1

 

נוכחים:

ב"כ המאשימה - מתמחה גב' מלכה בלאו

ב"כ הנאשמים - עו"ד דוד גולן

הנאשם 2 - בעצמו

 

 

[פרוטוקול הושמט]

 

 

גזר דין

 

פתח דבר

 

המדובר בכתב אישום שהוגש לבית המשפט זה, עוד בחודש דצמבר 2011.

על פי המתואר בכתב האישום, הנאשמת 1 הינה חברה פרטית העוסקת כסופרמרקט, כאשר הנאשם 2, היה בתקופה נשוא כתב האישום מנהלה הפעיל. בתוקף היותה "עוסק", חייבת הייתה הנאשמת 1, באמצעות הנאשם 2, להגיש דוחות תקופתיים ולשלם המס הנובע מהם על פי החוק והתקנות.

נטען, כי הנאשמת 1 באמצעות הנאשם 2, לא הגישה דוח תקופתי המתייחס לעסקאותיה בגין דוח לחודש מאי לשנת 2011, שסכום המס שטרם שולם בגינו, עולה עדי 1,203,376 ₪. על כך הואשמו השניים בעבירה בניגוד לסעיף 117 (א) (6) לחוק מע"מ.

 

השתלשלות הדיונים

הנאשמים, מיוצגים ע"י הסניגור המלומד, כפרו באשמה שיוחסה להם בכתב האישום. טענו בפתח הדיון מיום 6.9.12, טענת הגנה מן הצדק, כמפורט בעמ' 2 לפרוטוקול הדיון. הדגישו, שאין המדובר בטענה מקדמית, אלא לגופם של דברים, כפי שיתברר במהלך שמיעת ההוכחות, טענה לצידוק. הסניגור הסכים שיוגש כל חומר הראיות (עמ' 5, שורה 5 לפרוטוקול).

2

בשלב מסוים, היה שינוי בניתוב התיקים הפליליים והתיק הועבר להמשך טיפולו של חברי השופט אבשלום מאושר, אולם בתחילת שנת 2014, הוחזר התיק להמשך טיפולי.

הראיות והעדויות נשמעו בתאריך 25.5.14, לאחר מכן, הוגשו סיכומים בכתב ע"י ב"כ הצדדים והכרעת הדין ניתנה ביום 21.9.14.

 

לאחר שהכרעת הדין הוקראה לצדדים, ביקש ב"כ המאשימה שהות של מספר ימים כדי להיערך לטיעוניו לעונש. ב"כ הנאשם ביקש לנצל דחייה זו לשליחת הנאשם לקבלת תסקיר מאת שירות המבחן ולקבלת חוות דעת הממונה.

דחיתי התיק לטיעונים לעונש ולמתן גזר דין לתאריך 1.1.15. ניצלתי הדחייה בתיק, לקבלת חוות דעת הממונה ותסקיר שירות המבחן על הנאשם.

 

לימים, נדחו הדיונים לבקשות שירות המבחן והסניגור.

התיק נקבע ליום, 17.5.15 ובהמשך דחיתי הדיון להיום, 31.5.15.

 

חוות דעת הממונה

חוות דעת הממונה הוגשה בתאריך 28.12.14 ולפיה הנאשם כשיר לעבודות שירות.

המועד המומלץ על פיה לתחילה ריצוי עבודות השירות 17.3.15 שחלף זה מכבר.

 

 

תסקיר שירות המבחן

מהתסקיר למדתי אורחות חייו של הנאשם ומאין בא, כדי לא לפגוע בפרטיותו, לא אאריך במפורט בו. בסופו של תסקיר, המליץ שירות המבחן על עונש בדמות מאסר בפועל, על דרך עבודות שירות וכן העמדתו של הנאשם בצו מבחן למשך שנה, במהלכו ישולב במערך הטיפול הקבוצתי.

 

טיעוני הצדדים לעונש:

בתאריך, 17.5.15 נשמעו הטיעונים לעונש בתיק זה.

 

3

ב"כ המאשימה בסיכומיו בכתב (ת/19), עמד על חומרת העבירות והערך החברתי שנפגע, על מדיניות הענישה הנוהגת, אף הפנה לפסיקה. בהמשך, עמד על הליכי פשיטת הרגל של הנאשם והשלכותיו בכל הקשור לענישה, על הנסיבות הקשורות לביצוע העבירה ועל העובדה כי נכון להיום, סכום המס הנומינלי שנגרע מקופת המדינה, עומד על 960,000 ₪. באשר למתחם הענישה, טען: שמתחם הענישה נע בין 9-12 חודשי מאסר בפועל, 4-8 חודשי מאסר על תנאי, קנס כספי בשיעור שבין 1,000 ₪ ל 29,200 ₪ וכן התחייבות להימנע מעבירה (היום בפתח הדיון העלתי בפני ב"כ המאשימה המלומדת את הקושי במתחם זה כפי שהוצג שכן החוק קובע עונש מקסימלי בגין העבירה שיוחסה לנאשמים של מאסר שנה וברור שזה העונש המקסימלי שניתן להטיל הן מבחינת מאסר בפועל ומאסר מותנה לאמור ששניהם יחדיו לא יעלה שיעלו על העונש המקסימלי הקבוע בחוק).

 

בהמשך, ציין ב"כ המאשימה כי הנאשמים לא הסירו מחדלם עד היום ולא לקחו אחריות מלאה על מעשיהם. עוד הדגיש כי המדינה עשתה ככל לאל ידה על מנת לזרז ההליכים מיום חקירת הנאשם ביוני 2011 ועד היום. טען ב"כ המאשימה שחרף חלוף הזמן, הנאשמים לא הסירו המחדל ויש לזקוף זאת לחובתם. ביקש להשית על הנאשם 11 חודשי מאסר בפועל, 6 חודשי מאסר על תנאי וקנס כספי בסך 25,000 ₪ וכן התחייבות ראה הסיפא של סיכומיו לעונש ת/19 (כבר הערתי דלעיל שמבחינת רכיבי המאסר בין בפועל בין על תנאי טיעונו של ב"כ המאשימה חורג עדי 17 חודשים שוודאי חורגים מהעונש המקסימלי שקבע המחוקק לעבירה נשוא כתב האישום 12 חודשים בלבד).

ביקש להוסיף דברים על פה ואפשרתי לו, עמד על הנאמר בתסקיר של שירות המבחן, טען שאין מקרה זה שונה ממקרים אחרים, אין נסיבות מיוחדות.

 

ב"כ הנאשם בטיעוניו, חזר והדגיש את העובדה, כי הנאשם הודה בעובדות שנטענו בכתב האישום, אך טען לכסות בצילה של ההגנה הקבועה בסעיף 119 לחוק.

טען שהעבירה נעברה על רקע של חיסול עסק שנעשה בליווי עורכי דין הן מצד הקונה והן מצד המוכר ולדעתו וכפי שהוא תופס את מקצוע עריכת הדין, היה מקום שעורכי הדין משני הצדדים יתנו דעתם להיבט המיסוי שבעסקה ויעזרו וידריכו וינחו את הנאשם שלא ייפול בבור בדרך של הבטחת תשלום המע"מ בצורה שהכסף יעבור לכיס האוצר.

טען שנעשתה הפרדה בין שיק המע"מ במועד פרעונו לבין מחיר הסחורה והמלאי, אלא שבדיעבד הסתבר שלא היה בכך די ולאוצר היה מתחרה בצורה של בנק. חזר והדגיש שעורכי הדין משני הצדדים לא היטיבו עם הנאשם.

עוד ציין כי היתרה הכספית שנשארה אצל הקונים עברה למע"מ.

בהמשך, ערך ב"כ הנאשם אבחנה בפסיקה שאליה הפנה ב"כ המאשימה, ששם היה מדובר במספר דוחות וכאן אך בדוח אחד.

4

טען שהנאשם לא הלך ולא ביקש פשיטת רגל ומי שפעל נגדו זה בנק. עוד הדגיש, שלפני שהוכרז הנאשם כפושט רגל, פנה לאנשי מע"מ מיוזמתו ואמר להם לאחר שהבנק "גזר" את כספיכם תנו לי לשלם את זה בתשלומים שאוכל לעמוד בהם, אך הדבר לא הסתייע. מע"מ לא היו מוכנים לבוא לקראתו והגישו כתב אישום.

באשר לתסקיר, טען מדבר הוא בעד עצמו, הנאשם לא חזר בו מהעובדות שבהן הודה אלא אמר כי הדברים לא היו בשליטתו והם התגלגלו כפי שהתגלגלו ויכול אדם לטעות ולסבור כי הוא שבוי בידי נסיבות אלה ואחרות וביהמ"ש בא וקובע את הנורמה, זה לא אומר כי הוא לא קיבל אחריות ועובדה שאפילו על מצבו הרפואי של אביו הוא לוקח את האחריות.

לדברי ב"כ הנאשם, הנאשם הינו אב ל-3 ילדים קטנים, שמאז הפגישה עם שרות המבחן האישה הרתה ומשכך, סבר כי ניתן לקבל את המלצת שרות המבחן ולהסתפק בעונש קצר על דרך עבודות שרות.

ציין, שכאשר האדם פושט רגל המשמעות היא שאת כל רכושו מכרו ואין לו פרוטה בכיסו. מדובר באיש נאמן שהיה גר בוילה הכי מפוארת באשקלון והיא נמכרה על ידי הנאמן והוא נותר דל ללא פרוטה בכיסו.

הקנס הנדרש הוא גבוה והוא לא יוכל לעמוד בו. החברה לא פעילה.

הנאשם לעונש: טען שעשה מאמצים להסיר את המחדל, אך לא היה לו כסף. חזר וציין, שלו היה רוצה לקחת את הכסף ולא לשלם את המע"מ, מלכתחילה לא היה מפקידם בבנק. עשה לדבריו הכל כדי לשלם, וגם כשנמנע ממנו מלשלם, ביקש פריסה.

 

דיון והכרעה -

 

קביעת מתחם העונש ההולם:

קביעת מתחם העונש ההולם למעשה העבירה שביצע הנאשם נעשית בהתאם לעקרון המנחה בענישה, שהינו קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם, לבין סוג ומידת העונש המוטל עליו. לשם כך, על בית המשפט לבחון את הערך החברתי שנפגע, מידת הפגיעה בו, מדיניות הענישה הנוהגת והנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

 

נפסע עתה בהתאם למתווה האמור כמצוות המחוקק בתיקון 113, וכהנחיית בית המשפט העליון - במלאכת גזירת הדין במקרה שבפניי:

 

בשלב הראשון

5

במקרה דנן כאמור, המדובר ב'אירוע אחד', בו יוחסה לנאשם עבירה אחת של אי הגשת דו"ח במועד, עבירה לפי סעיף 117(א)(6) לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו- 1975 (להלן: "חוק מע"מ") בקשר לסעיף 67 לחוק מע"מ ולתקנה 23(ב)(1) לתקנות מס ערך מוסף, תשל"ו- 1975 (להלן: "תקנות מע"מ").

 

מבחן מהות האינטרס הנפגע -

בשלב השני כאמור, יש לקבוע מתחם העונש ההולם, בהתאם לעיקרון ההלימה, בהתחשב ברכיבים הבאים:

 

א.         הערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה:

הערך החברתי המוגן אשר נפגע כתוצאה מביצוע עבירות מס הינו ערך השוויון בנשיאת נטל המס, הפגיעה באמון הציבור כתוצאה מכך והפגיעה הישירה בקופת הציבור -

"בית-משפט זה חזר והדגיש לאורך השנים את החומרה שבה יש להתייחס לעבריינות כלכלית, ועבריינות מס בכלל זה, נוכח תוצאותיה ההרסניות למשק ולכלכלה ולמרקם החברתי, ונוכח פגיעתה הקשה בערך השוויון בנשיאת נטל חובות המס הנדרש לצורך מימון צרכיה של החברה ולפעילותן התקינה של הרשויות הציבוריות. (רע"פ 512/04 אבו עבייד נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] (15.4.04).

 

ב.מידת הפגיעה בערך החברתי:

הנאשם במקרה דנן, לא הגיש דו"ח תקופתי אחד במועדו. כידוע, העונש המירבי שקבע המחוקק לעבירה מעין זו הינה שנת מאסר אחת בלבד, מכאן שאין המדובר ברף חמור של פגיעה בערך המוגן. יחד עם זאת, סכום המס שלא שולם הינו משמעותי ביותר.

ג.מדיניות הענישה הנוהגת:

בתי המשפט קבעו פעמים רבות כי העונש ההולם לעבירות המס הוא מאסר בפועל, ככלל - מאחורי סורג ובריח, שכן המדובר בעבירות המסבות נזק רב לכלכלת המדינה ולקופתה, ופגיעתן קשה ורבה ראו בעניין זה: רע"פ 977/13 אודיז נגד מדינת ישראל [פורסם בנבו] (מיום 20.2.13).

 

6

במקרים דומים, הוטלו על נאשמים עונשי מאסר החל ממאסר על תנאי, המשך במאסר לריצוי בעבודות שירות וכלה בתקופות של למעלה מ-6 חודשים, לצד מאסר על תנאי וקנס כספי, כך למשל:

א.      בעפ"ג (מח' מרכז-לוד) 6196-12-08 טוביאנה נ' מדינת ישראל

ב.      בת"פ (פ"ת) 36697-01-13 מדינת ישראל נ' מוצרים סביבתיים מתקדמים בע"מ

ג.        בת"פ 25077-08-11 מדינת ישראל נ' לזרב

ד.      ע"פ 25282-12-13 עמיצור נ' מדינת ישראל

 

ד.נסיבות הקשורות בביצוע העבירה, כאמור בסעיף 40ט:

א.הנזק שנגרם מביצוע העבירה: הנזק הישיר שנגרם לקופת הציבור, ממעשיו של הנאשם הינו סך המס שצריך היה להיות משולם בגין הדוח שלא הוגש.

ב.הסיבות שהביאו את הנאשם לבצע את העבירה: במקרה שלפני, מדובר בעבירה שבוצעה על רקע קריסה כלכלית של הנאשם.

 

קביעת מתחם העונש ההולם בנסיבות העבירות שלפני:

אני סבור, בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40 יג'), כי מתחם העונש ההולם הינו: החל ממאסר בפועל שיכול וירוצה בעבודות שירות ועד לשנת מאסר בפועל ברף העליון, בתוספת מאסר מותנה וקנס כספי.

 

בשלב השלישי - גזירת העונש המתאים לנאשם במקרה דנן:

בגזירת העונש המתאים לנאשם, בגדרי מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 יא'). במסגרת הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה מן הראוי ליתן את הדעת לנסיבות הבאות:

            הפגיעה של העונש בנאשם, לרבות בשל גילו ובמשפחתו: הטלת מאסר על הנאשם מאחורי סורג ובריח, כמפרנס יחידי של ילדיו, שחייב הוא במזונותיהם, תפגע בו באופן משמעותי ואף יפגע במטה לחמם של ילדיו, שלא חטאו ושלא פשעו.

            מאמצי הנאשם לתיקון תוצאות העבירה ולפיצוי על הנזק שנגרם בשלה; הנאשם לא הסיר אמנם את מחדליו למרות מאמציו.

נטילת האחריות של הנאשם על מעשיו: הנאשם אמנם לא הודה באשמה, וטען להגנה מן הצדק, טענה שנדחתה בסופו של יום בהכרעת הדין, ואולם נסיבותיה יפות וודאי להקלה בעונשו בגזר הדין.

7

חלוף הזמן בעת ביצוע העבירות: העבירה בוצעה בשנת 2011, המדובר בחלוף זמן משמעותי, גם אם אינו רובץ לפתחה של המאשימה. (ראו בעניין זה: ע"פ 7696/14 גבריאלי נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (מיום 22.1.15)).

            עברו הפלילי של הנאשם או העדרו; אין לנאשם עבר פלילי, ממין העניין.

במסגרת התיקון הנ"ל, נקבעו שיקולים לסטייה ממתחם העונש ההולם, כשיקולי שיקום מחד ושיקולי ההגנה על הציבור מאידך - לא מצאתי כי במקרה דנן קיימים שיקולים לסטייה מן המתחם האמור.

 

הקנס

            לעניין הקנס, יש ליתן את הדעת לחומרת המעשה ובהתחשב ביתר מרכיבי העונש שאטיל עליו, גם התחשבתי במצבו הכלכלי של הנאשם.

 

גזירת העונש המתאים לנאשם במקרה דנן -

כידוע, מלאכת גזירת הדין - מלאכה קשה היא.

מדיניות הענישה הנהוגה, הכללית והעקרונית ככל שתהיה, לעולם לא תוכל לבוא תחת שיקול דעתו של בית המשפט - הענישה היא לעולם אינדיבידואלית.

יש להתחשב בנסיבות המקרה המיוחדות, הייעוץ המשפטי שקיבל עובר לביצוע העסקה, נשוא כתב האישום וייחוד השיקים על ידי הנאשם, בסכומי המע"מ הרלוונטיים (הגם שבסופו של דבר, לא הגיעו ליעדם בנסיבות שעמד עליהם הסניגור, במהלך המשפט). עוד יש לקחת בחשבון, את מצבו האישי והכלכלי הקשה של הנאשם, בהיותו מפרנס בלעדי של אשתו וילדיהם.

באיזון בין השיקולים השונים, אני סבור שאין זה המקום להורות על שליחתו של הנאשם למאסר בפועל מאחורי סורג ובריח וניתן במקרה דנן להסתפק בעונש של מאסר בפועל, שירוצה בעבודות שירות.

 

לאחר ששקלתי את כל השיקולים, באתי לכלל מסקנה כי יש לגזור על הנאשמים את העונשים הבאים:

על נאשמת 1:

8

קנס כספי בסך 1,000 ₪ שישולם עד לתאריך 1.8.15.

על נאשם 2:

א.        מאסר בפועל למשך 6 חודשים, שירוצו בעבודת שירות.

ב.         6 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך שלוש שנים מהיום, עבירה דומה לזו בה הוא הורשע.

ג.         קנס כספי בסך 7,500 ש"ח או 75 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם בעשרה תשלומים חודשיים שווים ורצופים, ע"ס 750 ₪, מחדי חודש בחודשו, שהראשון שבהם ביום 1.8.15. לא ישולם תשלום כלשהו במועד, תעמוד היתרה לפירעון מידי.

ד.        התחייבות כספית על סך 25,000 ₪, לבל יעבור הנאשם במשך שלוש שנים מהיום, עבירה דומה לזו בה הוא הורשע. אי חתימה על ההתחייבות תגרור מאסר של 25 יום.

ה.        אני מעמיד את הנאשם בפיקוח שירות המבחן למשך שנה מהיום במהלכו ישולב במערך הטיפול הקבוצתי בשירות בהתאם לצרכיו.

 

בשולי הדברים, גזירת הדין בתיק זה התעכבה מנסיבות שאינן תלויות בנאשם ולכן חוות דעת הממונה על עבודות השירות החיובית שהוגשה על הנאשם הנה מיום 28.12.14 והמועד שהומלץ בה בזמנו לתחילת ריצוי עבודות השירות היתה 17.3.15. מועד זה חלף עבר לו.

בנסיבות העניין אבקש מממונה על עבודות השירות להגיש חוות דעת מעודכנת לבית המשפט לגבי מקום עבודה מעודכן בו יוכל הנאשם לרצות את 6 חודשי המאסר בפועל שנגזרו בתיק זה.

אודה על קבלת חווה"ד לו ניתן תוך 21 יום ולאחר שתוגש בית המשפט יורה על פיה את מקום השמתו של הנאשם לריצוי המאסר ותחילת ריצוי עבודות השירות בהתאם למועד המעודכן שיקבע בה.

לפיכך בנסיבות העניין אני מורה על עיכוב ריצוי עונש המאסר בשלב זה עד לתאריך 1.8.15 אלא אם כן תינתן החלטה אחרת על ידי בית משפט מוסמך.

 

המזכירות תשלח עותק החלטתי זו לממונה על עבודות השירות ולשירות המבחן.

זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי, תוך 45 ימים.

9

 

 

ניתנה והודעה היום י"ג סיוון תשע"ה, 31/05/2015 במעמד הנוכחים.

 

[פרוטוקול הושמט]

 

החלטה

 

מאחר ואין בפני חוות דעת מעודכנת של הממונה על עבודות השירות בעצמי הקדמתי והוריתי על עיכוב ריצוי המאסר בפועל כמפורט דלעיל.

בנסיבות העניין ולהסרת כל ספק, אני מורה שריצוי המאסר בעבודות שירות יעוכב למשך 45 יום מהיום כדי לאפשר למאשימה לשקול הגשת ערעור לבית משפט מחוזי, לפיכך אבקש מהממונה על עבודות השירות בחוות הדעת המעודכנת ליתן חוות דעתו לגבי מקום שתחילת העבודות בו יהיו לא קודם לתאריך 15.7.15.

בנסיבות העניין למרות שאומר לי הנאשם שיש לו עיכוב יציאה מן הארץ בתיק פשיטת הרגל שלו, אני מורה שגם בתיק זה יוצא נגדו עיכוב יציאה מן הארץ עד לסיום ריצוי המאסר שנגזר עליו בעבודות שירות או החלטה אחרת על ידי בית משפט מוסמך.

לאור דבריו שהפקיד את דרכונו ואין לו דרכון אחר, אין מקום לחייבו להפקיד דרכון שאין לו.

בנסיבות העניין ולהבטחת עיכוב היציאה מן הארץ ולריצוי המאסר שנגזר עליו בתיק זה בעבודות שירות או כל עונש אחר אם ובמידה ויגזר עליו על ידי ערכאת ערעור, יחתום היום הנאשם על התחייבות עצמית על סך 50,000 ₪ וכן תחתם ערבות צד ג' על ידי אשתו על סך 25,000 ₪ להבטחת תנאים אלו.

 

 

ניתנה והודעה היום י"ג סיוון תשע"ה, 31/05/2015 במעמד הנוכחים.

 

10

 

 

 

 

הוקלדעלידירחלמושיאשוילי