1

 

 

כללי

1.      הנאשם, יליד 1989, הורשע על בסיס הודאתו בשתי עבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות (בת זוג), לפי סעיף 380 יחד עם סע' 382(ג) לחוק העונשין, התשל"ז-1977; בריבוי עבירות תקיפה בנסיבות מחמירות (בת זוג), לפי סע' 379 יחד עם סעיף 382(ב)(1); ובריבוי עבירות תקיפה סתם בנסיבות מחמירות (קטין או חסר ישע ע"י אחראי), לפי סע' 379 יחד עם סע' 382(ב)(2).

בהתאם לעובדות כתב האישום המתוקן, בתקופה הרלוונטית, היו הנאשם והמתלוננת בני זוג והתגוררו בת"א, יחד עם בנם הקטין יליד 2013. החל מתחילת שנת 2018 ועד דצמבר 2019, תקף הנאשם את המתלוננת בין היתר כמפורט להלן: במהלך חודש ינואר 2018, כשהתגוררו הנאשם והמתלוננת ביחד, התפתח דין ודברים בין השניים. המתלוננת נעלה את עצמה ביחד עם הקטין בחדר. בתגובה לכך, שבר הנאשם את הדלת ואמר לה שלא לנעול את הדלת לעולם. במהלך חודש מרץ 2018, יצאו הנאשם והמתלוננת לבילוי במסעדה ושם פגשה המתלוננת חבר לשעבר ושוחחה עימו. בתגובה לכך, כעס הנאשם על המתלוננת והתפתח ויכוח בינו לבין החבר לשעבר. כשחזרו הנאשם והמתלוננת לדירה, קילל הנאשם את המתלוננת וקרא לעברה "שקרנית ובוגדת". הנאשם קיבל מידי המתלוננת את מכשיר הטלפון הנייד שלה והשליך אותו מחוץ למרפסת הדירה ולאחר מכן חבט בקיר בחוזקה באגרופו ואמר למתלוננת שחבל שאלה לא פניו של החבר לשעבר.

במהלך חודש אוגוסט 2018, תקף הנאשם את המתלוננת בכך שדחף אותה. המתלוננת נפלה על הרצפה והנאשם עלה עליה, הצמיד אותה לרצפה, לחץ עם הברך שלו על ראשה ודרש ממנה לא להתנגד למעשיו. כתוצאה ממעשיו נגרמו למתלוננת שטפי דם ושפשוף באזור הלסת והצוואר.

ביום 08.05.19, בעת ששהו הנאשם והמתלוננת בדירה בה התגוררו באותה עת, שברה המתלוננת בטעות כוס זכוכית. בתגובה לכך, תקף הנאשם את המתלוננת בכך שתפס אותה בצווארה, סטר לה ודחף אותה לכיוון המיטה ויצא מהחדר. לאחר מכן חזר לחדר ודרש מן המתלוננת לנקות את שברי הזכוכית. במהלך חודש ספטמבר 2019 בעת שהנאשם והמתלוננת בילו בפאב התפתח ביניהם ויכוח בעקבותיו עזב הנאשם את הפאב. כשהמתלוננת יצאה החוצה יחד עם אחרים, התנפל עליה ועל חבריה, דחף אותם וצעק קללות לעבר המתלוננת.

2

במהלך חודש דצמבר 2019, בעת שהנאשם והמתלוננת התגוררו בדירה, מצאה המתלוננת מחברת שבה כתב הנאשם מחשבות על הזוגיות שלהם, המתלוננת שלחה צילום של המחברת לנאשם וביקשה את תגובתו. בסמוך לאחר מכן, חזר הנאשם לדירת וצעק על המתלוננת שלא תיגע לו בדברים.

ביום 7.12.19, בעת שהנאשם והמתלוננת שהו יחד עם הקטין בדירה, סטר הנאשם לקטין וכתוצאה מכך החל הקטין לבכות. המתלוננת ביקשה מן הנאשם להפסיק להכות את הקטין. בתגובה לכך, תפס הנאשם את המתלוננת מהצוואר גרר אותה לחדר השינה דחף אותה לרצפה, חנק והכה אותה בפניה. המתלוננת ביקשה מהנאשם שיפסיק להכותה ואמרה לו כי בכוונתה להתקשר למשטרה באמצעות מכשיר הטלפון הנייד שברשותה. בתגובה נטל הנאשם את מכשיר הטלפון והשליך אותו בחוזקה לקיר. המתלוננת יצאה מהדירה והזעיקה עזרה באמצעות השכן. כתוצאה מהתקיפה, נגרמו למתלוננת חבלות של ממש - שריטות ושטפי דם בפנים ובצוואר ונפיחות בשפה.

במספר הזדמנויות לאורך התקופה תקף הנאשם את הקטין בכך שסטר לו והכה אותו בגופו ובישבנו.

 

2.      ההסדר לא כלל הסכמות עונשיות. הוסכם כי הנאשם יופנה לקבלת תסקיר שירות המבחן.

 

תסקירי שירות המבחן

3.      תסקיר שירות מבחן מיום 06.12.20 סוקר במקצועיות את מכלול נסיבות חייו של הנאשם. מדובר באדם כבן 31, יליד ארה"ב מתגורר בישראל משנת 2017. מאחר ואינו בעל אזרחות ישראלית לא נמצא בידי שירות המבחן רישום פלילי. הנאשם הכיר את המתלוננת בהיותו כבן 23 ולאחר הכרות קצרה הרתה המתלוננת ושבה למגורים בארץ מוצאה בארגנטינה. הקשר בין השניים נותק. בשנת 2017 בעקבות חזרתה לישראל עם בנם המשותף חבר אליהם הנאשם והם התגוררו יחד כשנתיים עד מעורבותו בעבירות הנוכחיות. הנאשם השליך אחריות והטיח האשמות במתלוננת והתנהגותה כלפיו. לדבריו בשל צו הרחקה כיום אינו מקיים עמה ועם בנו כל קשר. הנאשם הביע תסכול וחוסר הבנה מדוע נמנע ממנו לפגוש בבנו. בקשר עם שירות המבחן ביטא חשדנות רבה והתקשה לשתף פעולה. במסגרת צו פיקוח מעצר נערכו מספר ניסיונות לשלבו במסגרות טיפול ייעודיות בתחום האלימות במשפחה. הנאשם החל טיפול פרטני פרטי אך הטיפול הופסק בשל חוסר יכולתו לממנו. הנאשם הביע עמדות המצדיקות אלימות כאמצעי חינוכי, התקשה לקחת אחריות וטשטש חומרת מעורבותו. הנאשם שלל אלימות כלפי בת זוגו והתקשה להרחיב ולהעמיק בדבריו. בשיחה עם בת הזוג תיארה קשר זוגי מורכב, התנהגות אלימה פיזית ונפשית מצד הנאשם ותארה אותו כמי שנוטה להתנהג באופן רגשי בלתי צפוי. המתלוננת נעדרת גורמי תמיכה בארץ אך ציינה כי מקבלת סיוע רגשי נוכח תחושות חרדה וחשש מן הנאשם וכי גם בנם המשותף משולב בטיפול רגשי מסייע. המתלוננת ציינה כי עדיין קיימים חילוקי דעות בנוגע להסדרי הראייה והיא חוששת מפני הנאשם אף היום. שירות המבחן העריך כי הנאשם עלול לנהוג באופן תוקפני אימפולסיבי ואלים במצבים בהם חש תסכול וחוסר אונים ומתקשה למצוא דרכים אדפטיביות לטפל בבעיותיו. בשל אלו המליץ שירות המבחן על שילוב הנאשם בטיפול אינטנסיבי במסגרת 'בית נועם'. הנאשם הביע אמביוולנטיות וקשיים קונקרטיים. בהעדר שילוב בטיפול העריך שירות המבחן סיכון ממשי להישנות התנהגות דומה ועל כן לא בא בהמלצה טיפולית.

3

 

4.      בתסקיר משלים של שירות המבחן מיום 16.03.21 עדכן שירות המבחן כי החל מינואר 2021 שולב הנאשם במסלול יום בבית נועם. גורמי הטיפול מסרו כי הנאשם הביע אמביוולנטיות והתנגדות כלפי הטיפול, קושי להתמסר ולתת אמון באנשי הצוות. לצד זאת מביע בדבריו רצון להשתתף בטיפול ומגלה הבנה ראשונית כי פעל באלימות כלפי בת זוגו. הובע ספק האם יוכל להשלים את התהליך. גם בקשר עם שירות המבחן התקשה הנאשם לקיים קשר עקבי ורציף הן בשל קשיים קונקרטיים והן בשל כך שהתקשה לפנות לכך זמן. עוד התברר כי במהלך החודשים האחרונים הנאשם הפר את צו ההרחקה הקיים נגדו וערך ניסיון התקשרות עם בנם המשותף. המתלוננת הביע חשש מפני הנאשם גם כיום. שירות המבחן סבור כי קיים סיכון להישנות התנהגות בעייתית ואלימה שכן על אף השתלבותו בטיפול עודנו ממשיך ומתקשה לבחון התנהלותו הבעייתית והאלימה בעבירות. הומלץ על המשך טיפול בבית נועם על מנת להפחית מהסיכון להתנהגות אלימה.

 

5.      בתסקיר שלישי מיום 15.07.21 התייחס שירות המבחן לדיווחי הנאשם על מאמציו לתפקד באופן תקין וניסיונו לשקם מעמדו האישי, המקצועי וההורי. הנאשם סיפר על תחושת תסכול נוכח ריחוק הממושך מבנו.

כיום נמצא במערכת יחסים זוגית חדשה במשך כשנה ומתגורר עם בת זוגו. כמו כן החל באפריל ללמוד לימודי תעודה למאמני כושר במכללה האקדמית וינגייט אשר צפויים להסתיים באוקטובר.

הטיפול בבית נועם הסתיים ביום 01.07.21. גורמי הטיפול ציינו כי בתחילת התהליך היה לנאשם קושי להתמסר לטיפול, אך בחלוף הזמן השתלב בטיפול, ערך התבוננות בדפוסיו האלימים וניכר כי עבר תהליך טיפולי משמעותי. הומלץ על המשך טיפול ייעודי בתחום האלימות הזוגית במסגרת הקהילה. הובהר כי על הנאשם לפנות למרכז לטיפול ולמניעת אלימות במשפחה במקום מגוריו באופן עצמאי ולאחר הפניה יוזמן לצורך אבחון וקבלה לטיפול.

בשיחה עדכנית שערכו עם המתלוננת, בת זוגו לשעבר ואם בנו, שבה ותיארה קשר זוגי מורכב שלווה בחיכוכים רבים ובהתנהגות אלימה. ציינה כי בנם נמצא בטיפולים רגשיים המסייעים לו לעבד רגשותיו נוכח חששו מפני אביו, וכן שבה וציינה כי גם היא חוששת מן הנאשם גם כיום.

שירות המבחן שוחח עם בת זוגו הנוכחית של הנאשם, אשר תארה קשר זוגי תקין ומיטיב. בת הזוג שללה מצבי אלימות.

לאחר בחינה של גורמי סיכון וסיכוי לשיקום ביקש שירות המבחן להעדיף את הפן טיפולי-שיקומי. שירות המבחן התרשם משינוי חיובי במצבו של הנאשם ותחילת התבוננות בדרכי התנהלותו, גישתו ושיתוף הפעולה עם טיפול. עם סיום הטיפול האינטנסיבי והתמדתו בו לאורך זמן הוערך כי פחת הסיכון להישנות התנהגות אלימה. הומלץ על הטלת צו מבחן למשך 12 חודשים במסגרתו ימשיך השתתפותו בטיפול.

שירות המבחן שקל חומרת העבירות אך בשל העובדה שהנאשם לא עבד תקופה ארוכה בשל השתתפות בטיפול סבר כי הטלת עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות עשוי לדרדר את מצבו הכלכלי ולהפר את האיזון שנוצר. לפיכך ביקשו לשקול בחיוב הטלת צו של"צ בהיקף נרחב של 300 שעות.

4

 

טיעוני הצדדים

6.      לאחר שהתקבל התסקיר האחרון, היתה מוכנה המאשימה לאמץ המלצותיו אך זאת כצעד מוסכם. הסנגור סבר שההמלצה הכוללת צו לביצוע של"צ חריפה מידי ועל כן טענו הצדדים לעונש באופן חופשי.

 

7.      ב"כ המאשימה - הפנה לפער הכוחות בין הנאשם לבין המתלוננת ובנה, לאלימות הפיסית והנפשית ממנה סבלו ולכך שגם היום חשה המתלוננת פחד מן הנאשם. אפילו בתסקיר קודם ממרץ 2021 עדיין התבטא הנאשם באופן תוקפני והטיל אחריות על המתלוננת. התובע התייחס לכך שמדובר בסדרת מקרים ולא במעידה בודדת. לאחר שהגיש פסיקה עתר לקביעת מתחם שבין 6 ל- 12 חודשי מאסר בפועל. נוכח העובדה שהנאשם לא סיים עדיין הליך טיפולי ולא הביע חרטה מלאה, ביקש למקמו בשליש התחתון של המתחם אך לא בתחתית. כן הוסיפו לבסוף עתירה לפיצוי.

 

8.      ב"כ הנאשם -התייחס לחודש וחצי במהלכו היה הנאשם עצור, אף שאין לו עבר, היה אז חסר גורמי תמיכה בישראל והודה מיד במעשים והודיע כי פניו לטיפול. כן ציין שעברו 20 חודשים מאז מעצרו.

הסנגור תיאר קושי לשלבו בטיפול בשל העדר מעמד קבוע ולכך שנדרש לפנות לטיפול פרטי וכי בשל העדר יכולת מימון לא פנה להסדרת הסדרי ראייה עם בנו בבית המשפט לענייני משפחה. עד היום נאסר עליו לשוחח עם בנו או לפגוש אותו.

עוד הוסיף כי הנאשם השלים בהצלחה יתרה טיפול בבית נועם שנמשך שישה חודשים. גם הסנגור הגיש פסיקה. הסנגור הדגיש כי שירות המבחן המליץ שלא לגזור על הנאשם עבודות שירות על מנת שלא לפגוע בו וציין כי עבודות של"צ יפגעו בנאשם באותה מידה. לדבריו הנאשם נמצא בתוכנית אינטנסיבית במכון וינגייט 5 ימים בשבוע, 9 שעות כל יום צו של"צ בהיקף המבוקש יפגע בו. בשל ימי מעצרו בבית מעצר, קרי חודש ו-16 יום ועוד 6 חודשים בהם שהה באיזוק אלקטרוני ביקש להסתפק בצו פיקוח. לענין משך הצו הוסיף כי הנאשם ובת זוגו הנוכחית מתכוונים לעזוב את הארץ בדצמבר (אולי לבקר את אמו ואולי לצמיתות) ולכן ביקש לקצר את משך הצו לתקופה המינימילית של חצי שנה.

לעניין הפיצוי, ציין מורכבות מצבו של הנאשם וחזר על העובדה שבשל קושי כלכלי הפסיק את הטיפול הפרטי. אין הוכחת נזק למתלוננת והיא לא נפגעה בגופה ולכן ביקש להימנע מכך.

 

9.      הנאשם -הבהיר כי אין לו כל כוונה לעזוב את הארץ מבלי להסדיר את הקשר עם בנו וזו הסיבה בגינה חזר לארץ. הנאשם הוסיף שלא ראה את אמו 6 שנים ומצפה לראות אותה. הנאשם שב ואמר שהביע חרטה על המעשים באופן מידי והוסיף כי הוא ובנו ממשיכים לשלם עד היום על הטעות שלו. לסיכום אמר שמבקש לבנות את עתידו ועתיד בנו ולסדר את חייו מחדש.

 

דיון והכרעה

5

10.  מוסכם על הצדדים כי ניתן להשקיף על האירוע כעל אירוע אחד במובן מושג זה בחוק העונשין. עם זאת בבדיקת טיבו של האירוע אין להתעלם מריבוי מעשי אלימות כלפי המתלוננת, העובדה שנפגע גם קטין ומשך הזמן בו נמשכו מעשי האלימות.

 

11.  אלימות בין בני זוג קורעת את המרקם העדין של ביטחון ושלווה שאמורים להיות מנת חלקו של כל אדם בביתו. אלימות נמשכת, על רקע קנאה, כוחנות ורצון לשליטה פוגעים בערכי כבוד האדם והזכות לשלמות הגוף ולביטחון אישי. במקרה שלפני עוצמת הפגיעה בערכים המוגנים משמעותית למדי. מדובר במעשי אלימות רבים ונמשכים, קיים מרכיב קנאה ברקע ורצון לשליטה וקיים גם מרכיב של השפלה. הצמדת המתלוננת לרצפה ולחץ עם הברך על הראש באופן שגרם לחבלות אינו נמנה על המעשים ברף הנמוך של מעשי אלימות. קיומן של חבלות על גופה של המתלוננת בארוע נוסף ממחיש כי לא רק בפוטנציאל נזק מדובר אלא בפגיעה שהתממשה. לכך מתווספת גם אלימות כלפי הקטין והתמונה הכוללת היא של התעלמות מערכים בסיסיים של שלמות הגוף ופגיעה חריפה בביטחון האישי בתוך הבית פנימה. החברה באמצעות הדין הפלילי מבקשת להגן מפני אלימות שקשה מאד לחשוף ומעוררת דילמות אצל הנפגע בין רצון לשמור על התא המשפחתי לבין נזקים המתממשים בגוף ובנפש כתוצאה מאותו שימור ממש (ראו בין היתר: רע"פ 4875/11 מדינת ישראל נ' פלוני והפסיקה הרבה המצוטטת שם).

באשר לחומרת עבירות האלימות בתוך המשפחה, יפים הדברים שנאמרו בע"פ 6758/07 פלוני נגד מדינת ישראל (11/10/07) מפי כב' השופטת פרוקצ'יה:"מעשי אלימות בתוך המשפחה נתפסים כבעלי חומרה מיוחדת במערכת האיסורים הפליליים העוסקים בעבירות אלימות. הציפייה האנושית הטבעית הינה כי  בתוך משפחה ישררו יחסי אהבה, הרמוניה, וכבוד הדדי. הפרתה של ציפייה זו הופכת את השימוש באלימות במשפחה לתופעה העומדת בניגוד עמוק לחוש הצדק האנושי. יתר על כן, במסגרת המשפחה, מופעלת האלימות על פי רוב בידי החזק כלפי החלש. פערי הכוחות הם גדולים כשמדובר באלימות כלפי קטינים או כלפי בת זוג ."

 

12.  בחינת מדיניות הענישה הנוהגת - מחזקת את עמדת המדינה בכל הנוגע לקביעת המתחם.

רע"פ 6191/18 דראושה נגד מדינת ישראל (28/08/18) נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם, אשר הורשע בהתאם להודאתו בביצוע עבירות תקיפת בת זוג הגורמת חבלה של ממש ואיומים בשני אירועים. בבית משפט השלום נקבע מתחם לעבירת התקיפה בין 4 ל-18 חודשי מאסר בפועל ונגזרו על הנאשם 6 חודשי מאסר בעבודות שירות. בית המשפט המחוזי קיבל ערעור המדינה על קולת העונש והטיל על הנאשם 9 חודשי מאסר בפועל (אף שכבר התחיל לרצות את עבודות השירות ואף שהיה חמישה חודשים במעצר ממש). אמנם באותו מקרה מדובר היה באלימות באמצעות פטיש אך מנגד באירוע יחיד של אלימות (השני היה איומים) ללא פגיעה בקטין.

 

6

ע"פ (תל-אביב) 11387-09-18 פלוני נ' מדינת ישראל (7.2.19)- הנאשם הודה והורשע בשתי עבירות של תקיפת בת זוג, איומים והיזק לרכוש במזיד. הנאשם ניהל עם המתלוננת מערכת יחסים שהתאפיינה בגילויי קנאה אובססיבית, כאשר בילו הנאשם והנפגעת עם חברים, ביקשה הנפגעת מאדם זר אש והנאשם משך את הנפגעת בחוזקה בידיה, צעק עליה, ובעט בישבנה כדי לזרזה. הנאשם גם סטר בחוזקה בפניה של הנפגעת עד שפרצה בבכי.

 

בנוסף התקשר הנאשם לנפגעת ואיים עליה , קרא הנאשם לנפגעת "זונה" והכה בפניה. הנפגעת סטרה לנאשם ודרשה שיצא מהדירה, אך הוא הכה שוב בפניה בעוצמה , סטר לה בעוצמה שגרמה לנפילתה, בהמשך קרע את חזיותיה של הנפגעת, שבר את האייפון ואת מברשת השיניים החשמלית שלה. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם ייקבע בין שישה חודשי מאסר, שניתנים לריצוי בעבודות שירות, לבין 18 חודשי מאסר. בית המשפט סטה ממתחם הענישה וגזר על הנאשם, בן 32, אב לשני ילדים, נטול עבר פלילי וללא תיקים פתוחים, שהכשיל תחילה בהתנהגותו כל אפשרות להשתלב בטיפול אך בהמשך שיתף פעולה בטיפול, שהודה במיוחס לו, עונש של חודשיים מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות, לצד מע"ת, התחייבות בסך 1,000 ₪, פיצוי בסך 2,000 ₪ למתלוננת וצו מבחן. הערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי נדחה

 

ת"פ (תל-אביב) 49537-11-18 מדינת ישראל נ' פלוני (5.1.20)- הנאשם הורשע על פי הודאתו, בשתי עבירות של תקיפת בת זוג, איומים ותקיפת קטין על ידי אחראי. הנאשם גידף את המתלוננת וצעק עליה שתעזוב את הדירה. בהמשך, תקף אותה בכך שהכה אותה ברגלה. בנוסף שלח למתלוננת הודעות קוליות ואיים עליה כי תשלם על כך ביוקר, תוך ששאל היכן בנם. עוד בהמשך, דחף אותה מחוץ לדירה והיא עזבה את המקום ביחד עם בנם הקטין. הנאשם הורשע גם בכך שתקף את הקטין בכך שסטר לו על פיו. בית המשפט קבע מתחם שנע בין מאסר על תנאי לצד צו של"צ ועד ל-12 חודשי מאסר לריצוי בפועל לצד ענישה נלוות. על נאשם, בן 28, נעדר עבר פלילי, שהודה בפתח משפטו, ועבר הליך טיפול משמעותי, נגזר צו של"צ בהיקף של 100 שעות, לצד צו מבחן ומע"ת.

13.  קיימת פסיקה נוספת בה נגזרים עונשים קלים יותר או חמורים יותר (לעיתים כחלק מהסדר טיעון, לעיתים לאחר השכנת שלום בית), אך הזרם המרכזי בפסיקה, בנסיבות דומות של ריבוי עבירות אלימות, כלפי מתלוננת ובנה, לאורך זמן, נגזרים עונשי מאסר לריצוי בעבודות שירות.

 

14.  מתחם העונש ההולם - לאחר ששקלתי פוטנציאל הנזק, עוצמת הפגיעה בערכים המוגנים ומדיניות הענישה הנוהגת אני קובעת כי מתחם העונש הכולל נע בין מספר חודשי מאסר שיכול וירוצו בדרך של עבודות שירות ועד 16 חודשי מאסר לריצוי בפועל לצד ענישה נלוות.

 

7

15.  העונש המתאים לנאשם - ספק אם בחינת עניינו של הנאשם כפי שהיא לעצמה היתה מצדיקה חריגה מן המתחם. מהתסקיר עולה שהדינמיקה הזוגית עדיין איננה פתורה (אף שלנאשם זוגיות חדשה) והמתלוננת עדיין חוששת מפני הנאשם. עם זאת לאחר שני תסקירים שליליים למדי, הגיע תסקיר אחרון חיובי אשר העיד על השתתפות הנאשם בטיפול תקופה של שישה חודשים. בהחלט יש לזקוף ולהדגיש לזכות הנאשם את התגייסותו לטיפול ממשי שבו התמיד עד סיומו בבית נועם. ההשתתפות בטיפול משמעותית דווקא לאור הערכת שירות המבחן בתסקיר הראשון כי הנאשם בעל סיכון גבוה להישנות התנהגות דומה בעתיד. בסיום הטיפול מסרו גורמי הטיפול כי הנאשם ערך התבוננות בדפוסיו האלימים ועבר תהליך משמעותי. גם שירות המבחן ציין כי חל שינוי חיובי במצבו של הנאשם והוא שיתף פעולה כנדרש. בנוסף לאלו שקלתי הודאת הנאשם וקבלת אחריות למיוחס לו לאחר תיקון כתב האישום. הודאה זו היא משמעותית משום שחסכה צורך בעדות המתלוננת. כן שקלתי עברו הנקי של הנאשם והעובדה ששהה במעצר תקופה של חודש וחצי ולאחר מכן, בשל נסיבות משתנות, היה עצור באיזוק אלקטרוני. כמו כן מובן לי היטב התסכול שהנאשם חש נוכח ניתוק הקשר מבנו והרצון להסדיר כיאות חידוש הקשר.

 

16.  הנקודה המשמעותית ביותר אשר מצדיקה חריגה מן המתחם היא עמדת המדינה אשר היתה נכונה לקבל המלצות התסקיר. עמדה זו ראויה והגונה ומביאה בחשבון את תחילת השינוי שערך הנאשם. יש בכך ביטוי לחשיבות שמייחסת המדינה לאינטרס הציבורי המקדם טיפול באלימות ושיקום מעבר לאינטרס הציבורי הבא לידי ביטוי בגמול ובענישה מוחשית. למעשה בסוף הטיעונים לעונש נותרה מחלוקת אחת בין הצדדים הנוגעת לאורך תקופת הפיקוח על ידי שירות המבחן. הנאשם ביקש לאפשר לו פיקוח קצר שיהיה בו לאפשר לו לעזוב את הארץ בקרוב. נימוק זה אינו מצדיק לטעמי קיצור הפיקוח. שירות המבחן ציין מפורשות כי הערכת גורמי הטיפול בבית נועם היא כי קיימת חשיבות בהמשך ההליך הטיפולי. יתר על כן מאחר ונושא הקשר עם בנו של הנאשם טרם הוסדר ולאור חשיבות הקשר עבור הנאשם עם סיום ההליך הפלילי ותחילת החיים שאחריו, מצאתי כי קיימת חשיבות רבה בליווי הנאשם בשלב זה על ידי שירות המבחן ובמסגרת טיפול המשכי כך שיהוו גורם תומך ומסייע ברגע כה רגיש. על מנת להקל במידה מסוימת על הנאשם ולעודד אותו להוסיף ולהמשיך מעבר לטיפול שעבר אקצר מעט את השעות לביצוע של"צ. אשר לרכיב הכספי לקחתי בחשבון התקופה בה היה הנאשם בטיפול באופן שהיה בו להפחית אפשרות פרנסה מלאה ובנסיבות אלו אסתפק בהטלת התחייבות כספית להבדיל מקנס.

 

אשר על כן אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א.    6 חודשי מאסר על תנאי לתקופה של 3 שנים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור עבירה בה הורשע.

ב.     פיצוי למתלוננת 1,500 ₪. הפיצוי יופקד במזכירות בית המשפט ב- 5 תשלומים חודשיים שווים ורצופים שהראשון בהם ביום 1.9.21 והבאים בכל 01 לחודש שלאחר מכן. לא ישולם תשלום במועד תעמוד יתרת הפיצוי לפירעון מידי. ב"כ המאשימה יעביר פרטי מתלוננת למזכירות בית המשפט בתוך 14 יום.

ג.       צו לביצוע עבודות לתועלת הציבור בהיקף 250 שעות על פי תכנית שגיבש שירות המבחן.

ד.     צו מבחן בפיקוח שירות המבחן לתקופה של 12 חודשים.

ה.    התחייבות כספית בסך 2,000 ₪ להימנע מעבירה בה הורשע למשך שנתיים מהיום. רשמתי לפני הצהרת הנאשם כי הוא מתחייב בהתחייבות הכספית הנ"ל. הובהר לנאשם כי הצהרה זו כמוה כחתימה על התחייבות לכל דבר וענין.

 

מובהר לנאשם שאם יפר את צו המבחן או צו השל"צ או יבצע עבירה נוספת ניתן יהיה להפקיע את הצווים ולגזור עליו עונש שונה או נוסף.

8

 

ניתן צו כללי למוצגים לפי שיקול דעת קצין המשטרה. המוצגים יחולטו/יושמדו/יושבו לבעליהם עפ"י החלטת קצין משטרה.

 

ככל שהופקד פיקדון בתיק או בתיק המעצרים הקשור לתיק זה ובהעדר מניעה על פי דין, יוחזר הפיקדון למפקיד או לידי מי מטעמו עפ"י ייפוי כוח.

 

זכות ערעור לביהמ"ש המחוזי בתוך 45 ימים מהיום.

 

המזכירות תעביר העתק לשירות המבחן.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ניתן היום, י"ח אב תשפ"א, 27 יולי 2021, בהעדר הצדדים.

 

                                                           

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ניתן היום, י"ח אב תשפ"א, 27 יולי 2021, בהעדר הצדדים.

 

                                                            חתימה