1

 

 

 

1.      העבירות בהן הורשע הנאשם

הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן, במסגרת הסדר טיעון, בביצוע העבירות שלהלן: סיוע לגידול סם מסוכן - עבירה לפי סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (להלן: "הפקודה"); החזקת כלים - עבירה לפי סעיף 10 רישא לפקודה; החזקת סם שלא לצריכה עצמית - עבירה לפי סעיף 7(א)+7(ג) רישא לפקודה.

על פי האמור בכתב האישום המתוקן, מספר שבועות עובר ליום 9.9.21 סייע הנאשם לאחרים לגדל סם מסוכן מסוג קנבוס בשדה חקלאי הסמוך למושב תירוש (להלן: "השדה"). הנאשם סייע, בעצמו או עם אחרים, להתקין בשדה מערכת השקיה המורכבת ממנוע, משאבה וצינורות השקיה. כן סייע הנאשם לגדר את השדה על ידי בד יוטה ואזיקונים, וסייע לשתול בו 100 שתילים של קנבוס. כחלק ממעורבותו בגידול הסמים הגיע הנאשם לשדה בו נמצאים שתילי הקנבוס לפחות בשני מועדים שונים. ביום 9.9.21 הגיע הנאשם לשדה, הסתובב בסמוך לשתילים ועישן סיגריה, וביום 14.9.21 הגיע הנאשם לשדה עטוי כפפות עבודה, וטיפל בשתילי הקנבוס ובצינור המים.

ביום 19.9.21 פשטה המשטרה על השדה. בפשיטה נתפסו 90 שתילי קנבוס בשלבי גידול שונים, במשקל כולל של 95 ק"ג, אותם גידל הנאשם בעצמו או יחד עם אחרים. כמו כן, באותו יום, החזיק הנאשם בביתו סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל של 10.56 גרם נטו.

 

2.      טענות המאשימה לעונש

2

ב"כ המאשימה התייחסה לערכים המוגנים בהם פגע הנאשם, בכללם ההגנה על הציבור והשמירה על בריאותו הפיזית והנפשית כתוצאה מנזקי השימוש בסמים מסוכנים, וטענה כי בשל פגיעת הנאשם בערכים אלו יש להחמיר בעונשו.

במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, הדגישה ב"כ המאשימה את התכנון שקדם לביצוע העבירה, לרבות התקנת מערכת ההשקיה, גידור השדה ושתילת השתילים. ב"כ המאשימה טענה כי חלקו היחסי של הנאשם בגידול הסם הוא משמעותי, וכן טענה ב"כ המאשימה כי פעולותיו של הנאשם מלמדות על תעוזה, זאת לאור הסיוע המשמעותי, שכלל גם טיפול בשתילי הקנבוס. ב"כ המאשימה טענה שלנוכח כמות השתילים שנתפסו ראוי לקבוע כי הנזק שהיה צפוי להיגרם כתוצאה מביצוע העבירה הוא נזק חמור. ב"כ המאשימה הדגישה כי הנאשם לא נרתע מלבצע את העבירות מתוך מניע של בצע כסף, זאת למרות הרשעות קודמות שלו בגינן נגזרו עליו עונשי מאסר. ב"כ המאשימה הפנתה לפסקי דין המדגימים, לשיטתה, את מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות דומות, ובקשה לאבחן את עניינו של הנאשם מהפסיקה אליה הפנו באי כוחו, שלטענת ב"כ המאשימה עוסקת בכמויות סם קטנות יותר. בסיכומם של דברים טענה ב"כ המאשימה, כי יש להעמיד את מתחם העונש ההולם על 30-15 חודשי מאסר בפועל, לצד מאסר מותנה וקנס.

במסגרת הנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה, התייחסה ב"כ המאשימה מחד להודאתו של הנאשם ולכך שהיא הביאה לחיסכון בזמן השיפוטי, ומאידך לעברו הפלילי המכביד של הנאשם, אשר כולל הרשעה בעבירה של ניסיון להחזקה/שימוש בסמים, בגינה נגזר על הנאשם עונש של 6 חודשי מאסר על תנאי, שהוא בר הפעלה בגין הרשעת הנאשם בתיק הנוכחי (ראו - תע/1, תע/2). לנוכח האמור טענה ב"כ המאשימה, כי יש למקם את עונשו של הנאשם באמצע המתחם, ולגזור עליו עונש של 22 חודשי מאסר בפועל, זאת בנוסף להפעלת העונש המותנה במצטבר, כך שבסך הכול ירצה הנאשם 28 חודשי מאסר.

 

3.      טיעוני ההגנה לעונש

את הנאשם ייצגו בישיבת הטיעונים לעונש שני סניגורים. ב"כ הנאשם הגישו כראיות לעניין העונש מכתב ממשרד עורכי דין מיכאל עירוני המייצג את הנאשם בהליכי חדלות הפירעון המתנהלים נגדו (נע/1), הודעה על הסדר הטיעון וגזר הדין בתיק הקודם של הנאשם (נע/2), ודו"ח תיקים לחייב מטעם רשות האכיפה והגבייה.

3

במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, טענה ב"כ הנאשם, כי חלקו במיזם העברייני של גידול הסם לא היה גדול, שכן הנאשם לא נטל חלק במעשי ההכנה לגידול הסם, שנפרשו על פני תקופה ארוכה, וכללו בין היתר את איתור שטח הגידול, הכנתו וקניית השתילים. לדברי ב"כ הנאשם, מרשה לא אמור היה לקצור רווחים כלשהם ממעשיו והוא לא השפיע על כמות השתילים, ולכן מעשיו לא עולים על הרף הנמוך של עבירת הסיוע. בהמשך לכך טענה ב"כ הנאשם, כי מתחם העונש ההולם בעניינו של הנאשם נע בין 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות ל-12 חודשי מאסר בפועל.

במסגרת ההתייחסות לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה ציינה ב"כ הנאשם, כי הנאשם בן 46, רווק ללא ילדים, וכי הוא גר ביחידת דיור אצל אמו ומסייע לה מאז שהתאלמנה מאביו לפני כשנתיים. עובר למעצרו, ניהל הנאשם מערכת יחסים וחשב למסד את הקשר עם בת זוגו. הנאשם לא נחל הצלחה בעסקיו טרם המעצר, יש לו חובות כבדים והוא חדל פירעון. בנוסף, הנאשם הודה בעובדות כתב האישום המתוקן, לקח על עצמו אחריות והביע חרטה. ב"כ הנאשם טענה כי על אף שלנאשם עבר פלילי, ההרשעה הרלוונטית היחידה שלו היא הרשעתו האחרונה משנת 2018 בעבירה של ניסיון להחזקה/שימוש בסמים שלא לצריכה עצמית. ב"כ הנאשם הדגישה כי הנאשם לא היה מעורב בפעילות פלילית בין השנים 2009 ל-2019. ב"כ הנוסף של הנאשם עמד על כך שאת העבירות הנוכחיות ביצע הנאשם זמן קצר לפני תום תקופת התנאי, ולכן טען ב"כ הנאשם כי ראוי להפעיל את המאסר המותנה כולו או חלקו בחופף. בסיכומם של דברים טענו ב"כ הנאשם כי ראוי לגזור עליו עונש של 15-12 חודשי מאסר בפועל, כולל הפעלת עונש המאסר המותנה.

 

4.      דברי הנאשם

הנאשם הביע חרטה על מעשיו, וביקש לחזור לחייו. הוא ציין שיש לו בת זוג שמחכה לו, אמא בה הוא צריך לטפל ומקום עבודה לשוב אליו. לדבריו: "אני רוצה לתקן ולסדר את החיים שלי".

 

דיון והכרעה

 

5.      מתחם העונש ההולם - הערכים המוגנים ומידת הפגיעה בהם

הערך החברתי המוגן על-ידי עבירות הסמים הוא בריאות הציבור. הפסיקה עמדה לא פעם על הנזקים הישירים והעקיפים הנגרמים כתוצאה מביצוע עבירות סמים, לרבות עבירות של סיוע לגידול סמים. עמד על כך לאחרונה בית המשפט העליון בע"פ 2139/22 ג'נאח נ' מדינת ישראל (14.7.22) בהקשר של מי שהורשעו בסיוע להקמת מעבדת סמים:

 

4

"בית משפט זה עמד לא אחת על חומרתן של עבירות הסמים, בשל הפגיעה הישירה בצרכני הסמים ובשל הפגיעה העקיפה הנגרמת לציבור כולו.... אין להסכים עם מציאות שבה פונים אזרחים מן השורה לשמש כחוליה בשרשרת אספקת הסמים וזאת כדי לגרוף רווח כלכלי "מהיר וקל" ... ההזדמנות "העסקית" קורצת לאלו שבמצוקה, והם נענים לה אף מתוך מודעות לאיסור שבמעשים, לנזק שייגרם כתוצאה מכך ולמחיר אותו ישלמו היה וייתפסו בעבירתם.

משכך, יש צורך בענישה ממשית ואפקטיבית אשר תרתיע עבריינים פוטנציאליים מביצוע עבירות סמים. כך, ענישה מתאימה תעביר את המסר כי ניסיונות הקמת מעבדות סמים בהיקף נרחב - אינן בעלות תוחלת כלכלית ...."

(פסקה 12 לפסק הדין).

 

הפסיקה עמדה על כך כי יש צורך בענישה ממשית ומרתיעה כלפי כל מי שמעורב בשרשרת ייצור הסמים והפצתם, "תהא אשר תהא הפונקציה אותה הוא ממלא בשרשרת זו..." (ע"פ 211/09 אזולאי נ' מדינת ישראל (22.6.10)), אפילו אם בוצעה העבירה בשל מצוקה כלכלית (עניין ג'נאח בפסקה 13 לפסק הדין).

לנוכח כמות הסם שגידל הנאשם, חלקו בביצוע העבירה כמסייע ונסיבות ביצוע העבירות, נראה כי בענייננו מידת הפגיעה בערך המוגן היא בינונית עד גבוהה.

 

6.      מתחם העונש ההולם - הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה

העבירות שביצע הנאשם אינן עבירות ספונטאניות. הנאשם היה שותף למיזם מתוכנן של גידול סמים, אשר הצריך תכנון, השקעת משאבים, ותפעול שוטף של המיזם.

חלקו היחסי של הנאשם במיזם העברייני לא היה מאוד מרכזי. אין טענה לפיה הנאשם הוא שיזם את גידול הסם או שהוא היה "מנהל" המיזם. למעשה אין בכתב האישום המתוקן אינדיקציה לבכירותו של הנאשם במיזם. עם זאת, מעורבותו של הנאשם במיזם גידול הסם התפרשה על פני שלבים שונים של המיזם, החל מהשלב הראשוני של הסיוע בהתקנת מערכת ההשקיה וגידור השדה, עבור לסיוע בשתילת 100 שתילי הקנבוס, וכלה בשתי הפעמים בהם נצפה הנאשם בשדה, שבאחת מהן הוא נצפה מטפל בפועל בשתילים. המסקנה המתבקשת היא שגם אם אין ראייה לכך שחלקו של הנאשם בגידול הסם היה מרכזי, הרי שחלקו היה משמעותי, דבר המציב את הנאשם ברף החומרה הגבוה יחסית של עבירת הסיוע לגידול סם.

הנזק שהיה צפוי להיגרם מביצוע העבירה הוא נזק חמור, שכן הנאשם סייע לגדל 100 שתילי קנבוס במשקל כולל של 95 ק"ג. כמות כזו של סם עלולה לגרום נזק ניכר לציבור אם וככל שהיא מופצת לרבים. עם זאת, במסגרת הערכת הנזק שנגרם בפועל כתוצאה מביצוע העבירה יש להביא בחשבון כי הלכה למעשה השתילים נתפסו לפני שהם הופצו ברבים.

5

כתב האישום איננו מציין את המניע שהביא את הנאשם לסייע בגידול הסם. עם זאת, מטיעוני ב"כ הנאשם בדבר מצבו הכלכלי הקשה ניתן להסיק שהמניע לביצוע העבירה הוא מניע כלכלי. כאמור בעניין ג'נאח שהובא לעיל, עם כל ההבנה לקשיים הכלכליים אליהם נקלע הנאשם, לא ניתן להשלים עם פנייתו לדרך עבריינית שיש בה כדי להסב נזק לציבור (שם, בפסקה 13 לפסק הדין).

 

 

 

7.      מתחם העונש ההולם - הענישה הנוהגת

בטרם נסקור את הפסיקה הרלוונטית נזכיר כי הנאשם הורשע בביצוע עבירה של סיוע לגידול סם ולא בעבירה של גידול סם מסוכן.

המאשימה הציגה בטיעוניה פסקי דין בהם נגזרו עונשי מאסר על מי שהורשעו בביצוע עבירות של גידול סמים וסיוע לגידול סמים.

 

ברע"פ 7906/19 אדרי נ' מדינת ישראל (3.12.19), נדון עניינו של מבקש בעל 11 הרשעות קודמות, שהורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירות של סיוע לגידול סמים, סיוע להחזקת סם שלא לצריכה עצמית וסיוע להחזקת כלים להכנת סם שלא לצריכה עצמית. המבקש סייע לאחר לחתום על חוזה לשכירת "האנגר" לגידול סמים ולהקים מעבדה לגידול קנבוס באותו האנגר. המשטרה מצאה במקום 1,494 שתילי סם במשקל כולל של 17.4 ק"ג. בבית משפט השלום נידון הנאשם ל-12 חודשי מאסר בפועל ולעונשים נלווים, ובערעור עונשו הוחמר ל-18 חודשי מאסר בפועל.

 

בע"פ 5807/17 דרחי נ' מדינת ישראל (18.6.18), נדון עניינם של שני מערערים שהורשעו במסגרת הסדר טיעון. המערער 1 הורשע בעבירת גידול סם מסוכן והחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, והמערער 2 הורשע בעבירה של סיוע לגידול סם מסוכן וסיוע להחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית. המערער 1 הקים בסיוע המערער 2 מעבדה לגידול סם מסוכן מסוג קנבוס במספר חדרים בדירה שהכילה ציוד טכני רב. המערער 2 קיבל עבור עבודתו תשלום בסך 1,750 ₪ וכן כ-5 ק"ג סם. במעבדה נמצאו 76.85 ק"ג סם מסוכן. המערער 1, בעל משפחה נורמטיבית וסב לנכדים, נידון ל-30 חודשי מאסר ולעונשים נלווים; המערער 2, נידון ל-15 חודשי מאסר בפועל. ערעוריהם של השניים על חומרת העונש נדחו.

 

6

בע"פ 6180/16 אלחרומי נ' מדינת ישראל (26.10.16), נדון עניינו של מערער שהורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירות של סיוע לייצור, הכנה והפקה של סם, כניסה למקום צבאי והסתייעות ברכב לביצוע פשע. המערער סייע לאחרים לגדל קנביס בכמות מסחרית בתוך שטח צבאי סגור ובו שדה מוסווה. המערער סייע לגידול בכך שהשקה את השתילים. משקל הסם שנתפס היה כ-79.75 ק"ג. למערער הייתה הרשעה קודמת בעבירת סיוע לסחר בסם מסוג קוקאין בגינה הוא נדון לתשעה חודשי מאסר בפועל. את העבירות בתיק זה ביצע המערער חמישה חודשים לאחר גזר דינו הקודם. על המערער נגזר עונש של 20 חודשי מאסר לצד ענישה נלווית, לרבות 8 חודשי מאסר מותנה שלא בחופף. ערעורו של המערער על חומרת העונש נדחה.

 

בת"פ (מחוזי ב"ש) 6548-04-15 אוזנה נ' מדינת ישראל (15.2.16), הורשעו שלושה נאשמים במסגרת הסדר טיעון. נאשם 1 הורשע בקשירת קשר לביצוע פשע, ייצור, הכנה והפקה של סם מסוכן, ונטילת חשמל שלא כדין; נאשם 2 הורשע בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, סיוע לייצור, הכנה והפקה של סם מסוכן, ונטילת חשמל שלא כדין; ונאשם 3 הורשע בסיוע לייצור, הכנה והפקה של סם מסוכן. על פי האמור בגזר הדין, נאשמים 1 ו-2 קשרו קשר עם אחרים להקים מקום ותשתית לגידול סם מסוכן מסוג קנבוס בכמות מסחרית. לשם כך שכרו השניים "האנגר" והכשירו אותו לשם גידול הסם. לאחר מכן השניים גידלו את הסם. נאשם 3 סייע למעשיהם של שני הנאשמים הראשונים בין היתר בכך ששהה בהאנגר ולן בו. בסופו של דבר נתפסו בהאנגר מעל 100 ק"ג של סם בצורות שונות. בהסדר הטיעון טענו הצדדים להטלת עונש של 45 חודשי מאסר על נאשם 1, 30 חודשי מאסר על נאשם 2, ו-6 חודשי מאסר על הנאשם 3, ובית המשפט אימץ את ההסדר.

 

בת"פ (מחוזי ת"א) 43463-07-16 מדינת ישראל נ' טלקר (4.12.16), נדון עניינם של שני נאשמים שהורשעו במסגרת הסדר טיעון. נאשם 1 הורשע בעבירות של ייצור, הכנה והפקת של סמים מסוכנים, החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, והחזקת כלים המשמשים להכנת סם מסוכן. נאשם 2, הורשע בעבירות של סיוע לייצור, הכנה והפקת סמים מסוכנים וסיוע להחזקת סמים שלא לצריכה עצמית. על פי האמור בגזר הדין, נאשם 1 שכר דירה לשם ייצור סמים וגידל בדירה סם קנבוס תוך שימוש בציוד לרבות מערכות תאורה, מיזוג ואוורור, חיישני טמפרטורה, מפוחים, ומספריים. נאשם 2 סייע לנאשם 1 בכך שהגיע לדירה, סיפק לנאשם 1 מספר זוגות מספריים, ועבד עמו בדירה בעבודות הקשורות לגידול הסם. בסופו של דבר נתפסו סמים במשקל של 142 ק"ג. הצדדים עתרו במשותף להטלת עונש של 43 חודשי מאסר בפועל על נאשם 1 ו-21 וחצי חודשי מאסר בפועל על נאשם 2. בית המשפט אימץ את ההסדר.

 

8.      ב"כ הנאשם הציגה מספר פסקי דין בהם נגזרו על מי שהורשעו בעבירות של ייצור וגידול סמים עונשים קלים יחסית.

 

7

בע"פ 6489/20 פוקולונסקי נ' מדינת ישראל (8.4.21), נדון עניינו של מערער אשר הורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירות של ייצור, הכנה והפקת סם, החזקה ושימוש שלא לצריכה עצמית והחזקת כלים, זאת לאחר ששכר בית לצורך הקמת מעבדה לגידול סמים ורכש ציוד בשווי עשרות אלפי שקלים. במעבדה נתפסו כ-950 שתילים במשקל של כ-100 ק"ג. שותפו של המערער, אשר הורשע בעבירת סיוע, נידון ל-8 חודשי מאסר, בעוד המערער נידון ל-33 חודשי מאסר. ערעורו של המערער על חומרת העונש נדחה.

 

בת"פ (מחוזי חיפה) 65264-01-20 מדינת ישראל נ' מנחם (5.1.21), נדון עניינם של שני נאשמים שהורשעו במסגרת הסדר טיעון בעבירות ייצור, הכנה והפקה של סמים, החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, החזקת חצרים לשם הכנת סמים, החזקת כלים ונטילת חשמל. הנאשמים הם בני זוג, אשר התקינו במחסן ובחדרי ביתם ציוד לגידול סם, התחברו באופן פיראטי לחשמל, וגידלו 200 שתילי קנבוס במשקל של 19.15 ק"ג. בנוסף הנאשמת 2 הורשעה בכך שהחזיקה עוד כ-40 ק"ג קנבוס והנאשם 1 הורשע בכך שהחזיק עוד כ-5 ק"ג קנבוס. נאשם 1, שהוא פושט רגל הסובל מבעיות בריאות, נידון ל-6 חודשי עבודות שירות, ואילו נאשמת 2, אישה בת כ-50 ללא עבר פלילי אשר ביצעה את המעשים על רקע קושי כלכלי, נידונה ל-9 חודשי עבודות שירות.

 

בת"פ (מחוזי י-ם) 38574-12-18 מדינת ישראל נ' מוטי מנשרוב (17.7.19), הורשע אחד הנאשמים, במסגרת הסדר טיעון, בעבירת גידול סם מסוכן. על פי גזר הדין, נאשם זה שתל במעבדה שהייתה שייכת לנאשם אחר, עשרות שתילי קנבוס וגידל אותם במשך מספר חודשים. הנאשם טיפל באופן שוטף בשתילים ותפעל את המעבדה, בה נמצאו לבסוף 70 שתילי קנבוס במשקל כולל של 32 ק"ג. לנאשם היה עבר פלילי בעבירות סמים לשימוש עצמי, רכוש ואלימות, ולאחר שנקבע שאין לו אופק שיקומי, הוא נדון בגין עבירות אלו לתקופות מאסר. בגין העבירה הנוכחית נגזר על הנאשם עונש של 18 חודשי מאסר בצירוף עונשים נלווים.

 

8

בת"פ (מחוזי י-ם) 58033-11-16 מדינת ישראל נ' קריספל (9.11.17), נדון עניינו של נאשם שהורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירות של גידול סם מסוכן, החזקת חצרים, החזקת סמים שלא לצריכה עצמית והחזקת כלים. על פי האמור בגזר הדין, הנאשם החליט לגדל סם מסוג קנבוס לשם רווח כלכלי. בהמשך לכך הנאשם רכש זרעי קנבוס במרוקו וכן ציוד רב לגידול הסם, זרע מאות זרעי קנביס באדניות על גג ביתו וגידל אותם שם. כשצמחו, קטף הנאשם את השתילים, הפריד את הפרחים מהצמחים וארז אותם בארגזים. לאחר הקטיף זרע הנאשם כמות נוספת של זרעי קנבוס ב-518 אדניות שהציב על גג ביתו. בפשיטה שנערכה על הבית נתפס סם קנבוס במשקל כולל של כ-77.32 ק"ג. הנאשם נידון לשנת מאסר ולחילוט של מחצית מביתו, רכבו, וכסף מזומן. ערעור שהגיש הנאשם על חומרת העונש (ע"פ 10014/17 קריספל נ' מדינת ישראל (21.5.18)), נדחה בעיקרו, תוך שבית המשפט שלערעור רק הפחית את סכום החילוט.

העולה מהמקובץ הוא כי הענישה הנוהגת בעבירות של סיוע לגידול סם וגידול סם מגוונת למדי, וכוללת לעיתים עונשים קלים יחסית של תקופות מאסר לא ארוכות.

 

 

 

 

9.      מתחם העונש ההולם

לאחר שנתתי דעתי לכל השיקולים האמורים לעיל - הערכים המוגנים ומידת הפגיעה בהם, הנסיבות הקשורות בביצוע העבירות, ומדיניות הענישה הנוהגת - אני קובע כי בענייננו עומד מתחם העונש ההולם על 10 עד 20 חודשי מאסר בפועל, בצירוף מאסר על תנאי.

 

10.העונש המתאים

לא הוגש תסקיר בעניינו של הנאשם.

הנאשם רווק בן 46 המתגורר עם אמו, ולדבריו הוא תומך בה לאחר שאביו נפטר ממחלת הסרטן.

הנאשם הודה בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום המתוקן, ובכך הוא חסך מזמנה של המאשימה ומזמנו של בית המשפט. בדבריו בתום שמיעת הטיעונים לעונש הנאשם גם נטל אחריות על מעשיו.

הנאשם תומך באמו ומכאן שעונש המאסר יגרום בעקיפין לפגיעה בה. שיקול זה יובא בחשבון לעת גזירת העונש, אך בנסיבות העניין משקלו יהיה נמוך, זאת לנוכח הצורך בהרתעת הנאשם מביצוע עבירות נוספות.

9

לחובתו של הנאשם יש להביא בחשבון את עברו הפלילי המכביד (תע/1). עברו הפלילי של הנאשם כולל חמש הרשעות קודמות רלוונטיות לענייננו (הרשעה אחת, לא רלוונטית, היא מבית דין צבאי בגין העדר מן השרות ללא רשות). ההרשעות הן בעבירות אלימות, רכב, ואף הרשעה אחת בעבירות מין. ארבע הרשעותיו הראשונות של הנאשם הן מהשנים 2010-1995, ואילו ההרשעה הקודמת האחרונה היא משנת 2018, בגינה תלוי ועומד נגד הנאשם מאסר מותנה בר הפעלה לתקופה של 6 חודשים. ראוי לציין, כי בגין הרשעותיו הקודמות ריצה הנאשם עונשי מאסר משמעותיים. כך, בגין ההרשעה משנת 1995 בעבירות רכב נגזר על הנאשם עונש של 6 חודשי מאסר בפועל, בגין ההרשעה משנת 2000 בעבירות אלימות (איומים, פציעה, חבלה כשהעבריין מזויין, תקיפה ועוד), נגזר על הנאשם עונש של 16 חודשי מאסר, ובגין ההרשעה משנת 2010 בעבירות של בעילה שגרמה לחבלה גופנית ומעשה סדום (אף בהסכמה) בקטין מתחת לגיל 14 נגזר על הנאשם עונש של 6 שנות מאסר. לנוכח תקופות המאסר שנגזרו על הנאשם, ובמיוחד עונש המאסר שנגזר עליו בשנת 2010, קשה לתת משקל לעובדה שהנאשם לא ביצע עבירות בין שנת 2010 לשנת 2017 שבה ביצע הנאשם עבירה של ניסיון להחזקת סמים שלא לצריכה עצמית, בגינה הוא הורשע בשנת 2018 ונגזר עליו עונש של 6 חודשי מאסר בפועל ו-6 חודשי מאסר על תנאי. לנוכח הרשעותיו הקודמות של הנאשם ועונשי המאסר שנגזרו עליו, אין מנוס מהמסקנה שהנאשם לא למד את לקחו.

בשים לב לכל השיקולים האמורים, סבורני כי יש למקם את עונשו של הנאשם בשליש האמצעי של מתחם העונש ההולם.

 

11.  כאמור, נגד הנאשם תלוי ועומד עונש של מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים. אין מחלוקת כי עונש זה בר הפעלה בגין הרשעתו הנוכחית של הנאשם. ב"כ הנאשם טענה כי ראוי להפעיל את המאסר המותנה בחפיפה, מלאה או חלקית, לעונש המאסר שייגזר על הנאשם בגין העבירות הנוכחיות, זאת בין היתר לנוכח העובדה שאת העבירה הנוכחית ביצע הנאשם סמוך מאוד לסיום תקופת התנאי. ככלל, מורה אותנו סעיף 58 לחוק העונשין, כי עונש מאסר על תנאי יש להפעיל במצטבר, אלא אם ציווה בית המשפט מטעמים שירשמו כי העונש ירוצה בחופף. במקרה דנא אני סבור כי לנוכח השיקולים שהובאו לעיל, ובמיוחד עברו המכביד של הנאשם, ראוי לקבוע כי עונש המאסר המותנה ירוצה במלואו במצטבר.

 

12.  נוכח האמור, אני מטיל על הנאשם את העונשים שלהלן:

א.    15 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו של הנאשם לפי רישומי שב"ס.

ב.      אני מורה על הפעלת המאסר המותנה של 6 חודשים אשר נגזר על הנאשם בת"פ (שלום ירושלים) 7226-07-17 מדינת ישראל נ' גבאי ואח' (25.11.18) (תע/2)). העונש יופעל כולו במצטבר, כך שבסופו של יום ירצה הנאשם עונש של 21 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו.

ג.       6 חודשי מאסר על תנאי אותם ירצה הנאשם בפועל אם בתוך 3 שנים מיום שחרורו מהכלא הוא יעבור עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג - 1973.

ד.      לנוכח מצבו הכלכלי של הנאשם, ולנוכח תקופת המאסר הכוללת הצפויה לו, לא אטיל על הנאשם קנס.

 

הודע לנאשם על זכותו לערער לבית המשפט עליון בתוך 45 יום מהיום.

 

 

 

 

ניתן היום, ט' אלול תשפ"ב, 05 ספטמבר 2022, בנוכחות הצדדים.