאם להוראות סעיף
נגד הנאשמים
הוגש כתב אישום המיחס להם עבירות של הסגת גבול פלילית בניגוד לסעיף
נגד הנאשם 2
בלבד הוגש כתב אישום נוסף, המיחס לו שוב את אותן עבירות, ביחד עם עבירה של הפרת
הוראה חוקית, בניגוד לסעיף
בהחלטה מיום
03/03/15, הורה בית המשפט על איחוד הדיון בשני התיקים שבכותרת.
ענינם של כתבי
האישום, לכאורה, בהסגת גבול - פלישה - למקרקעין ציבוריים, והחזקה בהם, תוך בניה או
שימוש בהם, וזאת, בין היתר, בניגוד לקביעות שיפוטיות.
2
בתאריך 15/02/16
הוגשו מטעם ההגנה טענות מקדמיות. יצוין, כי באחד התיקים, הועלו, בעבר, טענות
דומות, ונדחו בהחלטה שנתנה מאת מותב קודם אשר דן בתיק. עם זאת, משהועלו הטענות
במסגרת אחד התיקים בלבד; אפשר בית המשפט להגנה להעלות מחדש את הטענות, בנוגע לשני
התיקים גם יחד.
הטענות
המקדמיות, אשר כללו, בין היתר, טענה שענינה הגנה מן הצדק בשל אכיפה בררנית - נדחו
בהחלטה מיום 01.05.16.
בנוסף לטענות
המקדמיות, פנתה ההגנה בשתי בקשות לגילוי חומר חקירה, בהתאם להוראות סעיף
בהחלטה מיום
25.10.15 דחה בית המשפט, כב' השופטת ש' חביב, את הבקשה, וקבעה, כי המסגרת הדיונית
המתאימה הינה בהתאם להוראות סעיף
מכאן - הבקשה
דנן, במסגרתה עותרת ההגנה להעברת אותם המסמכים שנתבקשו בבקשה הקודמת, הפעם מתוקף
סמכות שונה.
נימוקה המרכזי
של ההגנה הינו, כי הנתונים המבוקשים דרושים לה, על מנת לבסס הטענה של אכיפה
שרירותית או מפלה נגד הנאשמים.
התביעה מתנגד
לבקשה, הן מן הפן הדיוני, היות שהמסגרת הדיונית הנוכחית ענינה מתן צו כלפי גורמים
חיצוניים ולא כלפי אחד הצדדים למשפט; הן מן הפן המהותי, כאשר טענתה העיקרית הינה,
כי כבר נמסר מפיה, שלא הוגשו תיקים דומים כנגד נאשמים אחרים, וכי השימוש בהליכים
הפליליים, במקרה דנן, הוא חריג. עוד נטען, כי המדובר בבקשה המופנית למשטרת ישראל,
ולא לגוף חיצוני, ולכן הדיון אינו אמור להתנהל במסגרת בקשה בהליך שננקט.
בתשובה מטעם
ההגנה נטען, כי מותב זה אינו בגדר ערכאת ערעור על החלטת המותב אשר קבע
את המסגרת
הדיונית המתאימה. בית המשפט שב ונתבקש להורות על מסירת החמרים המבוקשים.
לאחר שבית המשפט
עיין בבקשה, בתגובה ובתשובה, מוצא לדחות הבקשה.
בנוגע לסוג
ההליך שננקט, מקבל בית המשפט טענת ההגנה, כי משהוחלט על ידי בית המשפט, במותב אחר,
כי ההליך אותו יש לנקוט הוא ההליך דנן, הרי גם אם תועלינה טענות בנוגע לרציונל
העומד בבסיס ההחלטה, אין מקום להמנע מדיון בבקשה, שהוגשה בהתאם להנחיות בית המשפט.
3
ולגופם של
החמרים המבוקשים מפי ההגנה: משמצאה התביעה לאשר, כי ההליך שננקט הינו חריג, ואין
ידוע לה על תקדים דומה - הרי נשמט הבסיס תחת טענת הדרישה לקבלת נתונים סטטיסטיים,
שמטרתם הוכחת אותו ענין, שכבר הוצהר והוסכם לטענת התביעה, חרף האמור - היה מקום
לנקיטת הליכים פליליים במקרה דנן. ההגנה חולקת על האמור. טענה מקדמית לענין זה
נדחתה לגופה, והנושא מוצה - לפחות לשלב הדיוני הנוכחי.
אשר לחמרים
שענינם פרשיות שונות של הריסת ישובים או מאחזים - ההגנה אינה מפרטת נתונים
ספציפיים בנוגע לתיקים המבוקשים, ככל שהוגשו (והלא התביעה אישרה, כאמור, כי ההליך
שננקט, במקרה דנן, הוא יחודי). למעשה, בקשת ההגנה, בכל הנוגע לנתונים אלה, הינה,
כי התביעה תערוך, בעבור ההגנה, מחקר אודות התנהלות המדינה בפרשיות שונות, שאינן
קשורות קשר כלשהו לפרשה דנן. לבקשה זו - אין מקום, בשיטתנו המשפטית האדברסרית.
לאור כל האמור -
מוצא בית המשפט לדחות הבקשה.
המזכירות תמציא
ההחלטה לצדדים.
ניתנה היום, כ"ח תשרי תשע"ז, 30 אוקטובר 2016, בהעדר הצדדים.
