1

בהליך זה מואשמים הנאשמים כי מכרו סמים לעד תביעה מס' 14, נאסר אבו אל הווא (להלן: העד). העד הוזמן כדין לעדות לישיבת יום 30.07.2020 אך לא התייצב, ועל כן הוצא נגדו צו הבאה.

ביום 05.08.2020 התייצב העד והסביר שלא התייצב לדיון ההוכחות שכן עורך דינו לא אמר לו על כך. העד שוחרר ללא תנאי והוזמן לישיבת הוכחות ביום 22.09.2020, אך לא התייצב פעם נוספת. משכך, הוצא נגדו צו הבאה חדש, תוך אפשרות לשחרור בהפקדה של 2,500 ש"ח. ביום 08.11.2020, הובא העד באמצעות שוטרים, שוחרר בהפקדה של 1,000 ש"ח והוזהר, שאם לא יתייצב פעם נוספת, קיימת אפשרות שייעצר ללא אפשרות שחרור עד שמיעת עדותו.

העד התייצב לישיבת יום 21.12.2020 והתחיל להעיד. אך הישיבה נקטעה בשל אילוץ פתאומי ועדותו לא הסתיימה. לפיכך הדיון נדחה ליום 7.1.21. העד לא התייצב לדיון - ועל כן הוצא נגדו צו הבאה נוסף, אשר בוצע, והביא להתייצבותו.

לפני בקשת המאשימה לחלט את ההפקדה שנועדה להבטיח את התייצבות העד לישיבת יום 7.1.2.

העד התנגד לבקשה. בתגובה אותה הגיש בא כוחו טען, כי אי התייצבותו נבע מהגבלות תנועה שהיו במועד הדיון, ומ"טעות בשיקול דעת" ולא בשל כוונה לסכל את ההליך. עוד טען, כי נעצר שלושה ימים בשל צווי ההבאה שהוצאו נגדו, וכי העדרותו לא גרמה לנזק.

2

לאחר שנתתי דעתי לנסיבות המקרה, ראיתי לחלט את ההפקדה. העד לא התייצב לשלושה דיונים, הסבריו לכך רחוקים מלשכנע, ומהאופן בו העיד נוצר רושם ברור כי מטרתו היתה להתחמק מלהגיע. כתוצאה מאי התייצבות העד ההליכים בתיק ובו נאשם אחד עצור ונאשם שני המצוי בתנאים מגבילים התארכו במספר חודשים.

מעבר לכך, כאשר עד משוחרר בהפקדה כספית שנועדה להבטיח התייצבות, עליו להביא בחשבון שמדובר בערובה שניתנת לחילוט. החזרת ההפקדה לעד שאינו מתייצב מעבירה מסר שלילי, כאילו אין משמעות לאי התייצבות - במיוחד במקרה כה קיצוני, בו עד אינו מתייצב לדיונים שלוש פעמים.

לאור אלה מורה על חילוט ההפקדה שהופקדה ביום 8.11.20. הפקדה שהופקדה בעקבות החלטה מיום 7.1.21 תוחזר.

ניתנה היום, ד' אדר תשפ"א, 16 פברואר 2021, בהעדר הצדדים.