1

 

 

הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום - אי הגשת דוח במועד - 4 עבירות לפי סעיף 216 (4) וסעיף 224א לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א - 1961.

לפי עובדות כתב האישום, נאשמת מס' 1 הייתה, בזמן ביצוע העבירות המיוחסות לה, חברה פרטית שנתאגדה בישראל ועיקר עיסוקה מכירת ציוד תאורה.

נאשם מס' 2 היה, בעת ביצוע העבירה, מנהל פעיל בנאשמת מס' 1.

בשנות המס הרלוונטיות לכתב אישום זה, הסתכמו הכנסותיה של נאשמת מס' 1 בסכום כולל של - 2,940,574 ₪.

הנאשמים היו חייבים, בהתאם לסעיפים 131 ו-117 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א - 1961 (להלן: "הפקודה") להגיש דוח על הכנסות הנאשמת מס' 1 במועד הקבוע בסעיף 132 לפקודה.

הנאשמים, בלי סיבה מספקת, לא הגישו במועד את הדוח כנדרש על פי הפקודה והוראותיה, בגין שנות המס: 2014, 2015, 2016 ו-2017.

 

ראיות לעונש:

המאשימה הגישה את גזר הדין בהרשעה קודמת של הנאשמים, במסגרתו קיים מאסר מותנה תלוי ועומד לחובת הנאשם (סת/1).

 

2

 

טענות הצדדים:

ב"כ המאשימה עמד על נסיבות ביצוע העבירה, והציע ביחס לנאשם, מתחם עונש הולם שנע בין 4 חודשי מאסר בפועל ל-9 חודשי מאסר בפועל. הוא ביקש למקם את עונשו של הנאשם ברף העליון, כך שחלקו יהיה במצטבר וחלקו בחופף. כמו כן, עתר להפעלת מאסר המותנה התלוי ועומד כנגד הנאשם, ולהטיל על הנאשם קנס מרתיע שישקף את מספר העבירות ואת עברו של הנאשם.

בעניינה של נאשמת 1, שאינה חברה פעילה, ביקשה המאשימה להטיל קנס לשיקול דעת בית המשפט.

ב"כ הנאשם מסר כי המחדלים הוסרו בתיק זה, וכי מדובר בעבירה טכנית שאינה מהותית ועניינה אי הגשת דוחות בחברה שאינה פעילה כבר למעלה מ-5 שנים. כמו כן, נטען כי העבירות נעברו לא מתוך כוונה פלילית מובהקת אלא מתוך רשלנותו של הנאשם אשר סמך על אחרים שיעשו זאת עבורו. עוד נטען כי מדובר בנאשם אשר היה חולה תקופה ממושכת ועל כן הזניח את כל ענייני החברה.

הסניגור עתר להטלת ענישה מינימלית עקב הסרת המחדלים והעובדה שהחברה לא פעילה.

אשר להפעלת המאסר על תנאי, ביקש הסניגור להתייחס לעבירה כעבירה נוספת אחת ולא להתייחס לכל דוח כעבירה נפרדת, וככל שיקבע כך, נטען כי יש לבית המשפט סמכות להאריך את המאסר כאשר מדובר בעבירה בודדה נוספת. עוד עתר הסניגור כי העונש יחפוף את עונש המאסר המותנה, תוך הסתפקות בתקופת התנאי שהוטלה בתיק האחר.

אשר לנסיבותיו האישיות של הנאשם, נטען כי מדובר בנאשם בן 57 שאינו בריא; חולה לב, עבר התקף לב, מספר צנתורים, ולאחרונה גם ניתוח קיצור קיבה. כמו כן, ביקש הסניגור להתחשב בכך שהנאשם לא קיבל רווח מהסתבכות זו שנבעה כאמור בתום לב.

 

דבר הנאשם בטרם מתן גזר הדין:

הנאשם מסר עבר התקף לב ומסר את הטיפול בעניינים אלו למשפחתו הקרובה, לרואה החשבון, כנראה שהייתה הזנחה והוא מסר כי הוא לוקח את האחריות עליו. עוד מסר כי מקווה לסגור את החברה, כיום הוא שכיר, כרגע בחופשה ללא תשלום.

 

 

3

 

 

דיון והכרעה עונשית:

ריבוי אירועים (סעיף 40יג לחוק העונשין):

למרות המועדים השונים של הגשת הדוחות, והעובדה כי לפי הפסיקה, ניתן להשקיף על אי הגשת הדוחות במועדים השונים בין השנים 2017-2014, כארבעה אירועים שונים, לא נטען לריבוי אירועים על ידי המדינה. על כן, בית המשפט יתייחס בגזר הדין לכלל האירועים, כאירוע אחד, לצורך קביעת מתחם העונש ההולם, וכן לצורך גזירת העונש בתוך המתחם.

 

הערך החברתי שנפגע ומידת הפגיעה בו (סעיף 40ג (א) לחוק העונשין):

אי הגשת דוחות מס הכנסה במועד, פוגעות בגביית מס תקינה, המושתת על דיווח תקין ומסודר של כלל הנישומים, וכן פוגעת בעיקרון השוויון בין נישומים שונים, לכך ישנן השלכות רוחביות, פיסקליות, בעלות פוטנציאל פגיעה בכלל הקופה הציבורית, ובהתנהלות מערכת הגבייה.

בית המשפט העליון עמד על חומרתן של עבירות המס, ראה בעניין זה דברי כב' השופט י. אלרון ברע"פ 9004/18 מאיר יצחקי נגד מדינת ישראל (31.12.2018):

 

"בית משפט זה חזר ועמד על חומרתה של עבריינות המס, אשר נובעת מפגיעתה הקשה במשק, בכלכלה ובמגוון היבטים חברתיים הנוגעים לנטל תשלום המיסים, כמו גם מהקושי הרב שבחשיפתה. נפסק לא אחת, כי יש ליתן לחומרה זו ביטוי ממשי במסגרת גזירת עונשו של מי שהורשע בעבירות אלה, תוך מתן עדיפות לשיקולי הרתעה ולאינטרס הציבורי שבהחמרת הענישה על פני נסיבותיו האישיות של הנאשם, וכאשר נקודת המוצא היא כי העונש ההולם בעבירות אלה הוא מאסר בפועל".

 

 

עוצמת הפגיעה בערכים מוגנים אלו, הינה בינונית.

 

מדיניות הענישה (סעיף 40ג (א) לחוק העונשין):

הענישה הנוהגת, נגזרת ממספר דוחות המס שלא הוגשו, המשליך על סכום החוב שנוצר עקב המחדל. ככל שהנאשם מסיר את המחדלים, מגיש את הדוחות, וחושף את ההכנסה החייבת במס, נזקף הדבר לטובתו בגזירת העונש.

4

רע"פ 2933/15 קלה נ' מדינת ישראל (5.5.15) - הנאשם הורשע בביצוע עבירה של אי הגשת דו"ח במועד (מס הכנסה) ובעבירה של אחריות מנהלים. נעדר עבר פלילי, הסיר את המחדלים באופן חלקי, שרוי במצוקה כלכלית, חובותיו נאמדים ב- 2 מיליון ₪ והוא הוכרז כפושט רגל. בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור והותיר העונשים על כנם - 6 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות וקנס בסך 25,000 ₪.

 

רע"פ 6167/11 ספקיוריטי נגד מדינת ישראל (19.2.12) - נאשם בעל עבר פלילי אשר הורשע באי הגשת דוחות, לא הסיר את מלוא המחדל, נדון ל - 6 חודשי מאסר בפועל וקנס בסך - 25,000 ₪.

 

עפ"ג (מחוזי מרכז)  37359-08-13 מדינת ישראל נגד דניארוב (28.1.14) - נאשמת אשר לא הגישה ארבעה דוחות מע"מ, ודוח אחד באיחור, לא הסירה את המחדלים (כתב האישום לא כלל מה היקפם), נדונה לענישה מותנית וקנס - 8,000 ₪. בית-המשפט המחוזי אישר מתחם ענישה שבין מאסר על תנאי לשישה חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות וציין את העובדה שכתב-האישום נעדר את פירוט סכום המחדל.

 

עפ"ג (מחוזי מרכז) 51920-12-14 מוסקוביץ נגד מדינת ישראל (15.3.15) - בית משפט השלום הרשיע את הנאשמים, לפי הודאתם, ב- 7 עבירות של אי הגשת דו"חות במועד. המס המגיע מהם עמד על סכום של 113,000 ₪. בית המשפט הטיל על הנאשמים מאסר לתקופה של 4 חודשים בדרך של עבודות שירות. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעורו של הנאשם והפחית את תקופת המאסר לחודשיים בדרך של עבודות שירות.

 

ת"פ 15160-05-13 מע"מ רחובות נ' קבוטי (18.12.14) - הנאשם הורשע על פי הודאתו בביצוע 6 עבירות של אי הגשת דו"ח במועד. סך המחדל עמד על כ- 138,000 ₪. בית המשפט קבע, כי מתחם הענישה ההולם הוא בין מאסר על תנאי ועד 8 חודשי מאסר בפועל, וגזר על הנאשם 3 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, 6 חודשים מאסר על תנאי וקנס בסך 7,000 ₪.

 

ת"פ 32531-03-13 מדינת ישראל נ' בית האוכל ארגוב בע"מ ואח' (27.1.14) - הנאשמים הורשעו על פי הודאתם בביצוע 4 עבירות של אי הגשת דו"ח במועד ועבירה אחת של הגשת דו"ח ללא תשלום המס הנובע ממנו. קרן המס היתה בגובה כ-123,000 ₪, והנאשם לא פעל להסרת המחדלים. בית המשפט קבע, כי מתחם העונש ההולם הינו בין מאסר מותנה ל- 8 חודשי מאסר וגזר על הנאשם 3 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, 3 חודשים מאסר על תנאי וקנס בסך 5,000 ₪.

 

5

 

 

 

נסיבות שקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40ט לחוק העונשין):

בנדוננו, מדובר בארבעה מקרים של אי הגשת דוחות מס הכנסה לשנים 2014-2017. בשנים הללו, הסתכמו הכנסותיה של הנאשמת, בסכום כולל של 2,940,574 ₪.

כאמור, מהיקפי המחזור העסקי נגזר המס השולי שיש לשלם למדינה, ולכך יש השלכה עונשית, נוכח הנזק שנגרם לקופת הציבור.

עם זאת, הנאשם הסיר את המחדלים.

 

מתחם העונש ההולם (סעיף 40ג (ב) לחוק העונשין):

מתחם העונש ההולם בנדוננו לנאשם, מנהל החברה, נע בין מאסר מותנה ועד 8 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי מרתיע, קנס הולם, והתחייבות כספית בגובה כפל הקנס, ואילו על הנאשמת שאינה חברה פעילה, יוטל קנס סמלי בלבד.

 

חריגה ממתחם העונש ההולם לקולה או לחומרה (סעיפים 40ד ו-40ה לחוק העונשין):

אין תשתית ראייתית, המצדיקה חריגה לקולה או לחומרה, ממתחם העונש ההולם.

 

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40יא לחוק העונשין):

הנאשם בן 57, עם הרשעה קודמת אחת מיום 20.3.16 במסגרתו הורשע ב-4 עבירות של אי הגשת דוחות במועד.

הנאשם הודה וחסך מזמנו של בית המשפט.

הנאשמת 1 אינה פעילה.

כאמור, המחדלים הוסרו.

6

עוד נתתי את הדעת לנסיבותיו האישיות של הנאשם, מצבו הרפואי ואת נסיבותיו האישיות בשנים בהן בוצעו העבירות.

 

העונש המתאים (סעיף 40יד (2) לחוק העונשין):

בבוא בית המשפט לגזור את העונש הוא נתן דעתו לערכים החברתיים שנפגעו עקב מעשיו של הנאשם ולעוצמת הפגיעה בהם; וכן לנסיבות ביצוע העבירה, העובדה שמדובר באי הגשת ארבע דוחות שנתיים בשנים 2014-2017, בדגש על העובדה כי מדובר בשנים בהם הסתכמו הכנסותיה של הנאשמת בסכום כולל של 2,940,574 ₪, לנזק המתחייב מכך לקופת המדינה; נשקלה מדיניות הענישה הנוהגת; ניתן משקל להסרת המחדלים, לנסיבותיו האישיות של הנאשם כפי שפורטו לעיל; וכן לעברו הפלילי, תוך מתן דגש לעובדה כי מדובר בנאשם עם הרשעה קודמת אחת בעבירות זהות וכי כיום החברה אינה פעילה והוא פועל לסגירתה במס הכנסה.

לאחר שקילת מכלול השיקולים הצריכים לעניין, סבור בית המשפט כי יש להטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל שירוצה בעבודות שירות. העונש ימוקם באמצע מתחם העונש ההולם, לצד עונשים נלווים נוספים.

כמו כן, בשים לב למאסר המותנה שנגזר על הנאשם במסגרת הליך קודם בעבירות זהות, ולארבע העבירות בהן הורשע הנאשם, יש להפעיל את המאסר המותנה (סעיף 55 (א) לחוק העונשין התשל"ז 1977).

עם זאת, בהינתן מכלול הנסיבות האישיות של הנאשם והסרת המחדלים, נמצא להורות כי המאסר המותנה יופעל חלקו במצטבר וחלקו בחופף.

כמו כן, יוטל על הנאשם קנס הולם את הנסיבות.

אשר לנאשמת 1, נמצא לגזור עליה קנס סמלי בשל היותה חברה שאינה פעילה.

 

אשר על כן, אני גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים:

 

על הנאשמת 1 -

1.      אני גוזר על הנאשמת 1 קנס סמלי בסך של - 100 ₪.

 

על הנאשם 2 -

7

2.      4 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות.

3.      מופעל עונש המאסר המותנה בן 4 החודשים שהוטל על הנאשם בתיק 55928-09-14, חציו במצטבר וחציו בחופף.

4.      סך הכל ירצה הנאשם 6 חודשי מאסר בעבודות שירות שירוצו בעמותת "שווים" בקרית ביאליק.

5.      הנאשם יתייצב לתחילת ריצוי עבודות השירות ביום 25.5.21 בשעה 08:00 בפני הממונה, במשכנו החדש, במתחם בית סוהר מגידו.

6.      מובהר לנאשם, כי מדובר בתנאי העסקה קפדניים וכל חריגה מכללים אלו ו/או אי הישמעות להוראות הממונה על עבודות השירות, עלולה להוות עילה להפסקה מנהלית של עבודות השירות ולריצוי עונש המאסר בכליאה ממשית.

7.      6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור בתוך תקופה זו, את העבירות בהן הורשע בתיק זה ו/או כל עבירה מסוג עוון או פשע על פקודת מס הכנסה.

8.      קנס בסך - 10,000 ₪ או 100 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-10 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מיום 1.6.21 ובכל 1 לחודש שלאחר מכן. פיגור יעמיד את מלוא הקנס לפירעון מידי ויפעיל את צו המאסר שלצידו.

9.      בהתאם להוראות 72 לחוק העונשין התשל"ז 1977 ותקנה 1 לתקנות העונשין (התחייבות להימנע מעבירה), תש"ף-2019, אני מחייב את הנאשם בהתחייבות כספית בסך של -20,000 ₪, להימנע בתוך 3 שנים מהיום מביצוע העבירות בהן הורשע בתיק זה.

10.  המזכירות תשלח העתק מהחלטה זו לממונה על עבודות השירות.

 

זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי.

ניתן היום, י' אייר תשפ"א, 22 אפריל 2021, במעמד הצדדים.