1

 

 

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד מיקי ברגר

ב"כ הנאשם עו"ד אהרון שליין

הנאשם בעצמו

 

גזר - דין

 

פתח דבר

הנאשם הורשע, על פי הודאתו, בעבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, לפי סעיף 380 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין וחבלה במזיד ברכב, לפי סעיף 413ה לחוק העונשין.

 

2

על פי עובדות כתב האישום המתוקן, ביום 22.08.14, בצומת פארק המדע ברחובות, פגע המתלונן באמצעות רכבו ברכב אשר היה נהוג על ידי הנאשם וגרם למכה בפח בצד השמאלי אחורי (להלן: "התאונה"). כתוצאה מהתאונה, נחבלו הנאשם ובתו הפעוטה וזו פונתה לקבלת טיפול רפואי.

הנאשם יצא מרכבו לאחר התאונה, פתח את דלת רכבו של המתלונן והחל להכותו באמצעות מכות אגרוף בפניו וכן, בעט בכתפו של המתלונן בעוד זה יושב ברכבו. בהמשך, שבר הנאשם את חלון דלת נוסע רכב המתלונן, באמצעות מכת אגרוף. למתלונן נגרמו חבלות בפניו ובמצחו והוא פנה לקבלת טיפול רפואי.

בהמשך, יצא המתלונן מרכבו. אז, הרים הנאשם אבן אשר מצא במקום ורץ לכיוון המתלונן כשהאבן בידו עד אשר נפל.

משהגיעו למקום שוטרים, הבחינו כי הנאשם מטיח את ראשו באבני שפת המדרכה והודיעו לו כי הוא מעוכב. בתגובה, החל הנאשם לצעוק ולנופף בידיו לכיוון פניו של אחד השוטרים וצעק כי הוא מעוניין להתפנות לבית חולים ביחד עם רעייתו ובתו אשר היו עמו ברכב ופונו לבית החולים.

 

טיעוני המאשימה

ב"כ המאשימה התייחס בטיעוניו לעונש לחומרת העבירה ונסיבותיה. הערכים המוגנים הנפגעים ממעשיו של הנאשם הם הגנה על שלמות גופו של אדם, הזכות כי לא יופנה כלפיו מלל מאיים והגנה על קניינו של הפרט. מידת הפגיעה הינה משמעותית. הנאשם תקף את המתלונן וגרם לו לחבלות, שבר את חלון רכבו ואיים עליו בעודו אוחז אבן בידו.

לדידה של המאשימה, מתחם העונש ההולם נע בין מאסר מותנה לצד הטלת צו של"צ מורחב לבין מספר חודשי מאסר, קנס ופיצוי.

הנאשם נעדר עבר פלילי, הודה במיוחס לו וחסך זמן שיפוטי. עם זאת, אין המאשימה סבורה כי יש להורות על ביטול הרשעתו של הנאשם. לטעמה, אין הנאשם עומד בקריטריונים שנקבעו בהלכות כתב וציפורה.

ב"כ המאשימה ציין כי עמדתה של המאשימה הייתה להשתת עונש מאסר אשר ירוצה בדרך של עבודות שירות. אולם, לנוכח מצבו הרפואי המורכב של הנאשם, כפי שעולה מחוות דעת הממונה על עבודות השירות, בחרה המאשימה לעתור להשתת עונש מתון יותר.

ב"כ המאשימה עתר להשית על הנאשם עונש מאסר מותנה, קנס בסך 1,000 ש"ח ופיצוי למתלונן בסך של 4,500 ש"ח.

ב"כ המאשימה הפנה לפסיקה אשר יצאה תחת ידי בתי המשפט.

 

טיעוני ההגנה

ב"כ הנאשם הדגיש בטיעוניו את נסיבות המקרה ואת נסיבותיו האישיות של הנאשם.

3

המתלונן פגע באמצעות רכבו שברכב הנאשם בו ישבה בתו הקטנה, הוא איבד את העשתונות למספר דקות, חבט בעץ, שבר את ידו, צלעותיו נשברו, הוא חבט ראשו במדרכה. זאת על רקע מצב בריאותי לא קל ממנו הוא סובל ולכך יש לתת משקל.

ב"כ הנאשם הדגיש כי הנאשם הינו אדם נורמטיבי, ללא עבר פלילי, שירת שירות צבאי מלא, התנדב למבצעים צבאיים.

ב"כ הנאשם עתר כי הרשעתו של הנאשם תבוטל. לדידו, הנאשם עומד בתנאים שנקבעו בפסיקה לאי הרשעה. רעייתו של הנאשם מתעתדת ללמוד לימודי דוקטורט בקנדה. על כן, הנאשם ומשפחתו מצויים בעיצומם של הליכי הגירה לקנדה אשר דורשים העדר עבר פלילי. כמו כן, החברה בה מועסק הנאשם ציינה במכתבה כי באם יהא לו רישום פלילי, היא לא תוכל להמשיך להעסיקו.

ב"כ הנאשם ציין כי עקב מצבו הרפואי של הנאשם, הוא עובד רק כפעמיים בשבוע, בלילות, במחסן של חברה, לפי דרישת הביטוח כי מישהו ימצא במבנה.

ב"כ הנאשם שב וחזר כי הותרת הרשעתו של הנאשם על כנה תפגע בו וברעייתו פגיעה קשה ובצירוף נסיבותיו האישיות הבריאותיות, היותו אדם נורמטיבי, העובדה כי מדובר בעבירה יחידה וראשונה, יש להורות על ביטול הרשעתו.

ב"כ הנאשם הגיש מסמכים רפואיים בנוגע למצבו של הנאשם, מסמך מאתר האינטרנט של שגרירות קנדה ומסמך החתום על ידי מעסיקו של הנאשם. עוד הפנה לפסיקה אשר יצאה תחת ידי בתי המשפט.

 

הנאשם סיפר בבית המשפט כי אלימות אינה אופיינית לו בכל 40 שנותיו. הוא נעדר עבר פלילי, שירת שירות צבאי מלא. הרשעתו תפגע בקידום משפחתו. חשוב לו להיות אזרח טוב, כהגדרתו.

 

תסקיר שירות המבחן

תסקיר שירות המבחן סוקר את קורות חייו של הנאשם. הנאשם כבן 40 שנים, נשוי ואב לילדה. שירת שירות צבאי מלא, עובד בחברת שמירה מיולי 2014. ממכתב המלצה ממעסיקו עולה כי הוא מבצע את תפקידו לשביעות רצון מנהלו הישיר והינו בעל יחסי אנוש מצויינים, אחראי, רציני ומסודר.

שירות המבחן התרשם כי הנאשם הינו אדם נורמטיבי ומתפקד שביצוע העבירה אינו מאפיין את התנהלות בדרך כלל ואת מהלך חייו. הנאשם נעדר עבר פלילי וזה התיק היחיד התלוי ועומד נגדו.

הנאשם נטל אחריות על מעשיו. מסר כי נבהל לנוכח הפגיעה ברכבו וחשש שבתו נפגעה בתאונה. הבהלה וסערת הרגשות בהן היה מצוי הקשו עליו לווסת את עוצמת דחפיו. שירות המבחן התרשם כי הנאשם מכיר בתוצאות מעשיו ועל אף בעיות בריאותיו מהן הוא סובל, הוא הביע נכונות לבצע צו של"צ ונמצא מתאים על ידי שירות המבחן.

4

מן התסקיר עולה כי הנאשם ציין שהרשעה עלולה לפגוע במאמציה של רעייתו להתקבל ללימודים בחו"ל. הוא לא הציג מסמכים המעידים על כך או מסמכים כלשהם המעידים על פגיעה תעסוקתית קונקרטית ומיידית באם הרשעתו תיוותר על כנה. על כן, לא מצא שירות המבחן להמליץ על ביטול הרשעתו והמליץ להשית על הנאשם צו של"צ בהיקף של 200 שעות.

 

דיון

ב"כ הנאשם עתר לביטול הרשעתו בדין של הנאשם, עקב נסיבותיו המיוחדות של מקרה זה ושל הנאשם.

בע"פ 2083/96 תמר כתב נ' מדינת ישראל, פ"ד נב(3) 337, נקבע כך לעניין הימנעות מהרשעה:

"...הימנעות מהרשעה אפשרית אפוא בהצטבר שני גורמים: ראשית, על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם, ושנית, סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה בלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים המפורטים לעיל".

 

הנאשם לא הצביע על פגיעה קונקרטית וממשית בעתידו בפני שירות המבחן. אין די באמירות בעלמא. כל שיש בידי שירות המבחן אלו אמירותיו של הנאשם בדבר פגיעה אפשרית במאמציה של רעייתו להתקבל ללימודים בחו"ל. הנאשם לא הציג לשירות המבחן או לבית המשפט כל מסמך המעיד על פגיעה כזו. ב"כ הנאשם הציג בפני בית המשפט מסמכים מאתר האינטרנט של שגרירות קנדה לפיהם, נעשה שימוש במידע מן המשטרה על מנת לבדוק קיומו או העדרו של רישום פלילי, לשם בחינת הבקשה. זהו מסמך כללי המפורסם לעיני כל באתר האינטרנט ואינו מכיל כל פרט מזהה לגבי הנאשם או משפחתו. אף לא הוצג כל מסמך המעיד על מאמצי רעייתו להתקבל ללימודים בקנדה.

יתר על כן, הנאשם לא הציג בפני שירות המבחן כל מסמך המעיד על פגיעה קונקרטית בתעסוקתו. בבית המשפט הציג ב"כ הנאשם מסמך כזה ממעסיקו של הנאשם. המסמך, ללא לוגו החברה ו/או פרטים מזהים כלשהם על החברה, הוא דף עליו רשום בכתב יד ולצד החתימה מוטבעת חותמת שם החברה. במסמך מציין מר ביטון, מנהל אזור דרום בחברת האבטחה בה עובד הנאשם כי ברצונו לציין את תפקודו של הנאשם מזה מספר שנים. עוד ציין כי הנאשם עובד כשומר במפעל רגיש מאוד וכי באם יהא לנאשם רישום פלילי, לא יוכלו להעסיקו בחברה.

5

הנאשם לא סיפק כל הסבר לסיבה בגינה לא הוצג בפני שירות המבחן מכתב המעיד על הפגיעה האפשרית בתעסוקתו. הרי אם קיימת וודאות כי הנאשם יפוטר מעבודתו באם הרשעתו תיוותר על כנה, היה מצופה כי הנאשם יעשה כל שלאל ידו על מנת לתמוך אמירותיו אלו ולפעול למען ביטול הרשעתו. הנאשם לא עשה כן. על כן, אין לי אלא להביע פליאה על כך שמכתב כזה הוצג רק בפני בית המשפט.

עוד אציין כי מקריאת מכתבו של מר ביטון עולה תמיהה גדולה. אם המכתב שהוצג בפני שירות המבחן מציין את תפקודו של הנאשם, איך השתנה לפתע והפך להיות מסמך המציין כי רישום פלילי ימנע מהנאשם להמשיך ולעבוד בחברה? לכך, מצטרפת העובדה כי מועד כתיבת המכתב הינו 4 ימים לאחר מועד כתיבת תסקיר שירות המבחן. התמיהה הגדולה אינה מסתכמת רק בכך. עוד תמוה כי שירות המבחן ציין כי הנאשם עובד בעבודתו מיולי 2014 ואילו במסמך ממעסיקו של הנאשם מצויין כי הוא עובד מזה מספר שנים...

 

יתר על כן ולמעלה מן הצורך, אציין כי ביטול הרשעתו בדין של הנאשם, במקרה דנן, תפגע באופן מהותי בשיקולי ההרתעה. חומרת העבירות ונסיבותיהן - אופי התקיפה ונסיבותיה והאיומים - מחייבים העדפת האינטרס הציבורי על פני האינטרס האישי של הנאשם.

משכך, לא מתקיימים התנאים המצטברים, שנקבעו בהלכת "כתב" ובהלכת "ציפורה" המאוחרת לה, לפיה ניתן להורות על ביטול הרשעתו של הנאשם וזו תיוותר על כנה.

 

בבוא בית המשפט לגזור את דינו של הנאשם, בשלב הראשון, עליו לקבוע את מתחם העונש ההולם. בהתאם לסעיף 40ג(א) לחוק העונשין, מתחם העונש ההולם יקבע בהתאם לעקרון ההלימה, תוך התחשבות בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו, בנסיבות הקשורות בביצוע העבירה ובמדיניות הענישה הנהוגה. בשלב השני, על בית המשפט לשקול שיקולים ונסיבות אשר אינן חלק מביצוע העבירה בה הורשע הנאשם.

 

הערכים החברתיים הנפגעים כתוצאה ממעשיו של הנאשם הם שלמות גופו של הפרט, ביטחונו ושלוות נפשו. כן, סדרי משטר תקינים בחברה מתוקנת.

הנאשם היכה את המתלונן, לאחר שפגע ברכב בו נהג באמצעות רכבו. לא הסתפק הנאשם בכך, איים על הנאשם ואף שבר את חלון רכבו.

 

רבות נכתב אודות הצורך להילחם בנגע האלימות. כך למשל נקבע בע"פ 8991/10 מכבי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 27.10.11):

 

"בית משפט זה קבע ושב וקבע, בפסקי דין רבים מספור, כי יש לעקור מן השורש את נגע האלימות שפשה בחברתנו. במלחמה זו מוטל על בתי המשפט תפקיד חשוב ביותר, שעיקרו הוקעת התופעה וגזירת עונשים מחמירים על אלו הבוחרים לנקוט בדרך האלימות...

6

המסר החד-משמעי שעל בתי המשפט להעביר הוא כי לא ניתן להשלים, בשום מקרה, עם פתרון סכסוכים באלימות ובכוח הזרוע..."

 

למעשי הנאשם אין כל מקום בחברה מתוקנת. בהלה וחשש כי בתו הקטנה נפגעה בתאונה אינם יכולים להוות תירוץ למעשי בריונות שכאלה.

 

במקרה דנן, מתחם העונש ההולם נע בין מאסר מותנה לבין מספר חודשי מאסר בפועל.

 

לזכות הנאשם תיזקף העובדה כי הוא נטל אחריות על מעשיו וכי הוא נעדר עבר פלילי.

כן, שירות המבחן התרשם כי מדובר באדם נורמטיבי אשר אלימות אינה אופיינית לאורחות חייו.

עוד נעשתה התחשבות ניכרת במצבו הבריאותי של הנאשם.

אלמלא זאת ואלמלא עתירתה של המאשימה, העונש אשר היה מוטל על הנאשם היה חמור יותר מזה אשר יגזר עליו עתה.

 

 

הנני משיתה על הנאשם בגין העבירות בהן הורשע את העונש הבא:

 

שישה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים לבל יעבור הנאשם עבירה בה הורשע או עבירה כלשהי שעניינה אלימות.

 

קנס בסך 1,000 ₪ או 5 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב- 4 תשלומים שווים ורצופים, החל מיום 15/4/16 ובכל 15 לחודש שלאחר מכן. לא ישולם תשלום במועדו, יעמוד כל הסכום לפרעון מיידי.

הנאשם ישלם פיצוי בסך 3,000 ש"ח לעד התביעה מס' 1 בכתב האישום, אשר פרטיו יועברו על ידי המאשימה למזכירות בית המשפט. הפיצוי ישולם ב- 8 תשלומים שווים ורצופים, החל מיום 1/6/16 ובכל 1 לחודש שלאחר מכן. לא ישולם תשלום במועדו, יעמוד כל הסכום לפרעון מיידי.

 

זכות ערעור כחוק.

 

 

ניתן היום, כ"ט אדר א' תשע"ו, 09 מרץ 2016, במעמד הצדדים.

 

                                                           

7