1

1.      הנאשם הגיש בקשה לחישוב ימי פסילה שהושתו עליו בתיק זה.

2.      ביום 15.7.07 ניתן גזר דין כנגד הנאשם במסגרתו הושתו על הנאשם 5 חודשים מאסר בפועל, שלושה חודשי מאסר על תנאי, התחייבות כספית בסך של 2,000 ₪ ופסילה מהחזקה או קבלה של רישיון נהיגה למשך שנה מיום שחרורו של הנאשם ממאסרו.

3.      הנאשם טען, כי יש לחשב את מניין ימי הפסילה מיום 25.7.07 המועד בו שוחרר הנאשם ממאסר, שכן, פרשנות זו עולה בקנה אחד עם האמור בגזר הדין. הנאשם הוסיף וטען כי מעולם לא החזיק ברישיון נהיגה ולשם כך צירף אישור מטעם משרד הרישוי.

4.      המאשימה התנגדה לבקשה. לטענתה, כמתחייב בתקנה 42(ג)(1) לפקודת התעבורה [נוסח משולב] חישוב ימי הפסילה יחושבו מהיום בו הופקד הרישיון, ולחילופין בהעדר רישיון נהיגה, מהיום בו הצהיר הנאשם בפני בית המשפט כי אינו מחזיק ברישיון נהיגה.

5.      ההלכה היא כי במקרים בהם נגזר עונש של פסילה מקבלה/החזקה של רישיון על מי שמעולם לא החזיק רישיון, תימנה תקופת הפסילה מהמועד שנקבע בגזר הדין, ואין על הנאשם בנסיבות ההלו חובה להמציא תצהיר (ע"פ 7431-10 פלוני נ' מדינת ישראל (21.11.10)).

2

6.      לפיכך, לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, העובדה שהנאשם אינו מחזיק או הוציא ברישיון נהיגה ולאור ההלכה המנחה הריני קובע כי חישוב ימי הפסילה יחושבו מיום שחרורו של הנאשם ממאסר.

ניתן היום, ‏י"ב כסלו תשע"ז, 12 דצמבר 2016 במעמד הצדדים.