ת"פ 38715/03/17 – מדינת ישראל נגד שמחה ברץ
|
בית משפט השלום בירושלים |
|
|
ת"פ 38715-03-17 מדינת ישראל נ' ברץ
|
|
1
|
בפני |
כבוד השופט איתן כהן
|
|
|
בעניין: |
מדינת ישראל |
|
|
|
|
המאשימה |
|
|
נגד
|
|
|
|
שמחה ברץ |
|
|
|
|
הנאשם |
|
גזר דין |
כללי
1. הנאשם הורשע על פי הודאתו ובמסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן בהפרעה לשוטר, עבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק"); ובהתפרעות, עבירה לפי סעיף 152 לחוק.
2. בהסדר הטיעון שנכרת בין הצדדים הוסכם שהנאשם יודה ויורשע בכתב אישום מתוקן. אשר לעונש הוסכם שהצדדים יעתרו לעונש מוסכם שיכלול 80 שעות שירות לתועלת הציבור ומאסר על תנאי.
כתב האישום המתוקן
3. על פי עובדות כתב האישום המתוקן, ביום 29.07.2015 בשעה 02:00 או בסמוך לכך נכח כוח משטרתי בבית אל, כדי לאבטח הריסת שני בניינים בהתאם לצו הריסה. הכוח עמד מאחורי גדר שהוצבה במקום כדי למנוע ממתקהלים כניסה לאזור. במקום נכחו כ- 300 מתקהלים אשר קיללו את השוטרים וזרקו לעברם ביצים מגגות הבתים באזור. הנאשם השתתף בהתפרעות ובמהלכה פרץ את הגדר, שלף אותה והחל לרוץ אל עבר המתקהלים כשהגדר בידו. משהבחין בכך השוטר יונתן אטיאס, רדף אחריו אל תוך המולת המתקהלים. אחריהם רצו כדי לסייע לשוטר אטיאס לעצור את הנאשם, השוטרים עומר סרחאן ונעים מתנאל. כאשר ניסו השוטרים להשתלט על הנאשם, החל הנאשם להשתולל תוך שהוא הניף את ידיו ורגליו לכל עבר ופגע בשוטרים. לאחר מספר רגעים הצליחו השוטר סרחאן והשוטר מתנאל להשתלט על הנאשם ולאוזקו. גם לאחר שהנאשם נאזק בידיו הוא המשיך להשתולל ולקלל את השוטרים.
2
הנאשם הורשע על שבמעשיו השתתף בהתקהלות אסורה שהחלו לבצע בה את מטרתה בהפרת השלום ושיש בה להטיל אימה על הציבור והכשיל שוטר במילוי תפקידו כחוק.
טיעוני הצדדים וראיות לעונש
4. באת-כוח המאשימה, הגב' אנאל ללוש עתרה לכבד את הסדר הטיעון. בהתייחסה לנימוקי הסדר הטיעון ציינה שההסדר מהווה איזון ראוי בין חומרת העבירה ועברו הפלילי הישן ובין חלוף הזמן והחיסכון בזמן.
5. בא-כוח הנאשם, עו"ד יצחק בם, עתר אף הוא לכבד את הסדר הטיעון נוכח רוחבה הפרשני של עבירת הפרעה לשוטר וביקש שהתנאי שיוטל על הנאשם יהיה מידתי.
דברי הנאשם
6. הנאשם ויתר על זכותו למילה אחרונה והסתפק בדברי בא-כוחו.
דיון
7. במקרה דנא, הערכים החברתיים המוגנים שנפגעו הם הגנה על שלטון החוק; הגנה על שלום הציבור ובטחונו; שמירה על הסדר הציבורי; והגנה על שלמות גופם, כבודם ושלוות נפשם של שוטרים העוסקים במלאכת אכיפת החוק והסדר.
8. מידת הפגיעה בערך המוגן היא בינונית עד נמוכה. הנאשם השתתף יחד עם מאות אחרים בהתפרעות שכללה קללות נגד שוטרים וזריקת ביצים לעברם. הנאשם אשר פרץ גדר ורץ עמה לעבר יתר המתקהלים, ובהמשך סרב להיענות לדרישת השוטרים, השתולל וקילל. הכול תוך זלזול בחוק ובאוכפי החוק.
9. בחינת מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות דומות מעלה שבמקרים דומים הוטלו על הנאשמים עונשים במנעד שבין מאסר מותנה ועד מאסר בפועל ולו בעבודות שירות.
אשר לעבירה של הפרעה לשוטר, יש להזכיר שהעונש המרבי הקבוע בצד העבירה עומד על שלוש שנות מאסר והעונש המזערי שנקבע לה עומד על מאסר בן שבועיים.
3
וראו בשינויים המחויבים את פסקי הדין שלהלן: ע"פ 3613/17 זיילבד נגד מדינת ישראל (17.01.2019); רע"פ 31/15 אפרסמון נגד מדינת ישראל (20.01.2015); עפ"ג 28510-02-13 אנשין נגד מדינת ישראל (01.05.2013); ת"פ (י-ם) 23791-02-17 מדינת ישראל נגד פרל ואח' (26.04.2018); ת"פ (י-ם) 49701-03-17 מדינת ישראל נגד רוטמן ואח' (25.01.2018); ת"פ (י-ם) 53741-03-17 מדינת ישראל נגד קליין (04.12.2017); ת"פ (י-ם) 48294-01-17 מדינת ישראל נגד וידר (14.09.2017); ת"פ 24534-05-10 מדינת ישראל נגד קינצר ואח' (16.03.2014).
10. לאחר שנתתי דעתי לנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, לערכים החברתיים שנפגעו ולמידת הפגיעה בהם, וכן למדיניות הענישה הנוהגת, מצאתי שהעונש שהוצע בהסדר הטיעון מצוי במתחם העונש ההולם שהייתי קובע אלמלא ההסדר.
11. כאמור באו הצדדים בהסדר טיעון שהנימוקים לו הם שיקולים שמבוססים על האיזון הראוי שבין כלל הנסיבות כאמור בטיעוני ב"כ המאשימה ושיקולי יעילות וחיסכון בזמן.
12. על פי פסיקה עקבית וברורה של בית המשפט העליון, ככלל ייטה בית המשפט לכבד הסדרי טיעון המובאים לפניו, זולת במקרים חריגים שבהם לא מתקיים איזון ראוי בין טובת ההנאה שמעניק הסדר הטיעון לנאשם ובין התועלת שיש בעונש המוצע במסגרת ההסדר, לאינטרס הציבורי (להלן: "נוסחת האיזון") (ע"פ 1958/98 פלוני נגד מדינת ישראל (25.12.2002)).
ודוק, נקודת המוצא בבחינת הסדר טיעון היא העונש המוצע בו. במסגרת הבחינה יבדוק בית המשפט האם העונש המוצע במסגרת ההסדר הוא פרי של איזון נכון בין טובת ההנאה המוענקת לנאשם - בהשוואה לנורמת הענישה המקובלת ובהתחשב בחומרת העבירה, נסיבותיה ונסיבותיו של הנאשם - ובין התועלת שיש בעונש לאינטרס הציבורי - בהתחשב במטרה שלשלמה גובש ההסדר.
בע"פ 7757/11 פלוני נגד מדינת ישראל (13.02.2013) הדגיש בית המשפט העליון את השיקול הקשור בפגיעה שתיגרם לנאשם אם יידחה הסדר הטיעון נוכח החלטתו להודות ולוותר על ניהול הליך מלא.
13. בבואי לבחון את סבירותו של הסדר הטיעון, זקפתי לחובת הנאשם את מידת הפגיעה בערכים המוגנים ואת הרשעותיו הקודמות. הנאשם צבר לחובתו שתי הרשעות קודמות, שתיהן ממין העניין בעבירות של הפרת הוראה חוקית (הרשעה משנת 2016) ושימוש בכוח או באיומים למנוע מעצר לצד העלבת עובד ציבור (הרשעה משנת 2013).
לזכות הנאשם התחשבתי בהודאתו, בקבלת האחריות, בגילו הצעיר ובנסיבותיו האישיות.
4
14. בהמשך לכך, בחנתי את נימוקי הסדר הטיעון ואת העונש המוצע בו, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים בהקשר זה, מצאתי שהסדר הטיעון סביר, מבוסס על שיקולים ראויים ומקיים את נוסחת האיזון דלעיל ועל כן החלטתי לאמצו.
סוף דבר
15. לאחר שנתתי דעתי לנסיבות כולן, החלטתי לגזור על הנאשם את העונשים כדלקמן:
א. מאסר בן חודשיים שאותו לא יישא הנאשם אלא אם יעבור בתוך שלוש שנים מהיום עבירת אלימות ויורשע בה בתוך התקופה או לאחריה.
ב. שירות לתועלת הציבור בן 80 שעות, בהתאם לתכנית שהגיש שירות המבחן בלשכה לשירותים חברתיים מטה בנימין בתפקיד סיוע לתחזוקת הישוב וסיוע לצוות המקום. שירות המבחן יהא רשאי לשנות את מקום ההשמה ללא צורך בפנייה לבית המשפט.
בהתאם לאמור בסעיף 71א(ה) לחוק העונשין, הנאשם מוזהר בזאת שעליו למלא אחר הוראות צו השל"צ שאם לא כן, יהיה צפוי לתוצאות האמורות בסעיף 71ד לחוק העונשין, קרי, בית המשפט יהיה רשאי לבטל הצו ולהטיל עליו עונש אחר במקומו.
מזכירות בית המשפט תמציא את העתק גזר דין לשירות המבחן למבוגרים.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 יום מהיום.
ניתן היום, י"ט אדר תשפ"א, 03 מרץ 2021, במעמד הצדדים.




