1

 

 

 

 

 

2

1.      כנגד הנאשמת 1 הוגש כתב אישום שבמסגרתו יוחסו לה עבירות של העסקת בני נוער ללא פנקס עבודה (סעיפים 28ו ו-33ג (א)-(ב) לחוק עבודת הנוער התשי"ג - 1953 (להלן - חוק עבודת נוער או החוק); העסקת בני נוער ללא אישור רפואי (בניגוד לסעיפים 11 ו-33(א)1 לחוק עבודת נוער; העסקת נוער בעבודת לילה בניגוד לחוק (סעיפים 24 ו-33א(2) ובשעות חריגות מעבר לשעות הקבועות בחוק (בניגוד לסעיפים 20 ו-33א(2) לחוק עבודת נוער). כמו כן, יוחס לנאשמת בכתב האישום ביצוע עבירות נוספות על חוקי העבודה של אי תשלום שעות נוספות בניגוד לחוק שעות עבודה ומנוחה התשי"ח - 1951 (להלן - חוק שעות עבודה); אי מסירת אישור על סיום יחסי העבודה (בניגוד לחוק הודעה מוקדמת על פיטורים והתפטרות התשס"א - 2001); אי מסירת הודעה לעובד על תנאי העסקה בניגוד לחוק הודעה לעובד (תנאי עבודה התשס"ב - 2002); אי מסירת תלושי שכר, בניגוד לחוק הגנת השכר התשי"ח - 1958 וכן אי תלית מודעה בדבר עיקרי זכויות העובדים בניגוד לחוק שכר מינימום התשמ"ז - 1987. לנאשם 2 (להלן - הנאשם) יוחסה אחריות פלילית לביצוע עבירות על החוקים השונים, כמפורט לעיל, מכוח מעמדו כמנהל בנאשמת.

 

2.      בפתח הדברים יצוין כי מצאתי לזכות את הנאשם מכל העבירות שיוחסו לו בכתב האישום מהטעם שלא הוכח כי הוא היה מנהל בנאשמת, כמשמעות המונח בחוקים השונים ובתקופה הרלבנטית לכתב האישום.

 

3.      בנוסף, מצאתי לזכות את הנאשמת מהעבירות של העסקת בני נוער בלא אישור רפואי, אי מסירת תלושי שכר, וכן להפסיק את ההליכים בנוגע לאישום של העסקת בני נוער ללא פנקס עבודה.

 

הפסקת ההליך המתייחס לאישום של העסקת בני נוער ללא פנקס עבודה

4.      הנאשמים הואשמו כאמור בהעסקת בני נוער ללא פנקס עבודה, כמשמעו בחוק עבודת נוער. עם זאת, בתיקון מס' 18 לחוק עבודת נוער, שנכנס לתוקף ביום 7.4.16, בוטל הסעיף הרלבנטי בחוק כך שלא קיים עוד איסור להעסקת נוער ללא פנקס עבודה בהתאם לחוק זה. בנסיבות אלה, יש לפעול בהתאם לסעיף 4 לחוק העונשין התשל"ז - 1977 (להלן - חוק העונשין) שכותרתו "ביטול העבירה לאחר עשייתה" הקובע לאמור:

 

3

"נעברה עבירה, ובוטל בחיקוק האיסור עליה - תתבטל האחריות הפלילית לעשייתה; ההליכים שהוחל בהם - יופסקו; ניתן גזר דין - יופסק ביצועו; ולא יהיו בעתיד עוד תוצאות נובעות מן ההרשעה."

 

5.      לאור זאת, ההליך בנוגע לעבירה של העסקה ללא פנקס עבודה מופסק בהתאם לסעיף 4 לחוק העונשין.

 

זיכוי הנאשמת מן העבירה של העסקת בני נוער ללא אישור רפואי

6.      הנאשמים הואשמו כאמור בהעסקת בני נוער ללא אישור רפואי לפי סעיף 11 ו-33(א)1 לחוק עבודת נוער. אישום זה התייחס ל-3 עובדים והם: הגב' גליל (להלן הגב' גליל) מר קצור (להלן מר קצור) והגב' גורן (להלן הגב' גורן). להלן נפרט את הטעמים לזיכוי הנאשמת מעבירה זו כדלקמן.

 

7.      מטעם המאשימה העיד, ביון היתר, מי שהיה מנהל האירועים בנאשמת בתקופה הרלבנטית, מר שוורץ (עדות מיום 6.5.15) כאשר במסגרת אותה עדות מסר מר שוורץ על הנוהל שהיה קיים בנאשמת לקבלת עובדים. נוהל, אשר כלל דרישה להמצאת פנקס עבודה ואישור רפואי (עמוד 56 לפרוטוקול שורה 23). עדות מר שוורץ נתמכה בעדותה של הגב' גליל, אשר העידה אף היא מטעם המאשימה ואשר ציינה בחקירתה כי היא התבקשה להביא "כל מני פנקס כזה" (עמוד 67 שורה 8 לפרוטוקול). זאת, בתשובה לשאלה שנשאלה בקשר למסמכים שהיא נדרשה להציג על ידי הנאשמת עובר לתחילת עבודתה. בנוסף לכך, מצאתי לציין את עדותו של מר קצור, אשר העיד על הדרישה של הנאשמת להציג פנקס עבודה בצירוף אישור רפואי. מר קצור העיד אמנם כי הנאשמת הציגה דרישה זו "אחרי תקופה" (עמוד 72 לפרוטוקול שורה 15) אולם מאחר והנאשמת לא חידדה את החקירה בעניין זה הרי שלא הובהר למה כיון העד בדבריו "אחרי תקופה" ביחס למועד תחילת העסקתו. בנוסף לכל אלה יש לציין כי הגב' גורן, אשר צוינה כעדה בכתב האישום, לא התייצבה למסור עדות ולא הובאו ראיות בעניינה.

4

 

8.      בנסיבות אלה, לאור המכלול, אין לומר כי הוכח מעבר לכל ספק סביר כי הנאשמת העסיקה נערים ללא אישור רפואי ולפיכך הריני מזכה את הנאשמת מעבירה זו.

 

זיכוי הנאשמת מעבירה של אי מסירת תלושי שכר

9.      המאשימה ייחסה לנאשמת כאמור אף עבירה שעניינה אי מסירת תלושי שכר וזאת בהתייחס למספר נערים אשר פרטיהם צוינו במסגרת נספח ו' לכתב האישום. עבירה על סעיפים 24(ג) ו-25ב(א)(1) ו-26 לחוק הגנת השכר.

 

10.  אישום זה גם כן לא הוכח ברמת ההוכחה הנדרשת בהליך הפלילי. זאת, מאחר והמאשימה לא השכילה להראות באופן ספציפי לגבי מי מהעובדים מושא כתב האישום, לא הייתה מסירה של תלושי שכר כדין. זאת, בין משום שהעדים או העובדים הרלבנטיים מושא האישום לא העידו בבית הדין בעניין זה ובין משום שעדות העובדים שכן העידו לא הייתה בהירה או עקבית ואין ניתן לבסס עליה הרשעה פלילית. במיוחד, נוכח העדות של עובדים נוספים שהעידו אף הם מטעם המאשימה ואשר מסרו כי הנאשמת כן מסרה לידיהם תלושי שכר בעתם: כך למשל, העידה העדה והעובדת הגב' שממה וכן העדים מר קצור והגב' גליל על קבלת תלושי שכר מהנאשמת בעתם ובאופן סדיר.

 

11.  לאור כל האמור, הריני מזכה את הנאשמת מהעבירה של אי מסירת תלושי שכר לכלל העובדים מושא כתב האישום.

 

הרשעת הנאשמת בהעסקת נערים בשעות לילה

5

12.  במסגרת כתב האישום יוחסה כאמור לנאשמת עבירה של העסקת נערים בשעות לילה בניגוד לסעיפים 34 ו-33א(2) לחוק עבודת נוער. זאת, בהתייחס לנערים העובדים אשר פריטיהם צוינו במסגרת נספח ב' לכתב האישום. שם, פורטו גם המועדים שבהם הועסקו הנערים בעבודות לילה בהסתמך על דו"חות הנוכחות של הנערים מושא האישום הנ"ל (ר' מוצגים מא/28-33).

 

13.  הנאשמת מצדה לא הכחישה את עצם ההעסקה בשעות שפורטו בכתב האישום אולם טענה להגנתה כי מדובר בהעסקה שלא סיכנה את הנערים ומשכך אין היא אסורה על פי הדין, לאור תכלית האיסור של העסקה בשעות הלילה. בנוסף היא טענה כי יש לזכותה מאישום זה היות ולא הוכח שחל על הנערים מושא האישום חוק חינוך חובה, התשי"ט - 1949, דבר המהווה לשיטתה תנאי ליצירת אחריות פלילית על פי החוק.

 

14.  טענות ההגנה של הנאשמת אינן מקובלות עלי וזאת מהטעמים הבאים:

אשר לטענה הראשונה ייאמר - כי בהתאם לסעיף 33א הנזכר בכתב האישום, "העסקה אסורה" על פי החוק איננה רק העסקה מסכנת ויכול והיא תתקיים גם בנסיבות אחרות הקבועות בסעיף זה. כך גם התנאי של תחולת חוק חינוך חובה איננו ממן העניין, היות וסעיף 24(ב) לחוק עבודת נוער אוסר על העסקה לאחר השעה 22:00 וזאת גם לגבי נערים שלא חל עליהם חוק חינוך חובה. זאת שעה שבמקרה דנן שעות ההעסקה המפורטות בטבלה שהוצגה לבית הדין, בהתייחס לנערים מושא כתב האישום, היו מעבר לשעה 22:00.

 

15.  בנסיבות אלה, הריני מרשיעה את הנאשמת בעבירה של העסקה אסורה בעבודות לילה לפי סעיפים 24 ו-33 א(2) לחוק עבודת נוער.

 

הרשעת הנאשמת בעבירה של העסקה בשעות חריגות

6

16.  בכתב האישום יוחסה לנאשמת עבירה של העסקת נערים בשעות חריגות, מעבר להיקף השעות היומי המרבי הקבוע בחוק עבודת נוער בניגוד לסעיפים 20 ו-33 א(2) הימנו. לכתב האישום צורף כנספח ג' רישום המפרט את פרטי הנערים מושא האישום ואת המועדים שבהם הם הועסקו בשעות חריגות מעבר להיקף המותר. המאשימה התבססה בהקשר זה אף על דו"חות העבודה שניהלה הנאשמת (מוצגים מא/28-33) שמהם עולה כי הנאשמת אכן העסיקה את הנערים בהיקף החורג מן המותר בחוק. בנוסף, התבססה המאשימה על עדותם של חלק מן הנערים מושא האישום בבית הדין, אשר מסרו על שעות העבודה החריגות בימים שבהם עבדו "משמרות כפולות" וכן על כך שהעסקה במשמרות כפולות הייתה חלק מדפוס ההעסקה של כלל הנערים שהעסיקה הנאשמת. זאת, בין היתר, בהתחשב ברצונם של הנערים עצמם בשל הרווח הכספי הנובע מצורת העסקה זו.

 

17.  בנסיבות אלה נראה כי המאשימה הוכיחה ברמת ההוכחה הנדרשת את העבירה של העסקה בשעות חריגות ומשכך הריני מרשיעה אותה בעבירה זו בהסתמך על נספח ג' לכתב האישום.

 

הרשעת הנאשמת בעבירה של אי תשלום גמול שעות נוספות

18.  על פי הנטען בכתב האישום הנאשמת העסיקה את העובד מר הררי בחודש מאי 2010 בשעות עבודה נוספות בלא ששילמה לו את התמורה המוגדלת המתחייבת עקב כך על פי חוק שעות עבודה ומנוחה. המאשימה הציגה בהקשר זה את תלושי השכר של מר הררי, שמהם עלה כי הוא אכן הועסק בשעות נוספות אולם לא קיבל את תמורה המתחייבת בגינן על פי החוק. מר הררי אף אישר בעדותו בבית הדין את אופן התשלום כמופיע בתלושי השכר (ר' עדות מר הררי מיום 8.7.15).

 

7

19.  הנאשמת טענה להגנתה כי לא הייתה מחויבת בתשלום בעבור שעות נוספות היות ומר הררי היה בגיר במועד הרלבנטי ומאחר והוא הועסק כעובד גלובלי. טענה זו אינה נראית לי. שכן עובדת היותו של מר הררי בגיר אינה גורעת מן החובה לשלם תמורה מוגדלת בעבור עבודה בשעות נוספות. הטענה בדבר היותו של מר הררי עובד גלובלי אינה עולה בקנה אחד עם הרישום בתלושי השכר ועם הוראות סעיף 5 לחוק הגנת השכר התשי"ח - 1958, האוסר על תשלום שכר כולל.

 

20.  לאור האמור מצאתי להרשיע את הנאשמת בעבירה של אי תשלום בעבור שעות נוספות בהתאם לאמור בכתב האישום.

 

הרשעת הנאשמת באישום של אי מסירת אישור על תקופת העבודה

21.  בכתב האישום נטען כי הנאשמת לא מסרה לנערים שאותם העסיקה שפרטיהם צוינו בנספח ד' לכתב האישום, אישור בסיום עבודתם המלמד על מועד תחילת העבודה וסיומה. זאת, בניגוד לסעיפים 8(א) ו-8(ב) לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות התשס"א - 2001. ממכלול הראיות עולה כי במועד הרלבנטי לעריכת הביקורת הנאשמת אכן לא מילאה אחר הוראות החוק. בהקשר זה יצוין כי אישורי ההעסקה שהציגה הנאשמת הופקו, כעולה מהם, לאחר המועד הקבוע בחוק. זאת שעה שגם מעדות העדים שהעידו מטעם המאשימה, שהועסקו בנאשמת בתקופה הרלבנטית ואשר אליהם מתייחס האישום - עולה כי לא נמסר להם אישור במועד הקבוע בחוק ואף לא לאחר מכן. כך למשל, העידה העובדת הגב' אשכנזי כי היא לא קיבלה לידיה כל מסמך בסיום העסקתה (עמוד 59 לפרוטוקול). כך גם הנאשם שהועסק בנאשמת במועד הרלבנטי העיד כי הוא לא ידע כלל על חובה למסור לעובדים אישור כאמור.

 

22.  בנסיבות אלה, מצאתי להרשיע את הנאשמת בעבירה של אי מסירת אישור על תקופת העבודה כמופיע בכתב האישום.

 

הרשעת הנאשמת בעבירה של אי מסירת הודעה על תנאי העסקה

8

23.  במסגרת כתב האישום יוחסה כאמור לנאשמת עבירה של אי מסירת הודעה לעובד בניגוד לסעיפים 1 ו-4 לחוק הודעה לעובד. זאת בהתייחס לנערים שפרטיהם צוינו בנספח ה' לכתב האישום. טענה זו הוכחה ברמה הנדרשת בעדות העובדים הרלבנטיים בתקופה הרלבנטית ואף בעדות הנאשם אשר לא ידע על דבר קיומו של מסמך כאמור (עמוד 51 לפרוטוקול). בנוסף הנאשמת לא השכילה להציג לבית הדין הודעות המתייחסות למי מהעובדים מושא כתב האישום, על אף שנדרשה לעשות כן על ידי המאשימה (ר' מא/16).

 

24.  מכאן שהמסקנה המתבקשת היא כי אישום זה הוכח ברמה הנדרשת ומשכך יש להרשיע את הנאשמת בעבירות המיוחסות לה בהקשר זה.

 

הרשעת הנאשמת בעבירה של אי תליית מודעה המפרטת את עיקרי זכויות העובדים

25.  מחומר הראיות עולה כי בביקורת שערכה המאשימה ביום 24.8.10 על ידי הגב' אמזלג, אשר העידה בבית הדין, לא נמצאה מודעה המפרטת את עיקר זכויות העובד לפי סעיף 6ב לחוק שכר מינימום התשמ"ז - 1987. בעקבות ביקור זה שלחה המאשימה לנאשמת הודעה על החשדות נגדה ועל ביקורת נוספת הצפויה להיערך בחצריה בהתייחס לעניין זה. לכשעצמי, לא מצאתי מקום לפקפק בעדותה של הגב' אמזלג בהקשר זה, כאשר מן הדין ודברים שהתנהל עם הנאשמת באשר לתיקון הליקוי, לאחר מועד הביקורת, ניתן לדלות חיזוק לעדותה של הגב' אמזלג.

 

26.  בנסיבות אלה מצאתי להרשיע את הנאשמת בעבירה לפי סעיף 6ב לחוק שכר המינימום.

 

זיכוי הנאשם שאיננו "נושא משרה" בנאשמת

9

27.  מחומר הראיות עולה שהנאשם 2 לא היה רשום כבעלים או מנהל בנאשמת ואף לא הוכח, ודאי שלא ברמה הנדרשת בהליך זה, כי הוא מילא תפקיד ניהולי פעיל או תפקיד ניהולי שהיה בו להשפיע על התנהלות הנאשמת הרלבנטית לעבירות מושא כתב האישום שבהם היא הורשעה.

 

28.  לאור זאת לא הוכח כי יש לראות בנאשם 2 נושא משרה או מנהל בנאשמת שהינו תנאי להרשעתו בעבירות שיוחסו לנאשמת (ר' והשווה ע"פ 3027/90 חברת מודיעין בינוי ופיתוח בע"מ נ' מדינת ישראל פדי מ"ה (4) 364).

 

29.  אוסיף ואציין בעניין זה כי מחומר הראיות עולה כי הנאשם היה אביו של אחד הבעלים וכי זימונו לחקירה בעניינה של הנאשמת היה מקרי לחלוטין בלא שהיו למאשימה ראיות לגבי תפקידו כנושא משרה בנאשמת (עמוד 22 לפרוטוקול שורות 2-6). הטענה של המאשימה כי הנאשם 2 היה מנהל בפועל, חרף הרישום ברשם החברות, וכי הוא קיבל החלטות ניהוליות המתייחסות לנאשמת נטענה בעלמא ולא הוכחה. זאת ועוד, מעדותה של עדת המאשימה, החוקרת הגב' אמזלג עולה כי גם על פי החקירות שערכה המאשימה, הנאשם 2 לא היה מעורב בקליטת עובדים, בקביעת תנאי העסקתם ובקביעת סידורי העבודה (ר' עמוד 40-41 לפרוטוקול). דברים אלה קיבלו תמיכה נוספת בעדותו של עד המאשימה ועובד הנאשמת, מר שוורץ, אשר שימש כמנהל אירוע בתקופה הרלבנטית להליך, שלפיה הנאשם אכן לא עסק בקבלת עבדים וכי הגורם שטיפל בכך היה אדם בשם מר לידר (עמוד 56 לפרוטוקול שורות 21-22). ברוח דברים אלה העידה גם הגב' אשכנזי, אשר שימשה כמלצרית במאשימה בתקופה הרלבנטית להליך (עמוד 62 לפרוטוקול שורות 14-17) וכן מר הררי, שאף הוא שימש כמלצר בנאשמת (עמוד 19 לפרוטוקול מיום 8.7.15). לא למותר לציין את עדות העד מר עזרא ששימש כמנהל אירועים בתקופה הרלבנטית להליך, שלפיה הנאשם לא ביצע כלל תפקידים ניהוליים בנאשמת.

 

10

30.  לאור זאת מצאתי לזכות את הנאשם 2 מכל העבירות שבכתב האישום.

 

סוף דבר

31.  לאור כל האמור לעיל, הריני מזכה את הנאשם 2 מכל העבירות שבכתב האישום וכן מזכה את הנאשמת מעבירות של העסקת בני נוער ללא אישור רפואי, אי מסירת תלושי שכר ומפסיקה את ההליכים בנוגע לאישום שעניינו העסקת בני נוער ללא פנקס עבודה.

 

32.  בהתאם לאמור לעיל, הנאשמת הורשעה בעבירות של העסקת נערים בשעות לילה, העסקת נערים בשעות חריגות לפי חוק העסקת נוער, אי תשלום גמול עבור שעות נוספות על פי חוק שעות עבודה, אי מסירת אישור על תקופת עבודה, אי מסירת הודעה על תנאי העסקה ואי תליית מודעה על פי חוק שכר מינימום.

 

33.  המזכירות תשלח העתק מהכרעת דין זו לצדדים ותקבע מועד לשמיעת טיעונים לעונש.

 

 

 

 

ניתנה היום, י"ט סיוון תשע"ז, 13 יוני 2017, בהיעדר הצדדים