1

1.      לפני בקשה לפסיקת הוצאות שהגישה התובעת כנגד נתבע 2 שנמחק מהתביעה בהתאם לפסק דין מיום 27.3.22.

2.      מדובר בתביעה לפינוי מושכר, בה עתרה התובעת לפינוי השוכרת, היא הנתבעת 1 מהמושכר. התובעת צרפה לכתב התביעה גם את נתבעים 2 ו-3 שהם לטענתה ערבים באופן אישי להסכם השכירות.

2

3.      כנגד נתבעת 1 ניתן פסק דין בהעדר הגנה ביום 1.1.22 ע"י כב' הרשמת הבכירה מירב גולדנר.
כנגד נתבעת 3 ניתן פסק דין בהעדר הגנה ביום 24.2.22 ע"י כב' הרשם הבכיר אורי הדר.
נתבע 2 הגיש כתב הגנה.

4.      ביום 22.3.22 ניתנה החלטת בית המשפט המורה לתובעת להבהיר מדוע לא ימחק נתבע 2 משעה שניתן פסק דין כנגד נתבעת 1 שהיא השוכרת והמחזיקה של הנכס.

5.      בתגובה טענה התובעת כי הנתבע 2 הינו ערב אישית להסכם השכירות והוא המנכ"ל והמנהל בפועל של עסקי הנתבעת 1, וציינה כי תביעה כספית הוגשה זה מכבר לבית המשפט המוסמך.

6.      ביום 27.3.22 ניתן פסק דין המורה על מחיקת נתבע 2 ועל סגירת התיק, ובמסגרתו צוין כי התובעת יכולה לבצע את פסק הדין כנגד השוכרת וכנגד נתבע 2 כאורגן של השוכרת במסגרת הליכי הוצאה לפועל.

7.      לאחר סגירת התיק הוגשה בקשת התובעת לפסיקת הוצאות כאמור, בטענה כי נאלצה להגיש תביעה זו בשל התנהלות חסרת תום לב של נתבע 2 שמסתתר מאחורי הנתבעת 1.

8.      בית המשפט הורה לנתבע 2 להגיש תגובתו עד ליום 7.4.22, אך לא הוגשה כל תגובה.

9.      לאחר בחינת העניין נמצא כי בנסיבות העניין אין מקום לצו להוצאות לזכות התובעת.

10.  תביעה לפינוי מושכר מעצם טבעה היא תביעה המוגשת ע"י משכיר כנגד שוכר.

11.  לא בכדי נאסר להוסיף לתביעה לפינוי מושכר סעד כספי, ולכן גם אין צורך לתבוע ערבים של השוכר לחוב הכספי.

12.  כפי שהובהר בהחלטות קודמות, מעת שניתן פסק דין כנגד השוכרת, מטבע הדברים פסק הדין הוא גם נגד כל מי שמחזיק מטעמה של החברה השוכרת, שהרי חברה היא אישיות מופשטת המחזיקה במקרקעין ע"י אורגנים בשר ודם.

13.  התובעת היא זו שצרפה את נתבע 2 מלכתחילה, כאשר לא היה כל צורך בכך, ואין לה להלין בעניין זה אלא על עצמה.

14.  הבקשה נדחית.

15.  מאחר ולא הוגשה תגובת הנתבע 2, אין צו להוצאות.

3

ניתנה היום, ט' ניסן תשפ"ב, 10 אפריל 2022, בהעדר הצדדים.