1

1.      לפני בקשה להורות על זימונו של עד (היועץ המשפטי לממשלה) לדיון הקבוע ליום 5.5.21 לשמיעת טענות מקדמיות.

2.      ב"כ המבקשת טען, כי הגיש בקשה לביטול כתב האישום מחמת טענת הגנה מן הצדק, בשל שיהוי ניכר בהגשת כתב האישום. בתגובה לבקשתו, הגישה המשיבה "אישור בדיעבד" חתום בידי היועץ המשפטי לממשלה, וזאת, כ - 6 חודשים לאחר הגשת כתב האישום בפועל. על כן, מבקש ב"כ המבקשת לזמן את היועץ המשפטי לממשלה לדיון הקבוע ליום 5.5.21 על מנת שיסביר את הנימוקים שהביאוהו לחתום על הגשת כתב האישום, על אף השיהוי הניכר.

2

3.      המשיבה, מתנגדת לבקשה. לטענתה, הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס' 4.1202 מאפשרת ליועץ המשפטי לממשלה לחתום בדיעבד על הגשת כתב אישום בשיהוי ניכר, אך אינה מחייבת כי יפרט שיקוליו. עוד נטען, כי שיקולי היועץ המשפטי לממשלה מהווים תרשומת פנימית ואינם חלק מחומר החקירה.

4.      לאחר שעיינתי בבקשה ונימוקיה, ובתגובת המשיבה, מצאתי כי אין מקום להיעתר לבקשה.

5.      לטעמי הבקשה לא הוגשה במסגרת הדיונית המתאימה. הלכה למעשה, המבקשת עותר לקבל את נימוקי היועץ המשפטי לממשלה. לצורך כך, אין צורך בזימון היועץ המשפטי לדיון בבית משפט. האכסניה המתאימה היא זו המפורטת בסעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי.

6.     מדובר בתרשומת פנימית לכל דבר ועניין. בעניין זה נקבע בבג"ץ 366/12 התובעת הצבאית הראשית נ' בית הדין הצבאי לערעורים [פורסם בנבו] (28.1.13): "בנתון לאמור אציין, כי ככלל מסמך פנימי המשקף את שיקולי התביעה באשר להעמדה, או לאי-העמדה, לדין הוא תרשומת פנימית שאין חובה להעבירה לעיון ההגנה במסגרת זכות העיון המוקנית לנאשם לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי (בעניין זה ר' גם: בש"פ 6507/09 קצב נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] פסקה 14 - השופטת ארבל).

7.     נוכח כל האמור, ובהתחשב בטענות המשיבה המקובלות עלי, הבקשה לזימון היועץ המשפטי לממשלה למתן עדות, לדיון הקבוע לשמיעת טענות מקדמיות - נדחית.

ניתנה היום, י"ד אייר תשפ"א, 26 אפריל 2021, בהעדר הצדדים.

3