1

1.         הנאשמת הורשעה, על יסוד הודאתה בכתב אישום מתוקן, בעבירת גניבה לפי סעיף 384 לחוק העונשין התשל"ז-1977.

על פי עובדות כתב האישום המתוקן, ביום 19.5.14 בצהריים הגיעו הנאשמת ונאשם 1ברכבם, לחנות תכשיטים בבית שמש (להלן: "החנות"). הנאשמים נכנסו לחנות, ובזמן שהנאשמת דיברה עם המוכרת אשר הראתה לה תכשיטים, על מנת שתשקול קנייתם, נטל הנאשם 4 שרשראות ו3 תליונים בשווי של כ- 15,000 ₪.

2

2.         טרם נשמעו הטיעונים לעונש התקבל תסקיר בעניינה של הנאשמת. הנאשמת בת 49 גרושה ואם לשלושה ילדים בגילאים 17-21, עובדת בעבודות נקיון, כאשר גרושה אינו תומך או מעורב בחיי הילדים. הנאשמת קיבלה אחריות חלקית בלבד לאירוע, התייחסה אליו כאל מקרה חריג ביותר בחייה והסבירה כי נקלעה לעניין בשל הימצאותה ביחד עם הנאשם 1 בחנות. שרות המבחן התרשם מתפקוד תקין של הנאשמת במסגרות שונות, מודעות גבוהה לחומרת העבירה, מוטיבציה להימנע מהתנהגות עוברת חוק בעתיד, וכן מההרתעה שהיווה כנגדה ההליך הפלילי. בהתחשב בכל אלה, המליץ שרות המבחן על ענישה של מאסר מותנה וקנס.

טיעוני הצדדים

3.         המאשימה הפנתה לנסיבות ביצוע העבירה, לרבות ערך הרכוש שנגנב, ןהפגיעה בקניינו של בעל החנות. לטענת המאשימה, נסיבות הביצוע מלמדות על רף ביצוע בינוני, זאת תוך שהנאשמת אינה מקבלת אחריות מלאה לביצוע העבירה. נוכח כל האמור, עתרה המאשימה להטיל על הנאשמת עונש של שבעה חודשי מאסר בפועל, לצד רכיבי ענישה נוספים.

4.         באת כח הנאשמת ציינה כי האירוע נמצא ברף התחתון של ביצוע העבירה, הן מבחינת הנסיבות והן מבחינת חלקה של הנאשמת: התכשיטים נתפסו והוחזרו לבעליהם, המבצע העיקרי היה נאשם 1, ואילו הנאשמת נגררה אחריו, כפי שניתן ללמוד מעובדות כתב האישום. בעוד לנאשם עבר פלילי בעבירות רכוש, לנאשמת אין כל עבר פלילי. מדובר בנאשמת המתפרנסת בדוחק, מעבודות נקיון, כאשר שלושה ילדים סמוכים על שולחנה. הנאשמת לקחה את ההליך ברצינות, הגיעה לכל הדיונים מעכו, וחשה בושה מעצם ההליך הפלילי. לאור כל האמור, עתרה הסנגורית לנהוג עם הנאשמת במידת הרחמים, ולאמץ את המלצת שירות המבחן לענין העונש.

מתחם הענישה

3

5.         עבירת גניבה מביאה לפגיעה כלכלית בבעל הרכוש, אך הינה בעלת השלכות אף על הציבור בכללותו, בעצם הצורך בנקיטת אמצעים מוגברים לשמירה על הרכוש ובגובה הפרמיות החלות. מבצעי עבירות הרכוש אף פוגעים בפרטיותם של אנשים, בביטחונם האישי, ויוצרים תחושה של אוזלת יד וחוסר אונים.                                                                          מדיניות הענישה לגבי עבירה זו, משתנה בהתאם לערך הרכוש, לסוגו, לחלקו של המבצע במעשה הגניבה, לתעוזת המעשה, למידת התחכום והתכנון, ונסיבות נוספות של ביצוע המעשה, וכן נסיבותיו של המבצע (ראו אץ הפסיקה אליה היפנתה המאשימה, שם דובר בתכנון מוקדם, קשירת קשר, רכוש בשווי רב באופן משמעותי ועוד. כמו כן, ראו את העונש המוסכם אשר הוטל על הנאשם 1, אשר חלקו באירוע היה דומיננטי יותר, הורשע האישום נוסף, ולחובתו עבר פלילי עשיר, אשר כלל הפעלת שני מאסרים מותנים).                     בנסיבות המקרה הנדון, נמחקו מכתב האישום המתוקן העובדות המייחסות קשירת קשר, ובהתאם נמחקה הוראת החיקוק. לא ניתן להצביע על תחכום מיוחד, או נסיבות אחרות יוצאות דופן, בביצוע עבירה זו. יש לתת את הדעת גם לחלקה של הנאשמת, אשר הסיחה את דעת המוכרת בחנות, ואילו הנאשם 1 הוא שביצע את פעולת הגניבה. משקל נוסף יינתן לעובדה שכל התכשיטים הושבו לבעליהם.

לאחר ששקלתי את נסיבות ביצוע העבירה וכן את הפסיקה הנוהגת, אני קובע כי מתחם הענישה נע בין הטלת מאסר מותנה לצד של"צ, ועד מאסר למשך 6 חודשים.

העונש המתאים

7.         הנאשמת היא אישה מבוגרת, המתפרנסת בדוחק מעבודות נקיון. במשך שני העשורים האחרונים, גידלה בכוחות עצמה, שלושה ילדים וזו הסתבכותה הראשונה עם החוק. הנאשמת הודתה במיוחס לה, קיבלה אחריות מוגבלת על האירוע במהלך פגישתה עם שרות המבחן, אולם התרשמות הגורם המקצועי היתה מנאשמת שזהו אירוע חריג ביותר בנוף חייה, בעלת מודעות גבוהה לחומרת העבירה, וכן נאשמת אשר ההליך הפלילי היווה עבורה הרתעה ממשית. נסיבות אלה, מציבות את המקרה הנידון ברף הנמוך של מתחם הענישה.

8.         נוכח כל האמור לעיל, החלטתי להטיל על הנאשמת את העונשים הבאים:

א.  שלושה חודשי מאסר, אותם לא תרצה הנאשמת אלא אם תעבור תוך שלוש שנים מהיום עבירת רכוש מסוג כלשהו.

ב.   של"צ למשך 140 שעות, זאת בהתאם לתכנית שירות המבחן. בית המשפט הבהיר לנאשמת את משמעות הימנעות מביצוע עבודות השל"צ.

ג.   קנס בסך 2,500 ₪ או יום מאסר תמורתו. הקנס ישולם עד ליום 1.9.15, ויקוזז מסך הפקדה המצויה בתיק זה או בתיק המעצר הקשור אליו.

ד. עבודות השל"צ יחלו לא לפני יום 1.10.15. תשומת לב שרות המבחן כי אין להתחיל

בעבודות השל"צ בטרם מועד זה.

המזכירות תעביר עותק גזר הדין לשרות המבחן בעכו.

4

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, ג' אב תשע"ה, 19 יולי 2015, במעמד הצדדים.