ת"פ 39566-02-22 מדינת ישראל נ' פלוני

נוכחים:

ב"כ המאשימה: עו"ד ננסי בסון

הנאשם: בעצמו בליווי אמו

ב"כ הנאשם: עו"ד שרית תורן

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו, לאחר שחזר בו מכפירתו בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום, עבירת איומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין ועבירה של תקיפת סתם עבירה לפי סעיף 379 לחוק העונשין. כאשר בהתאם לנסיבות המפורטות בכתב האישום המשקף אירוע מיום 14/2/22 עסקינן באירוע שארע בין הנאשם לבין המתלוננות, אחותו ואמו.

כלפי האחות הטיח הנאשם את האיומים המפורטים בכתב האישום ואת האם תקף באופן שמפורט בסעיף 4 לעובדות כתב האישום.

הנאשם נטול הרשעות קודמות, ובין הצדדים לא גובשה הסכמה עונשית כלשהי.

שמעתי בקשב רב את טיעוני הצדדים ואכן גם לאחר תיקון כתב האישום אין חולק שהעבירות אותן ביצע הנאשם הן עבירות חמורות במיוחד כאשר עבירות אלו בוצעו בין בני המשפחה, בביתם המשותף שלמעשה הוא מבצרן של המתלוננות.

תיקון 113 לחוק העונשין, עיגן את הבניית שיקול הדעת השיפוטי והעניק מעמד בכורה לעיקרון ההלימה, היינו קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשי העבירה, בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו. בהתאם לתיקון לחוק, על בית המשפט לקבוע את מתחם העונש ההולם למעשה העבירות שביצע הנאשם. לשם כך יתחשב בית המשפט בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה המפורטות בסעיף 40ט' לחוק העונשין.

לכשייקבע מתחם הענישה, יקבע בית המשפט את העונש המתאים, בתוך המתחם, אשר יוטל על הנאשם וזאת בהתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה המפורטות בסעיף 40יא' לחוק.

בית המשפט רשאי לחרוג ממתחם העונש ההולם בשל שיקולי שיקום או הגנה על שלום הציבור לפי סעיפים 40ד' ו40 ה' לחוק.

מתחם העונש ההולם ל/מעשי העבירות בהן הורשע הנאשם נע בין עונש מאסר על תנאי ועד עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות כאשר רכיב הענישה ברף התחתון שמור למקרים חריגים.

במעשיו פגע הנאשם בערכים המוגנים של הזכות למתלוננות השמירה על גופן וודאי כאשר מדובר בעבירות שבוצעו בביתם.

באשר לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה לקחתי בחשבון כי מדובר בנאשם צעיר יחסית, נטול הרשעות קודמות שעד כה ניהל אורח חיים פרודוקטיבי וניתן לומר שהתנהגותו בהליך זה שלפני משקפת מעידה חד פעמים שאינה מאפיינת את התנהלותו ותפקודו. כך גם לקחתי בחשבון את עמדת המתלוננת שביקשו להקל בעונש הנאשם, את דברי אמו בבית המשפט, ובנסיבות אלה אני סבור שניתן לאמץ את הרף התחתון של מתחם העונש ההולם ולהסתפק בהטלת ענישה הצופה פני עתיד בלבד.

משכך ולאור כל האמור לעיל אני מטיל בזאת על הנאשם את העונשים הבאים:

1.         מאסר על תנאי של 4 חודשים למשך 3 שנים והתנאי שהנאשם לא יעבור בפרק זמן זה על אחת העבירות בהן הורשע או כל עבירת אלימות אחרת שעונשה שנתיים מאסר ומעלה.

2.         הנאשם יחתום על התחייבות כספית על סך של 5,000 ₪ לפיה יתחייב להימנע מלעבור תוך 3 שנים מהיום על אחת העבירות בהן הורשע בהליך זה שלפני או כל עבירת אלימות אחרת שעונשה 2 שנים ומעלה.

הפיקדון שהופקד במסגרת הליך הבאה שננקט נגד הנאשם יוחזר למפקיד וזאת בהעדר החלטה אחרת לסתור.

זכות ערעור כחוק תוך 45 ימים לבית המשפט המחוזי בחיפה.

ניתנה והודעה היום י"א טבת תשפ"ג, 04/01/2023 במעמד הנוכחים.

13#>

[פרוטוקול הושמט]

הרת הנאשם ביחס להתחייבות הכספית תהווה תחליף לגבי החתימה על ההתחייבות בפועל.

#9#>

הוקלדעלידיאיריתפרוקופץ