ת"פ 37740/06/22 – מדינת ישראל נגד פוואז אבו סביח
1
בפני |
כבוד השופט ארנון איתן
|
|
בעניין: |
המאשימה
|
מדינת ישראל ע"י יחידת תביעות ירושלים חטיבת התביעות. |
|
נגד
|
|
|
הנאשם |
פוואז אבו סביח (עציר) ע"י ב"כ עוה"ד עיסא מוחמדיה |
|
|
|
גזר דין |
כתב האישום:
1. הנאשם הורשע על פי הודאתו בשתי עבירות של הסגת גבול, לפי סעיף 447(א) לחוק העונשין תשל"ז 1977 (להלן: "חוק העונשין"), ושתי עבירות גניבה, לפי סעיף 384 לחוק העונשין.
2. על פי הנטען באישום הראשון, ביום 31.5.2022 בשעה 14:50 נכנס הנאשם לאתר חפירה ארכאולוגי בעיר דוד בירושלים, דרך עמדת הכניסה מבלי שרכש כרטיס, וגנב מכשיר ריתוך, אותה עטף באמצעות ברזנט שהיה מונח במקום.
3. באישום השני נטען כי ביום 24.5.2022 בשעה 13:10 לערך, נכנס הנאשם לאתר הארכאולוגי באותה הדרך, וגנב מכשיר שטיפה בלחץ מים, נטל אותו, ויצא מהמקום.
תמצית טיעוני הצדדים:
4. ב"כ המאשימה ציינה בטיעוניה כי במעשיו פגע הנאשם בזכות הקניין של הפרט, ובנסיבות העניין יש לקבוע מתחם עונש הולם החל מ- 6 חודשים ועד 12 חודשים, לכל אישום. המאשימה ביקשה לקחת בחשבון (לקולא) את הודאת הנאשם, והחיסכון בזמן שיפוטי, ומנגד, לשקול לחומרה את רישומו הפלילי, הכולל ביצוע חוזר של עבירות רכוש, כאשר בגין התיק האחרון עליו נדון, תלוי ועומד נגדו מאסר להפעלה למשך 5 חודשים. על הנאשם ביקשה להטיל 22 חודשי מאסר הכוללים את הפעלת המאסר על תנאי, לצד הפעלת התחייבות, וכן הטלת רכיבי ענישה נלווים.
2
5. ההגנה ביקשה כי ייקבע מתחם עונש אחד, הכולל את שני האירועים, נוכח פרק זמן קצר שחלף ביניהם, והדמיון שבין שני המעשים. הוסף, כי המדובר בעבירות רכוש ברף חומרה נמוך, כאשר אף שוויו של הרכוש שנגנב מהמקום אינו גבוה. הסנגור ביקש לשקול לטובת הנאשם את הודאתו, וכן לקחת בחשבון את נסיבותיו האישיות: היותו נשוי ואב ל-3 ילדים. הסנגור ציין כי הרקע המשפחתי בו צמח הנאשם, היה מורכב, עת אביו התגרש מאמו ועבר להתגורר בארה"ב. מאז, כך לדבריו, התערערה המסגרת המשפחתית של הנאשם, והוא סבל ממעברים תכופים בין ישראל לארה"ב, נתון אשר השפיע על מצבו האישי וגיבוש זהותו. הסנגור ביקש לקבוע את עונשו של הנאשם בשליש התחתון של המתחם, תוך הפעלת המאסר על תנאי בחופף.
6. הנאשם בסיום הביע חרטה על המעשים, והבטיח כי לא ישוב על מעשיו. הנאשם ביקש להתחשב במצבו, בהיותו נדרש לפרנס את שלושת ילדיו.
מתחם העונש ההולם:
7. במקרה דנן, יש לקבוע מתחם עונש אחד, שכן בין מועדי ביצוע העבירות מפרידים מספר ימים, והן נעשו באותה זירת פעולה, ובאותה הדרך: כניסה דרך עמדת הכניסה הראשית מבלי שהנאשם רוכש כרטיס. (ראו בהקשר זה: ע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל (29.10.2014)).
8. הערכים המוגנים שנפגעו נוגעים בהגנה על בטחון ורכוש הציבור, על זכותו האינהרנטית של כל אזרח לשמירה על רכושו. הנאשם כאמור, נכנס לאתר ארכאולוגי בשני מקרים נפרדים, ונטל ציוד שהונח באתר, והשייך לעובדים במקום.
9. בבחינת מקרים דומים לצורך קביעת מתחם העונש ראיתי להפנות לפסיקה הבאה:
10. ת"פ 50329-01-15 מדינת ישראל נ' ייבדייב (נבו 22.3.2015), ת"פ 60264-10-13 מדינת ישראל נ' גריף (נבו 3.11.2014), ת"פ 25020-01-15 מדינת ישראל נ' ברוך (נבו 10.2.2015), ת"פ 3872-03-10 מדינת ישראל נ' אמויאל (נבו 20.2.2013), ת"פ 33437-11-11 מדינת ישראל נ' חזי (נבו 9.12.2013).
11. בנסיבות אלו, ראיתי לקבוע מתחם עונש כולל החל ממאסר קצר (שיכול וירוצה על דרך עבודות השירות), ועד 10 חודשים לצד ענישה נלווית, ופיצוי לנפגע העבירה.
העונש המתאים לנאשם:
12. בגזירת העונש המתאים לנאשם, בגדרי מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 יא'). הנאשם יליד 1990 נשוי ואב ל-3 ילדים. בעניינו של הנאשם לא התבקש תסקיר, ואולם מפי סנגורו שמעתי על נסיבותיו האישיות, הרקע בו צמח, וכן השפעת הליך הגירושין של הוריו, על הנאשם, בהיותו ילד. הנאשם נטל אחריות על מעשיו, וכן הביע בפניי חרטה על המעשים, ובקשה לשוב לחיק משפחתו, לפרנס את ילדיו.
3
13. לחובת הנאשם ניצב רישומו הפלילי הכולל 6 הרשעות קודמות בעבירות דומות, של גניבה התפרצות והסגת גבול. עיון בתיק הקודם (מחודש אוקטובר 2021), מלמד, כי זירת העבירה הינה זהה לתיק שבפנינו. בגין תיק זה נדון הנאשם, בין היתר, בגין ביצוע עבירת התפרצות למקום, למאסר למשך 10 חודשים, וכן תלוי ועומד כנגדו מאסר על תנאי להפעלה למשך 5 חודשים. גזר הדין בתיק זה ניתן ביום 17.10.2021, כאשר זמן קצר לאחר שחרורו של הנאשם מהמאסר, הוא שב וביצע פעם נוספת עבירות של הסגת גבול וגניבה באותו המקום. בכך יש כדי ללמד, כי עונש המאסר שהוטל עליו בעבר, לא היה בו כדי לרסן ולמתן את התנהגותו של הנאשם. סבורני, כי בנסיבות אלו יש לקבוע כעת את עונשו של הנאשם בחלקו הבינוני- עליון של המתחם, ולהטיל עליו את העונשים הבאים:
14. 8 חודשי מאסר בניכוי ימי המעצר.
15. 5 חודשי מאסר וזאת על תנאי, שלא יעבור הנאשם במשך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר על אחת העבירות בהן הורשע.
16.אני מורה על הפעלת מאסר על תנאי למשך 5 חודשים מתיק מספר: 44756-03-21 מיום 17.10.2021 (שלום ירושלים) במצטבר. הנאשם ירצה בסה"כ 13 חודשי מאסר בניכוי ימי המעצר.
17. הפעלת התחייבות על סך 5000 ₪ מתיק מספר 44756-03-21 מיום 17.10.2021. ההתחייבות תשולם עד ליום 1.5.2023.
18. התחייבות בסך 5000 ₪ להימנע מביצוע העבירות בהן הורשע וזאת למשך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר. רשמתי את התחייבות הנאשם בע"פ.
19. פיצוי לאתר הארכאולוגי בסך 600 ₪ עד ליום 1.6.2022. הפיצוי יופקד במזכירות בית המשפט עד למועד זה.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 יום.
ניתן היום, כ' חשוון תשפ"ג, 14 נובמבר 2022, במעמד הנוכחים.
