1

נוכחים:

ב"כ המאשימה -עו"ד אינאס סמוחה

הנאשם - נוכח

הסניגור - עו"ד נאג'י עאמר, ס.ציבורי

[פרוטוקול הושמט]

הכרעת דין

על סמך הודאת הנאשם, אני מרשיע אותו בעבירה/ות המיוחסת/ות לו בכתב האישום.

ניתנה והודעה היום ח' טבת תשע"ו, 20/12/2015 במעמד הנוכחים.

[פרוטוקול הושמט]

2

גזר דין

1.         הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירת כניסה לישראל שלא כחוק.

2.         הערך המוגן שנפגע מן העבירה, הינו זכותה של המדינה לקבוע מיהו הבא בשעריה. ערך מוגן זה מקבל משנה תוקף כאשר המצב הבטחוני הורע ומבוצעות עבירות כלפי תושבי המדינה על ידי תושבים זרים אשר אינם מורשים להכנס בשעריה.

3.         הפסיקה כבר קבעה מתחם ענישה בעבירה מסוג זה הנע בין מאסר על תנאי למאסר בן 5 חודשים.

4.         השאלה המרכזית העומדת בימים אלה לדיון היא, האם במצב הבטחוני השורר במדינה בתקופה האחרונה, יש בו כדי להצדיק החמרה בענישה. אפנה לעניין זה להוראות סעיף 40ו הקובע כי הרתעת הרבים הוכרה כשיקול כאשר יש סיכוי של ממש שהחמרה בעונשו של נאשם תביא להרתעת הרבים. אז, רשאי ביהמ"ש להתחשב בשיקול זה בבואו לקבוע את עונשו של הנאשם, בתוך המתחם.

5.         עבירת כניסה לישראל מחייבת תכנון. במקרה זה טוען הנאשם, כי נכנס לתחומי המדינה על מנת להביא פרנסה לביתו. למדינה אין ראיות הסותרות טענה זו. המדינה גם לא הצביעה על נזק ספציפי למעט אובדן השליטה על הנכנסים בשעריה בתקופה בה המצב הבטחוני הוחמר ומדובר בפגיעה ביכולתה של המדינה להגן על אזרחיה.

6.         הנאשם נטל אחריות על מעשיו. הנאשם נעדר עבר פלילי.

7.         באיזון בין כל השיקולים שמניתי לעיל, מוצאת אני כי ענייו של הנאשם מצוי בחלק התחתון של מתחם הענישה. יחד עם זאת, אינני מוצאת כי ניתן להסתפק במאסר על תנאי בלבד אלא בתקופה זו ובכפוף להרתעת הרבים, יש להעביר מסר כי הבא בשעריה של המדינה ללא רשותה, יאסר, גם אם לתקופה מוגבלת.

8.         לאור האמור לעיל, הנני גוזרת על הנאשם:

3

            א.        מאסר בפועל לתקופה של 14 ימים, החל מיום מעצרו, 17/12/2015.

ב.         מאסר על תנאי לתקופה של חודש למשך שנתיים מהיום והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור בתקופה זאת עבירה על חוק הכניסה לישראל ויורשע עליה בדין.

זכות ערעור תוך 45 יום.

ניתנה והודעה היום ח' טבת תשע"ו, 20/12/2015 במעמד הנוכחים.