ת"פ 37762/07/19 – מדינת ישראל נגד יעקב כנפו,דרור צבי
בית משפט השלום רחובות |
ת"פ 37762-07-19 מדינת ישראל נ' כנפו ואח' |
1
בפני |
כבוד השופטת, סגנית הנשיאה אפרת פינק
|
|
מאשימה |
מדינת ישראל |
|
נגד
|
||
נאשמים |
1. יעקב כנפו 2. דרור צבי |
|
|
||
החלטה בעניין הנאשם 1
|
נאשם 1 הגיש בקשה לביטול כתב האישום מטעמים של הגנה מן הצדק. לטענתו, עניינו של נאשם 2 הסתיים בהסדר מותנה, ויש לגזור גזירה שווה בין השניים ולהורות לתביעה לסיים גם את עניינו של נאשם 2 בהסדר מותנה. התביעה התנגדה לבקשה וטענה כי ישנן אבחנות בין השניים וכי אל לו לבית המשפט להתערב בשיקול הדעת של התביעה.
מהטעמים המפורטים להלן, לא מצאתי מקום לביטול כתב האישום, אלא להורות על סעד מידתי יותר של סיום התיק בעניינו של נאשם 1 באי הרשעה.
מבוא
1. ביום 23.10.19 הודה נאשם 1 בעובדות כתב האישום המתוקן, בביצוע עבירה של תגרה, לפי סעיף 191 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977.
2. לפי כתב האישום המתוקן, בצהרי יום 3.11.18 שהה נאשם 2 מתחת לבניינו וניסר פלטות מעץ בסמוך לרכבו. נאשם 1, אשר שמע את רעש המסור, ביקש מנאשם 2 לחדול שכן מדובר בצהרי יום שבת. בנסיבות אלה, התפתח ויכוח בין הנאשמים. בהמשך לכך, ירד נאשם 1 מביתו, נטל מקל שהיה מונח מחוץ לבניין והלך לעבר נאשם 2, בעוד הלה נטל אבן ואחזו בידו. בשלב זה החלה קטטה בין הנאשמים במהלכה הכה נאשם 1 את נאשם 2 במקל בצלעותיו, בעוד נאשם 2 הכה את נאשם 1 בראשו באמצעות אבן. באותה עת שהתה בתו של נאשם 1 עם כלבו ומשהבחין נאשם 2 בכלב, השליך בחוזקה אבן לעבר הכלב, אשר ברח מהמקום. כתוצאה ממעשיו של נאשם 1 נגרמו לנאשם 2 חבלות בדמות שבר בצלע 10 משמאל, אויר ברקמות הרכות של דופן בית החזה, קונטוזיה ולצרציה, המטומה, סימן חבלה בחזה, וחרחורים בבסיס הריאה. כתוצאה ממעשיו של נאשם 2 נגרמו לנאשם 1 חבלות בדמות נפיחות באזור אולנה אמצעית, נפיחות קלה ביד, הגבלת תנועה בצוואר, רגישות וחתך בראש שהודבק.
3. לפי הסדר טיעון, נשלח נאשם 1 לעריכת תסקיר שירות מבחן בעניינו, טרם הרשעתו, ללא הסכמה עונשית.
2
4. עניינו של נאשם 2 הסתיים ביום 1.9.20 בהסדר מותנה, לפיו עליו לשלם קנס בסכום של 1,500 ₪ והתחייבות להימנע מעבירה למשך שמונה חודשים.
תסקירי שירות מבחן
5. בתסקירו מיום 17.2.20, ציין שירות המבחן, כי נאשם 1 (להלן - "הנאשם") בן 53, נשוי ואב לשלושה ילדים. הנאשם עובד כסוכן נדל"ן. הנאשם סיים 12 שנות לימוד ושירת שירות צבאי מלא כמכונאי מסוקים בחיל האוויר. לאחר הצבא פיתח הנאשם קריירה בינלאומית בתחום הדוגמנות, ובהמשך החל לנהל אורח חיים דתי ולהתמחות בתחום הנדל"ן. בשנים האחרונות הנאשם מאגד פרויקטים של קבוצות רכישה. הנאשם הציג מכתבי הוקרה והערכה אודות תפקודו והתנהגותו הן בתחום המקצועי והן במסגרות שונות בהן התנדב. בת זוגו עובדת עמו בתחום הנדל"ן. הנאשם תיאר את בת זוגו כתומכת במסירות רבה בבנם הסובל מצרכים מיוחדים ומבעיות נפשיות. אחותו סובלת מנכות קשה, מטופלת במוסד סגור והנאשם משמש כאפוטרופוס שלה.
הנאשם מבין כי שגה בהתנהלותו והיה עליו לפנות למשטרה, אך טען, כי בזמן אמת הרגיש שבתו בסכנה ורצה להימנע מחילול שבת. הנאשם ביטא חרטה ומסר כי הפיק לקחים. בה בעת תיאר פגיעה מצדו של נאשם 2, שכנו. עוד מסר הנאשם, כי התנהגות זו אינה אופיינית לו, הוא אינו בעל דפוסים תוקפניים ואינו זקוק לסיוע בתחום האלימות. כן מסר הנאשם, כי הרשעה עלולה לפגוע בעיסוקו ובכוונות פוליטיות בעתיד.
להתרשמות שירות המבחן, הנאשם מנהל אורח חיים תקין ונורמטיבי. לצד זאת, הנאשם גילה קושי לנהל דיאלוג משתף והדדי, נטה לעיתים להשתלט על השיח, לענות באריכות ולגלות ווכחנות ונחרצות. הנאשם שלל צורך בקבלת סיוע טיפולי. להערכת שירות המבחן, הסיכון להישנות עבירה חוזרת בתחום האלימות הוא נמוך. מכאן המליץ שירות המבחן, להטיל על הנאשם צו שירות לתועלת הציבור בהיקף של 100 שעות ולסיים ההליך ללא הרשעתו של הנאשם. להערכת שירות המבחן, הרשעה עלולה לפגוע במוניטין החיובי של הנאשם כמוביל פרויקטים בתחום הנדל"ן.
6. בתסקיר משלים מיום 26.3.20 הוסיף שירות המבחן, כי הנאשם ביטא נכונות ראשונית לקחת חלק בהליך טיפולי, אולם מונע מלחץ חיצוני. כן העריך שירות המבחן, כי הנאשם מגלה מודעות נמוכה כלפי קשייו, תגובותיו והסיכון למעורבות באירועים דומים בעתיד. לצד זאת, הנאשם נענה באופן ראשוני לבחינת קשייו וביטא נכונות לקבלת סיוע. עוד צוין, כי בשל הגבלות משרד הבריאות עקב מגפת הקורונה נפסקו הטיפולים הסדירים. מכאן, ביקש שירות המבחן דחייה נוספת לבחינת השתלבות הנאשם בטיפול.
7. בתסקיר מיום 5.7.20 ציין שירות המבחן, כי הנאשם משתף פעולה ומבטא נכונות להשתלב בהליך טיפולי, אולם בשל מגפת הקורונה הופסקה הפעילות הטיפולית הקבוצתית. מכאן התבקשה דחיה לצורך שילוב הנאשם בהליך הטיפולי.
3
8. גם בתסקיר מיום 24.9.20 ובהודעה מיום 21.10.20 חזר שירות המבחן ותיאר את נכונותו של הנאשם להליך טיפולי, שבו טרם החל. שירות המבחן העריך, כי הליך כזה יסייע לנאשם לפתח כלים לשליטה עצמית והתמודדות במצבי דחק. נוכח הפגיעה הצפויה במוניטין של הנאשם והיעדר עבר פלילי המליץ שירות המבחן לסיים ההליך ללא הרשעת הנאשם ולהטיל עליו צו שירות לתועלת הציבור וצו מבחן.
9. בתסקיר אחרון מיום 8.2.21, הוסיף שירות המבחן, כי בתקופת הדחייה לא נפתחו תיקים חדשים נגד הנאשם. מכאן חזר שירות המבחן על המלצתו.
ראיות לעונש
10. בת זוגתו של הנאשם, הגב' יאנה חודיקר, העידה לעונש ומסרה, כי היא מגדלת עם הנאשם שלושה ילדים והאירוע אינו מאפיינו. לדבריה, הנאשם הגיב באופן קשה במסגרת אירוע שאירע בסמוך לאסון במשפחה, עת נפטרה אחייניתו של הנאשם. עוד מסרה, כי הנאשם מתנדב ומסייע לכולם. כן מסרה, כי המשפחה חוותה טראומה בעקבות האירוע, בתם בת 8.5 מטופלת במרפאה לבריאות הנפש ונוטלת טיפול תרופתי. שניים מילדיהם סובלים מקשיים התנהגותיים וזקוקים לתמיכה. עוד מסרה, כי הנאשם מפרנס יחיד בבית וביקשה את התחשבות בית המשפט.
טענות הצדדים לעונש
11. באת כוח התביעה טענה, כי לא מתקיימים התנאים לביטול הרשעתו של הנאשם. לעניין זה הדגישה כי הנאשם לא הראה נזק קונקרטי. עוד הוסיפה, כי אפילו יש בידי הנאשם להראות נזק קונקרטי, הרי שנסיבות ביצוע העבירה אינן מאפשרות סיום ההליך ללא הרשעה.
12. עוד טענה, כי כתוצאה מביצוע העבירה נפגעו הערכים החברתיים של הגנה על שלמות גופו של אדם והגנה על האוטונומיה של הפרט.
13. עוד הוסיפה וטענה, כי מידת הפגיעה בערכים החברתיים היא בינונית עד גבוהה כפי שעולה מנסיבות ביצוע העבירה: לאחר ויכוח בין הנאשם והמתלונן ירד הנאשם מביתו, נטל מקל, טיפס על גדר שמפרידה בין הבניינים, נכנס לשטח הבניין בו מתגורר נאשם 2 והכה אותו באמצעות מקל. לנאשם 2 נגרמו חבלות של ממש, לרבות שבר בצלע.
14. מכאן טענה, כי מתחם העונש ההולם את העבירה מושא כתב האישום, נע בין מאסר קצר, שיכול ויבוצע בדרך של עבודות שירות, ובין מאסר בפועל לתקופה של 6 חודשים.
15. עוד הוסיפה וטענה באת כוח התביעה, כי יש לקחת בחשבון את הנסיבות הבאות שאינן קשורות בביצוע העבירה: הנאשם ביטא חרטה, אולם סבור כי אינו זקוק לסיוע כלשהו בתחום האלימות; הנאשם נעדר עבר פלילי ועובד כעצמאי בתחום הנדל"ן; מהתסקיר עולה, כי התנהגות הנאשם מלמדת על צרכי שליטה ונוקשות. הנאשם אף הביע אמביוולנטיות לגבי ביצוע צו שירות לתועלת הציבור ואינו מעוניין בטיפול.
4
16. ביום 28.1.21 הודיעה התביעה כי לאחר בחינה מחודשת של התיק על ידי היחידה להסדר מותנה, ולמרות סיום התיק בעניינו של נאשם 2 בהסדר מותנה, הוחלט כי עניינו של נאשם 1 לא מתאים לסיום בהסדר מותנה.
17. מכאן טענה, כי אין מקום לבטל את כתב האישום וגם אין מקום לאמץ את המלצת שירות המבחן, אלא יש להטיל על הנאשם מאסר לתקופה של 4 חודשים, שיכול ויבוצע בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי ופיצויים.
18. בא כוח הנאשם טען תחילה כי יש לסיים ההליך ללא הרשעתו של הנאשם.
19. לטענתו, נסיבות ביצוע העבירה מתאימות לסיום הליך ללא הרשעה, כפי שניתן ללמוד מהפסיקה שהגיש. המדובר, לטענתו, אך בעבירה של תגרה בין שניים, שבמסגרתה לשני המעורבים אשם באירוע. עוד טען, כי בנסיבות אלו אין כל תימוכין לעתירת התביעה להתחיל את המתחם במאסר בדרך של עבודות שירות.
20. עוד טען, כי הרשעתו של הנאשם עלולה לגרום לו נזק קונקרטי. הנאשם מחזיק ברישיון תיווך במקרקעין משנת 2000 (ענ/2). הנאשם מארגן קבוצות רכישה ומכאן שהוא זקוק לרישיון תיווך. עוד ציין, כי אם יורשע הנאשם יעלה לוועדת משמעת שתדון בתעודת התיווך ורישיון התיווך יפסל אוטומטית. כן טען, כי הנאשם מחזיק במעין משרת אמון ובכל מספר חודשים נדרש לבדיקות מקיפות והגשת תעודת יושר. מכאן טען, כי הרשעתו של הנאשם תשפיע על עיסוקו. כן תשפיע ההרשעה על כוונתו של הנאשם להתמודד למשרת ראש העיר בעתיד.
21. עוד הוסיף וטען בא כוח הנאשם, כי יש לקחת בחשבון את הנסיבות הבאות שאינן קשורות בביצוע העבירה: הנאשם בן 54 ומנהל אורח חיים נורמטיבי; הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה בתחנת המשטרה והתנצל על מעשיו; הנאשם מתנדב באין ספור עמותות והגיש מכתבי המלצה (ענ/3); לנאשם אין כל מעורבות בפלילים ובנסיבות אלו שירות המבחן לא סבר שיש הכרח בהליך טיפולי.
22. בהמשך טען בא כוח הנאשם, כי יש לבטל את כתב האישום מחמת אכיפה בררנית.
23. בדברו האחרון מסר הנאשם, כי שירות המבחן לא הציע לו טיפול אלא אך צו שירות לתועלת הציבור. כן הדגיש הנאשם את נסיבות ביצוע העבירה, לרבות המצוקה בה היה עקב פטירת אחייניתו והאיום שחש כלפי בתו. לדבריו, בתו סובלת עד היום מקשיים פסיכולוגים עקב האירוע. כן מסר, כי במסגרת תפקידו הוא נאמן על כספים, מטפל בקבוצות רכישה ומנהל חשבונות. לדבריו, כחלק משירותי התיווך שהוא מספק לקבוצות רכישה, הוא נדרש לרישיון התיווך והרשעתו עלולה לפגוע בתעסוקתו. כן ציין, כי הוא נכון להשתלב בהליך טיפולי.
דיון והכרעה
24. האם יש לסיים את ההליך בעניינו של הנאשם ללא הרשעה?
25. כידוע, בעניינו של בגיר, ההרשעה היא הכלל וביטולה הוא החריג, וזאת בהתאם להלכה אשר נקבעה זה מכבר בע"פ 2083/96 כתב נ' מדינת ישראל, פ"ד נב(3) 337 (1997).
5
26. בית המשפט העליון קבע שלושה תנאים מצטברים לסיום הליך ללא הרשעה: האחד, סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי ענישה אחרים; השני, ההרשעה תפגע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם (ראו גם: ע"פ 8528/12 צפורה נ' מדינת ישראל (3.3.13); רע"פ 9118/12 פריגין נ' מדינת ישראל (1.1.13); ע"פ 5102/03 מדינת ישראל נ' קליין (4.9.09); ע"פ 9893/06 לאופר נ' מדינת ישראל (31.12.07); השלישי, עלה בידי הנאשם להראות כי הותרת ההרשעה על כנה תפגע בו באופן קונקרטי וממשי (רע"פ 5018/18 בוזגלו נ' מדינת ישראל, בפסקה 9 (21.10.18); רע"פ 1097/18 בצלאל נ' מדינת ישראל, בפסקה 9 (18.4.18); רע"פ 2180/14 שמואלי נ' מדינת ישראל (24.4.14); רע"פ 1439/13 קשת נ' מדינת ישראל (4.3.13); רע"פ 8627/12 הנסב נ' מדינת ישראל (31.12.12)).
27. האם סוג העבירה מאפשר לוותר על הרשעה מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי ענישה אחרים? התשובה על כך היא בחיוב.
הנאשם הורשע בעבירה של תגרה, שאינה כוללת נסיבות מחמירות במיוחד. לפי כתב האישום, על רקע ויכוח על השמעת רעש בצהרי השבת, ירד הנאשם מביתו, נטל מקל והלך לכיוונו של נאשם 2 אשר אחז בידו אבן. השניים התקוטטו ביניהם ולשניהם נגרמו חבלות (עת/1, ענ/1).
עבירה של תגרה היא מסוג העבירות בהן ניתן לוותר על הרשעה מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי ענישה אחרים, וזאת משום הפגיעה הנמוכה יחסית בערכים החברתיים (ראו, למשל: ת"פ (ק"ג) 23308-06-18 מדינת ישראל נ' מלסה (24.10.19); ת"פ (ק"ג) 4768-01-19 מדינת ישראל נ' פלוני (10.7.19); ת"פ (אי') 20557-04-18 מדינת ישראל נ' פלוני (19.6.19); ת"פ 9805-08-16 מדינת ישראל נ' פלוני (25.3.19)).
28. נסיבותיו האישיות של הנאשם עומדות כולן לזכותו ויש בהן כדי להעיד על שיקומו: הנאשם בן 54 הודה במיוחס לו, נטל אחריות על מעשיו בהזדמנות הראשונה, הביע חרטה וחסך בשמיעת ראיות; הנאשם אב לשלושה ילדים קטנים, שניים מהם סובלים מקשיים התנהגותיים וזקוקים לתמיכה (ענ/4); הנאשם גדל במשפחה נורמטיבית מנהל חיים נורמטיביים וזוכה לתמיכה וסיוע מבת זוגתו; הנאשם משמש כאפוטרופוס של אחותו הסובלת מנכות קשה; הנאשם נעדר עבר פלילי וזו הסתבכותו הראשונה עם רשויות אכיפת החוק. גם לא נפתחו לחובתו תיקים חדשים בזמן שחלף מאז ביצוע העבירה; הנאשם שירת שירות צבאי מלא כמכונאי מסוקים בחיל באוויר; הנאשם מתנדב במקומות שונים וזכה להערכה רבה (ענ/3); תחילה, שלל הנאשם צורך טיפולי, אולם בהמשך הביע נכונות לטיפול והדיון נדחה מפעם לפעם על מנת לשלבו בטיפול. בשל אירועי מגפת הקורונה, לא שולב הנאשם בטיפול וברי כי אין לזקוף זאת לחובתו.
6
29. אשר להוכחת נזק קונקרטי - לנאשם רישיון תיווך במקרקעין (ענ/2) והוא עוסק בארגון קבוצות רכישה. סעיף 5 לחוק המתווכים במקרקעין, תשנ"ו - 1996 קובע אמנם, כי ניתן לסרב או לבטל רישיון למי שהורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה ונסיבותיה אין הוא ראוי לשמש מתווך במקרקעין. בה בעת, אין הוראת חוק זו שוללת אוטומטית את רישיון התיווך מכל מי שיש לו הרשעה. יתר על כן, גם לא נהיר כי רישיון התיווך אכן נדרש לצורך ארגון קבוצות רכישה. משמעות הדבר, כי הנאשם לא עמד באופן מספק בנטל הנדרש להוכחת נזק קונקרטי ברמת וודאות מספקת, וזאת למרות הערכת שירות המבחן כי המוניטין של הנאשם עשוי להיפגע.
30. הנה כי כן, ייתכן כי אלמלא סיום עניינו של נאשם 2 בהסדר מותנה, כפי שיפורט להלן, לא היה מקום לסיים ההליך ללא הרשעה, וזאת בעיקר משום שלא הונחה תשתית מספקת לפגיעה ממשית בשיקום ולפגיעה קונקרטית ברמת וודאות גבוהה. עם זאת, לא ניתן להתעלם מהאופן שבו הסתיים עניינו של נאשם 2 בהסדר מותנה הכולל קנס בסכום של 1,500 ₪ והתחייבות להימנע מעבירה למשך שמונה חודשים. הסדר זה הושג לאחר הודאתו של הנאשם שלפניי במיוחס לו ודחיית הדיון לטיעונים לעונש.
31. בהקשר זה התעוררה השאלה אם יש בהשוואה בין הנאשמים ומטעמים של אכיפה בררנית כדי להצדיק ביטול כתב האישום? התשובה על כך היא בשלילה.
32. סמכות התביעה לסגור תיק בהסדר מותנה הוסדרה בחקיקה ראשית, בסימן א'1 בפרק ד' לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב - 1982, וכן הוסדרה בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה.
33. אין מחלוקת, כי במקרה הנדון, ישנה סמכות לתובע לסגור את התיק בהסדר מותנה. אולם, אין משמעות הסמכות חובה לסגור את התיק בהסדר מותנה, ועל התובע לבחון בין היתר את נסיבותיו האישיות של הנאשם; נסיבות ביצוע העבירה; תוצאות העבירה; התנהלות הנאשם לאחר ביצוע העבירה; נסיבות מקלות אחרות; אם העונש המתאים לנאשם אינו כולל מאסר בפועל, ובכלל זה עבודות שירות; לנאשם אין עבר פלילי ב-5 השנים האחרונות ואין תיקים תלויים ועומדים; קיומן של ראיות מספקות לאישום.
34. לא מצאתי כי במקרה הנדון מתקיימות נסיבות חריגות המצדיקות להתערב בהחלטת התביעה שלא לסיים ההליך בעניינו של הנאשם בהסדר מותנה, וזאת מטעמים של הגנה מן הצדק. ההחלטה אינה עומדת בסתירה מהותית לעקרונות של צדק או הגינות משפטית וגם לא נפלו בה פגמים מנהליים, שיש בהם כדי להצדיק ההתערבות.
35. כתב האישום מגלה מספר הבדלים בין הנאשמים ומטעם זה ישנו קושי מובנה להקבלה בין השניים. כך למשל, נאשם 1 הוא שנקט בפעולה האלימה הראשונה בכך שירד מביתו, נטל מקל שהיה מונח מחוץ לבניין והלך לעבר נאשם 2. גם החבלה שגרם נאשם 1 לנאשם 2 קשה וחמורה יותר מהחבלה שגרם נאשם 2 לנאשם 1. בשל כך, ומאחר וכלל לא יתערב בית המשפט בהחלטות התביעה, לא מצאתי להורות על ביטול כתב האישום.
7
36. בה בעת, לא ניתן לומר כי כל ההבדלים הם לחובת נאשם 1. כך למשל, נאשם 2 הוא שלא נעתר לבקשת נאשם 1 לחדול מלנסר פלטות מעץ ביום שבת בצהריים. נאשם 1 אמנם הכה את נאשם 2 באמצעות מקל אולם נאשם 2 הכה את נאשם 1 באמצעות אבן. נאשם 2 גם זרק אבן בחוזקה לכיוון כלבו של נאשם 1. מכאן, שנאשם 2 הואשם גם בביצוע עבירה של היזק לבעל חיים. מכאן, שלמרות ההבדלים בין השניים, לא התרשמתי כי ההבדלים בין תרומתו של כל אחד מהנאשמים הם מסוג ההבדלים המצדיקים פער מהותי בין האופנים שבהם הסתיים תיקו של כל אחד מהנאשמים.
יתר על כן, שני הנאשמים הודו במיוחס להם, נעדרי עבר פלילי, מנהלים אורח חיים נורמטיבי ומתפקדים בכל מישורי החיים.
37. כידוע טענה לאכיפה בררנית וטענות להגנה מן הצדק יכולים להשפיע על מדרג הענישה (ראו: רע"פ 1611/16 מדינת ישראל נ' ורדי (31.10.18); ע"פ 2681/15 בן שטרית נ' מדינת ישראל, בפסקה 50 (14.2.16); ע"פ 4855/02 מדינת ישראל נ' בורוביץ, פ"ד נט (6) 776 (2005)).
38. מכאן, שנוכח מהותה של העבירה וסיום ההליכים בעניינו של נאשם 2 בהסדר מותנה, נסיבותיו האישיות של הנאשם וסיכוי בלתי מבוטל לפגיעה קונקרטית במקום עבודתו - גם אם לא ודאית - מתקיימות נסיבות חריגות לסיים ההליך ללא הרשעתו של הנאשם מטעמים של הגנה מן הצדק.
39. לפיכך, אני קובעת כי הנאשם ביצע עבירה של תגרה, כמיוחס בכתב האישום, אולם ההליך יסתיים ללא הרשעתו.
לצד זאת, יוטל על הנאשם צו מבחן למשך שנה וצו שירות לתועלת הציבור בהיקף של 100 שעות, כהמלצת שירות המבחן.
רשמתי לפניי נכונות הנאשם לבצע את צו המבחן וצו השירות לתועלת הציבור.
מובהר לנאשם כי אם לא יבצע את הצווים בהתאם להוראות שירות המבחן, ניתן יהיה להרשיעו ולגזור את דינו.
עותק ההחלטה יועבר לשירות המבחן.
זכות ערעור כחוק תוך 45 ימים.
ניתנה היום, כ"ט ניסן תשפ"א, 11 אפריל 2021, בהעדר הצדדים.
|
אפרת פינק, שופטת |
