1

2

1.         הנאשם 4 [להלן: "הנאשם"] הורשע על יסוד הודאתו בעובדות כתב-אישום מתוקן, שגובש במסגרת הסדר דיוני, בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 [להלן: "חוק העונשין"] יחד עם סעיף 85(1)(א) לתקנות ההגנה (שעת חירום) וכן מגע עם סוכן חוץ לפי סעיף 114(ב) לחוק העונשין, הכל כמפורט באישום הראשון; בעבירות של מגע עם סוכן חוץ לפי סעיף 114(ב) לחוק העונשין וניסיון ליציאה שלא כדין לפי סעיף 2א לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד - 1954 יחד עם סעיף 25 לחוק העונשין, כמפורט באישום השני.

2.         כנגד הנאשם וחמישה נוספים הוגש כתב-אישום, שעניינו ביצוע עבירות בטחון במטרה לחבור לארגון דאע"ש. נאשמים 1 - 3, 5 ו - 6 הגיעו להסדר טיעון לפיו הוגש כתב-אישום מתוקן, והוסכם על הטלת עונשי מאסר בפועל בהתאם לחלק של כל אחד מהנאשמים בפרשה, עברו הפלילי ונסיבותיו האישיות. נאשם 1 נדון לעונש מאסר בפועל בן 36 חודשים הכולל הפעלת מאסר על תנאי בן 3 חודשים; נאשמים 2 ו - 5 נדונו לעונש מאסר בפועל בן 10 חודשים; נאשם 6 נדון לעונש מאסר בפועל בן 12 חודשים. נאשם 3 נשלח לקבלת תסקיר חובה בעניינו, אך ב"כ הצדדים הצהירו כי בכל מקרה תהיה עתירה משותפת להטלת עונש מאסר בפועל בן 24 חודשים.

3.         המחלוקת בעניינו של נאשם 4 היא מצומצמת. לגישת התביעה, יש להשוות את עונשו של נאשם 4 לעונש המוסכם בעניינו של נאשם 3. לשיטת ההגנה, חלקו של הנאשם 4 מצוי במדרג בין הנאשם 6 לנאשם 3, ויש להטיל עליו עונש נמוך מזה שיוטל על הנאשם 3.

4.         מכתב-האישום המתוקן עולה, כי הנאשמים נהגו להיפגש בביתם של הנאשמים 1 ו - 3, וקשרו קשר לפיו ייצאו הנאשמים 1, 3 - 6 מישראל לסוריה כדי לחבור לארגון דאע"ש. נאשם 1 ואחר - נידאל, אמורים היו לצאת מרמת-הגולן באמצעות רחפנים; תוכנן כי הנאשם וכן נאשמים 3, 5 ו - 6 יטוסו לטורקיה ומשם יסעו לסוריה. הנאשמים ביצעו הכנות טרם הנסיעה. בין היתר, במהלך חודש ספטמבר 2015, הנאשם - יחד עם נידאל והנאשמים 3 ו - 6, נפגשו בבית-קפה על-מנת לנסות וליצור קשר דרך האינטרנט עם גורמים מדאע"ש, נסיון שלא צלח. בסופו של יום, נאשמים 5 ו - 6 חזרו בהם מהתכנון לנסוע לטורקיה. נאשמים 3 ו - 4 נסעו לטורקיה בהתאם תוכנית, במהלך שהותם היו בקשר רציף עם נאשם 1, שניסה לסייע להם להיכנס לטורקיה ואף תיווך בינם לבין פעילים בארגון דאע"ש. בסופו של יום, לא הצליחו השניים להיכנס לסוריה.

            נאשם 3 היה מעורב באירוע נוסף, המתואר באישום הרביעי (לאחר נאשם 1 נכשל בנסיונו להיכנס לסוריה באמצעות רחפן) ולפיו, הסיעו נאשמים 2 ו - 3 את נידאל לרמת-הגולן, הותירו אותו שם עם הציוד שלו וחזרו לביתם בג'לג'וליה. בהמשך, נידאל אכן הגיע באמצעות רחפן לסוריה.

3

5.         ב"כ הפרקליטות טען, כי המדובר בנאשם ללא עבר פלילי, אשר היה מעורב בשני אישומים, והדגיש את חומרת רצף עבירות הבטחון. לטעמו, אין הבדל של ממש בין הנאשם לבין הנאשם 3, כאשר אמנם נאשם 3 היה מעורב באירוע נוסף, אך עשור מפריד בין שני הנאשמים - והנאשם 4 הוא המבוגר שבחבורה. טען הוא למתחם עונש הולם שנע בין 24 - 36 חודשים, ועתר להשית על הנאשם עונש מאסר בפועל בן 24 חודשים, זהה לזה שהוטל על הנאשם 3.

6.         הסניגור הדגיש כי המדובר בנאשם ששיתף פעולה בחקירה, הודה ולקח אחריות על מעשיו וחסך זמן שיפוטי יקר.

            הזכיר, כי חלקו של הנאשם דומה לחלקו של נאשם 6 באישום הראשון, אם כי בסופו של יום נאשם 6 לא יצא מן הארץ.

            נאשם 3 היה מעורב בשני האישומים בהם היה מעורב הנאשם. עם זאת, נאשם 3 היה מעורב באירוע החמור שהביא להתחלת החקירה - כאשר נידאל הגיע לשטח הסורי באמצעות רחפן.

            כן הזכיר את נסיבות חייו המורכבות של הנאשם, אשר עלו מעדותה של אימו. הנאשם גדל ללא דמות אב, כאשר אימו סובלת ממחלה קשה וזקוקה לסיוע רב. חרף גילו, ביקש הוא לשכנע כי הנאשם הוא המופנם, בעל בטחון עצמי ירוד, אשר הושפע מאחרים, כאשר נאשם 3 היה דומיננטי הרבה יותר ממנו.

            הסניגור לא עתר לקביעת מתחם עונש הולם, אלא ביקש להעמיד את עונש המאסר בפועל על 16 חודשים, ובכך לשקף כי חלקו של הנאשם מצוי במדרג שבין הנאשם 6 לנאשם 3.

7.         הנאשם הביע חרטה על מעשיו וצער על דמעות אימו וחברתו. כן ציין את תנאי מעצרו הקשים ועל התנכלויות מצד עצורים אחרים בשל היותו ערבי-ישראלי.

8.         אין ספק, כי ארגון דאע"ש (וארגונים אחרים דומים), מהווים סכנה חמורה למדינות בהן פועלים ארגונים אלה ולתושביהן, כמו גם סכנה למדינת ישראל ולעולם החופשי כולו. התופעה של צעירים ישראלים הנוסעים לסוריה להצטרף אל כוחות ארגונים מורדים - כולל ארגון דאע"ש, היא תופעה הטומנת בחובה סיכון ביטחוני ממשי לבטחונה של מדינת ישראל ולשלום אזרחיה. נוכח האמור, נדרש מסר ברור גם מצד בתי-המשפט בדבר חומרת התופעה וסכנותיה, ובהתאם מתחייבת ענישה משמעותית ההולמת את חומרת המעשים ואת הצורך בהרתעת הרבים (ראו, למשל: ע"פ 8333/15 מדינת ישראל נגד מהראן חאלדי [23.8.16]). פסקי-הדין מן העת האחרונה קוראים להחמרה הדרגתית בענישה הכרוכה בהצטרפות לשורותיו של דאע"ש (ראו שם, סקירתו של כב' השופט מזוז בפיסקה 13, וכן פסק-דינה של כב' השופטת ברק-ארז).

4

9.         חרף האמור, עניינו של הנאשם 4 אינו זה המצדיק קביעת מתחמי ענישה חמורים, אלא השאלה היחידה הרלבנטית בעניינו נוגעת ליישום עקרון אחידות הענישה,על רקע הסדרי הטיעון שהוצגו בעניינם של האחרים.

10.       לאחר שמיעת טיעוני הצדדים ועיון בכל המסמכים שהוצגו לעיוני אני קובעת, כי אין בידי לקבל את גישת מי מב"כ הצדדים.

            נאשם 3 לקח חלק באירוע משמעותי נוסף, המבטא את עומק מעורבותו בפעילות הבטחונית האסורה. עם זאת, יש ליתן ביטוי לפער הגילאים בין השניים, כך שעונשו של נאשם 4 יתקרב לעונש המאסר בפועל עליו הוסכם לגבי נאשם 3, אך לא יהיה זהה לו.

            העונש של נאשם 6 אינו מהווה מבחינתי אינדיקציה לענישה הראויה בעניינו של הנאשם, שכן הנאשם 6 לא חצה את אותו גבול ממשי וסמלי בדמות היציאה מן הארץ לטורקיה והמשך פעילות שם. יש ליתן לפעילות זו של הנאשם, המפורטת באישום השני, ביטוי של ממש בענישה הראויה.

11.       עונש מאסר בפועל בן 20 חודשים ישקף, לטעמי, את מקומו של הנאשם 4 במדרג שנוצר בין הנאשמים, וכן בתוך מתחם העונש ההולם את מעשיו. יש לקבוע את עונשו ברף התחתון של המתחם נוכח הודאתו בחקירה ובבית-המשפט ונסיבות חייו המורכבות, כפי שאלו הוצגו על-ידי אימו וסניגורו.

12.       לאור כל האמור לעיל, אני גוזרת את דינו של הנאשם כדלקמן:

            מטילה על הנאשם 20 חודשי מאסר לריצוי בפועל מיום מעצרו 5.11.15.

            מאסר על תנאי של 8 חודשים למשך 3 שנים מיום שחרורו, שלא יעבור עבירות בהן הורשע.

הודעה זכות ערעור לבית-המשפט העליון תוך 45 יום.

ניתן היום, ג' אלול תשע"ו, 06 ספטמבר 2016, במעמד הנוכחים.