רקע:

1.      ביום 27.12.2021 הורשע הנאשם, על פי הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן, במסגרת הסדר טיעון (מסומן במ/1), בעבירות התפרעות, לפי סעיף 152 לחוק העונשין, התשל''ז-1977 (להלן: "החוק") והחזקת אגרופן שלא כדין, לפי סעיף 186(א) לחוק.

 

2.      על פי עובדות כתב האישום המתוקן, החל מתאריך 10.5.21, לאחר ירי רקטות מסיבי לעבר אזור ירושלים ועוטף עזה, החל מבצעי צבאי של צה"ל בעזה המכונה "שומר החומות". בד בבד, החלו הפרות סדר אלימות ברחבי הארץ ובין היתר, חסימות של צירי תחבורה, יידוי אבנים לעבר כלי רכב והעברת צמיגים, במוקדים רבים ברחבי המדינה.

בהמשך לכך, בתאריך 12.05.2021, בשעות הערב, התאספו מפגינים רבים בצומת אלי כהן הסמוכה לקניון ''הנגב'' בבאר שבע. במהלך ההפגנה חלק מההמון צעק ''מוות לערבים'', ''שיישרף לכם הכפר'' או מילים דומות לכך. עוד במהלך ההפגנה רצו חלק מהמפגינים אחרי כלי רכב בהם סברו שיושבים אנשים ממוצא ערבי, והשליכו לעברם אבנים.

הנאשם הצטרף להפגנה זו כשהוא חמוש בגז מדמיע ובאגרופן.

במהלך ההפגנה, הבחין קצין משטרה בנאשם כשהוא רץ לעבר כלי רכב בו נהג בן מיעוטים. הקצין אחז בנאשם והודיע לו כי הוא עצור. טרם הוכנס הנאשם לניידת, תפס הקצין את האגרופן והגז המדמיע. במהלך ביצוע המעצר צעק הנאשם על הקצין וקיללו אותו, באומרו: ''מה אתה רוצה ממני, אני אזיין אותך'' או מילים דומות לכך.

 

3.      הצדדים לא הציגו הסכמות לעונש. הוסכם בין הצדדים על שינוי בתנאים המגבילים בהם שהה הנאשם. בנוסף, הנאשם הופנה לקבלת תסקיר שירות המבחן.

 

4.      בתסקיר מיום 10.07.22 פורטו קורותיו של הנאשם. הנאשם בן 20, רווק, מתגורר בבית אביו בבאר שבע. הנאשם השלים 12 שנות לימוד, ללא תעודת בגרות ומחזיק בתעודת מכונאי וחשמלאי רכב. הנאשם ציין, כי אובחן בעבר כלקוי למידה ומתמודד עם קשיי קושי וריכוז, וכי טיפול תרופתי לא הועיל. על רקע חווה בעבר קושי במסגרות. הנאשם תאר קשר משמעותי עם סטודנט חונך במסגרת פרויקט פר"ח ובהשראתו מעוניין ללמוד הנדסת בניין.

הנאשם השתלב בעבודה החל מגיל 16 בתחום המסעדנות וגם כיום עובד כמלצר. לדבריו, תחלופה בעיסוקו נבעה מתחושת מיצוי אישית.

הנאשם פטור משירות צבאי עקב רישומו הפלילי וציין כי הוא מעוניין להתגייס.

הנאשם הינו בן יחיד לאביו מאשתו השלישית ולדבריו אמו ניתקה עמם קשר כשהיה בן ארבע שנים. הנאשם מתאר תחושת נטישה ואי רצון לחדש עמה קשר. כן תיאר מערכת יחסים מורכבת עם אביו, בין היתר על רקע שימוש לרקע באלכוהול והתנהגות אלימה עקב כך. על רקע זה הנאשם סיפר שמתגורר בגפו מאז גיל 16. בעקבות ההליך הנוכחי נאלץ לשוב לבית אביו.

לנאשם רישום פלילי ישן מתקופת נערותו בגינו נדון לצו של"צ, אותו לא השלים. מתיאור קשר קודם עם שירות המבחן בשנים 2015 - 2019 ההתרשמות היתה מרקע של הזנחה וחוסר יציבות המשפיעים על תפקודו.

הנאשם מודה בביצוע העבירה. בתחילה מסר, כי השתתף בהפגנה במקריות ובאימפולסיביות בדרכו הביתה אך בהמשך אישר שהיה מיוזמי ההפגנה והשתתף בה באופן מתוכנן, במטרה לזרוע פחד בקרב האוכלוסייה הערבית ולשמור על שקט בעירו. לדבריו, נשא את האגרופן וגז פלפל לצורך הגנה עצמית.

הנאשם ציין, כי אינו מתחרט על מעשיו ואף מתגאה בהם. הוא סבור כי מטרת ההפגנה הושגה וכי השפעתה חיובית.

בשקלול גורמי הסיכון והסיכוי שירות המבחן מביא את ההתרשמות מקושי בקבלת סמכות ומרות, היעדר גורמי תמיכה יציבים והנטייה להגמיש גבולות ולהתאימם לצרכיו. הנאשם מחזיק בעמדות גזעניות וההערכה היא שהן נובעות מגילו הצעיר ומחוסר בשלות, באופן המקים סיכון להישנות התנהגות אלימה.

מאידך נלקחו בחשבון הבעת שאיפות נורמטיביים, מסוגלות בהצבת גבולות פנימיים מסויימים ועצמאותו בניהול חייו.

שירות המבחן המליץ על בחינת אפשרות לטיפול ולשיקום תוך ציון, כי ייתכן שמימוש רצון הנאשם להשתלב בצבא יסייע לו.

שירות המבחן המליץ על דחיית הדיון לצורך בחינת אפשרות שילוב הנאשם במכינה קדם צבאית מתאימה.

 

5.      בתסקיר נוסף מתאריך 19.09.22 נמסר, כי הנאשם השתתף בגיבוש למכינה והוזמן לגיבוש נוסף. הדיון נדחה לקבלת תסקיר נוסף.

 

בתאריך 02.11.22 נמסר, כי הנאשם לא התקבל למכינה. שירות המבחן עודנו בעמדה, כי גיוס לצבא ייטיב עם הנאשם והרושם הוא ממוטיבציה גבוהה לכך. הנאשם מסר, כי בכוונתו לפנות לצבא לשם כך.

שירות המבחן ממליץ על הטלת ענישה שיקומית במסגרת צו של"צ בהיקף של 220 שעות, על מנת לאפשר לנאשם לקדם גיוסו לצבא תוך ענישה בעלת מסר חינוכי והרתעתי עבורו.

 

טענות הצדדים:

 

6.      המאשימה הגישה טיעוניה לעונש בכתב (מסומן במ/2) וכן השלימה טיעונה בעל-פה במעמד הדיון. רישום פלילי של הנאשם סומן ת/1.

המאשימה הדגישה את חומרת האירוע בתקופה בה הרשויות וגורמי האכיפה צריכים להתמודד, במקביל למבצע צבאי, גם עם הפרות סדר ופעילות אלימה כלפי המדינה, סמליה וכוחות הביטחון לעניין זה המאשימה הפנתה לבש"פ 5066/21 מדינת ישראל נ' חלאף, ולע"פ 901/22 מדינת ישראל נ' מוחמד אסווד, שם התייחס ביהמ"ש העליון לעבירות שבוצעו בתקופת מבצע ''שומר החומות''.

המאשימה עמדה על הערכים המוגנים שנפגעו במקרה זה ובהם עצם יסודות הריבונות של מדינת ישראל, שמירה על הסדר הציבורי ועל שלטון החוק ונציגיו, הגנה על בטחון הציבור, הגנה על ביטחונם ועל שלמות גופם של השוטרים וכן על יכולתם לבצע את תפקידם. המאשימה הפנתה בהקשר זה לעפ"ג 14277-08-17 אבו עייאש נ' מדינת ישראל.

 

המאשימה מבקשת להעביר מסר של גינוי ושל הרתעה בגין מעשי הנאשם החותרים תחת המשטר הדמוקרטי והריבונות שהם הבסיס לקיומנו.

המאשימה הדגישה את היקף התופעה בתקופת "שומר חומות" בגינה הוגשו 322 כתבי אישום כנגד 554 נאשמים.

 

בבחינת הנסיבות הנוספות הקשורות בביצוע העבירה הפנתה המאשימה לכך שמדובר באירוע מתוכנן, שחלקו של הנאשם בו משמעותי.

כן הפנתה המאשימה לערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה מהחזקת הסכין ולפוטנציאל הנזק לשימוש בכלים המסוכנים שנשא, דבר שנמנע בזכות תושיית קצין המשטרה.

 

המאשימה הפנתה לאסמכתאות לעניין מדיניות הענישה הנוהגת:

 

א.  ת"פ (ב"ש) 36774-05-21 מדינת ישראל נ' אלגריבי - נאשם 2 הורשע על פי הודאתו בעבירות התפרעות וניסיון תקיפת שוטר, בכך שיחד עם אחרים, התפרעו, הבעירו צמיגים ויידו אבנים לעבר שוטרים שהגיעו למקום. הצדדים הגיעו להסדר טיעון הכולל הסכמה עונשית. הנאשם, צעיר, נעדר עבר פלילי, נדון ל־10 חודשי מאסר בפועל. לא הוגש ערעור.

 

ב.    ת''פ (ת''א) 29883-05-21 מדינת ישראל נ' חאיק - נאשם שהורשע על-פי הודאתו בניסיון תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות וכניסה לישראל שלא כדין בכך שבמבצע ''שומר החומות'' השתתף בהתפרעויות בעיר יפו ויידה אבן גדולה לעבר שוטרים, שלא פגעה בהם. לאחר מכן נמלט מהמקום ונעצר לאחר מרדף. נקבע מתחם הנע בין 20-8 חודשי מאסר בפועל. הנאשם, נעדר הרשעות קודמות, נידון ל־10 חודשי מאסר.

 

ג.     ת''פ (י-ם) 34888-07-14 מדינת ישראל נ' אבו טיר - נאשם שהורשע על-פי הודאתו בשתי עבירות של התפרעות ובעבירת ניסיון תקיפת שוטר. הואשם כי לקח חלק בהתפרעות ויידה אבנים בודדות לעבר המשטרה, שלא פגו במטרתם וכן השתתף בהתפרעות נוספת בנסיבות דומות. נקבע מתחם הנע בין 18-5 חודשי מאסר בפועל. הנאשם, צעיר, נעדר עבר פלילי, נדון ל־6 חודשי מאסר בפועל. לא הוגש ערעור.

 

נוכח כל האמור, המאשימה סברה כי מתחם העונש הראוי בעניינו של הנאשם צריך לנוע בין 18-8 חודשי מאסר בפועל ועונשים נלווים.

 

7.      באשר לעונש המתאים לנאשם הפנתה המאשימה לעברו הפלילי של הנאשם בצירוף תיקים כקטין. המאשימה סבורה, שאין לאמץ את המלצת שירות המבחן. נטען, כי לנוכח אי התאמת הנאשם למסגרת המציבה גבולות עבורו, יש להטיל עליו מאסר בפועל.

 

כן נטען כי במקרה דנן יש לתת משקל הולם להרתעת היחיד והרבים.

 

לסיכום, המאשימה עתרה להשית על הנאשם עונש בחלקו האמצעי של המתחם לו עתרה, עונש מאסר מותנה מכביד, וקנס כספי.

 

8.      ההגנה הסתייגה מטיעון המאשימה.

נטען, כי העונש אליו עתרה המאשימה אינו מבוסס על הפסיקה, שכן הפסיקה אליה הפנתה המאשימה לא קרובה למקרה דנן ונוגעת למקרים חמורים יותר של תקיפת שוטר.

נטען, כי אין להסיק מסקנות והשערות בנוגע להתנהלות הנאשם אלמלא הגעת הקצין למקום האירוע.

נטען, כי במקרים חמורים מענייננו הוטלו על נאשמים עונשי מאסר לריצוי בעבודות שירות.

 

ההגנה פנתה לאסמכתאות הדנות בעבירות שבוצעו במסגרת ''שומר החומות'':

 

א.  ת''פ 43256-05-21 מדינת ישראל נ' בדר - נאשם שהורשע במסגרת הסדר טיעון ועל פי הודאתו בניסיון תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות ובהתפרעות בכך שבחודש הרמדאן יחד עם מתפרעים נוספים, התקרב למחלף על מנת להפר את הסדר הציבורי. שוטרים ניסו להדפם, והנאשם יידה אבן לעברם ונמלט מהמקום עם אחרים. נקבע מתחם הנע בין 6 חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות לבין 20 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית. הנאשם נדון ל־6 חודשי מאסר ומאסר מותנה.

 

ב.    ת''פ 46794-06-21 מדינת ישראל נ' סטליח - נאשם שהורשע על פי הודאתו בעבירות תקיפה על רקע גזעני והחזקת סכין בכך שריסס לעבר שוטרים שפעלו בלבוש חרדי גז מדמיע, כשבאותה העת נשא על גופו סכין מתקפלת. נקבע מתחם הנע בין מספר חודשי מאסר עד שנת מאסר בפועל. הנאשם נדון ל־6 חודשי מאסר בפועל ומאסר מותנה.

 

ג.     ת''פ 33629-05-21 מדינת ישראל נ' סאלח - נאשם שהורשע על פי הודאתו בכך שזרק אבן ממרחק של כ-30 מטרים לעבר שוטרים במסגרת התפרעות בזמן מבצע ''שומר החומות''. הנאשם סטודנט ללימודי וטרינריה, בשל כך עלתה טענת אי-הרשעה. נקבע מתחם ענישה שמתחיל במספר חודשי מאסר בפועל. הנאשם נדון ל-5 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות.

 

ד.    ת''פ 35838-05-21 מדינת ישראל נ' אלסאנע - נידון בפני מותב זה. נאשמים שהודו והורשעו בעבירת תקיפת שוטר בכך שדחפו שוטרים יחד עם אחרים וניסו למנוע מעצרם של דרושי חקירה. נקבע מתחם הנע בין ענישה צופה פני עתיד ועד 8 חודשי מאסר בעניין נאשם 1. בעניין נאשם 2 רף המתחם העליון נקבע כשנת מאסר. נגזרה על הנאשמים ענישה צופה פני עתיד ושל''צ.

כן ההגנה הפנתה בדומה גם ל: ת''פ 33277-02-17 מדינת ישראל נ' כהן ואח'; ע''פ 3613/17 זייבלד נ' מדינת ישראל ; רע''פ 2222/13 חיחיאשוילי נ' מדינת ישראל ; ת''פ 34115-10-14 מדינת ישראל נ' חמודה ; ת''ם 37485-05-21 מדינת ישראל נ' יעקובוב ; ת''פ 64924-06-21 מדינת ישראל נ' עטר ; ת''פ 28989-08-21 מדינת ישראל נ' גראב.

ההגנה עתרה למתחם ענישה המתחיל במאסר מותנה ועד לחצי שנת מאסר שיכול ותרוצה בעבודות שירות.

 

9.      באשר לנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, נטען כי הנאשם שהה במקום ההתפרעות כשהאגרופן מצוי בתיקו, מבלי שנקט באלימות פיזית או מילולית.

ההגנה עתרה לאמץ את המלצת שירות המבחן.

נטען, כי רכיבי הענישה בהמלצה זו מצויים במתחם אליו עותרת ההגנה.

נטען, כי בנסיבות המקרה, יש למקם את הנאשם בתחתית המתחם ועוד נטען, כי אם לא תתקבל עתירת ההגנה בקביעת המתחם, מוצדק לסטות ממנו לקולא משיקולי שיקומו של הנאשם.

 

נטען, כי הנאשם נענש על מעשיו בדחיית גיוסו לצה"ל.

כן שהה הנאשם תקופה משמעותית בתנאים מגבילים.

נטען, כי רישומו הפלילי של הנאשם התיישן.

נטען, כי הנאשם הודה כמעט בהזדמנות הראשונה, חסך זמן שיפוטי לא מובטל, לקח אחריות והביע חרטה.

נטען, כי הנאשם היה בקשר רציף עם שירות המבחן, הגיע לפגישות ושיתף פעולה. כן ניסה להשתלב במכינה הצבאית, שילוב שלא צלח מסיבה רפואית ואין לזקוף נתון זה לחובתו.

10.  הנאשם בדבריו לבית המשפט מודה בביצוע המעשים ומבהיר כי לא השתמש בסכין. הנאשם הלין על עמדת המאשימה לעונש ומסר כי בעבר הוטלו עליו רק 40 שעות של"צ בגין עבירת תקיפה.

 

קביעת מתחם העונש ההולם:

 

11.  מתחם העונש ההולם למעשה העבירה נקבע בהתאם לעיקרון ההלימה ולפיו נדרש יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם, לבין סוג ומידת העונש המוטל עליו. ביישום עיקרון ההלימה וקביעת מתחם העונש במקרה קונקרטי, בית המשפט יתחשב בשלושת אלה: הערך החברתי שנפגע ומידת הפגיעה בו; מדיניות הענישה הנוהגת; ונסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

 

12.  דומה שאין מחלוקת ביחס לערכים החברתיים שנפגעו כתוצאה ממעשי הנאשם, הפוגעים ביסודות הריבונות והמשילות של מדינת ישראל, מערערים את הסדר הציבורי ופוגעים בשלטון החוק וביכולת של נציגי הרשויות למלא את תפקידם בהגנה על הציבור ובשמירה על עקרונות היסוד של מדינת ישראל.

 

בצדק מפנה המאשימה לחומרה הקיימת בביצוע עבירות מעין אלה, במקביל למערכה צבאית שמנהלות הרשויות ברצועת עזה והתמודדות עם הפרות סדר ואירועים אלימים בקרב כלל המגזרים, בכל רחבי הארץ ובמחוז הדרומי במיוחד.

 

במעשי הנאשם יש חתירה תחת פעולת הרשויות, הפרעה להתנהלותם וליכולתם להתמודד עם אתגרים אלימים אחרים ויש בה גם רובד של נטילת החוק לידיים.

 

 

בעניין זה ראו, לדוגמא, ע"פ 2285/05 מדינת ישראל נ' חמד:

 

"התפרעויות של המונים בכלל ועל רקע לאומני בפרט, צריכות לזכות לתגובה עונשית קשה וכואבת, יהיה מוצאם של המתפרעים אשר יהיה. כך נוהגת מדינת חוק, וכך זכאים לצפות כל הבאים בשעריו של בית המשפט".

 

כן ראו ע"פ 577/22 מדינת ישראל נ' אוחנינה:

"המסר העונשי שיש להשמיע באופן חד וברור הוא כי מעשים מעין אלו, הנעשים על רקע גזעני, הם מן החמורים שבדין ויש להוקיעם מכל וכל - בין אם מדובר בקורבן מהמגזר היהודי, ובן אם הקורבן משתייך למגזר הערבי [...]"

 

13.  בעניין העבירה של החזקת סכין או אגרופן כבר נקבע:

"שוב ושוב נזכיר - ומקרה זה אינו יוצא מן הכלל - כי נטילת סכין היא פעולה שתחילתה ברורה, אך בהמשך מובילה לאירועים שקשה לחזות אותם ואינם נושאים טובה לאף אחד מן המעורבים באירוע. החברה בישראל, ובית המשפט בכלל זה, אינה יכולה להשלים עם תופעות אלה, ומצווה לעקרו מן השורש" (ע"פ 1964-14 מדינת ישראל נ' שימשילשווילי).

 

"...סכין היא פתח להתנהלות אלימה ומסוכנת, הן לנושא הסכין והן לסביבתו, ואין צריך להרחיק לכת כדי להיווכח בתוצאות החמורות של שימוש בסכין ליישוב סכסוכים. מטרת האיסור למנוע מצבים בהם, מריבה מילולית הופכת אך מהר לפגיעה בגוף ובנפש, כפי שעיננו רואות חדשות לבקרים, כיום יותר מבעבר (ע"פ 6720/04 מדינת ישראל נ' זחאיקה).

 

"כבר נשתפך דיו רב ונשתברו קולמוסים ומקלדות בפסקי הדין של בית משפט זה ובתי משפט אחרים לעניין "תת תרבות הסכין. לפנים היה אדם יוצא לרחוב ובידו או בכיסו ארנקו מטפחתו ועטו. היום רבים היוצאים לרחוב וסכין בידם, או איש סכינו על ירכו, לאו דווקא כדי לקלף מפירות הארץ ואך יוציאם פלוני משלוותם בר או במעט תישלף הסכין, וסגולתה הטבועה של זו שהיא עלולה לשפיכות דמים וכדברי חכמים ש"הברזל מקצר ימיו של אדם" ( ילקוט שמעוני פרשת יתרו) (ע"פ 2047/07 הנוק נ' מדינת ישראל ..." (רע"פ 7484/08 פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד ס"ג(3) 305).

 

בהחלטת הנאשם להביא עמו לאירוע אלים, המתוכנן מראש, כלי נשק קר, נטל הנאשם סיכון להסלמת האירוע באופן היוצר פוטנציאל נזק ממשי.

 

14.  בבחינת מדיניות הענישה הנוהגת עיינתי באסמכתאות אליהן הפנו הצדדים. ראו בנוסף גם אסמכתאות נוספות:

 

א.    ת"פ 33724-05-21 מדינת ישראל נ' פלוני - נאשם שהורשע בעבירות התפרעות, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו והפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות בכך שבמהלך הפרות סדר אלימות שאירעו בזמן ''שומר חומות'' יידה יחד עם אחרים אבנים לעבר שוטרים, בהמשך החל להימלט ונעצר על ידי השוטרים. הנאשם, בן 18 בעת מתן גזר הדין, נדון ל־5 חודשי מאסר בפועל, לצד מאסר מותנה וקנס כספי.

 

ב.      ת"פ 34529-05-21 מדינת ישראל נ' אלטורי - נדון בפני מותב זה. נאשם שהורשע בעבירות התפרעות והפרעה לשוטר במילוי תפקידו בכך שבעת מבצע ''שומר חומות'' לקח חלק בהתפרעות בה התקהל יחד עם אחרים ויידו אבנים לעבר שוטרים. הנאשם ניסה להימלט משוטר ונפל ארצה, התנגד למעצרו תוך שניסה להכות את השוטר באמצעות מרפקו. נקבע מתחם הנע בין מספר חודשי מאסר הניתנים לריצוי בעבודות שירות ועד 18 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית. הנאשם נדון ל־6 חודשי מאסר בפועל ומאסר מותנה.

 

 

ג.       ת"פ 17034-11-15 מדינת ישראל נ' ביטוני - נאשם שהורשע בביצוע עבירות התפרעות והפרעה לשוטר במילוי תפקידו, בכך שהשתתף בהתפרעות המכוונת כנגד אירוע יום ירושלים, במהלכה יידו מספר מתפרעים אבנים לעבר שוטרים ואף נפגע שוטר. כאשר הנאשם התבקש להתרחק מהמקום הכה את השוטר בפניו באגרוף ונמלט. על הנאשם הוטלו 9 חודשי מאסר בפועל ועונשים נלווים.

 

ד.      ת"פ (י-ם)14154-05-16 מדינת ישראל נ' קוסאיי ואח' - הנאשמים הורשעו על-פי הודאתם בכך שלקחו חלק בהתפרעות בהר הבית, וכל אחד מהם יידה שתי אבנים לעבר השוטרים. בית המשפט גזר על נאשם 1 (בעל עבר פלילי) 12 חודשי מאסר ועל נאשם 2 (נעדר עבר פלילי) גזר 8 חודשי מאסר.

 

ה.     ת''פ 29883-05-21 מדינת ישראל נ' חאיק - נאשם שהורשע על פי הודאתו בתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות וכניסה לישראל שלא כדין בכך שבתקופת אירועי ''שומר החומות'' השתתף בהתפרעויות ביפו ויידה אבן גדולה לעבר שוטרים, שלא פגעה בהם. הנאשם נמלט ונעצר לאחר מרדף. נקבע מתחם הנע בין 8 ל־20 חודשי מאסר בפועל. על הנאשם, נעדר הרשעות קודמות, הוטלו 10 חודשי מאסר בפועל.

 

ו.       ת''פ 30913-05-21 מדינת ישראל נ' אלטיטי - נאשם שהורשע על פי הודאתו בעבירות תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות וכניסה לישראל שלא כדין, בכך שבתקופת אירועי ''שומר החומות''התפרע עם אחרים במתחם הר הבית והשליך אבן שפגעה בקסדתו של שוטר. נקבע מתחם הנע בין 8 ל־20 חודשי מאסר בפועל. על הנאשם הוטלו 8 חודשי מאסר בפועל.

 

ז.       עפ''ג 21523-08-15 מדינת ישראל נ' ענאתי - נאשם שהורשע על פי הודאתו בעבירות תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות ובהתפרעות בכך שהתפרע יחד עם אחרים, זרק אבנים לעבר המשתתפים בעת מצעד הדגלים וכן יידו אבנים ובקבוקי זכוכית לעבר המשטרה. נקבע מתחם הנע בין מספר חודשי מאסר בודדים ועד ל־13 חודשי מאסר בפועל. על הנאשם הוטלו 5 חודשי מאסר בפועל. בערעור שהוגש, בית המשפט המחוזי קבע מתחם הנע בין 6 ל־15 חודשי מאסר בפועל והחמיר את עונשו ל־9 חודשי מאסר בפועל.

 

ח.     ת"פ 37424-05-21 מדינת ישראל נ' קולומנרקו - פסק דין שניתן בימים האחרונים על ידי מותב זה, שם הורשע הנאשם בעבירת התקהלות אסורה, על עצם השתתפותו הלא מתוכננת מראש באותם אירוע הפרת הסדר בהם הורשע גם הנאשם, ללא מעשה אלימות גלוי וללא התנהגות אקטיבית נוספת כלשהי מלבד השמעת קללה כלפי שוטר. בית המשפט אימץ את מתחם הענישה לו טענה המאשימה שתחילתו בענישה צופה פני עתיד ועד תשעה חודשי מאסר.

 

15.  ראו גם אסמכתאות בעניין העבירה של החזקת סכין:

 

א.    רע"פ 322-15 ג'אנח נ' מדינת ישראל אושר בשתי ערכאות מתחם עונש הולם של 6-12 חודשי מאסר בגין החזקת סכין שנטען שהיא למטרת הגנה עצמית.

ב.      רע"פ 2932/08 מרגאן נ' מדינת ישראל אושר עונש של חודשיים מאסר בפועל ומאסר מותנה שהוטל על נאשם שהורשע בעבירה של החזקת סכין. נקבע, כי לא מדובר בסטייה ממדיניות הענישה הנוהגת וזאת חרף היות הנאשם נעדר עבר פלילי, שניתן בעניינו תסקיר חיובי אשר המליץ להימנע מעונש מאסר בפועל.

ג.רע"פ 9400/08 מועטי נ' מדינת ישראל אושר עונש של חודשיים מאסר בפועל במקרה דומה, גם שם מדובר היה בנאשם ללא הרשעות קודמות וחרף המלצה חיובית של שירות המבחן.

ד.      עפ"ג (מר') 9095-02-11 מסארוה נ' מדינת ישראל אושר עונש מאסר בן 6 חודשים, לריצוי בעבודות שירות, בגין הרשעת הנאשם בעל עבר פלילי ישן מאד, בהחזקת סכין ברכבו. בית המשפט קבע, כי עונשי מאסר, למצער בעבודות שירות, הם הכלל בעבירה של החזקת סכין ואבחן מקרים אחרים בהם נמצא כי קיימים שיקולי שיקום משמעותיים. בית המשפט קבע:

 

"הלכה פסוקה היא לגבי כל מי שמחזיק סכין מבלי שהוכיח שהחזיק אותה למטרה כשרה, גם אם לא הוכחה החזקתה למטרה לא כשרה וגם אם לא מדובר במי שיש לו עבר פלילי כי יש להטיל עונש של מאסר בפועל על מנת למגר את תופעת הסכינאות, שתחילתה בהחזקת הסכין, אשר פוגעת בציבור פגיעה קשה".

 

ה.     ע"פ (חי') 31988-06-10 גטהון נ' מדינת ישראל: נדחה ערעור נאשם שהורשע בהחזקת סכין למטרה לא כשרה ונדון ל-5 חודשים מאסר בפועל. הנאשם נתפס בעמדת בידוק בכניסה למועדון כשהוא מחזיק בכיס סכין מתקבעת. במועד העבירה היה בן פחות מ-20, וללא הרשעות קודמות.

 

16.  מן האמור לעיל עולה, כי אף שצודקת ההגנה בטענותיה כי האסמכתאות אליהן הפנתה המאשימה מחמירות, שכן הן מתייחסות למקרים בהם הורשעו נאשמים בעבירות של תקיפת שוטרים, או ניסיון לתקיפת שוטרים ביידוי אבנים הרי שטועה מאד ההגנה בטענותיה, כי מתחם העונש ההולם במקרה זה יכול להתחיל בעונש צופה פני עתיד. די בעיון במדיניות הענישה הראויה והנוהגת בגין ההרשעה בעבירה של החזקת הסכין כדי ללמד על כך.

 

בהינתן כל המפורט לעיל אני קובעת, כי מתחם העונש ההולם במקרה זה נע בין ארבעה חודשי מאסר, הניתנים לריצוי בעבודות שירות ועד עשרה חודשי מאסר ועונשים נלווים.

 

סטייה ממתחם העונש ההולם משיקולי שיקום:

 

17.  במקרה זה לא קיימים שיקולי שיקום המצדיקים סטייה מהמתחם לקולא.

הרקע האישי המורכב של הנאשם, כשלעצמו וההתרשמות משאיפות לאורח חיים מקדם אין די בהם על מנת לקבוע קיומם של שיקולי שיקום. גם התרשמות שירות המבחן, כי גיוס לצבא עשוי להועיל לנאשם להתמודד עם תפיסותיו הגזעניות והמתקשות לקבל מרות וסמכות, אין די בהם כדי לקבוע זאת.

את הנסיבות האישיות של הנאשם יש לשקול כחלק מהשיקולים הנבחנים בתוך מתחם הענישה.

 

קביעת העונש המתאים בגדרי המתחם

 

18.  בגזירת העונש המתאים לנאשם, בגדרי מתחם העונש ההולם, יתחשב בית המשפט בשיקולים כלליים ובשיקולים פרטניים, שאינם קשורים בנסיבות ביצוע העבירה. במקרה שבפניי מן הראוי לתת את הדעת לנסיבות הבאות:

 

לקחתי בחשבון את גילו הצעיר של הנאשם.

לא שקלתי לחובת הנאשם רישום פלילי קודם, שהתיישן, שנרשם לחובתו בהיותו קטין. עם זאת, לא ניתן גם לשקול לזכותו היעדר הסתבכות קודמת כלשהי עם רשויות החוק או מפגש ראשון עם גורמי טיפול.

לקחתי בחשבון את התקופה בה הנאשם היה עצור ולאחר מכן נתון בתנאים מגבילים.

לקחתי בחשבון את הודאת הנאשם במיוחס לו והחיסכון בזמן השיפוטי ובמשאבי הציבורי. עם זאת, לקחתי גם בחשבון כי הנאשם אינו רואה פסול במעשיו, לא מתחרט עליהם ואף סבור כי הם מעשים טובים וראויים שהשיגו את מטרותיהם. עמדה זו של הנאשם מלמדת על צורך ממשי בהעברת מסר ברור של הרתעת היחיד.

זאת, גם בצד הצורך בהעברת מסר ברור של הרתעת הרבים, בתקופה של אי-יציבות והפרות סדר הכוללות התנהגות מתריסה ופורצת גבולות כלפי גורמי אכיפה ואזרחים אחרים. על מנת שניתן יהיה לאפשר מימוש מלא של חופש הביטוי וזכות ההפגנה הראשונות במעלה יש צורך להעביר, בד בבד, מסר ברור בדבר גבולות החוק וההתנהגות המותרת והבלתי מותרת לאזרחים המבקשים להביע מחאה, תסכול או מרמור, על כל רקע שהוא.

 

לקחתי בחשבון את הרקע האישי של הנאשם, את מאמציו לקיים חיים עצמאיים ולהשתלב בתעסוקה. כן לקחתי בחשבון את שאיפותיו לקיום חיים תקינים בעתיד.

 

סוף דבר:

 

19.  לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים כמפורט לעיל אני מטילה על הנאשם את העונשים הבאים:

 

א.    6 חודשי  מאסר שירוצו בעבודות שירות.

בהתאם לחוות דעת הממונה, הנאשם יתייצב לביצוע עבודות השירות בתאריך 4.6.23, אלא אם יודיע לו הממונה אחרת, ויבצע את עבודות השירות על פי הוראות הממונה.

מוסבר לנאשם כי עליו לעמוד בתנאי העבודה, וכי כל הפרה של תנאי עבודות השירות עלולה להביא להפסקה מנהלית של העבודות ולריצוי יתרת התקופה במאסר ממש.

 

ב.      מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים.

המאסר המותנה יופעל אם תוך תקופה של 3 שנים מהיום יעבור הנאשם עבירה בה הורשע, או עבירה אחרת כלפי שוטרים.

 

ג.       ניתן בזאת צו מבחן בפיקוח שירות המבחן למשך שנה מהיום.

הובהרה לנאשם חובת שיתוף הפעולה עם שירות המבחן. הובהר לנאשם, כי אם לא ישתף פעולה עם שירות המבחן ניתן יהיה להפקיע את הצו ולדון בעונשו מחדש.

 

בשל מצבו הכלכלי של הנאשם ובני משפחתו, בנסיבות המתוארות בתסקיר, ומאחר שלא מדובר בעבירה שנעברה על רקע כלכלי, אמנע מהטלת קנס כספי.

 

המזכירות תעביר עותק מגזר הדין לשירות המבחן.

המזכירות תעביר עותק מגזר הדין לממונה על עבודות השירות.

 

זכות ערעור כחוק.

 

 

ניתן היום, י"א אייר תשפ"ג, 02 מאי 2023, בהעדר הצדדים.