1

כתב האישום

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות ובעובדות המנויות בכתב האישום, בכך שסיפק סמים מסוכנים ל-י' (להלן - הקטין), שבאותה עת היה קטין, והנאשם ידע שהוא קטין וכי הלה מחלק סמים לאחרים.

על-פי האישום הראשון, ביום 13.12.2016 הציע הנאשם לקטין לעשן יחד עמו סיגריית קנביס ("פייצל"). לכן הואשם בעבירה של הדחת קטין לסמים מסוכנים, לפי סעיף 21(א) לפקודת הסמים המסוכנים (להלן - הפקודה).

על-פי האישום השני, ביום 2.1.2017 פנה הנאשם לקטין והציע למכור לו קנביס תמורת 120 ₪. לקטין לא היה הסכום האמור, אך טען כי יוכל לקנות 20 גרם למחרת עבורו ועבור חבריו לספסל הלימודים, אלא שהעסקה לא יצאה אל הפועל לאחר שהנאשם אמר שאין ביכולתו להחזיק כמות כזו של סם. בגין כך הואשם הנאשם בעבירות של תיווך, לפי סעיף 14 לפקודה, וניסיון הדחת קטין לסמים, לפי סעיפים 21(א) לפקודה ו-25 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן - החוק).

2

על-פי האישום השלישי, ביום 4.1.2017 פנה הקטין לנאשם וביקש לרכוש ממנו 13 גרם קנביס. העסקה לא יצאה אל הפועל בשל נתק בין הקטין לנאשם, כאשר התברר שבעסקה אמור היה להיות מעורב אחר. בגין כך הואשם הנאשם בעבירות של ניסיון תיווך לפי סעיף 14 לפקודה ו-25 לחוק וניסיון הדחת קטין, לפי סעיף 21(א)(1)+(3) לפקודה וסעיף 25 לחוק.

על-פי האישום הרביעי, ביום 5.1.2017, פנה הנאשם לקטין והציע לו לרכוש סם מסוג קנביס. הקטין חיפש אחרים שיצטרפו אליו לרכישה, ללא הצלחה, ולכן העסקה לא יצאה אל הפועל. בגין כך הואשם הנאשם בעבירות של ניסיון תיווך לפי סעיף 14 לפקודה ו-25 לחוק, ובניסיון הדחת קטין לסמים, לפי סעיפים 21(א)(1)+(3) לפקודה וסעיף 25 לחוק.

על-פי האישום החמישי, ביום 10.1.2017 פנה הנאשם לקטין והציע לו לרכוש ממנו סמים עבור הקטין וחבריו. הקטין נענה להצעה, גייס אחרים ואסף מהם כספים. בהמשך רכש הקטין 10 גרם קנביס תמורת 100 ₪ לגרם והעסקה התבצעה בין השניים. בגין כך הואשם הנאשם בעבירות סחר בסמים לפי סעיף 13 לפקדה והדחת קטין לסמים, לפי סעיף 21(א)(1)+(3) לפקודה.

על-פי האישום השישי, לפני יום 28.1.2018 פנה הקטין לנאשם וביקש לרכוש ממנו קנביס. הנאשם פנה לאחר שהסכים למקור לקטין סמים בתנאי שהכמות תהיה לפחות עשרות גרמים. הנאשם הודיע לקטין על התנאי ובתגובה, יחד עם קטין אחר, פנה הקטין לחבריו והציע להם לרכוש יחד סמים. בהמשך הודיע הקטין לנאשם כי בכוונתו לרכוש 16 גרם. לאחר דין ודברים עם האחר, קישר הנאשם בינו לבין הקטין לצורך הרכישה וסוכם כי ייפגשו בחצות הלילה באחד מרחובות ירושלים. ביום 29.1.2018 נעצרו הקטין והקטין האחר והעסקה לא יצאה אל הפועל. בגין כך הואשם הנאשם בעבירות ניסיון תיווך לפי סעיפים 14 לפקודה ו-25 לחוק ובעבירה של ניסיון הדחת קטין, לפי סעיפים 21(א)(1)+(3) לפקודה וסעיף 25 לחוק.

תסקיר

מהתסקיר שהוגש בעניינו של הנאשם עולה, כי מדובר באדם כבן 24, רווק המתגורר עם משפחתו. הנאשם מגיע מרקע חרדי, כאשר בגיל העשרה החל להתרחק מאורח חיים זה וסיים ללמוד במוסדות חרדיים מוקדם מהצפוי. לאחר מכן עבד באופן יציב בעבודות שונות. למרות הפערים באורחות החיים, הנאשם המשיך וממשיך לשמור על קשר קרוב עם משפחתו. לדבריו החל להשתמש בחומרים ממכרים בגיל 21, ומדובר בסם מסוג חשיש. בדיקות שתן שמסר הנאשם לאורך תקופה של כחצי שנה נמצאו נקיות. למשיב רישום פלילי ללא הרשעה בעבירה שאינה ממין העניין. אשר לנטילת אחריות סבר שירות המבחן, כי הנאשם לא ירד לעומק משמעות האישומים בהם הודה בבית המשפט, והמשיך לטעון כי אין מדובר בהדחה אלא בשימוש על-רקע חברתי. שירות המבחן ציין, כי הנאשם נעדר דפוסי חשיבה והתנהגות עברייניים וכי חווה את ההליך הפלילי באופן מרתיע ומלמד. שירות המבחן סבר מחד, כי מאפייניו החיוביים של הנאשם הם גורמים מפחיתי סיכון להישנות עבירות, ואילו מאידך סבר, כי טשטוש נטילת האחריות והיעדר פניוּת לטיפול מהווים גורמי סיכון להישנות עבירות. בשורה התחתונה סבר שירות המבחן, כי יש להטיל על הנאשם עונש מוחשי בדמות מאסר לריצוי בעבודות שירות לתקופה קצרה, מאסר על תנאי והתחייבות כספית - עונשים מרתיעים צופי פני עתיד.

3

חוות דעת הממונה על עבודות שירות

הנאשם נמצא מתאים לריצוי מאסר על דרך של עבודות שירות. מחוות דעת הממונה עולה כי יוכל לרצות עבודות שירות במסגרת "חברה קדישא לעדת הבבלים בירושלים", החל מיום 21.8.2018.

טיעונים לעונש

הצדדים לא הגיעו להסכמה עונשית.

מחד, ב"כ המאשימה סברה כי מתחם הענישה צריך לנוע בין 15 ל-40 חודשי מאסר, כאשר יש למקם את הנאשם בשליש התחתון של המתחם, זאת בין היתר לנוכח חומרת המעשה של הדחת קטין לשימוש בסם, נטילת האחריות החלקית של הנאשם והערכתה כי לנאשם אין את הכלים לעלות על דרך חדשה.

מאידך, הסניגור טוען כי ניתן להסתפק בעונש של חודשים ספורים של עבודות שירות, וזאת לנוכח כברת הדרך שעשה הנאשם, יציבותו התעסוקתית והיותו אדם בראשית חייו הבוגרים, המבקש לעצב את חייו לעתיד לבוא. הסניגור הדגיש את הרקע החיובי ממנו מגיע הנאשם, את התמיכה המשפחתית לה הוא זוכה ואת היעדר הדפוסים העברייניים בחשיבתו ובמעשיו, הערכה אותה הביע שירות המבחן.

כל צד היפנה לפסיקה התומכת בעמדתו.

קביעת מתחם הענישה - מתחם הענישה צריך להתייחס לעקרון ההלימה, הנוגע ליחס לערך החברתי המוגן, מידת הפגיעה בו, מדיניות הענישה הנוהגת ונסיבות ביצוע העבירה.

אשר לערך המוגן - העבירות אותן עבר הנאשם פוגעות בערך המוגן של שמירה על שלום הציבור ובריאותו מפני נגע הסמים, שאינו מבחין בין "סמים קלים" ל"סמים קשים", שתוצאות השימוש בהם וההתמכרות אליהם קשות, ארוכות טווח ורחבות היקף וחורגות מעניינו של אדם אחד, ונוגעות לכלל החברה. מידת הפגיעה בערך המוגן אינה מבוטלת שעה שהמשיב משדל קטינים לשימוש בסמים - קטינים הפגיעים יותר להשפעתם הקשה של הסמים.

4

נסיבות הקשורות בביצוע העבירה, לפי סעיף 40ט' לחוק העונשין - בין הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה יש לשקול את אלה, לעניין קביעת המתחם: קשה לדבר על תכנון קפדני של ביצוע העבירות, מלבד הפניה היזומה מצד הנאשם לקטין במספר הזדמנויות והבטחה (ואף קיום) של אספקת סם; הנאשם אחראי בלעדית למעשיו ואחריות זאת מתגברת לנוכח המקרים החוזרים ונשנים; הנזק הכרוך בצריכת סמים ידוע, ובוודאי שנזק זה משמעותי שעה שמדובר בקטינים הצורכים סם ובכך מסכנים את בריאותם ועתידם; לצד ההיכרות עם הקטין כנסיבה מקילה, נדמה כי המעשים נועדו למען השגת רווח כספי, וזאת כנסיבה מחמירה; יש משמעות לפער הגילאים שבין הנאשם לקטין הפועל לחובתו של הנאשם.

מדיניות הענישה הנוהגת - המדינה היפנתה לע"פ (י-ם) פרץ נ' מ"י (מיום 20.6.2002), אלא שמדובר בגזר דין שאינו רלבנטי, הן לנוכח נסיבות המעשה (הדחה בסם מסוג MDMA) והן לנוכח נסיבות העושה (אדם בעל עבר פלילי עשיר שמאסרו המותנה עמד על 15 חודשים). ב-ת"פ (נצ') 1054-04-09 (מיום 10.6.2009) דובר בהסדר "סגור" ללא כל נימוק, ולכן לא ניתן לגזור ממנו דבר. הסניגור היפנה לעפ"ג (י-ם) מ"י נ' דייני (מיום 14.6.2016), שם נקבע מתחם שבין שמונה לעשרים חודשי מאסר בגין עבירת הדחת קטינים לשימוש בסמים, אלא שבית המשפט המחוזי סבר שניתן לקבוע מתחם נמוך יותר שעה שמדובר בשימוש משותף בסמים של בגיר וקטינים בעלי היכרות קודמת. כמו כן אושר שם גזר דינו של חברי, כב' השופט הרבסט, של חמישה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, לנוכח תהליך שיקומי שעבר הנאשם אף מבלי לחרוג ממתחם הענישה הראוי. יצוין, כי הנסיבות חמורות יותר מאשר מקרנו. ברע"פ 3245/08 סולימאן נ' מ"י (מיום 13.4.2008) אושרה החמרה בענישתו של עבריין שנשלח ל-12 חודשי מאסר בפועל (חלף מאסר בעבודות שירות) לאחר שהורשע לאחר ניהול הוכחות, בעבירות של הדחת קטין, החזקת סם שלא לצריכה עצמית וניסיון הספקת שם, שעה שהכניס לכלא באמצעות קטין 24 גרם הירואין. ההחמרה היתה לנוכח כמות הסם ובעיקר סוג הסם, החמור בהרבה מהסם בענייננו, ולדעתי ניתן ללמוד מפסיקה זו על המידה שבה צריך להקל עם הנאשם ביחס לנסיבות העבירות. בעפ"ג (י-ם) 21958-07-16 שם טוב נ' מ"י (מיום 9.4.2018) דובר בנסיבות דומות למקרנו, שם סיפק הנאשם סם לקטינה על-רקע הכרות חברית וכן סחר עם נוספים, שגם עמם הייתה לו היכרות חברית. כב' השופט קורנהאוזר קבע מתחם ענישה שבין 10 ל-30 חודשי מאסר, והיה נכון לבחון הטלת מאסר בעבודות שירות, אלא שבשל התנהלות הנאשם שם, הדבר לא התאפשר ולכן הוטל עליו מאסר בפועל לתקופה של 10 חודשים. בעת הערעור התברר כי האפיק השיקומי רלבנטי ובשל כך, חרג בית המשפט המחוזי ממתחם הענישה, אותו אישר, והטיל על הנאשם מאסר לריצוי בעבודות שירות למלוא התקופה ע"פ חוק.

מתחם הענישה - לפיכך, מתחם הענישה צריך לעמוד על 6 חודש מאסר, שיכול וירוצו בעבודות שירות, ועד 20 חודשי מאסר. יצוין, כי המאשימה הסכימה לראות במכלול האישומים "אירוע אחד" לצורך קביעת המתחם ולכן אין להידרש לעניין זה, הגם שעמדתה ראויה לציון באשר איננה מובנת מאליה.

5

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה לפי סעיף 40י"א לחוק העונשין - ניתן לתת משקל לנסיבות הבאות שאינן קשורות בביצוע העבירה, במסגרת גזירת העונש בתוך המתחם: הנאשם כבן 24 שנים, ומלבד תקופת מעצרו בתיק זה לא ידע מעצר או מאסר, ולכן הטלת מאסר בפועל תפגע בהכרח בנאשם; הנאשם זוכה לתמיכה קרובה של בני משפחתו למרות הבדלי אורחות חייהם, ולבטח שהטלת מאסר תפגע במשפחה אם כי לא בפרנסתה; הנאשם היה עצור בפועל תקופה לא מבוטלת למי שזהו מעצרו הראשון והיה נתון בתנאים מגבילים תקופה לא קצרה; הנאשם נטל אחריות בבית המשפט, אך שירות המבחן מתרשם כי אין מדובר בנטילת אחריות שלמה; הנאשם עבר תהליך שיקומי בליווי שירות המבחן עד שמיצה אותו, ולאורך תקופה ארוכה מסר בדיקות שתן שנמצאו נקיות; לנאשם עבר פלילי שאינו רלבנטי וממילא התיישן.

המיקום במתחם - בנסיבות האמורות, יש מקום למקם את הנאשם בחלקו התחתון של המתחם. הואיל וסברתי כי מאסר בעבודות שירות יכול להוות חלק ממתחם הענישה, אינני נדרש לחרוג מן המתחם בשל שיקולי שיקום. אציין, כי הנאשם היה מעורב בתהליך לא קצר של טיפול בשירות המבחן עד למיצויו. לנאשם לא נפתחו תיקים חדשים והוא שמר על התנאים לכל אורך הדרך, ומשמעות הדבר שהנאשם רכש כלים להפיכתו לאדם אחראי יותר, המסוגל לרסן את רצונותיו ולהכפיף עצמו לכללים המקובלים. כברת דרך משמעותית זו של התבגרות נזקפת לזכותו ולכן מאפשרת למקמו בתחתית המתחם. עם זאת, יש מקום להטיל על הנאשם את מלוא התקופה האפשרית לריצוי עבודות שירות כעונש משמעותי, המהווה גמול נכון למעשים הפסולים שבביצועם הודה.

לפיכך, אני מחליט לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:

א.     שישה (6) חודשי מאסר, אשר ירוצו בעבודות שירות, החל מיום 21.8.2018, אשר ירוצו בחברה קדישא לעדות הבבלים בירושלים ברח' שערי צדק, ירושלים, וזאת על פי חוות דעת הממונה על עבודות השירות. מובהר בזה כי הפרת הוראות הממונה ואי עמידה בכללים הנוגעים לריצוי עבודות השירות עלולים להביא להפקעת העבודות ולהמרת העונש בעונש מאסר של ממש. ביום 21.8.2018 עד השעה 08:00 על הנאשם להתייצב אצל הממונה על עבודות השירות במחוז דרום (מתחם כלא באר שבע).

ב.     3 חודשי מאסר, שלא ירוצו אלא אם יעבור הנאשם עבירה של שימוש עצמי בסמים או החזקת כלי סמים לצריכה עצמית וזאת בתוך שנתיים מהיום;

ג.       6 חודשי מאסר, שלא ירוצו אלא אם יעבור הנאשם את העבירות בהן הורשע (למעט שימוש עצמי והחזקת כלים לשימוש עצמי) וזאת בתוך שנתיים מהיום, לרבות ניסיון לעברן;

6

ד.      קנס בסך 6,000 ₪. סך של 3,000 ₪ ינוכה מהפקידון בתיק המעצר (מ"ת 37477-02-17) והיתרה תחולק ל-6 תשלומים לתשלום ב-1 לכל חודש, החל מיום 1.10.2018 ובכל חודש עוקב שלאחריו. לא ישולם תשלום במועד או לא ישולם כלל, יעמוד הקנס לפירעון מיידי.

ה.     צו מבחן לתקופה של 12 חודשים. במהלך תקופה זו הנאשם מחויב בשיתוף פעולה עם שירות המבחן, כאשר מובהר כי הפרת הצו תוכל להביא לפתיחה מחודשת של המשפט וגזירת עונשו של הנאשם, לרבות עונש מאסר. מבחינתי ולנוכח האמור בתסקיר לעניין מיצוי האפיק הטיפולי, הפעילות במסגרת הצו יכולה להסתכם בביצוע בדיקות שתן בתדירות שלא תפחת מאחת ל-10 ימים. מובהר לנאשם, כי מציאת בדיקת שתן 'מלוכלכת' או שיבוש במתן הבדיקות או סירוב לתיתן, עלול להביא לגזירת דינו מחדש.

ו.       התחייבות בסך 5,000 ₪ שלא לעבור כל עבירה סמים במשך שנתיים מהיום או 5 ימי מאסר תמורתה אם לא תיחתם. הובהר לנאשם שמשמעות ההתחייבות היא, כי אם יעבור את העבירות הנ"ל או ינסה לעברן בתוך התקופה שצוינה, בית המשפט שיגזור את הדין יהא חייב לחלט את ההתחייבות כקנס. הנאשם יחתום מיד לאחר סיום הדיון על ההתחייבות.

מורה על השמדת הסמים.

הפלאפון שנתפס יוחזר.

יש לשלוח לשירות המבחן ולממונה על עבודות השירות.

ניתן היום, י"ז סיוון תשע"ח, 31 מאי 2018, במעמד הצדדים.